במקרים רבים, לרושם ראשוני עשוי להיות השפעה מכרעת על העתיד. את המבחן הזה צלח דני אבדיה בוושינגטון כמעט בהצטיינות. הוא התחבב במהירות על הכתבים שמסקרים את וושינגטון עם יכולת טובה במשחקי טרום העונה, הפגין ניצוצות במשחקיו הראשונים בעונה הסדירה ובליל אמש (בין שבת לראשון) רשם את תצוגת השיא שלו, עם 20 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בהפסד למיאמי.
וושינגטון אמנם עומדת על המאזן הגרוע ב-NBA עם שמונה הפסדים לעומת שני ניצחונות, אבל אבדיה יכול להרגיש שהוא לכל הפחות שייך לרמות הללו. עם הגיעו לעשרה משחקים בעונה הסדירה, זה זמן טוב לבדוק איך נראו שחקנים אירופיים אחרים באותו פרק זמן בעונות הרוקי שלהם. כמובן שההשוואה הזו רחוקה מלהיות מושלמת - כל שחקן נוחת לסיטואציה אחרת, למאמן אחר, לציפיות אחרות - ויש משתנים רבים שיכולים להשפיע על היכולות ששחקן מסוים מציג בתחילת קריירת ה-NBA שלו.
מן הסתם, עשרה משחקים הם עדיין לא מדגם מייצג. אבל כשצוללים למספרים, מגלים שלפעמים ציון הדרך הזה יכול לנבא לא מעט לגבי העתיד. אז איך דני אבדיה נראה בעשרת המשחקים הראשונים לעומת מקביליו בהווה או בעבר, ומה זה עשוי לרמוז על העתיד שלו?
לפני שמתחילים, הנה הממוצעים של הרוקי של וושינגטון עד כה:
23.5 דקות, 7.1 נקודות (44.6% מהשדה, 45.7% מהשלוש, 62.5% מהעונשין), 3.9 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 1.1 חטיפות.
מבחן הישראלים: כמו כספי, קצת פחות מכספי
עשרת המשחקים הראשונים של עומרי כספי: 8.1 נקודות, 20.6 דקות
עשרת המשחקים הראשונים של גל מקל: 4.3 נקודות, 13.2 דקות
עשרת המשחקים הראשונים של טי ג'יי ליף: 5.2 נקודות, 14 דקות
יש דמיון מסוים בין פתיחת עונת הרוקי של אבדיה לזו של עומרי כספי. כמו כספי, גם אבדיה נכנס לליגה הטובה בעולם כשהקליעה שלו מבחוץ מוטלת בספק. כמו כספי שעמד על קרוב ל-40% מהשלוש אחרי עשרה משחקים בסקרמנטו, כך אבדיה מדייק עד כה ב-45.7% מצוינים ומרשימים. כמו כספי, גם לאבדיה היו משחקים טובים יותר ופחות, אבל הרבה דקות ומספרים לא רעים.
הרושם הטוב שהותיר כספי בעונת הרוקי שלו, השאיר אותו ברשימות של אנשי NBA במשך זמן לא מבוטל. ההתחלה של אבדיה עדיין לא מרשימה כמו זו של כספי - הוא מקבל יותר דקות, קולע קצת פחות ובוודאי שנוגע בכדור פחות ממה שכספי נגע בזמנו - אבל עדיין מצליח לתרום גם בריבאונדים ובאסיסטים. כספי ועשר שנות הוותק שצבר ב-NBA מציבים לאבדיה רף גבוה, אבל ברור שיש לו את הפוטנציאל להתעלות מעליו ולהפוך לא רק לישראלי שנבחר הכי גבוה בדראפט, אלא גם לישראלי עם קריירת ה-NBA הכי מרשימה.
מבחן הפלופים: יש סיבה לאופטימיות
דרקו מיליצ'יץ' בעשרת המשחקים הראשונים: 10 דקות ו-0 נקודות בסך הכל
דראגן בנדר בעשרת המשחקים הראשונים: 2.5 נקודות, 6.5 דקות
מריו הזוניה בעשרת המשחקים הראשונים: נקודות 4.9, דקות 14.1
יאן וסלי בעשרת המשחקים הראשונים: 1.9 נקודות, 10.2 דקות
אנדראה ברניאני בעשרת המשחקים הראשונים: 5.2 נקודות, 10.7 דקות
הכדורסל האירופי ייצא לליגה הטובה בעולם אינספור כוכבים, אבל היו גם לא מעט כישלונות. מבט על כמה מהבולטים שבהם מגלה שאת הסימנים אפשר היה לזהות כבר בשלבים מוקדמים. שחקנים כמו דראגן בנדר, מריו הזוניה, יאן וסלי ואירופיים נוספים שנבחרו בלוטרי כמו אבדיה, התקשו להרוויח דקות ולספק תוצרת בתחילת עונת הרוקי שלהם.
במובן הזה נראה שלאבדיה אין סיבה אמיתית לחשוש: המספרים שלו הן בטור הדקות והן בטור הנקודות מרשימים בהרבה מכל אותם פלופים מפוארים, שאמנם חלקם הפך לשחקנים בכירים באירופה, אבל כולם הסתובבו עם תווית של כישלון.
מבחן הכוכבים: זה עוד לא אבוד
דירק נוביצקי בעשרת המשחקים הראשונים: 7.4 נקודות, 19.4 דקות
לוקה דונצ'יץ' בעשרת המשחקים הראשונים: 19.8 נקודות, 34.1 דקות
קריסטאפס פורזינגיס בעשרת המשחקים הראשונים: 11.5 נקודות, 24.6 דקות
דומנטאס סאבוניס בעשרת המשחקים הראשונים: 7.5 נקודות, 20.7 דקות
לוקה דונצ'יץ' שאליו הושווה אבדיה לעיתים קרובות בתחילת הקריירה, הוא תופעה חריגה בכל קנה מידה. האפקט המיידי שלו על דאלאס ועל ה-NBA כבר בתור רוקי, רחוק מלאפיין גם שחקנים אירופיים אחרים שהפכו לכוכבי על בהמשך. גם כוכב אירופי נוסף בן זמננו בדמותו של קריסטאפס פורזינגיס, הראה כבר מההתחלה את הפוטנציאל העצום שלו במדי הניקס.
אבל יש גם דוגמאות שונות. דירק נוביצקי - גדול השחקנים האירופיים בכל הזמנים - התקשה מאוד בתור רוקי, לצורך העניין. המספרים שלו מזכירים בתחילת הקריירה מזכירים את אלו של אבדיה, מה שמוכיח שכדי להפוך לכוכב לא חובה לכבוש את ה-NBA בסערה מהיום הראשון. דומנטאס סאבוניס, שלא סומן ככוכב עתידי אבל הפך לאחד כזה ברבות השנים, הוא עוד שחקן שהתחיל את הקריירה עם מספרים דומים לאלו של אבדיה.
השורה התחתונה: לאבדיה יש בעיקר לאן לעלות מכאן. את החששות שהוא בנוי יותר לכדורסל האירופי מאשר ל-NBA כמו "פלופים" אחרים שהתגלו לאורך ההיסטוריה, הוא כבר הפיג.