טרגדיה בכדורגל העולמי: דייגו מראדונה מת היום (רביעי) בגיל 60. על פי הדיווח הראשוני שהתפרסם ב"קלארין", מראדונה עבר אירוע לב בבוקר בביתו שבטיגרה. הרופאים שהובהלו לביתו ניסו להציל אותו במשך מספר שעות, אך בסופו של דבר נאלצו להכריז על מותו.
כזכור, רק לפני שלושה שבועות מראדונה עבר ניתוח להוצאת קריש דם מראשו, אך החלים בבית החולים ושוחרר לביתו אחרי אשפוז של מספר ימים. מראדונה עוד הספיק להגיע מוקדם יותר החודש למשחק של חימנסיה לה פלאטה, הקבוצה אותה הוא מאמן, אך נטש את המגרש בדקה ה-18 בגלל מצבו הרפואי.
בעיתון "אולה" ביכו את לכתו: "והנה יום אחד זה קרה. הדבר שעולם הכדורגל התפלל שלעולם לא יגיע - הגיע. דייגו עזב אותנו. דום לב לקח את חייו בגיל 60".
נשיא ארגנטינה אלברטו פרננדס הכריז על שלושה ימי אבל בעקבות מותו של גדול שחקני ארגנטינה בכל הזמנים, ויש שיגידו גדול שחקני תבל. בחשבון הטוויטר הרשמי של נבחרת ארגנטינה אישרו את הבשורה הטראגית וצייצו: "אתה חדרת לליבו של הכדורגל העולמי". נשיא ההתאחדות הארגנטינאית קלאודיו טאפיה הביע "צער עמוק" על הבשורה המרה.
אל תפספס
דייגו ארמנדו מראדונה נחשב על ידי רבים לגדול הכדורגלנים מאז ומעולם. את קריירת המשחק שלו החל בשנת 1976 בארחנטיוס ג'וניורס ובשנת 1981 עבר לקבוצה איתה הוא מזוהה בארגנטינה - בוקה ג'וניורס. בשנים 1982-1984 שיחק עבור לברצלונה, אך את שנותיו הגדולות ביותר באירופה עשה בסריה A במדי נאפולי, אשר במדיה שיחק שבע שנים עמה זכה בשתי אליפויות איטליה, פעם אחת בגביע אופ"א ועוד פעם בסופר קאפ האיטלקי.
את הופעת הבכורה בנבחרת ארגנטינה ערך מראדונה בגיל 16 כשעלה כמחליף מול הונגריה, את הופעתו הראשונה במונדיאל ערך במונדיאל 1982 אך הופעתו הזכורה ביותר הייתה בגביע העולם שנערך במקסיקו 1986, אז הוביל את חבריו לזכייה בגביע העולם כשעל הדרך כבש ברבע הגמר מול אנגליה את שניים מהשערים הזכורים ביותר בתולדות הכדורגל העולמי, כשאת הראשון כבש בעזרת ידו במה שכונה לימים "שער האלוהים", ואת השני כבש במבצע סלאלום בלתי נשכח שזכה בתואר "שער המאה".
את קריירת האימון שלו מראדונה החל בנבחרת ארגנטינה, אותה הוא אימן אחרי ההתפטרות של אלפיו באסילה ב-2008. מראדונה הדריך את הנבחרת במונדיאל ב-2010 ומאז החל לנדוד במספר קבוצות. הוא הספיק לאמן את וואסל מדובאי, דינמו ברסט מבלארוס, דוראדוס ממקסיקו וב-5 בספטמבר 2019 הוא מונה למאמן חימנסיה לה פלאטה הארגנטינאית, הקבוצה אותה הוא אימן עד מותו.