אפרים גבאי: "שמתי את הפועל חיפה לפני המשפחה, היום אני מכה על חטא"

לפני שלוש שנים האדמה רעדה בקריית חיים. אחרי מעל 30 שנים בהן אפרים גבאי היה חלק מהפועל חיפה בתור שחקן, מנהל ומנכ"ל, ואחרי אינספור עליות וירידות ביחסיו עם יואב כץ, הפתיע הבעלים כשהגיש לסמל הכי גדול של המועדון מכתב פיטורים.

מאז הוא סירב לדבר והתכנס בתוך עצמו. חבריו מספרים שנכנס לדיכאון והכאב מהפיטורים גרם לו להתנתק. אבל השבוע הוא החליט לשבור שתיקה, ובריאיון בלעדי לוואלה! ספורט בחצר ביתו הוא נראה אדם שונה. הלחץ התמידי התחלף בניחוחות, החיוך לא מפסיק לרדת מפניו והנכד ריי מחליף איתו מסירות שגורמות לו לאושר עילאי.

עכשיו הוא מדבר על הכול, מהימים כמוכר גרעינים בטריבונות של קרית חיים ועד האליפות הבלתי נשכחת. על המשפחה שהפסיד בגלל הקבוצה, הימים שהגן על כץ בגופו, הרגעים השמחים והטרגיים עם רובי שפירא, העימות עם טל בנין, ישראל כהן וגם הדרבי מחר (שבת, 19:50, ספורט 4) אותו יראה רק בטלויזיה. לאורך כל השיחה הוא מקפיד לא לתקוף את המועדון ואת העומד בראשו, אך מספיק מבט קל על פניו כדי לחוש את הפגיעה.

אפרים, מה שלומך בימים אלו?

"טוב מאוד. נהנה מהחיים".

מה ההבדל בין אפרים גבאי של היום לאפרים גבאי של ימי הפועל חיפה?

"אפרים גבאי של היום חי, נושם, שמח ומאושר. אני נהנה מכל רגע, בשבתות אני עושה מה שלא עשיתי המון שנים, אין לי מתח של כדורגל ועם כל הצער והכאב נפרדתי מהכדורגל כולל צפייה במשחקים. רק לפעמים אני רואה בטלוויזיה. קשה לי לראות משחקים של הפועל, קשה לי לעמוד מהצד ולהסתכל עליהם".

איך התחיל הרומן שלך עם הפועל חיפה?

"תמיד אהדתי את הקבוצה. בגיל שבע התחלתי לעבוד כמוכר גרעינים וארטיקים באיצטדיון. אחר כך עליתי בדרגה והפכתי לאחראי על מכירות בתוך טריבונה".

דווקא בתור שחקן לקח לך הרבה זמן להגיע לשם.

"אני זוכר ששיחקתי ב-1982 בהפועל תל חנן וניצחנו את הפועל חיפה. זה הניצחון הכי עצוב שלי, אבל אחריו הם הבינו שיש להם שחקנים מצויינים אבל הם חייבים גרזן לידם, ואז דיברו עליי ופתאום הגעתי לשחק בהפועל חיפה בפעם הראשונה בגיל 29".

מה היו התחושות?

"הייתי בטירוף, אתה יודע מה זה היה בשבילי לשחק בהפועל חיפה? מילד שמוכר גרעינים ביציע הגשמתי את כל החלומות. חוץ מדובי שטיין אני הייתי במערכת הכי הרבה שנים".

וגם הוא כבר לא במועדון.

"דובי זה בנאדם שהיה צריך להחליט בעצמו מתי הוא עוזב. אסור היה לגעת בו וגם כשהוא עזב היו צריכים לארגן לו אירוע פרידה ענק. ככה לא נפרדים ממישהו שנתן את כל כולו למועדון מעל 50 שנים".

היה חשוב לך שהאנשים מסביב יהיו אוהדי הפועל חיפה

"זה שונה לגמרי כשאתה נמצא עם אנשים שמחוברים למועדון ועושים הכול מאהבה ולא בשביל כסף. כל האנשים מסביב עבדו בגרושים. אם זה נועם רגב ואם זה אלברט טלשיר ואם זה דובי שטיין. אלה אנשים שמונעים מאהבה ומפסידים הרבה דברים כדי לתרום להפועל חיפה".

שכחת להכליל את השם אפרים גבאי בין השמות

"גם אני הפסדתי הרבה, אין ספק. גם כסף וגם מסביב".

היו הצעות שסירבת להן במהלך השנים?

"ברור. היו עסקים, הצעות עבודה עם הרבה יותר כסף. אבל זה לא עניין אותי אף פעם. היום אני מכה על חטא כי כמה שאני אוהב את המועדון, אני מצטער בכלל שנכנסתי אליו".

אם מחזירים אותך היום ליום שפרשת מכדורגל אתה לא ממשיך בתחום?

"אין שום סיכוי. הייתי פונה לעסקים".

מה הפסדת חוץ מכסף?

"היום אני יודע להעריך מה הפסדתי. אנשים חושבים שכדורגל זה נוצץ, אבל אין שבתות וחגים. כשנגמרת עונה השחקנים יוצאים לחופש אבל עובדי המועדון כבר מכינים את העונה הבאה. החופשה היחידה שיש לאנשי כדורגל זה מחנה אימון. אני יכול היום להגיד בדיעבד שכנראה התגרשתי בגלל הכדורגל. גרושתי הייתה עולה מדרום אפריקה וגידלה למעשה את הילדים לבד כי אני כל יום מהבוקר עד הלילה התעסקתי רק בהפועל חיפה. הכדורגל היה אצלי לפני המשפחה ואני מכה על חטא היום, אבל זו אהבה ועם אהבה לפעמים אי אפשר להתפשר".

הילדים סבלו מזה?

"בטוח. הייתי כל יום יוצא בבוקר וחוזר בלילה. הם בקושי ראו אותי ובשבת אין טיולים ואין כלום".

היום כשאתה מחוץ לכדורגל זה שונה?

"בוודאי. הספקתי להיות המון בחו"ל במקומות שכבר לא חשבתי שאהיה, כמו תאילנד למשל. אני מבלה הרבה זמן עם הנכדים ועושה איתם מה שלא עשיתי עם הילדים. בטוח שאם הייתי נשאר בכדורגל לא הייתי מספיק לעשות גם עם הנכדים. מה שהילדים הפסידו, הנכדים הרוויחו בגדול".

במהלך הזמן חברים או בני משפחה ניסו להסביר לך מה אתה מפסיד ולגרום לך לעזוב?

"לא. ידעו שאין סיכוי שאסכים לעזוב את הפועל חיפה. הפועל חיפה זו המשפחה שלי".

יש היום הרבה שחקנים שפורשים ובמקום להמשיך בפן המקצועי עוברים לניהול דוגמת גל אלברמן, ברק יצחקי ואחרים. מה העצה שלך אליהם?

"ההמלצה שלי פשוט לא ללכת לזה. מי שלא עשה כסף גדול עד גיל הפרישה צריך להמשיך להתפרנס והיום השחקנים הרבה יותר חכמים ממה שהיינו פעם. אבל ההמלצה שלי לא להמשיך עם הכדורגל ואם כבר להמשיך אז צריך לדעת להגביל את עצמך כדי שזה לא יבוא על חשבון המשפחה. אני לא זוכר מתי נהניתי כל כך מהחיים. בדיעבד אני אדם הרבה יותר שמח ורגוע היום.

היית מאוד מתוח כל הזמן

"לכל מי שמתעסק בכדורגל יש תמיד עצבים ומתח, ויש את האוהדים ואתה צריך לרצות את כולם. החיים לא קלים ובטח לא למשפחה".

גם העובדה שיואב כץ מתנהל מארצות הברית השפיעה לעומת הימים של רובי שפירא?

"ברור שהשעות אחרות. בתקופת רובי היה יותר פשוט גם בגלל זה וגם כי רובי באמת נתן סמכויות לאנשים".

הייתם גם הרבה יותר עובדים אז.

"היו לדעתי בערך 50 אנשים מלבד הצוות המקצועי והשחקנים שהם עובדים בשכר".

יום הפטירה שלו הוא היום הכי גרוע בחייך?

"זה יום שלא אשכח אותו עד יום מותי. אבי קאופמן תמיד היה אומר לי בגלל ההשקעה הגדולה של רובי ולמרות שניסינו לשמור לו על הכסף שבסוף רובי יתאבד. באותו יום הוא התקשר אליי והיינו במלון ואבי אומר לי רובי התאבד אז אמרתי לו יום שישי היום עוד פעם אתה מתחיל? אבל אז הוא אמר לי רובי שם קץ לחייו והבנתי שזה אמיתי. עמדו מולי מאיר בן מרגי וגיא לוי וראו אותי אדום ואמרתי להם".

היו פעמים שאמרת לו קום ולך?

"הייתי הכי פתוח וחופשי עם רובי. אני חושב שהוא מאוד אהב והעריך אותי גם מהדברים שהבן שלו סיפר לי אחר כך. רובי היה תמיד מתוקתק כמו דוגמן ויום אחד הוא הגיע לאימונים לא מגולח ועם חולצה בחוץ ובאתי אליו ואמרתי לו רובי זה לא מתאים לך מה קורה ואז הוא נפתח ואמר לי שהרסו לו את המשפחה ושממררים לו את החיים".

הבנתם שהוא במצב נפשי לא טוב?

"הבנו, אבל לא חשבתי לרגע שיכול לקרות כזה דבר. הוא נפגע המון מהתקשורת שתקפה אותו וזה פגע בו. נכנסו לחיים האישיים שלו".

מי השחקן שהכי התחברת אליו?

"האמת שהיו הרבה שהייתי כמו אבא שלהם. אף פעם לא שיחקתי אותה מנכ"ל או מנהל, היו שחקנים עם מערכת יחסים מיוחדת ובראשם ג'ובאני רוסו שעד היום אנחנו בקשר".

הוא הזר הכי גדול שהיה פה?

"לדעתי כן. הוא לא רק שחקן כדורגל, הוא גם דמות מיוחדת במינה. מי שמכיר אותו יודע שהוא יישאר ילד גם בגיל 70. לא מפתיע אותי שהוא הקים משפחה בארץ".

היום היית מצליח להביא זרים ברמה הזו?

"חד משמעית לא. היום שחקן כמו ג'ובאני או מילנקו לא יכול להגיע. אולי רק למכבי תל אביב או מכבי חיפה, כי זה להשקיע סכומים אדירים. דימיטרי אוליאנוב זה שחקן אירופאי לכל דבר, היום אין כאן שחקנים כאלה".

היו עוד שחקנים שאתה הבאת?

"הרבה מאמנים היו מתייעצים איתי. אחד מהם זה אלי גוטמן שיעיד שאת אוליאנוב אני הצעתי. הרי הוא וג'ובאני נבחנו אצל אברהם גרנט והוא ויתר עליהם, ואז גוטמן אמר לי 'אם יהיה לי שחקן כמו קנדאורוב אני אקח אליפות' וקפצתי ואמרתי לו 'תביא את אוליאנוב, הוא יותר טוב מקנדאורוב'. כבר בטאצ' הראשון גוטמן אמר לי 'בינגו, זה השחקן'".

המשחק הכי גדול שלך?

"משחק האליפות. זו הייתה תחושה עילאית. כשיצא שיר האליפות באתי לרובי ואמרתי לו "אולי נוריד את השורה רובי בשמיים, זה לא נשמע טוב" והוא בתנועת ביטול אופיינית אמר לי 'עזוב אותי עם השטויות שלך'. היום קשה לי מאוד לשמוע את השיר הזה כי בסוף הוא הגיע לשמיים, אבל אני מתנחם קצת שהוא הגשים את מה שהוא רצה. הם היו משפחה אמיתית של אוהדי הפועל חיפה, וזה היה רגע השיא גם שלו. הוא הגשים את החלום של אבא שלו ושל אחיו שנפטר".

השחקן הכי מבוזבז?

"ערן לוי. מה שיש לשחקן הזה אין ולא יהיה להרבה שחקנים. אם הוא היה מקצוען הוא היה ברמות הכי גבוהות באירופה".

השחקן שהכי הפתיע אותך?

"אורן נסים. הבנאדם בא משום מקום והגיע. הבאנו אותו מחולון וגם הוא חשב שהוא בחלום וכמה שהוא גדול פיזית הנשמה שלו יותר גדולה. חשבתי שהוא רק חזק אבל הוא היה גולר והיה שותף גדול לאליפות".

ההכרה כסמל של המועדון חשובה לך?

"זה בהחלט עושה טוב על הנשמה. היום אין שחקנים שאפשר לקרוא להם סמל, היום הוא בהפועל חיפה מחר הוא בסכנין והוא מנשק שם את החולצה. היום זה נטו כסף".

מה הרגע הכי קשה מקצועית?

"כשירדנו ליגה אחרי כל התקופה היפה עם רובי. גם בהתחלה של רובי היו תקופות לא יפות".

חשבת אז שזה הסוף של הפועל חיפה?

"זה המועדון הכי ותיק בארץ לדעתי, הוא היה לפני רובי, הוא היה לפניי, הוא היה לפני יואב והוא יהיה עוד הרבה שנים אחרי כולנו".

אתה מהאסכולה שצריך לשמר את קרית חיים?

"לשמר? ממש לא. צריך למחוק אותו מהיסוד ושיישארו תמונות ומזכרות. אין תחליף לבית וחבל שלא השקיעו בו. גם בתקופה של רובי כשהיו המון ילדים במחלקות הנוער לא התמקדו בשדרוג של המתקן וזה חבל".

אתה חולם על טקס פרידה?

"לא".

ואם יזמינו?

"אם עד היום לא עשו את זה, אז אני מוותר".

היית החומה האחרונה של המועדון גם נגד תביעות וגם נגד מקרים נגד המועדון. הרגשת את זה?

"ככה זה היה. מי שמכיר אותי יודע שכל הזמן מצאתי את עצמי מגן על המועדון, על אנשים, על בעל הבית, נלחמתי בחירוף נפש להגן על יואב ולא נתתי שיכפישו אותו".

הוא ביקש ממך את זה?

"לעולם לא. זה בא ממני. אני לויאלי למשפחה שלי והפועל חיפה זו המשפחה שלי ולא יכלו לגעת בה".

רבים זוכרים את העימות שלך עם טל בנין

"יש בינינו קרבה משפחתית וזה פגע בי. טל רצה לאמן נערים ואז שאלתי אותו אתה רוצה לאמן בוגרים. הוא היה מופתע ואמרתי ליואב שייקח אותו כי הוא היה כוכב גדול. אני עד היום המום מכל מה שקרה איתו. נפגשנו באזכרה האחרונה של רובי, הוא הושיט לי יד ולחצנו ידיים. עצוב לי שככה זה נגמר ביני ובין טל אחרי כל מה שעברנו ביחד כל החיים".

נפגעת מאיך שנפרדו ממך?

"גם ממשפחה נפגעים ובטח שנפגעתי. פרידה היא אף פעם לא דבר נעים. נפגעתי מאוד ועד היום אני חושב על זה. אני לא חושב שהדרך שבה זה הסתיים הגיעה לי".

אתה כועס על יואב?

"לא תשמע ממני מילת לכלוך אחת על מישהו שקשור להפועל חיפה, כולל יואב. גם כשנפרדים זו המשפחה שלי. אני ויואב עברנו הרבה ימים יפים ביחד, בילינו ביחד ויצא גם שהגנתי עליו אפילו בגופי מאוהדים שרצו לתקוף אותו. אני בטח לא אגיד עליו עכשיו מילים רעות, אבל בטח שנפגעתי מהפרידה ואולי במיוחד ממנו בגלל כל מה שעברנו ביחד".

למה בעצם עזבת?

"זה התחיל במקרה עם טל. הפגיעה הכי גדולה אז הייתה שהושעיתי ביחד עם המאמן. זה אכל אותי. אחר כך חזרתי אבל אז העימות עם אוסידון ופה כבר הגיע סוף הדרך".

היו אנשים שרצו להוציא את משפחת גבאי מהפועל חיפה?

"אי אפשר להוציא את משפחת גבאי מהפועל חיפה. אנחנו גדלנו במתקן. בטוח שהיו אנשים שרצו שאצא, אבל מי שהכיר אותי מקרוב ולא מאלה ששמעו מהצד ועבד מולי דוגמת רון פלדהיים, שירי אברהם, בועז גולן אז יודעים כמה אני אוהב את הפועל חיפה".

ההגנה שלך על יואב גרמה לך להיות מוקצה אצל האוהדים, שבסופו של דבר הקימו את מ.ס רובי שפירא.

"זה נכון. לא ציפיתי שזה מה שאקבל אחרי כל מה שנתתי למועדון"

הבנת אותם באיזשהו מקום?

"אני עשיתי מה שאני חושב שצריך לעשות. אני תמיד שומר על חברים ועל המשפחה שלי וכמובן ששמרתי על יואב ועל המועדון".

פנו אליך משם אחרי שעזבת?

"ניסו עד לא מזמן, אפילו היו כמה פגישות אבל קשה לי עם זה. השם כמובן עושה לי משהו אבל מבלי לפגוע בהם הקבוצה האמיתית של רובי זו הפועל חיפה ולא משנה מי עומד בראשה. הפועל חיפה זה יותר גדול מכולנו".

כעסת באמת על הביקורות נגד יואב בזמנו או שזה היה נטו חלק מהעבודה?

"כעסתי. אחרי רובי הייתי בתקופות שלא היה סבון בחדר ההלבשה ואז בא בנאדם שקנה את הקבוצה ומשקיע ומנהל אותה אז באמת חשבתי שצריך להגן עליו מהתקיפות האלה".

אמרת לו שנפגעת ממנו?

"ברור שאמרתי לו. הוא יודע שאני פגוע. לא ציפיתי שאני הבנאדם הכי קרוב אליו ושעשה המון יקבל השעיה של שנה שאסור לי להגיע למתחם? ההשעיה פגעה בי יותר מהפיטורים".

האמנת שזה יימשך כל כך הרבה זמן?

"לא האמנתי שזה יחזיק אפילו שנה, גם בגלל שהוא רחוק והמנטליות. בחיים לא האמנתי שאני אעזוב את הפועל חיפה לפניו אבל ביקורת יש גם על יענקל'ה אחרי כל מה שהוא השקיע. הכדורגל הישראלי הוא כפוי טובה. לאלה שמוציאים כסף מהכיס יש אולי 20 אחוז נחת והשאר זה עצבים מתח ורגעים רעים".

מחר דרבי, זה מרגש אותך?

"זה תמיד ירגש אותי אבל אני לא מרגיש מה שהרגשתי שהייתי שם. אני אהיה מבסוט כמובן אם הפועל תנצח אבל הפרידה עוצרת אותי מהטירוף שהייתי. אין לי טינה למועדון הזה ואני רוצה שינצחו מחר. למרות שאני כועס ופגוע הפועל חיפה זה בלב שלי תמיד".

ועדיין תבעת את הלב הזה

"זו התחושה הכי לא נעימה שקיימת. חבל שזה הגיע לזה. אני לא מהאנשים שהרוויחו הרבה כסף בהפועל חיפה".

יש אנשים שאומרים שהתעשרת על חשבון המועדון

"מי שיודע כמה הרווחתי יצחק כשהוא יקרא מה שאתה אומר. כל שחקן שעלה מהנוער אחרי שנה הרוויח יותר ממני".

זה הכעיס אותך?

"לא. אני לא חשבתי על זה. העיניים שלי לא היו צרות על אף אחד. רציתי שיבואו שחקנים טובים".

מועדון כמו הפועל חיפה, שיש לו כל כך מעט אנשי מנהלה, יכול להצליח?

"תלוי מי האנשים. אפשר לייצר הצלחות רגעיות, אבל לא לאורך זמן, ואני חושב שהיתה לזה השפעה גדולה על ההתרסקות של מחלקת הנוער".

היו מאמנים שכעסו גם עליך

"נכון, כי כשיואב היה שואל אותי הייתי אומר תמיד את האמת. פעם למשל היה לי קצר עם ניצן שירזי. אהבתי אותו מאוד אבל כשהקבוצה לא הייתה טובה והבעלים שואל אותי מה קורה אז ברור שלא אגיד לו שהכול בסדר. ניצן כעס על זה אבל אני הייתי אומר את האמת שטובה למועדון ולא למישהו כזה או אחר".

עשית דברים שלא היית שלם איתם כדי להגן על יואב?

"בחלק מהפעמים שיקרתי בראיונות להגן עליו. ברור שזה הרגיש לי לא נעים אבל למען המועדון הייתי מוכן לעשות הכול".

תאר לי אותך אחרי הפיטורים

"שנתיים הייתי כאחוז שיגעון. לא יכולתי לעשות כלום כי השתגעתי. הופתעתי. אחר כך נפל לי האסימון שצריך להתחיל לחיות".

היית חוזר אם הוא היה מציע לך?

"לא. הוא שלח לי הצעות דרך אנשים אבל אמרתי שאין סיכוי שאחזור".

חשבת להמשיך בכדורגל בתחום אחר?

"חשבתי על אולי להפוך להיות סוכן אבל בסוף הבנתי שזה להישאב שוב לכדורגל וירדתי מזה לגמרי".

המקרה בו הגיעו גובי חובות למתחם האמונים לחפש את עומרי קנדה הפתיע אותך?

"עברתי הכול. זה היה עוד מקרה ועברנו גם את זה. לצערי הכדורגל היום נעשה מפחיד ויש המון פיתויים".

נתקלת בניסיונות מכירה?

"ברור שהעולם הזה מעורב. אני מכיר את זה ושמעתי על אנשים שהציעו והיום זה מסוכן".

זה קורה בליגת העל?

"למיטב ידיעתי בתקופה שלי זה קרה בליגת העל. לא יודע להגיד ספציפית אבל בוודאות זה קרה ולדעתי זה קורה גם בחו"ל".

כמה המועדון נפגע ממקרה ישראל כהן?

"זו הייתה מכה קשה שגרמה בדיעבד לקבוצה לרדת ליגה, כי התעסקנו רק בזה".

כעסת?

"מאוד. אני כמובן לא יכול לדעת בוודאות אם היתה אמת בהאשמות, אבל כעסתי מאוד אחרי המשחק".

היום עם ה-VAR זה היה נחסך כבר בעבירה הראשונה

"אם השופט היה שורק לפנדל בפעם הראשונה לא היה סיפור".

ליאור רפאלוב הוא גיסה של בתך, אתה מופתע שהוא לא בנבחרת?

"זה הזוי. יישמע אולי שאני משוחד אבל כל מי שמבין קצת כדורגל צוחק מזה. זו בדיחה ששחקן ברמה שלו שמשחק באחת הליגות הטובות באירופה ושמייצאת הכי הרבה שחקנים לליגות הגדולות ומצליח שם ונמצא בכושר אדיר לא מוזמן לנבחרת. עם רגל קשורה הוא טוב מהרבה שחקנים בנבחרת".

מי תהיה האלופה השנה?

"המאבק יהיה עד הסוף בין מכבי חיפה ומכבי תל אביב"

איפה הפועל חיפה תסיים השנה?

"תשרוד בליגה, אבל אני לא מאמין שהיא תהיה בפלייאוף העיליון".

הימור על תוצאה בדרבי?

"אני לא מהמר אף פעם כשזה קשור להפועל חיפה".