כשפסיקת שופט עומדת במוקד האירועים, ניתן לצפות לפולמוס רב משתתפים משני מחנות - אוהדי הקבוצות שעל המגרש. ההחלטה של אלי חכמון לא לשרוק לפנדל לזכות מכבי חיפה במשחק מול מכבי תל אביב ביום שני הקפיצה דווקא את אוהדי בית"ר ירושלים. הרי רק יומיים לפני כן הורה חכמון עצמו לרועי ריינשרייבר ללכת למצלמת הטלוויזיה, והאחרון חזר עם שריקה לפנדל. מה נשתנה?
"קודם כל, למרות מה שאוהדי בית"ר ירושלים טוענים, זה לא אותו מקרה. אף פעם זה לא בדיוק אותו מקרה", אומר גורם באיגוד השופטים, "יש כל כך הרבה פרמטרים שמסתכלים עליהם בכל מהלך, כך שמדובר במקרים שונים. ואף על פי כן, אני מסכים שלא היה מקום לפנדל, לא בבלומפילד ולא בחיפה".
כשה-VAR נכנס לחיינו במונדיאל 2018, הייתה תקווה שכל הענף ישתנה. הפיילוט המוצלח בטורניר הביא את הניידות למגרשים המקומיים, אבל טעויות השיפוט המשיכו והביקורות גברו. כעת, לא רק שופט המשחק אחראי, גם לשופט בניידת יש חלק באשמה.
"הבעיה בארץ", אומר שופט פעיל בליגת העל, "היא שיש התערבות מוגזמת. תסתכל על משחקים באירופה. כמה פעמים התערב ה-VAR בליגת האלופות השבוע? רק בליגת העל היו 8-10 התערבויות, חלקן בכלל לא מוצדקות. למה זה קורה? כי איגוד השופטים מעניש שופטי VAR אם הם לא התערבו כשהיו צריכים, אבל לא עושה את ההפך, לא מעניש שופטים שכן התערבו כשלא היו צריכים. בכלל, אני נגד ענישה, אבל אם כבר מענישים - שיהיה לשני הצדדים".
ענישה פירושה השעיה. דוגמא בולטת לענישה קרתה בשנה שעברה, כשאוראל גרינפלד שרק לפנדל תמוה לזכות מכבי נתניה במשחק מול הפועל באר שבע. דניאל בר נתן שהיה על ה-VAR החליט להשאיר את הפנדל בעינו ולא לקרוא לגרינפלד ושניהם הושעו מהמשחק הבא. אלא שענישה אינה באה לידי ביטוי רק בהשעיה ממשחק, אלא גם בניקוד של השופט, דבר שיש לו השלכות על המשך משחקי העונה במסגרת הארצית, הבינלאומית וגם על המשך הקריירה.
"אני כבר ותיק", אומר אותו שופט, "לי לא אכפת מניקוד, אבל שופט צעיר יכול להיפגע מזה. צריך להבין, איגוד השופטים נוהג לפי הפרוטוקול של אופ"א בעניין הזה, אחד לאחד. אם שופט טעה במגרש, הלך ל-VAR ושינה את ההחלטה בצדק - יורדות לו חמש נקודות מציון המשחק. אם הוא לא שינה את ההחלטה אבל היה אמור לעשות כך - יורדות לו עשר נקודות כי טעה פעמיים, במגרש ובמוניטור. אם הוא עמד על שלו גם אחרי בדיקה והתברר שצדק - לא יורדות לו נקודות בכלל".
עוד בוואלה!
במילים אחרות, ברגע ששופט נקרא למוניטור, הוא עומד בפני החלטה שבפסיכולוגיה ידועה כ"דילמת האסיר". במודל המקורי של תורת המשחקים, שני אסירים נכנסים לתאים נפרדים. אם אחד שותק והשני מלשין, המלשין יוצא לחופשי והשותק נכלא ל-15 שנה. אם שניהם שותקים, כל אחד מקבל שנה ואם שניהם מלשינים, כל אחד מקבל 5 שנים. נכון, זה לא כלא, וההבדל פה הוא ששופט ה-VAR מוגן גם אם טעה בהחלטה להתערב, אבל אי אפשר להתעלם מהבעייתיות של שופט שנקרא למצלמה ובעודו הולך אליה צריך לכלכל מה "משתלם" לו יותר. הרי אם יפסוק נגד מצפונו, הוא עלול גם לקבל הורדת ניקוד כפולה וגם, אולי, להיות מושעה. במילים אחרות, ברגע שהשופט נקרא למצלמה הוא יודע מה הוא צריך לעשות כדי למזער את הנזק.
"אני מסכים שיש פה בעיה ושיש פה הטיה", אומר הגורם באיגוד. אז למה, שאלתי אותו, לא נותנים פשוט לשופט ה-VAR לקבוע?
"אני ורבים חושבים שזה יותר נכון", הוא משיב, "וזה באמת היה הנוהג באנגליה - רק ה-VAR קבע מה קורה, לא היו שולחים שופטים למוניטור. אבל יש עם זה בעיה, זה מייצר חוסר אמון מצד הקהל. אוהדים מעדיפים לדעת שמישהו באמת ראה את מה שקרה והעניין הזה של שופט שהולך למוניטור מכניס ממד של אמינות, עם כל הבעייתיות של זה. עובדה שגם באנגליה האוהדים מחו והכניסו שם את נוהל הצפייה".
אז מה עושים עכשיו? איך נמנעים מטעויות כפולות כמו זו של חכמון וריינשרייבר בשבת? "פשוט שיתערבו פחות", אומר הגורם באיגוד, "חייבים להפעיל יותר שיקול דעת, לא רק בגלל הדאגה לשופטים, גם בגלל כמות הזמן שכל דיון כזה מבזבז במשחק".