1. הווינריות של שאראס תכבוש את ברצלונה?
שש שנים חלפו מאז נראתה לאחרונה מכבי תל אביב בפיינל פור ואף זכתה ביורוליג, וזו הייתה בדיוק הפעם האחרונה שבה גם ברצלונה נכללה בטופ של הכדורסל האירופי. מאז עונת 2013/14 הקטאלנים כשלו שלוש פעמים בפלייאוף, ועוד פעמיים צללו לירכתי הטבלה. בצורת כל כך ארוכה לא נרשמה במועדון מאז סוף שנות ה-80.
העונה שעברה הייתה אמורה להיות זו שתשנה הכול עבור ברצלונה. ההחתמה של ניקולה מירוטיץ' וכוכבים נוספים מיצבה אותה כמועמדת לגיטימית לזכייה בכל התארים. היא קירטעה מעט, הודחה ברבע גמר גביע המלך ונראתה פחות טוב מאנאדולו אפס וריאל מדריד, אבל לפני פרוץ הקורונה הייתה בעמדת זינוק מצוינת: מקום ראשון בליגה הספרדית ושלישי ביורוליג. אחרי המגיפה היא כשלה בגמר טורניר סיום העונה בספרד, וסווטיסלאב פשיץ' שילם את המחיר על אף קרבתו לנשיא ז'וזפ מריה ברתומאו.
ברצלונה השיגה הקיץ את מה שחלמה עליו עוד לפני עידן פשיץ' - חזרתו של שרונאס יאסיקביצ'יוס לעיר. אחרי ההצלחה בז'לגיריס קובנה יצטרך המאמן הליטאי להוכיח את עצמו בקבוצה עם מד לחץ גבוה בהרבה, ואם הרקורד של ברצלונה לא מספיק - הוא הוסיף לקלחת גם את הרכש הנוצץ ניק קלאתיס. כעת הציפיות הן לא פחות מפיינל פור, ואפילו יותר מזה, ולאור התוצאות של העונה שעברה זו בהחלט מטרה ריאלית.
נקודת התורפה היחידה שניתן לסמן בסגל של שאראס היא משחק הפנים. אנטה טומיץ' הוותיק עזב, והקבוצה נשארה עם פייר אוריולה וברנדון דייויס, שפרח תחת יאסיקביצ'יוס בקובנה. גם בברצלונה הבינו את זה, והדיווחים מלמדים שמארק גאסול בא למלא את החור. אם לא תהיה נפילה גדולה, הבצורת תסתיים בקלן. זכייה בתואר? הווינריות של שאראס וקלאתיס תעמוד שוב במבחן.
2. מילאנו תצליח סוף סוף לעמוד במטרות?
בדיוק כמו ברצלונה, גם אולימפיה מילאנו מגיעה לעונה הזאת עם בצורת של שש שנים. אך אצלה הבצורת קשה בהרבה: מאז 2014 היא לא הייתה אפילו בפלייאוף, וכדי לאתר את הופעתה האחרונה בפיינל פור צריך להרחיק עד 1992. הקבוצה הבכירה באיטליה משקיעה בגדול כמעט בכל שנה מאז טראומת הסדרה נגד מכבי תל אביב, אך לרוב סיימה בתחתית ואיבדה די מהר את הסיכוי את הסיכוי להגיע לפליאוף.
אפילו אטורה מסינה הקוסם לא הציל אותה, וגם איתו היא נתקעה במקום ה-12 (אם כי היה לה עוד סיכוי ריאלי להשתחל לשמינייה המובילה). הקיץ הונחתו בעיר האופנה שמות מבטיחים כמו קייל היינס וג'יג'י דאטומה המנוסים, לצד מלקולם דילייני, זאק לידיי, שאבון שילדס וקווין פאנטר.
לפי משחקי ההכנה וטורניר הסופרקאפ האיטלקי, מילאנו של העונה הולכת סוף סוף להצדיק את ההשקעה הגדולה ולהיות חלק מצמרת היורוליג. בקבוצה כל כך מנוסה, עם מאמן מוצלח על הקווים, פחות מפלייאוף יהיה בגדר שערורייה. מנגד, כניסה לפיינל פור לא תהיה מופרכת.
3. אנאדולו אפס תשיג את התואר שהקורונה שדדה ממנה?
אנאדולו אפס הייתה הקבוצה הטובה ביותר ביורוליג בעונה שעברה, וזה לא רק המקום הראשון בו החזיקה כמעט מפתיחת העונה ועד הפסקתה. הקבוצה של ארגין עתמאן, שבסוף עונת 2017/18 ניצבה במקום האחרון עם שבעה ניצחונות מ-30 משחקים, הייתה בסופו של תהליך שהפך אותה למפלצת של ממש.
ההצלחה של אפס נבעה בעיקר מכך ששמרה על השלד שלה בין עונת 2018/19, אז הגיעה לגמר, לעונה שעברה. היא שמרה על השלד הזה באופן מוחלט. "כשהחלטנו להישאר, ורובנו עשינו את זה כקבוצה ולא כיחידים, לכולנו ישבה בראש המחשבה שנגזל מאיתנו התואר ואנחנו צריכים לקחת אותו העונה", אמר דואוש בלבאי.
על פניו, הציפייה היא כי העונה הקרובה תהיה המשך ישיר לקודמתה. סימני השאלה היחידים שעולים סביב הסגל נוגעים לגילם של רוב השחקנים, כשמלבד ואסילי מיציץ' ושיין לארקין, כל היתר חצו את גיל 30.
4. איך מתאוששים מעזיבתו של ז'ליקו?
בקיץ 2013 נפל דבר בכדורסל האירופי. אחרי שנה מחוץ לקווים ז'ליקו אוברדוביץ' חתם בפנרבחצ'ה, שהפכה בית קברות למאמנים, ואחרי שנה אחת לא מוצלחת הביא אותה לפיינל פור היסטורי. מאז היא לא נעדרה מאירוע הגמר, והמאמן הסרבי עזב בתום שבע שנים במועדון עם גביע היסטורי אחד.
הכישלון המקצועי בעונה החולפת, ובעיקר החובות שאליהם נקלע המועדון, הובילו לעזיבתו של גדול המאמנים באירופה. פנאתינייקוס, כמו גם קודמותיה (ריאל מדריד, בנטון טרוויזו, בדאלונה ופרטיזן בלגרד), יודעת היטב כמה קשה להתאושש ביום שאחרי השועל הסרבי. פנר הצליחה להנחית במקומו את איגור קוקושקוב הסלובני, בתפקיד הגדול הראשון שלו כמאמן ראשי בקבוצה אירופית, אלא שממש לא מדובר בטירון, ונראה כי היא לא תהיה קבוצה חלשה העונה.
המהפיכה לא הסתיימה על הקווים. דאטומה, קוסטאס סלוקאס, ניקולה קאליניץ', דריק וויליאמס, וז'ופרי לוברן עזבו. יאן וסלי, ננדו דה קולו, ליאו וסטרמן ומליח מחמוטוגלו ימשיכו, ובגזרת הרכש שלושה שחקנים מובילים מהיורוליג נחתו - לורנזו בראון מהכוכב האדום בלגרד, אדגראס אולנובאס מז'לגיריס ודנילו בארטל מבאיירן מינכן. מלבדם הגיעו כמה שחקנים שיקוו לעשות את קפיצת המדרגה - הסנטר ג'ונתן המילטון והפורוורדים דיישון פייר וג'רל אדי.
כבר בשנתיים האחרונות התרגלה פנרבחצ'ה לראות את יריבתה אנאדולו אפס נמצאת הרבה מעליה, מה שצפוי לקרות גם העונה. בצד האסייתי של איסטנבול צריכים לעשות עדכון גירסה, ומטרתם תהיה להיכנס לפלייאוף, ועדיף ממקום טוב.
5. יוון תיצבע אדום?
אולימפיאקוס זכתה בשני גביעי יורוליג בעשור האחרון והגיעה לשני גמרים נוספים, אך בשנתיים האחרונות קרסה לתוך עצמה עם ההחלטה לרדת לליגה השנייה ביוון, בעוד פנאתינייקוס שמרה על יציבות בשיפולי הצמרת.
הקיץ שוב התהפכה התמונה: הבעלים של פאו הודיע על עזיבה, תקציבה קוצץ ביותר ממחצית, ניק קלאתיס והזרים נטשו, פייר ג'קסון הוחתם כברירת מחדל (ובתל אביב יודעים היטב מה הוא כבר עשה בעבר עם ציפיות שהיו ממנו), בזמן שאולימפיאקוס שומרת על אלוף אירופה לשעבר יורגוס ברצוקאס ומחזירה את סלוקאס הנוצץ.
אז מה בכל זאת יוכל למנוע את המהפך? העובדה ששחקני פנאתינייקוס יוכלו לצבור ביטחון בליגה היוונית החלשה, מה שלא נראה שיקרה אחרי שבהכנה לעונה הם גימגמו, ומנגד אולימפיאקוס תשחק רק פעם בשבוע. האמת? לאור הגיל המתקדם של השחקנים האדומים, ובראשם ואסיליס ספאנוליס ויורגוס פרינטזיס, לא בטוח שזה דבר רע.