ועידת המנהיגים: זרקור על הכוכבים המסקרנים בעונת היורוליג החדשה

"שיפה ושונה תהא השנה, אשר מתחילה לה היום", יזמזמו לעצמם בוודאי אנשי היורוליג ביום חמישי הקרוב. עונה חדשה יוצאת לדרך, עם קהל או בלעדיו (תלוי איפה אתם חיים), מלווה במאות בדיקות קורונה לפני כל מחזור, ואתגר שאיש לא מאמין שהליגה תצליח לעמוד בו - השלמת כל המשחקים, מדי שבוע, מעכשיו ועד לפיינל פור בקלן במאי 2021.

אומרים שמחשבה מייצרת מציאות, וכדי להוכיח שהקלישאה הזו אינה סתם חבוטה, אלא גם נכונה (בשאיפה), סימנו את הכוכב המסקרן ביותר בכל אחת מהקבוצות, כאילו עונה שגרתית ורגילה מתחילה מחרתיים. סדר הופעת השמות - על פי הדירוג בטבלה אשתקד.

הקורבן המרכזי של מגיפת הקורונה הייתה אנאדולו אפס, ששיחקה את הכדורסל הכי יפה ושמח באירופה. הטורקים מאמינים שאין רעב יותר ממי שהיה בדרך לזכייה היסטורית ונעצר באמצע המסע, ועשו קופי & פייסט לסגל. וזה אומר שאם לארקין ימשיך לנצנץ, דברים טובים יקרו באיסטנבול.

אם אפס הייתה חתומה על המשחק האטרקטיבי, אז ריאל היא זו ששיחקה בצורה הכי יעילה ושיבשה את חייהן של כל היריבות. העונה שלה, כך נראה, תקום או תיפול על הרגע שבו קמפאסו ייאלץ להחליט אם להישאר או לעזוב ל-NBA, כפי שנשבע לעצמו בקיץ.

קלאתיס היה המנהיג הבלתי מעורער של פנאתינייקוס, ואפילו סחט מריק פיטינו מחמאה בנוסח "הוא המוסר הטוב ביותר שנתקלתי בו בימי חיי", אבל תמיד נתקל בתקרת זכוכית. חלק גדול מזה באשמת השחקנים הלא מספיק טובים שהיו לצידו, וחלק גם בגלל החסרונות שלו - ובראשם הקליעה. שותפים טובים יותר מניקולה מירוטיץ', קורי היגינס וברנדון דייויס הוא לא ימצא בשום מקום, ושיתוף הפעולה שלו עם שרונאס יאסיקביצ'יוס (כשחקן) כבר הוליד זכייה אחת ביורוליג. האם עשור מאוחר יותר הם ישחזרו את ההישג?

כל קבוצה שבה מייק ג'יימס משחק, היא הקבוצה שלו. לזה צסק"א התרגלה בעונה שעברה, אבל שני המהלכים שביצעה בקו הקדמי אמורים לשדרג אותה פלאים. מילוטינוב ושנגליה נחשבים גם כך לשחקנים הטובים באירופה בתפקידם, אבל כדי להחליף את סימני השאלה בסימני קריאה, הם צריכים להוכיח שהם מסוגלים לסחוב קבוצה לצמרת.

העונה מתחילה, והצהובים נראים כמי שעדיין נמצאים בעיצומן של בניית הסגל ותקופת ההכנה. אמארה סטודמאייר כבר סיכם, אבל חזרתו מתעכבת בגלל הקורונה; הקילר ההגנתי קווינסי אייסי הוחלף בדראגן בנדר; וההיילייט של עונת ההעברות הוא אנטה ז'יז'יץ'. אבל עד שכולם ישתלבו ויסתדרו, מי שיצטרך לתפוס מנהיגות ולעזור למכבי לצלוח את השבועות הראשונים והקשים, הוא מי שתפס מנהיגות ועזר לה לצלוח את כל העונה שעברה. מספר 1, ולא רק בגופייה, ווילבקין.

מאז שהיורוליג עברה לשיטת הליגה, פאו הייתה תמיד בין המקום הרביעי לשישי, אבל כעת היא מופיעה בגירסה אנורקטית. מטרתה היא רק להישאר בתמונת הכרטיס לפלייאוף, כדי שהשקט מסביב יישמר ואולי היא תצליח לעורר עניין בקרב רוכש שפוי לעונה הבאה. המשימה הזו תלויה לא מעט בבריאותו של נדוביץ' (ובהסתגלותו של הווארד סנט רוס למשבצת הרכז, בעיקר בהגנה).

ג'ורדן מיקי חזר, גרג מונרו יוסיף מסה התקפית בצבע, ואריק מקולום הצטרף (כאילו שהיה חסר שם סקורר פוחז וחסר תקנה), אבל על מי אנחנו עובדים? כל עוד שבד בחימקי, הקבוצה היא שלו, ורק שלו. 

נניח בצד את עזיבתו של ז'ליקו אוברדוביץ'. השילוב בין שני הכוכבים הגארדים הוכח כלא יעיל ולא מתאים, ופנרבחצ'ה קיבלה החלטה אסטרטגית: קוסטאס סלוקאס שוחרר, דה קולו נבחר והמפתחות שלה יונחו בידיו. האם השילוב עם לורנזו בראון יעבוד טוב יותר?

אפרופו קבוצות שאיבדו מאמן על, ואפרופו שחקנים שעזבו את פנרבחצ'ה: ז'לגיריס הולכת לעידן לא נודע, ואחת השאלות המרכזיות שיכריעו את גורלה נוגעת למידת מנהיגותו של ווקאפ ללא הגב של יאסיקביצ'יוס על הקווים.

"כל הזמן שואלים אותי איך הוא נשאר כאן כל כך הרבה זמן, ואני עונה שאם מישהו מעוניין לקנות אותו, הוא יצטרך לקנות גם את הקתדרלה של העיר", אמר לי הג'נרל מנג'ר של ולנסיה, צ'צ'ו מולרו, במהלך העונה שעברה. אז דובלביץ' שוב ריכז עניין בקרב קבוצות הצמרת, ובכל זאת חתם על חוזה חדש ונשאר לעונה תשיעית. הקתדרלה עומדת על תילה.

מעבר לכאוס הניהולי והפוליטי, האדומים מפיראוס קרסו בשנתיים האחרונות בעיקר בגלל התבגרותו של ואסיליס ספאנוליס והעובדה שלא העמידו יורש ראוי. אז סלוקאס אינו צעיר, והוויתור עליו ב-2015 התברר כשגיאה קולוסאלית, אבל הוא בא כדי לקטוף את הכתר. האם זה ייגמר כמו הקאמבק המפוהק של תיאו פפאלוקאס בגיל 31?

ושוב, ג'ורג'יו ארמאני יצא למסע קניות נטול הנחות בקיץ. ג'יג'י דאטומה, קייל היינס, מלקולם דילייני, קווין פאנטר, שאבון שילדס וזאק לידיי הצטרפו, אבל בסוף, השאלה המרכזית שתעמוד למבחן היא: האם למסינה עדיין יש את זה?

הוא היה אמור להנהיג את באסקוניה כבר בעונה שעברה, אבל לא היה מספיק יציב וטוב כדי למנוע ממנה מפלה. ואז הגיע סל האליפות הדרמטי שקלע בפלייאוף הספרדי, ולפעולות נקודתיות מהסוג הזה יש נטייה להשפיע על מבצעיהן לאורך תקופה ארוכה וממושכת. ביום שאחרי שנגליה, המפתחות בידיו, נקודה.

בעונת הבכורה שלו ביורוליג הפך לויד לקפריזה מהלכת בוולנסיה. לצד תצוגות של 27 נקודות נגד פאו, 21 נגד ריאל, 19 נגד אלבה ו-17 נגד מכבי וברצלונה, הוא צנח גם ל-2 מול חימקי ואפס, 3 מול באיירן וז'לגיריס ו-4 מול מילאנו. אם קבוצתו החדשה חפצת חיים, היא זקוקה לו יציב יותר, ובעיקר בריא יותר.

המאמן המצליח זבזדאן מיטרוביץ' נזרק מווילרבאן בנסיבות תמוהות משהו, כשראשי המועדון טוענים כי התנהגותו הייתה בלתי הולמת. אבל כשהבעלים האגדי טוני פארקר בוחר למנות למאמן את אחיו, טי.ג'יי פארקר, הוא מעמיד את עצמו למבחן ניהולי. כישלון יהיה רשום בראש ובראשונה על שמו.

בפרויקט הייחודי של אלבה, שחקנים זוכים לאשראי מוגדל וממושך, ובעונתו הרביעית בקבוצה קיווה סיבה להפוך לגארד מצליח ביורוליג (כפי שהיה ביורוקאפ). זה לא ממש קרה. הוא נפצע יותר מדי פעמים, ונותר לראות אם האחוזים לשלוש צנחו מ-45 ל-27 במעבר בין המפעלים בגלל כשירות או שאולי הוא לא מספיק טוב לרמה הגבוהה באמת. העונה נקבל תשובה.

באיירן מחשבת מסלול מחדש אחרי עונה שבה הלכה לאחור. העוגן המשולש, בדמותם של ולדימיר לוצ'יץ', ניהאד ג'דוביץ' ופול זיפסר, נשאר - ולקבוצה הזאת לא יהיה כוכב על של ממש. אנדראה טרינקיירי ינסה לשחזר במינכן את ההצלחה מבאמברג, ומי שעשוי וצריך להפוך לגניבה הגדולה הוא וויילר-באב, שבא מעונת רוקי מצוינת בלודוויגסבורג.

כשצ'אבי פסקואל על הקווים, זניט היא כוח שיש לקחת אותו בחשבון. הרוסים נטלו הימור כשהלכו על גודאיטיס. לפני שנתיים הוא זכה כבר למיתוג כאחד הסנטרים היעילים ביותר ביורוליג, אבל אז נפצע - וכשחזר, סבל מהיעדר כימיה עם מסינה. הנה ההזדמנות לה חיכה וציפה.