לברון ג'יימס עולה לגמר ה-NBA העשירי שלו. מ-2011 עד 2020 לברון פספס את גמר ה-NBA פעם אחת בלבד, בעונה שבה הוא לא הגיע לפלייאוף. העונה הוא מוכיח שוב כמה גדול הוא. הרשתות החברתיות שוב מלאות בציוצים שטוענים שההישג הזה פותח שוב את הוויכוח על השחקן הכי גדול בכל הזמנים, בדיוק כמו ב-2016. אז הוא לקח אליפות אגדית, נגד כל הסיכויים, אחרי שהיה בפיגור 3:1 בגמר הליגה. אותם ציוצים, אותן מחשבות, ב-2016, הניעו את הריקוד האחרון - הסדרה שתיעדה את מאחורי הקלעים של שיקגו בולס מודל 1998, עם האליפות האחרונה של מייקל ג'ורדן. ג'ורדן החזיק בזכויות היוצרים לצילומים מאחורי הקלעים והפקפוק בו הניע אותו להשתמש בהם, להוציא אותם מהכספת ולהזכיר לכולם כמה גדול הוא היה. מעניין יהיה לראות את תגובתו של מייקל להישג הנוכחי של לברון.
בסיום משחק 4 לברון הזכיר לנו שוב כמה הוא נשק אטומי בכל מה שקשור למשחק הכדורסל. ג'מאל מארי להט ואף אחד אחר לא הצליח לעצור אותו. לברון לקח את מארי ועצר את דנבר. אין אף שחקן אחר בליגה שמסוגל לעשות את ההבדל כמו לברון גם בהגנה וגם בהתקפה, מול כל שחקן, מול כל שומר. הלילה הוא דאג שילדי הקאמבק של דנבר יישארו רק ילדים. בכל פעם שהנאגטס התקרבו לברון דאג למהלך התקפי מנצח. בין אם הוא ייצר לעצמו או לאחרים. וזה ההבדל הגדול בין לברון וקוואי.
שניהם בנו לעצמם קבוצות חדשות בקיץ, שניהם דאגו שהקבוצה שלהם תמשכן את כל העתיד שלה בשביל ההווה. אלא שתחת המנהיגות של קוואי הקליפרס נשארו אסופה של כוכבים. לברון דאג שהלייקרס יהפכו לקבוצה. הלייקרס אספו סביבו לא מעט שחקנים עם סימני שאלה סביב הקריירה שלהם, שחקנים שבקבוצות אחרות סומנו כרעל בחדר ההלבשה. לברון אסף את כולם ואיחד אותם. בזמן שבקליפרס לאורך העונה שמענו מחלוקות סביב קוואי ופול ג'ורג', אף אחד לא פקפק בלברון או דייויס. כולם התיישרו מאחוריהם. וכאן הגדולה של לברון. ללברון יש יכולות של איש דת, הוא גורם לשחקנים לידו להאמין.
שגיא רפאל ואורן לוי כותבים ספר לסיכום עונת 20-19 ב-NBA. בואו להשתתף בחגיגה
אין לו בעיה לרכוב על הגב הרחב של אנתוני דייויס. אין לו בעיה לתת לדייויס לקלוע את הסלים החשובים. אין לו בעיה לחלוק את אור הזרקורים. בדיוק להיפך. לברון רוצה את זה ודוחף את השחקנים שלידו להיות הכי טובים שהם יכולים. במקרה של דייויס זה סוג של מפלצת. עדיין יש לו מה ללמד את דייויס - כמו למשל איך סוגרים סדרה.
היו לא מעט פרשנים שהיו מודאגים מהיכולת של הלייקרס בבועה לפני הפלייאוף (מודה ומתוודה, גם אני הייתי מודאג). היו כאלה שחזו הפסד לפורטלנד, ליוסטון וגם לדנבר. לברון והלייקרס נפנפו את כל הדאגות ביחד עם הקבוצות הנ"ל. 1:4 חד משמעי בכל הסדרות. יהיו מי שיגידו שהעובדה שהוא לא פגש את הקליפרס הקלה עליו. שטויות. זה שהלייקרס נמנעו ממפגש עם הקליפרס זה באשמת הקליפרס (ודנבר), לא בגלל הלייקרס. הלייקרס עשו את שלהם והוכיחו שכשהכסף על השולחן, הם הקבוצה הכי טובה במערב.
שאקיל אוניל פרסם שהמקורות שלו בלייקרס אומרים לו שהם מעדיפים את מיאמי. זה לא ממש משנה אם זו בוסטון או מיאמי - הלייקרס מגיעים לגמר כפייבוריטים ברורים. הלייקרס פה בשביל למחוץ את סיפור הסינדרלה, ולהשאיר את הפנטזיות בסיפורים של דיסני, בצד השני של המתחם. בכל מה שקשור לספורט יש מלך, וכשהוא רואה את הטבעת באופק, הוא לא רואה אף אחד אחר.
הגמר יהיה סיפור גדול בכל מקרה. המסגור של מיאמי ולברון יכול ללכת לכל מיני כיוונים: לברון נגד הקבוצה\המאמן איתם לקח את האליפות הראשונה שלו. ספולסטרה ו-ווגל ניהלו המון קרבות פלייאוף כשהשני אימן את אינדיאנה. בעבר ווגל היה בצד שצריך למצוא פתרונות נגד לברון, עכשיו זה יהיה התור של ספולסטרה. אין צורך להגיד לכם מה יהיה המסגור אם הסלטיקס יעלו מהמזרח. הלייקרס והסלטיקס זו היריבות הגדולה והוותיקה ב-NBA.
עוד בוואלה!
דנבר צריכה להיות גאה במה שהשיגה בפלייאוף, אבל צריכה להתנער מהכינוי שנדבק לה - הקאמבק קידס. הנאגטס צריכים לקחת את המושכות ולהוביל. יש להם קבוצה צעירה ומבטיחה. יוקיץ' רק בן 25 והוכיח כמה הכתפיים שלו רחבות. הוא הגיע לבועה בכושר גופני הטוב בחייו, אחרי שהצליח להיפטר מהמשקל המיותר. ראינו אותו מככב עמוק לתוך הרבע הרביעי בחלק מהמשחקים. עכשיו הוא צריך להיפטר מהעבירות המיותרות. ג'מאל מארי רק בן 23, ואחרי שבפלייאוף הקודם הוא השאיר כמה סימני שאלה, בפלייאוף הזה הוא השאיר רק סימני קריאה. פלייאוף שכולו פריצה. קשה שלא להתלהב ממה שמארי עשה בפלייאוף הזה, וחבל שזה הסתיים בקול ענות חלושה, כשמארי מדדה על המגרש.
יש להם סגל מלא פוטנציאל. מייקל פורטר ג'וניור רק בן 22. ההבנה ההגנתית שלו עדיין לא ברמה הנחוצה וזה מנע ממנו דקות משמעותיות בפלייאוף. הנתונים לצידו (אורך, אתלטיות), עכשיו יש לו קיץ שלם לצפות במשחקים וללמוד. ג'רמי גרנט מסיים חוזה והעלה את המחיר בשלושת המשחקים האחרונים, אבל יהיה שווה כל דולר. מילסאפ מסיים חוזה של 30 מיליון דולר ויצטרך להעביר לגרנט חלק גדול מהתקציב. יש גם את מונטה מוריס, פי ג'יי דוזייר ועוד המון סיבות לאופטימיות.
יהיה קל לשכוח את מה שדנבר עשתה בפלייאוף הנוכחי. בדיוק בשביל זה אני ואורן לוי כותבים ספר. בשביל הזיכרונות, בשביל הסיפורים הגדולים. מוזמנים לתמוך ולהנות מהסיפורים הגדולים של העונה האחרונה.
שגיא רפאל ואורן לוי כותבים ספר לסיכום עונת 20-19 ב-NBA. בואו להשתתף בחגיגה
כריכת הספר של שגיא רפאל ואורן לוי
