בקיץ 2013 עמד ניקוס פאפאס להגשים את כל החלומות שלו. הוא היה אחרי עונת פריצה במדי פאניוניוס, שבה היה מלך הסלים של שלב הבתים ביורוקאפ עם 19.8 נקודות למשחק; פנאתינייקוס, שסיימה את העונה הקשה בתולדותיה, הראשונה לאחר שתם עידן ז'ליקו אוברדוביץ', החתימה אותו על חוזה ארוך טווח וסימנה אותו כשחקן העתיד היווני שלה.
פאפאס התייצב לאימוני נבחרת יוון, אבל כבר באחד הימים הראשונים ביקש לשוחח עם המאמן אנדראה טרינקיירי. "אני אישאר רק אם תוכל להבטיח לי שאהיה בסגל הסופי", אמר הגארד, אז רק בן 23, לאיטלקי. "אני לא רוצה להיות כאן חודש, ואז תחתוך אותי. אם אתה לא בונה עליי, אני מעדיף להצטרף לאימוני טרום העונה של פאו".
טרינקיירי לא אהב, בלשון המעטה, את הגישה שהציג השחקן - והודיע לו שהוא משוחרר. מאוחר יותר באותו קיץ איבדה הנבחרת את ניק קלאתיס, ובמהלך אליפות אירופה נפצע גם ואסיליס ספאנוליס. פאפאס החמיץ הזדמנות בלתי חוזרת לתקוע יתד במדים הלאומיים; בפעם היחידה ב-18 שנים, יוון הודחה עוד לפני רבע גמר היורובאסקט, והגארד עצמו חזר לשורותיה רק עוד פעם אחת, ב-2017.
החתמתו של פאפאס אמש (רביעי) בהפועל ירושלים כל כך מפתיעה ובלתי שגרתית, עד שאי אפשר להשתמש במונח השגור כי האדומים "הנחיתו" את השחקן. למעשה, הוא זה שינחית אותם, ויחבור אליהם ביום ראשון הקרוב בעיר מגוריו, אתונה. נראה כי הוא הזר הראשון בתולדות הכדורסל הישראלי שאפילו לא עלה כרטיס טיסה. חוזהו יימשך שבוע ימים (במקרה הטוב), ונחתם למטרה אחת בלבד - הפיינל אייט של ליגת האלופות, שייפתח ביום רביעי ויינעל ביום ראשון הבא.
בירושלים יודעים היטב כי פציעתו של ג'ייקובן בראון מיזערה באופן משמעותי את סיכוייהם לזכות בטורניר הגמר האירופי. הניסיון להגיע לנקודת השיא של העונה עוד לפני שהחלה הוא יומרני גם כך (עבור כל הקבוצות, ולא רק עבורם), אבל בלי ה-MVP מאשתקד, וללא ג'יימס פלדין שעזב, המשימה קשה עוד יותר.
הם פעלו במהירות הבזק כדי להחתים את כריס קרמר, שחקן בעל אופי הגנתי ששונה לחלוטין בתכונותיו מבראון; כשנחת ביום שני, והתברר שהוא סובל מעודף משקל, הבינו במועדון שגם זה לא ממש יעזור להם. רק שאז נותרו להם 36 שעות לצרף מישהו אחר, לפני שיפוג מועד רישום השחקנים למשחקים ביוון.
גם פאפאס אינו דומה בשום אספקט לקפטן האמריקני. הוא אינו רכז, אבל ביום שבו תמיר בלאט יפגוש את חוסר היציבות שלו מהצד השלילי, והגנת היריבה תצליח להצר את צעדיהם של מלקולם היל וטאריק פיליפ, תידרש עוד אופציה לצבירת נקודות בהתקפה. הגארד היווני, בוגר טרי של שבע עונות בפאו, מכיר היטב את הטבעות באואקה, ובמצב העניינים שנוצר עבור הקבוצה - זה מספיק.
איש לא מצפה ממנו להשתלב במרקם הקבוצתי, או בפילוסופיית המשחק של עודד קטש; איש גם לא בונה עליו כשחקן זר שיישאר לאורך זמן (קרי: ליותר משבוע) בירושלים. פאפאס בא כדי להציל את האדומים ברגעים שבהם הכול ישתבש עבורם. והוא, מבחינתו, מקבל במה כדי להוכיח שהוא עדיין יכול לנפק משהו. ובמצב העניינים שנוצר עבורו - זה יותר ממספיק.
עם הגעתו לפנאתינייקוס, הפך פאפאס לחביבו של הבעלים דימיטריס ינאקופולוס, שהגן עליו מכל משמר, ונחלץ לעזרתו בלא מעט מקרים. הגארד אינו הטיפוס הכי נוח ונעים לבריות, ואם ייערך סקר בקרב השחקנים שעברו במועדון מאז 2013 לגבי זהותו של החבר הטוב ביותר לקבוצה, ספק אם שמו יוזכר אפילו פעם אחת.
הוא נקלע לריב מתוקשר עם ארגיריס פדולאקיס ב-2014, ולאחר פיטוריו אמר פאפאס בריאיון כי "אני לא רוצה לראות אותו יותר", אבל כעבור כשנה נאלץ שוב לשחק אצלו, כשהמאמן חזר לתפקיד. ב-2018 החליט מאמן אחר, צ'אבי פסקואל, להיפרד ממנו, וכבר סימן את פטרי קופונן כמחליפו; הגארד נקרא לשיחת פרידה אצל ינאקופולוס, ויצא ממנה עם חוזה לשנתיים נוספות, למורת רוחו של הקטאלני; ואת פגרת הקורונה הוא פתח מספר שבועות לפני כולם, משום שריק פיטינו הוציא אותו מהסגל. "למה? כי ככה החלטתי", השיב האמריקני כשנשאל על כך.
אל תפספס
הכישרון המתפרץ והיכולת לייצר נקודות מכל מצב הם אלו שהצילו את פאפאס פעם אחר פעם, נוסף על החיבוק החם מינאקופולוס, והותירו אותו רלוונטי. לשיאו הגיע בעונתו השנייה בפאו, תחת דושקו איבנוביץ', כשקלע 10.8 נקודות למשחק ביורוליג (16.3 בסדרת הפלייאוף מול צסק"א מוסקבה), אבל לקראת סיומה קרע את הרצועה הצולבת והמיניסקוס, והושבת ליותר מחצי שנה.
הוא כבש את לבבות האוהדים באואקה באוקטובר 2017, כשירה שלשת ניצחון אדירה על ראשו של קוסטאס סלוקאס, והעניק לקבוצה 68:70 יוקרתי נגד אוברדוביץ' ופנרבחצ'ה. הוא עמד על ממוצע של 10.7 נקודות לאורך רוב העונה, אבל בשלבי ההכרעה פשוט נעלם ונאלם, והתכווץ ל-3.7 עד שפסקואל ניסה להיפטר ממנו.
פאפאס קיבל הזדמנות מחודשת מפיטינו, אלא שבבוקר הטיסה למשחק נגד מכבי תל אביב בישראל ב-2019 קרע שוב את הצולבת והושבת לחצי שנה נוספת. הוא התקשה לחזור לרמה תחרותית, ולא מצא את עצמו מחדש במדים הירוקים בעונה האחרונה. בקיץ, לאחר שינאקופולוס הכריז על עזיבתו, החליט המאמן החדש יורגוס וובוראס לבנות את הקבוצה בלי השחקן, ואיש לא היה שם כדי להתנגד.
פאפאס הוא דמות מורכבת גם מחוץ לחיים הספורטיביים. הוא מעורב מאוד בפוליטיקה, תומך במפלגה הקומוניסטית ביוון, ונראה לא פעם בהפגנות; הוא פעיל זכויות אדם, שתרם כספים לבניית מגרשי כדורסל בבית הסוהר הגדול ביותר באתונה, והתבטא לא פעם לטובת קליטת המהגרים שהגיעו בשנים האחרונות למדינה.
מאז הקיץ ניסה לחשב מסלול מחדש, ובגיל 30 חיפש בית אחרי השנים הארוכות בפנאתינייקוס. אלא שהוא לא מצא. הוא עצמו דחה מספר הצעות, ועל פי יעקב מאיר מ"ישראל היום" השיב בשלילה לפנייה ממאמן הפועל תל אביב יאניס קסטריטיס משום שקיווה עדיין להשיג חוזה ביורוליג.
בשבועות האחרונים החל לשחק יחד עם קבוצת כיסאות הגלגלים של פאו, שמורשית להעלות שני שחקנים נטולי מוגבלות, וכעת יקווה לעדנה מחודשת שתחזיר אותו למפה. וירושלים? היא תנחת באתונה עם סגל מלא פוטנציאל, אבל אולי לא מספיק עמוק לטורניר הגמר האינטנסיבי. לפחות היא תדע שהפכה כל אבן בניסיון להגיע בו כמה שיותר רחוק.