ליוואי גרסיה: "הייתה לי זכות להיות בחדר ההלבשה של בית"ר ירושלים"

כשהוא עדיין לא בן 23, ליוואי גרסיה עובר לתחנה רביעית בקריירה האירופית שלו. זה התחיל באלקמאר ההולנדית בגיל 17, נמשך לפני שנתיים בעירוני קרית שמונה ובעונה שעברה החלוץ נמכר לבית"ר ירושלים. אתמול הושלמה העברתו לא.א.ק אתונה היוונית תמורת כ-2.5 מיליון יורו. המועדון מהבירה יקבל גם 40 אחוז מהמכירה הבאה של הטרינידדי.

גרסיה טס היום בצהריים ליוון והיה לחוץ מאוד לאורך היממה האחרונה: "בקושי ישנתי. ארגנתי את הכול, היה חשוב לי להחזיר את הבית נקי בכל פינה וגם יש את כל הפרוצדורות שצריך לסיים מול בית"ר. הכול בלחץ אבל הספקתי. אני מאמין שאת שעות השינה אשלים כבר ביוון".

אמרת בעבר שמבית"ר אתה רוצה לעבור לליגה בכירה באירופה, למה יוון?

"קודם כל יש דברים בקריירה שלא תלויים רק בך. נוצרה סיטואציה שבית"ר הייתה צריכה את הכסף והיוונים מאוד רצו אותי. היו לי 5-6 הצעות אטרקטיביות, רובן טובות יותר כלכלית מא.א.ק, אבל בחרתי בה כי קיבלתי הרגשה שרוצים אותי - כמו שהרגשתי כשבית"ר יצרו איתי קשר. הנשיא הרים אליי טלפון, הסביר לי שהם בונים עליי ומחכים לי, מייעדים לי תפקיד מרכזי וגם הבהיר שבעתיד יעזור לי להתקדם לליגות בכירות יותר. הרגשתי שזה המקום הנכון בשבילי. בסופו של דבר אני כדורגלן מקצוען שצריך לקבל החלטות בהתאם למה שקורה בשטח, וזה מה שעשיתי. התכנון שלי היה להישאר עוד עונה בבית"ר, להשתפר, לעשות מספרים טובים יותר ולעבור לליגה בכירה באירופה".


איך אתה מסכם את השנה שלך בבית"ר?

"יכולנו לעשות יותר. היו ציפיות גבוהות מאוד ואולי אכזבנו קצת אנשים. בסך הכול היינו קבוצה חדשה, הרבה שחקנים מהרבה מקומות שלקח להם זמן להתאקלם, גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית. גדי קינדה היה שחקן משמעותי שעזב בינואר וזה פגע בנו, גם מיכאל אוחנה נפצע בתחילת העונה, אבל עדיין, סיימנו במקום השלישי ויכולנו השנה לתת עונה טובה יותר".


איך אתה רואה את בית"ר הנוכחית?

"שחקנים טובים יש, השאלה היא איך הכול יתחבר. כולם באמת רעבים, מחויבים ורוצים להצליח. יש שם שחקנים כמו עידן ורד, אלירן עטר, דן איינבינדר, כאלה שיכולים להוביל את הקבוצה קדימה. גם דגני הוסיף. יש גם צעירים איכותיים שצריכים להאמין בעצמם. יש צוות מקצועי חדש, הבנתי שיגיעו עוד שחקנים. אני חושב שאם הכול יתחבר, בית"ר תוכל להתמודד עם מכבי תל אביב ומכבי חיפה".


בונים על מיכאל אוחנה, אך פסיכולוגית הוא עדיין לא חזר

"כן, זה לא פשוט, זו הפעם השנייה שהוא עובר את הפציעה הזאת. תראה, בראש מדובר בבחור חזק מאוד, אני רואה את הדרך שהוא עובר, את הגישה, את החוסן, אני בטוח שהוא יודע מה הכי טוב ונכון עבורו. אם הוא מרגיש שהוא צריך עוד קצת זמן חייבים לתת לו אותו. הוא שחקן ברמה גבוהה מאוד, אם הוא יהיה כשיר וישחק, בית"ר תשתדרג משמעותית".

היה לך קשה בישראל אחרי התפרצות הקורונה

"אשתי והילד לא היו כאן ולהיות תקוע בבית לבד זה לא קל. הספקתי לראות את כל הסדרות בנטפליקס, אבל זה לא הכי נעים. אתה רוצה לצאת, לנשום אויר, לראות אנשים, לראות חיים. היה לי קשה, אבל עוברים את זה. לא קל להיות זר לבד במדינה בתקופת סגר, אבל כנראה שזה חלק מהחיים של כדורגלן מקצוען שמסתובב בעולם".


דיברת עם יוסי בניון לאחרונה?

"כל הזמן, יוסי הוא כבר חבר, מעבר למנהל מקצועי. הוא הביא את כל ההצעות מיוון וטורקיה ודיבר איתי על האפשרויות. גם אחרי העזיבה שלו, הוא היה מעורב עד לסגירת העסקה. כל יום הסביר לי וייעץ לי לגבי מה נכון לבחור. מהיום הראשון שהכרתי אותו הבנתי מי זה, אין קשר לזה שהוא היה שחקן ענק, הוא בחור צנוע ופשוט שבאמת אכפת לו ועושה הכול מהלב. אני בטוח שנהיה בקשר עוד הרבה שנים, הוא רוצה להיות מנהל מקצועי באירופה, אולי הדרכים שלנו עוד יצטלבו. גם מרוני לוי למדתי המון. לפעמים לא אהבתי מה שדרש ממני ולא הסכמתי, אבל הוא מאמן מצוין, אני יכול להגיד שגם כשהוא כעס עליי או ביקר אותי, לקחתי את זה למקום חיובי של ללמוד מה אני לא עושה נכון ולהשתפר. מאוד נהניתי עם שניהם".


מה אתה לוקח מהשנה בבית"ר?

"המון דברים. נהניתי מאוד, לפני הקהל והאווירה, נהניתי מהאנשים כאן. היה חדר הלבשה מצוין, אנשים טובים, אנשים אכפתיים, דאגו לי לכל מה שהפריע לי, כיבדו אותי ועזרו לי להשתלב. אני מאחל לכל שחקן להיות בחדר הלבשה כמו שהיה בבית"ר בשנה האחרונה, זו זכות. אני מאוד אתגעגע לעלי מוחמד, שהפך ממש לאח שלי כאן, אנחנו מאוד קרובים ובטוח נישאר בקשר".


איפה תהיה בעוד שנתיים-שלוש?

אני מאמין שברמות הגבוהות של אירופה. ליגה בכירה, ליגת האלופות, לשם אני מכוון. נגמר ליוואי הילד שמחפש את עצמו, זה המקצוע והפרנסה ואני הולך להילחם על ההצלחה שלי. עברתי מספיק כדי להיות מוכן ובשל להצלחה ברמות הגבוהות. עכשיו הזמן שלי להוכיח".