בערוב ימיו של ג'ורדי קרויף כמאמן מכבי תל אביב, הוא הודה שטעה כשבחר בדרך הפתיחות מול שחקני מכבי תל אביב. האמת היא שלקרויף לא היתה ברירה. הוא לא יכול היה לשנות את עורו כשעבר מעמדת המנהל הספורטיבי לתפקיד המאמן. כמנג'ר של המועדון הוא כבר התקלקל - היה סחבק של השחקנים. זה ששומע את התלונות שלהם על המאמנים, ובעיקר על ליטו וידיגאל.
זה היה בסופו דל דבר בעוכריו. כשהפך להיות מאמן מכבי תל אביב, הוא לא יכול היה פתאום להיות קשוח. לתהום הזו בדיוק נכנס ולאדן איביץ'. גם כך הוא היה מאמן מאוד קפדן ובלתי מתפשר, וכשנאמר לו שמכבי תל אביב צריכה דמות של גנרל, זה התלבש עליו בול. מכבי תל אביב החזירה לה את השליטה בכדורגל הישראלי תחת הסרבי, והדרך שלו הצליחה.
אלא שבאבולוציה של מועדון כדורגל, מכבי תל אביב כנראה היתה צריכה להנחית אחרי איביץ' את גאורגיוס דוניס. שבוע שהמאמן היווני עובד בקרית שלום ובהחלט אפשר כבר להכריז שהשחקנים של מכבי תל אביב נחשפים למשהו אחר. זה התחיל בדבר פשוט כמו השמות שלהם. לדוניס היה מספיק זמן להתכונן לבואו. הוא ידע כבר לפני חמישה שבועות שג'ק אנגלידיס מגלגל על הלשון את שמו, אבל כבר לפני שבועיים וחצי הבין שסיכוייו להגיע מאוד גבוהים. כשהחל לצפות במשחקי הקבוצה וללמוד את השחקנים, הוא גם למד את השמות שלהם וכשהגיע לשני האימונים הראשונים שלו, הוא הפתיע את השחקנים כשידע לקרוא להם בשמות. חלקם בשמות הפרטיים, אחרים בשמות המשפחה. זה עשה רושם מאוד גדול על השחקנים.
המאמן כיבד אותם ולמד את השמות והתפקידים שלהם. זה עשה עליהם רושם מאוד גדול. אבל אלה לא רק השפתיים של דוניס שיודעות להגות את השמות, זה גם החיוך ויש הרבה ממנו. דוניס עדיין לא הזמין את השחקנים לאוזו על הבר, אבל זה יקרה. את האימונים הוא מתבל בהרבה שעשועים. הוא יכול לתרגל טקטיקה דרך משחקון ופתאום להחליט שבא לו שהשחקנים יתכנסו למעגלים של חמישה, בכל מעגל, עם השריקה שלו ויקפיצו כדור מאחד לשני ברגל או בראש, בישיבה או בעמידה, ומי שהכדור במעגל שלו נופל לכר הדשא צריך לצאת לסיבוב ריצה מסביב למגרש בחום ובלחות המתישים של אמצע חודש אוגוסט. השחקנים אוהבים את זה. נהנים לשבור שגרה עם תרגילים ומשחקים כמו קפיצות מעל קונוסים כשהכדור בין השוקיים והכל מלווה באתגר שבסופו מי שמפסיד צריך לתת עוד קצת תרגילי כושר מעצבנים.
אל תפספס
בניגוד לאיביץ', דוניס מבזר סמכויות ונותן לעוזרים שלו הרבה מרחב. גם איביץ' העריך מאוד את הצוות שהביא ולראיה כולם הלכו איתו לווטפורד, אבל אצל הסרבי בסופו של דבר הסמכות המלאה בכל אימון נשארה אצלו והוא קבע הכל עד הפרט הקטן. דוניס מבוגר מאיביץ' בעשר שנים וסוחב איתו בשל כך יותר ניסיון וביטחון ולו אין שום בעיה לתפוס מרחק באימון מסוים ולתת לעוזרים שלו לעשות את כל העבודה, כשהוא צופה ובעיקר רושם. לרוב תהיה צמודה אליו מחברת והוא ירשום בה הרבה הערות. האנגלית שלו טובה משל איביץ' וההסברים שלו יותר מפורטים, בעיקר על מה שהוא מבקש בכל תרגול ולגבי שיטת המשחק שלו.
דוניס הגיע לקבוצה שזכתה בשתי אליפויות מרשימות, אבל לא הצליחה במשחקי נוקאאוט באירופה וגם כאן בגביע המדינה. הוא התייעץ באשר לתוספות שהוא יכול להביא והבין בעיקר שיש מקום לשיפור ההתקפה. אם צריך להמר, דניאל טננבאום יוציא משערו הרבה יותר כדורים בעונה הקרובה, אבל דוניס יכוון שמשחק ההתקפה יהיה הרבה יותר פורה. נראה שבתפיסת העולם שלו עדיף 2:3 על 0:1. שהקהל בבית ובהמשך העונה אולי באיצטדיון, ייהנה יותר מצורת המשחק ובעיקר מהחוויה.
הרושם הראשוני של השחקנים בתום שבוע הוא מאוד חיובי. אם שחקני מכבי תל אביב שכחו מעט את הקשיחות של איביץ', היה להם את פטריק ואן לוון במחנה האימונים וגם מעט אחרי זה, כדי לא לשכוח מהי מסגרת נוקשה. דוניס פתח את החלון וגם את הדלת לעולם יותר מתירני ומתחשב והמבחן של שחקני מכבי תל אביב יהיה להוכיח שבניגוד לפיזור שלהם בימי קרויף, אצל האתונאי הם גם יודעים ליהנות יותר משבוע האימונים, אבל במאני טיים של המשחק הם גם יודעים לספק את הסחורה. המבחן הראשון לדרך החדשה יהיה כבר מחר מול פ.צ. ריגה.