היום (שני) זה מתחיל: סיבוב ראשון, שמונה סדרות, בלי ביתיות, משחק כל יומיים. רוב הקבוצות עם רוטציות שבקושי הספיקו לשחק ביחד, המועמדות הבכירות עוד לא נכנסו לכושר סביר, פציעות והיעדרויות מכל מיני סוגים כבר משפיעות וימשיכו להשפיע על חלק גדול מהסדרות. הפלייאוף הכי פחות צפוי בתולדות הליגה יוצא לדרך. הנה כמה מחשבות על כל סדרה.
מערב
(1) לוס אנג'לס לייקרס - (8) פורטלנד טריילבלייזרס
כבר בסדרה הראשונה שלו במערב לברון ג'יימס יבין כמה הקונפרנס הזה קשה ועמוק. במקום השמיני מחכה לו דמיאן לילארד בכושר הטוב בקריירה. פורטלנד נמצאת במצב צבירה של משחק 7 של הגמר כבר שבוע, כל משחק שלה מוכרע בשניות האחרונות, כמעט תמיד לטובתה. זה יכול להתברר כיתרון גדול, כי היא פוגשת יריבה חלודה שאולי תצטרך זמן להסתגל לאינטנסיביות שהבלייזרס כבר חיים בתוכה. אבל השחקנים של טרי סטוטס גם מתישים את עצמם פיזית ומנטלית, הסגל שלהם כולל שישה שחקנים לגיטימיים שאחד מהם, זאק קולינס, נפצע בניצחון על ממפיס. האוויר ייגמר להם בסופו של דבר.
ההתקפה של פורטלנד הייתה הטובה ביותר במשחקי הדירוג, אבל ההגנה הייתה אחת החלשות. המשחק ההגנתי המוצלח היחיד היה בניצחון על יוסטון, בו סטוטס הוציא את הכדור מהיד של ג'יימס הארדן וראסל ווסטברוק ונתן לשחקני המשנה לזרוק כמה שבא להם. זו עשויה להיות הדרך הטובה ביותר לבחון את הגרסה הנוכחית של הלייקרס, כי סימן השאלה הגדול של מוליכת המערב הוא האם שחקני המשנה שלה הם כאלה שניתן לרוץ איתם לאליפות. דני גרין, קנטביוס קלדוול פופ, דיון וויטרס ואלכס קארוסו קלעו ביחד 21 מ-87 משלוש בבועה (24 אחוזים). אלה ארבעת הגארדים הבכירים של פרנק ווגל ושניים מהם אמורים להיות על הפרקט גם במאני טיים (בהנחה שבדקות האלה אנתוני דייויס יתפקד כסנטר). על מי מהם ניתן לסמוך? אל תתפלאו אם פורטלנד תעורר את השאלה הזאת כבר בימים הקרובים.
עוד בוואלה!
(2) לוס אנג'לס קליפרס - (7) דאלאס מאבריקס
סדרת הפלייאוף הראשונה של לוקה דונצ'יץ' תהיה נגד הקבוצה שבנויה הכי טוב כדי להתמודד איתו. לדוק ריברס יש סוללה של שומרים אישיים משובחים על שחקני כנף גדולים בראשות קוואי לאונרד ופול ג'ורג'. בחמישייה שלו דוק מעלה ארבעה שחקנים שלא תהיה לקליפרס בעיה לתת ללוקה לשחק אחד על אחד מולם, מה שיוביל להרבה חילופים ומעט עזרה שתקשה על ילד הפלא הסלובני להביא לידי ביטוי את קריאת המשחק העילאית שלו ותוציא את העוקץ מההתקפה ההיסטורית של דאלאס. בצד השני, להגנה הבינונית של דאלאס יהיו מעט מאוד כלים להתמודד עם ההתקפה של הקליפרס, שהייתה השנייה בליגה בעונה הרגילה פלוס הבועה. הקליפרס עדיין מכניסים כמה שחקנים לכושר וחלק מהם בספק למשחק הראשון, אבל בלי סטופרים איכותיים עבור קוואי ו-PG13 יהיה קשה לעצור אותם.
שחקן המפתח שיכול ליצור סדרה תחרותית הוא קריסטאפס פורזינגיס. הענק הלטבי פורח מאז שדאלאס עברה לשחק עם חמישה קלעי חוץ והוא שדרג מאוד את יכולת ניצול המיס-מאצ'ים שלו: הוא לא מנסה לחפור לתוך הצבע אלא עולה לקליעה מאיזור קו העונשין בלי להיות מוטרד מהג'וק ששומר עליו. אם פורזי יהיה מסוגל לעשות את זה גם לשחקנים כמו קוואי וג'ורג', הוא יוכל לנטרל את החילופים האוטומטיים של הקליפרס. יהיה מעניין לראות איך מונטרז הארל מתמודד עם פורזינגיס בשני הצדדים, ולבחון גם את היכולת של הסנטר הבכיר של הקליפרס בהגנה על שחקני חוץ בחילופים.
(3) דנבר נאגטס - (6) יוטה ג'אז
שתי הקבוצות החביבות חסרות שחקנים חשובים. וויל בארטון וגארי האריס, שני שחקני חמישייה בדנבר, ייעדרו מהמשחק הראשון ולא ברור מתי הם צפויים לחזור. יוטה תיאלץ להסתדר ללא בויאן בוגדנוביץ' הפצוע והחדשה הטרייה היא שמייק קונלי עזב את הבועה בעקבות לידת בנו ויחמיץ את המשחקים הראשונים בסדרה. ההיעדרויות משמעותיות יותר עבור יוטה. לחמישייה הראשונה שלה היה נט רייטינג של 19.1 בבועה, לקונלי היה חלק חשוב בכך ובלעדיו קווין סניידר ייאלץ להסתמך עוד יותר על הספסל הדליל. לדנבר, לעומת זאת, יש סגל עמוק והיא ניצלה את היעדרות שחקני החמישייה כדי לגלות את מייקל פורטר ג'וניור כסקורר איכותי כבר עכשיו.
הקרב המעניין הוא בין הסנטרים השונים כל כך. ניקולה יוקיץ' הסתדר מצוין עם רודי גובר לאורך העונה וסיפק שורה של 29.3 נקודות, 12 ריבאונדים ו-9 אסיסטים למשחק מול יוטה השנה. שחקן כמו יוקיץ', שמנהל את המשחק מקו השלוש, מכריח את גובר לצאת מהצבע ובעצם מנטרל את נקודת החוזק החשובה ביותר של יוטה. הסדרה הזאת יכולה לחזק את הנראטיב שכבר אי אפשר לבנות הגנות מנצחות סביב שחקנים כמו גובר, כשיותר ויותר קבוצות עוברות לשחק עם חמישה קלעי חוץ. הסטייפל טאוור יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לשנות את הנראטיב.
(4) יוסטון רוקטס - (5) אוקלהומה סיטי ת'אנדר
הניסוי של דריל מורי ומייק ד'אנטוני מגיע לפלייאוף, ואפשר להבטיח שיהיה מעניין. הנבחן הראשון הוא סטיבן אדאמס. איך הסנטר הניו זילנדי יסתדר עם החמישייה הנמוכה של הרוקטס? האם הוא ינצל את יתרון הגודל שלו כדי לחגוג בצבע או שיוסטון תצליח להפוך אותו ללא רלוונטי בסדרה הזאת? נדמה שאין אמצע. גם דנילו גלינארי גדול יותר מכל השחקנים של יוסטון ויש לו יותר כלים לנצל את זה. השאלה הבאה היא איך שלישיית הרכזים של OKC, שהדקות המשותפות שלהם היו יעילות יותר מכל שלישייה אחרת בליגה, תתמודד עם ההגנה של הרוקטס. אין מיס-מאצ'ים לנצל, אין כמעט יתרון לפיק נ' רול כי יוסטון מחליפה כל חסימה, אבל גם אין אף אחד שמחכה בצבע ומפריע לחדירות.
בצד השני, שאלת המפתח תהיה, כמובן, כיצד בילי דונובן יתמודד עם ג'יימס הארדן. הפציעה של ראסל ווסטברוק, שתגרום לו להחמיץ את פתיחת הסדרה ועוד לא ברור מתי הוא יחזור, תקל על האפשרות לשלוח שמירה כפולה קבועה על המזוקן ולהכריח את השאר לקבל החלטות. אריק גורדון, שרק חזר מפציעה, שוב מוצא את עצמו בתפקיד מפתח כשחקן היוצר השני עד שראס יחזור. אבל לת'אנדר יש גם שומרים אישיים איכותיים שינסו להתמודד עם הארדן לבד: לוגנץ דורט שמר עליו נהדר במשחק הליגה האחרון בין השתיים, אנדרה רוברסון שחוזר מפציעה ארוכה קיים בעיקר בשביל משימות כאלה. יוסטון נחשבת לקבוצה הבכירה והמעניינת מבין השתיים, אבל ל-OKC יש סגל איכותי ופוטנציאל אמיתי להיות סוס שחור בפלייאוף הזה. ותהיו בטוחים שכריס פול ישתמש בכל מה שהוא למד בשנתיים שלו ביוסטון כדי להשתיל באגים במערכת.
מזרח
(1) מילווקי באקס - (8) אורלנדו מג'יק
בשביל להקשות על מילווקי צריך שני גורמים מרכזיים שלאורלנדו אין אותם. קודם כל, צריך סגל אתלטי עם שחקן שבנוי טוב לשמור על יאניס אנטטוקומפו. ג'ונתן אייזק היה יכול להיות השחקן הזה אבל הוא פצוע, ארון גורדון ינסה אבל גם הוא לא כשיר לחלוטין ולא התפתח להיות שומר מספיק טוב כדי להקשות ברצינות על ה-MVP. צריך גם אוסף קלעי שלשות בלי חוליה חלשה שההגנה של הבאקס תכוון את כל הכדורים אליה, אבל זה לא יתאפשר בקבוצה שנותנת דקות משמעותיות לווס איוונדו, ג'יימס אניס ומרקל פולץ.
אז למה בכל זאת ניתן לפנטז על הפתעה בסדרה הזאת? בעיקר כי מילווקי לא נראתה כמו עצמה בבועה, וזו קבוצה שתלויה מאוד בחיבור הקבוצתי. אורלנדו הדהימה את טורונטו במשחק הראשון של הסיבוב הראשון בשנה שעברה והוכיחה בשנתיים האחרונות שבימים נתונים היא לא מפחדת גם מהקבוצות הטובות בליגה, אולי מול הבאקס ניצחון מוקדם כזה יוכל ליצור לחץ שיקשה על החבורה של מייק בודנהולזר להתחבר עם התקדמות הסדרה. אבל למילווקי יש יאניס ויש הגנה על הצבע שמונעת מקבוצות כמו אורלנדו להתקרב לטבעת, אז צריך לפנטז חזק.
(2) טורונטו ראפטורס - (7) ברוקלין נטס
ברוקלין הייתה אחת מהפתעות הבועה ואני מקווה שז'אק וון הרוויח בשבועיים האלה הזדמנות להיות המאמן הראשי בעונה הבאה. קאריס לוורט, ג'ו האריס וג'ארט אלן נראו בשלים להשלים עם קווין דוראנט וקיירי אירווינג חמישייה שתוכל להתמודד על תארים בשנים הבאות, וגם כל שחקני המשנה באו לעבוד ואולי יתוגמלו במקום ברוטציה הרחבה בעונה הבאה. אף פעם לא כדאי להיתקל בפלייאוף בחבורה מגובשת עם שחקנים שמביאים את היכולות שלהם לשיאים חדשים, וברוקלין הזו יכולה לעשות קשיים להרבה מאוד קבוצות.
אבל טורונטו היא כנראה לא אחת מהקבוצות האלה. הקבוצה המאומנת והמגובשת בליגה היא לא זו שתיפול למלכודת שהנטס מסוגלים להציב. אחד הנתונים המפחידים לקראת הפלייאוף הוא שהחמישייה הראשונה של האלופה ספגה 80.8 נקודות ל-100 פוזשנים ב-81 דקות בבועה. לוורט יזכה לסוללה של שומרים אישיים שלא יקנו את הטריקים והשטיקים שלו, האריס לא יראה אור יום ליד קו השלוש בלי חולצה קנדית צמודה, אלן יקבל טיפול אישי ממארק גאסול. אם ברוקלין תצליח לארגן משחק התקפה מתקבל על הדעת בסדרה הזאת, ההערכה כלפיי וון תצמח באופן משמעותי.
(3) בוסטון סלטיקס - (6) פילדלפיה סיקסרס
את שני הפלייאופים האחרונים סיימנו עם התהייה האם ג'ואל אמביד ובן סימונס מסוגלים להצליח ביחד. הפעם אמביד יגיע לפלייאוף בלי סימונס הפצוע, עם קבוצה שיכולה להקיף אותו בארבעה קלעי חוץ ולתת לו לעבוד בצבע. אם הסנטר הקמרוני שייך לטופ של כוכבי הליגה, הוא קיבל הזדמנות להוכיח את זה. הוא מגיע לסדרה הזו כאנדרדוג מובהק, אבל פוגש יריבה שאין לה שומר אידיאלי עבורו. אמביד הוא ללא ספק שחקן המפתח של הסדרה, ואי אפשר לדעת למה לצפות ממנו. במפגשים מול הסלטיקס השנה היה לו משחק של 38 נקודות והיה גם משחק של 1 מ-11 מהשדה.
השאלה הגדולה היא אם מה שיש סביבו מספיק כדי להתמודד עם חבורת הסקוררים של בראד סטיבנס. אל הורפורד חזר לחמישייה כפאוור פורוורד לאחר הפציעה של סימונס, וקשה לראות על מי הוא יכול לשמור בין רביעיית שחקני החוץ של הסלטיקס. גם טוביאס האריס לא מאוד זריז ושייק מילטון מעולם לא התמודד עם משימה הגנתית בסדר גודל כזה. אמביד יצטרך להיות דומיננטי מאוד גם בהגנה, וסוללת הסנטרים של בוסטון לא אמורה לגרום לו לזוז מהצבע ולנסות לחשוף מחדש את הקושי הישן של בוסטון להגיע לטבעת. אם אמביד יידע להשתמש בכישרון שכן יש סביבו כדי להקשות על בוסטון, אולי ראשי הסיקסרס יחשבו שוב בקיץ על השאלה המציקה על שני הכוכבים שלהם.
(4) אינדיאנה פייסרס - (5) מיאמי היט
האם נזכה לראות את כל החלקים של אינדיאנה מתחברים יום אחד? את גרסת הפרנצ'ייז פלייר של ויקטור אולדיפו, גרסת האולסטאר של דומנטאס סאבוניס וגרסת הבועה של טי ג'יי וורן? יחד עם מלקולם ברוגדון, מיילס טרנר וג'רמי לאמב, זאת יכולה להיות קבוצה נהדרת. בינתיים, ניאלץ להסתפק בעוד גרסה חלקית, עם אולדיפו משתפשף וסאבוניס פצוע, בקבוצה שהגיעה לבועה כהרצה לעתיד ומצאה את עצמה מנצחת הרבה יותר מהצפוי.
בסיבוב הראשון אינדיאנה תפגוש את מיאמי הייחודית, קבוצה שגיבשה לעצמה זהות לאורך השנה והפכה בבועה לעוד סוס שחור פוטנציאלי. ג'ימי באטלר ואנדרה איגודלה יבהירו לוורן מה קורה כשאתה מקבל יחס של סופרסטאר בפלייאוף. דאנקן רובינסון הפך להיות מומחה השלשות המפחיד ביותר בבועה, טיילר הירו נראה לפעמים כמו התאום שלו, גוראן דראגיץ' תמיד נראה חכם יותר מכל מי שמנסה לשמור עליו, באם אדבאיו אוכל מיילס טרנרים לארוחת בוקר. לאינדיאנה יש צוות אימון מספיק טוב כדי למצוא בקיעים במכונה של אריק ספולסטרה ומספיק כישרון רוחבי כדי ליצור סדרה שוויונית, אבל מיאמי זו הקבוצה שיהיה מעניין יותר לראות מתקדמת בפלייאוף, גם בגלל שהיא מסתמנת כקריפטונייט של מילווקי.