בשנתיים שלו בבית"ר ירושלים, משה חוגג השקיע סכומי עתק, רכש שחקנים איכותיים, השקיע במתחם האימונים, יזם את כרטיס הבית"ריסט, שדרג את מחלקת המדיה של המועדון, גייס יותר נותני חסות, הרים את המותג וכיוון הכי גבוה שאפשר. גם אם הדברים לא התבטאו בהצלחות על כר הדשא, מגיעות לו מירב המחמאות על ההשקעה והניסיון לקחת את בית"ר ירושלים למקום אחר. יחד עם זאת, קצת לפני הגעת הקורונה לעולם, חוגג כבר החל לדבר על רמת השקעה אחרת לגמרי, דרש פייר פליי פיננסי שבו בעלים לא יוכל להשקיע יותר מ-15% מעבר לתקציב הקבוצה וניסה לכוון לתקציב הרבה יותר נמוך ושפוי מבחינתו.
ברמת ההיגיון, אין שום הצדקה שקבוצה תכניס כ-30 מיליון שקל בעונה והבעלים יביא סכום כפול או אף יותר כדי להחזיק אותה. לאורך זמן זה מתכון לאסון אם אתה לא מיטש גולדהאר או יעקב שחר. יש הרבה מאוד דברים טובים בשפיות הכלכלית אליה בית"ר חזרה, רק שבדרך צורת ההתנהלות והפעולות הקטנות-גדולות עשויות לגרום לחוגג לאבד את כל נקודות הזכות שצבר המועדון, ברמה הערכית ובדרך בה המועדון הולך.
עוד בוואלה!
שני שחקנים של בית"ר ירושלים לא מתלבשים בשני המשחקים האחרונים -דן איינבינדר ואור זהבי. בשני המקרים לא מדובר בהחלטה מקצועית, אלא ברצון לראות אותם מוצאים קבוצה וממשיכים הלאה. איינבינדר הוא הבולט מבין השניים היות והוא שחקן בכיר, קפטן שני ושחקן השדה הישראלי עם הכי הרבה דקות משחק בעונה שעברה. כבר לפני חודש הוא שמע מהתקשורת שהוא בדרך החוצה, אך אף אחד לא פנה אליו. יום לפני המשחק מול הפועל תל אביב הוא תורגל בהרכב ועמד לפתוח, אך החלטת הנהלה בערב גרמה לכך שהוצא מהסגל, מה שנמשך גם במשחק אתמול באשדוד. הדברים זהים לגבי זהבי, שלאחר צירוף אוראל דגני רוצים במועדון לחסוך במשכורתו.
אם מסתכלים על מצב העניינים ברמת המותג. בבית"ר כל הזמן מדברים על העובדה כי הקהל הירושלמי לא מגיע ויש רצון לחזק את הקשר איתו ולהחזירו למגרשים. איינבינדר וזהבי הם שחקני בית של בית"ר, שיחד עם ההחלטה להיפטר מקלטינס וכחילה שנה קודם די מנקה את המועדון משחקנים מקומיים. מה זה משדר לצעירים שגדלו במועדון ורק מתחילים את דרכם כמו אביאל זרגרי ורועי פדידה? אם חוזרים לזהבי, לפני שנה כחילה נשלח הביתה בטענה כי הוא הדבר הבא. רק שנה חלפה וגם זהבי כבר על הגריל. אולי בעוד שנה יגיע תורו של זרגרי.
אבל יש כאן משהו יותר גדול ברמת המותג. בית"ר הייתה יכולה להודיע לאיינבינדר בסיום העונה שעברה שהוא לא בתכניות ולדרוש שיחפש קבוצה. עם הקילומטרז' שעשה במועדון, יש לו את הזכות לבחור אם לעשות זאת או להישאר ולהילחם על מקומו, במיוחד כשהוא יודע מה רוני לוי חושב עליו. יתרה מכך, אחרי שהסכים לקצץ פעמיים, 25% ולאחר מכן 30%, לבוא ולומר לשחקן לחפש קבוצה ובמקביל להוציא אותו מהסגל זה לא לעניין בשפה יפה וקטע מלוכלך בשפה קצת פחות יפה. קטע שלא מתאים לבית"ר, שלא מתאים לדמויות כמו אלי אוחנה, יוסי בניון ורוני לוי. זה פשוט גורם לבית"ר נזק הרבה יותר גדול מכמה עשרות אלפי דולרים שאולי תחסוך אם יכריחו את הקשר ללכת.
כדי להסביר את גודל הנזק, צריך לבחון איך ההתנהלות נראית מעיני השחקנים. לבית"ר יש חדר הלבשה מגובש, שחקנים בקבוצה כל הזמן מדברים על הנושא ושולחים הודעות חיזוק לאיינבינדר. חלקם אפילו רוצים להתאגד ולדבר עם ההנהלה. השבוע נשמעו במועדון מילים כמו "לכלוך", "גועל נפש", "נהיו הפועל תל אביב", וכמו שאמר בהרחבה אחד השחקנים: "אם השחקנים פה גברים, כולם צריכים לעמוד מאחוריהם. גם איינבינדר וגם זהבי קיצצו, אבל העיקר שעל החולצות רשום 'ואהבת לרעך כמוך'. כנראה שזה תופס רק כשזה מתאים לאינטרסים'".
המשכורות של איינבינדר וזהבי לא יהיו אלו שיחזיקו את תקציב בית"ר, מה גם שבדרך בה היא פועלת היא לא תחסוך יותר מדי. היא אפילו עשויה לשלם יותר בסוף בהליך משפטי, היות ולא נתנה לשניים אפשרות אמיתית להתמודד. בכל תקופת הקורונה התקבלו בבית"ר החלטות שבבוא היום התבררו כטעות, למשל נושא הארוחות. מבחינת בית"ר עדיין לא מאוחר להודות, לא מאוחר לתקן. זאת אפילו יכולה להיות גדולה של בעלים ומועדון.