כולם באותה סירה

שבוע ראשון בבועת ה-NBA מאחורינו. למרות שעדיין מוקדם לקפוץ למסקנות, מסתמנות כמה עלילות משנה מסקרנות לצד העלילה המרכזית של קרבות המיקומים והכרטיסים לפלייאוף, שהולכים ונעשים צמודים. אפשר לדבר על החריקות של כמה מקבוצות העל של הליגה; על הכושר המרשים של טורונטו או פיניקס; על ההתפוצצות הבלתי צפויה של טי ג'יי וורן באינדיאנה; אולי על ניצני הפריצה של מייקל פורטר ג'וניור בדנבר;

אבל סיפור לא פחות גדול הוא הנוכחות הדומיננטית של שלושת רבעי מחבורת סירת הבננה המפורסמת - לברון ג'יימס, כריס פול וכרמלו אנתוני. זה היה שבוע בו לברון סגר חשבון פתוח עם כמה ממבקריו, כשהבטיח את המקום הראשון של הלייקרס במערב; המקטרגים טענו במשך שנים שהשליטה שלו במזרח הנחות תימחק כשיעבור לקונפרנס האיכותי והעמוק יותר, והנה - בעונה הכשירה המלאה הראשונה שלו בצד הנכון של המפה, הוא מעל כולם; זה היה שבוע בו כריס פול המשיך לחולל קסמים באוקלהומה סיטי, הקבוצה בה אמור היה להיות על תקן אורח לרגע; ובעיקר זה היה שבוע בו כרמלו אנתוני הוכיח שהוא עדיין שייך לליגה, ממנה כבר כמעט נפלט ללא דרך חזרה;

בשלב הזה הם כבר היו אמורים להתחיל לדעוך. אולי אפילו להיעלם מהנוף של הליגה, מה שכמעט קרה לאחד מהם. אבל גם התרומה הרבה של שלושתם על הפרקט לא מצליחה להסביר עד כמה הם עדיין נוכחים. אם לקחת קלישאה ספורטיבית חבוטה למשמעות רחבה יותר, הם אכן חתומים על דברים שלא רואים בסטטיסטיקה: עצם החזרה למגרשים, ההתגייסות הגורפת לטובת תנועת BLM, כריעות הברך בהמנון, המסרים החברתיים והפוליטיים שמופיעים על פריטי הלבוש - בכל יש להם חלק, ישיר או סמוי. במובן הזה, גם רוחו של הצלע הרביעית בחבורה, דוויין ווייד, עדיין מפעמת ב-NBA למרות שפרש.

גם בשנת 2020, כולם בסירה אחת.

למרות שיש מי שיפקפק בסיכוי ליצור חברויות אמת בסביבה תחרותית ורוויית אגו כמו ב-NBA, לברון, כרמלו, "פלאש" ו-CP3 בטוחים שאין טיפת זיוף באחווה שנוצרה ביניהם. שלושה מהם - ג'יימס, וייד ואנתוני - נבחרו באותו דראפט כמעט אחד אחרי השני, והתחרו בזה בזה במשך שנים. הרביעי, פול, הגיע לליגה שנתיים אחר כך ונודע כאישיות קשה לעיכול. זה לא מנע מהם ליצור יחסים קרובים זה עם זה לאורך השנים, שהתהדקו מאוד כששיתפו פעולה יחד בנבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת בייג'ינג. האגדה מספרת ששם נרקמה תוכנית העל הזדונית לאחד כוחות, לשחק באותה קבוצה ולהשתלט על ה-NBA, שבסופו של דבר הושלמה רק חלקית עם החבירה של ג'יימס לווייד במיאמי.

הם נפשו יחד כמעט מדי קיץ. באחת החופשות המשותפות תועדו יחד על סירת בננה, בתמונה שהפכה ויראלית והולידה את הכינוי הממותג של החבורה. פעם אחת, כשטיילו בבהמאס, לברון הציל את אנתוני מטביעה בלב ים. "היתה רוח חזקה, מלא דברים עברו לי בראש, למען האמת. ואז הסתכלתי למעלה על הסירה וראיתי את לברון קופץ כאילו הוא מקגייוור. הוא קפץ למים והחזיר אותי עם יד אחת", שיתף מלו רק לאחרונה.

על המגרש, כל אחד בנפרד הותיר חותם משלו. הם חולקים יחד 49 הופעות אולסטאר, 18 הופעות בחמישיית העונה ושש אליפויות. סיכוי לא רע ששלושה מהם יגיעו לפלייאוף הקרוב כשחקנים מרכזיים. קרוב לוודאי שארבעתם ייכנסו להיכל התהילה.

העבר שלהם מפואר, אבל הם רלוונטיים לא פחות בהווה. מול לברון הכדורסלן ישנו גם לברון הדמות - שבוודאי מרגיש שיש לו חלק עצום בתהליך שעברה ה-NBA מבחינה ציבורית. בזמן שכוכבי עבר התמקדו במכירת נעליים, הוא היה מגדלור של מעורבות חברתית. כבר שנים שהוא - לצד ספורטאים נוספים בארצות הברית - משתדל לעורר מודעות. כבר ב-2016 הוא, פול, וייד ואנתוני השמיעו קול פוליטי-חברתי חריג עם נאום נגד אלימות משטרתית בטקס ה-ESPYS. השבוע, כשה-NBA הציגה מפגן תמיכה מרהיב במאבק השחורים, הוא קיבל תמונת ניצחון.

עבור כריס פול, תמונת הניצחון היתה הג'אמפ בול הראשון בבועה. את האנרגיות שלו לעשייה מתעל פול בשנים האחרונות פנימה יותר, לטובת שחקני ה-NBA. בכובעו כנשיא ארגון השחקנים הוא בולט לא פחות מאשר בכובעו כרכז היסטורי. במהלך שנותיו בתפקיד הוא יצר מערכת יחסים קרובה עם הקומישינר אדם סילבר, ובארצות הברית מספרים שיש לו חלק גדול בחזרתה של הליגה במתכונת הנוכחית. לסילבר מגיע קרדיט עצום על התפקוד המופתי של ה-NBA בזמן משבר הקורונה, אבל את שיתוף הפעולה המוצלח בין הנהלת הליגה לשחקנים אפשר וצריך גם לזקוף לזכותו של פול.

"כריס פול הוא מתנה עבור ה-NBA. לא רק בזכות היכולות שלו ככדורסלן, אלא גם בזכות היכולות שלו כמנהיג. אנשים לא מבינים כמה השפעה יש לו על האופן שבו הליגה נראית כיום", אמרה לאחרונה יו"ר ארגון השחקנים מישל רוברטס.

במקרה של ווייד, העשייה לא הסתיימה עם הפרישה. בימים אלה הוא נושא דגל חשוב לא פחות. בחסות המהפך המגדרי של בנו בן ה-12 שהכריז על עצמו כאישה, ווייד הפך לדובר נלהב של זכויות להט"בים. הוא לוקח חלק בהפגנות נגד הומופוביה ומדבר בגלוי על היחס הבעייתי שטרנסג'נדרים מקבלים בקהילה השחורה בפרט, ובארצות הברית בכלל. בנוף הספורטיבי השובניסטי, יש לכך משמעות יוצאת דופן שמעוררת דיון חשוב גם בקרב שחקני NBA.

"דוויין הוא מודל לחיקוי עבור כולנו. הוא קודם כל אבא, והתהליך שהוא עובר מדהים", אמר לברון. השבוע, כשהתפרסמה תמונה שלו עם בתו הטרנסג'נדרית, ההכפשות של צייצנים עלומי שם חזרו. "היי, רשתות חברתיות, תמשיכו לשנוא, זה רק יהפוך את האהבה שלי לגדולה יותר", צייץ בתגובה.

מתוך הליגה או מחוצה לה, ווייד, לברון, פול ואנתוני מצליחים להשפיע.

פעם הם חלקו סירה. היום הם חולקים מהפכה.