קובי בריאנט אמנם התקשה להגיע לפסגות של מייקל ג'ורדן, אבל כשם שניסה לשחזר את היכולות של הוד אווירותו על הפרקט, כך ניסה לחקות גם את גדול השחקנים בכל הזמנים מחוצה לו - בעיקר בכל הנוגע למוסר העבודה והגישה למשחק.
כמה דומים היו השניים? מתברר שמאוד. עדות לכך ניתן לקבל דרך ארוחת ערב שקיימו לפני שנים רבות. זכות הדיבור לשחקן שיקגו לשעבר בי ג'יי ארמסטרונג: "מייקל אמר, 'עוד מישהו יבוא לארוחת הערב'. לא ידעתי מי זה יהיה, ולפתע קובי בריאנט הגיע. זה היה נהדר, כי ראית כמה כבוד היה להם אחד כלפי השני. והם לא היו מסוגלים לכבות את יצר התחרותיות שלהם".
ואז, במהלך ארוחת הערב, קרה דבר מוזר: ג'ורדן ובריאנט החלו במשחק אחד על אחד, בלי כדור, בלי פרקט, בלי אולם - פשוט בראש של כל אחד מהם. "פשוט ישבתי שם והסתכלתי. הם דיברו על מה היה קורה במשחק. 'אם אני תופס את הכדור בשמאל, איך תשמור עלי'? והירידה לפרטים, זה מה שתפס את תשומת הלב שלי. 'אוקיי, איך תתפוס את הכדור?' מי שואל את השאלות הללו? 'מה תהיה רגל הציר שלך?' 'כמה כמה?' 'איך תשמור עלי אם הייתי מחזיק את הכדור כאן'?"
אל תפספס
"הם גאונים", קבע ארמסטרונג, "והעובדה שאפילו לא היו צריכים לשחק משחק אמיתי, אלא פשוט לשחק בראש שלהם, מבחינתי זה היה הרבה יותר מרשים מלראות אותם משחקים. הם היו מסוגלים לשחק ככה, וזה היה אחד הדברים הכי יפים שראיתי. זה נמשך קצת זמן, אבל אני זוכר שבסיכומו של דבר, הם הסכימו על דבר אחד: למייקל היו ידיים גדולות יותר, וזה יהיה מכריע... קובי לא הודה בהפסד, הוא פשוט הודה שלמייקל יש ידיים גדולות יותר".