מתחברים לעבר: הזכייה של הפועל באר שבע חותמת את הפרק הגדול בתולדות המועדון

בווידאו: התגובות לאחר הזכייה של הפועל באר שבע בגביע המדינה

1. ז'וזואה. "אתה לא יודע מאיפה זה יבוא לך", נהגו חלק מהפרשנים לומר על הפועל באר שבע של טרילוגיית האליפויות בשנים 2015-2018. טוני וואקמה, ברדה, מליקסון, בוזגלו, ראדי ובן שהר היו רק חלק מסגל עמוק ואיכותי שהוביל את הפועל באר שבע אל תארים והישגים באירופה. כיום אין לך ספק מאיפה זה יבוא לך- ז'וזואה הוא ההתחלה, האמצע והסוף של משחק ההתקפה של הקבוצה. התלות בו כמעט גורמת לחוסר נוחות כאוהד מכיוון שמצד אחד אתה יודע שקבוצת כדורגל לא אמורה להישען על שחקן אחד בצורה כל כך אבסולוטית, ומנגד אי אפשר שלא להתפעם מהיכולות, הטאץ', הדומיננטיות, הפרחחיות ובעיקר מה-star quality של מספר 27 (ויעיד על כך ראיון סוף המשחק איתו, בו הפגין ביצועים טובים כמו הקונצרט שנתן על המגרש). מבלי לקחת דבר מחוכמת המשחק של ויטור, היעילות של סימאו, ההתפתחות של תומר יוספי והנוואקמיות של אלטון אקולטסה, הפועל באר שבע אמנם זכתה בגביע כקבוצה, אבל רק ז'וזואה הביא גביע להפועל באר שבע.

2. סגירת מעגל. הפועל באר של הזכייה הראשונה בגביע (הו, כמה רציתי לכתוב כבר "הראשונה" בידיעה שיש כבר שניה) ב-97' היתה קבוצה מצוינת, שהזכייה בגביע היוותה עבורה חותמת ליכולות שלה באותה העונה. טורניר הגביע המצוין של באר שבע בעונה הנוכחית עמד בניגוד מוחלט ליכולת של הקבוצה מאמצע הסיבוב הראשון והלאה, לרבות פלייאוף נוראי, וכן לטלטלות שעברו עליה מחוץ למגרש. הצל של שלוש האליפויות הרצופות הולך וגדל ככל שהזמן חולף ומתגבש יותר ויותר כזיכרון. הקבוצה הנוכחית אינה דומה לקבוצות ההן, הדמויות הבולטות של אותן שנים נפלאות - מברקת ובכר ועד ברדה ומליקסון - לא מככבות כבר בסרט הזה. המפיקה הראשית זזה הצידה, אם כי לפעמים נדמה שהיא לא באמת עזבה, הבמאי הועזב והשחקנים פרשו או התחלפו כמו גרביים. דווקא בגלל זה, הגביע הזה, אחרי 23 שנה והשפלות קטנות וגדולות בדרך, מהווה במובן מסוים סוף מושלם, כמעט הוליוודי, לפרק הגדול בתולדות הקבוצה (עד כה).

3. התחלה חדשה, חששות ישנים ואופטימיות זהירה. לאחר שנסיים לראות בפעם האלף את שהר וז'וזואה צורחים מאושר אחרי כיבוש השערים שלהם והחגיגות ישככו, המבט יופנה לעבר העתיד לבוא, לפרק הבא. לא ברור מה יקרה בעונה הבאה בשל הקורונה, על פניו לא לגמרי ברור מי יוביל את הקבוצה קדימה ובאיזו תצורה, אפילו לא ברור איפה הקבוצה תשחק בתחילת הליגה בעונה הבאה כתוצאה מליקויי בטיחות בגג של טרנר. אחרי עונת הגביע הראשונה (מזכיר למי שפספס קודם - הרבה זמן חיכיתי לכתוב את "הראשונה") והאופוריה בעקבותיה, הגיעה להפתעת רבים סגירת הברזים של הבעלים דאז ובעקבותיה ירידת ליגה. הפעם נדמה שלמרות כל החששות, העסק מתנהל. ז'וזואה, אלטון ומיגל ויטור חתומים לעונה הבאה, שחקני בית מתחילים להבשיל, ואם יגיע המאמן המתאים...

אבל נניח לכל זה. בינתיים יש גביע.

הערה לסדר. איני מבקר תקשורת אבל כצופה סבלתי אתמול מהשידור בשל האמירות של האדם ששימש בתפקיד פרשן מטעם הגוף ששידר את המשחק. וכל הכבוד ליונתן כהן.