בווידאו: התגובות לאחר הזכייה של הפועל באר שבע בגביע המדינה
1. ז'וזואה. "אתה לא יודע מאיפה זה יבוא לך", נהגו חלק מהפרשנים לומר על הפועל באר שבע של טרילוגיית האליפויות בשנים 2015-2018. טוני וואקמה, ברדה, מליקסון, בוזגלו, ראדי ובן שהר היו רק חלק מסגל עמוק ואיכותי שהוביל את הפועל באר שבע אל תארים והישגים באירופה. כיום אין לך ספק מאיפה זה יבוא לך- ז'וזואה הוא ההתחלה, האמצע והסוף של משחק ההתקפה של הקבוצה. התלות בו כמעט גורמת לחוסר נוחות כאוהד מכיוון שמצד אחד אתה יודע שקבוצת כדורגל לא אמורה להישען על שחקן אחד בצורה כל כך אבסולוטית, ומנגד אי אפשר שלא להתפעם מהיכולות, הטאץ', הדומיננטיות, הפרחחיות ובעיקר מה-star quality של מספר 27 (ויעיד על כך ראיון סוף המשחק איתו, בו הפגין ביצועים טובים כמו הקונצרט שנתן על המגרש). מבלי לקחת דבר מחוכמת המשחק של ויטור, היעילות של סימאו, ההתפתחות של תומר יוספי והנוואקמיות של אלטון אקולטסה, הפועל באר שבע אמנם זכתה בגביע כקבוצה, אבל רק ז'וזואה הביא גביע להפועל באר שבע.
2. סגירת מעגל. הפועל באר של הזכייה הראשונה בגביע (הו, כמה רציתי לכתוב כבר "הראשונה" בידיעה שיש כבר שניה) ב-97' היתה קבוצה מצוינת, שהזכייה בגביע היוותה עבורה חותמת ליכולות שלה באותה העונה. טורניר הגביע המצוין של באר שבע בעונה הנוכחית עמד בניגוד מוחלט ליכולת של הקבוצה מאמצע הסיבוב הראשון והלאה, לרבות פלייאוף נוראי, וכן לטלטלות שעברו עליה מחוץ למגרש. הצל של שלוש האליפויות הרצופות הולך וגדל ככל שהזמן חולף ומתגבש יותר ויותר כזיכרון. הקבוצה הנוכחית אינה דומה לקבוצות ההן, הדמויות הבולטות של אותן שנים נפלאות - מברקת ובכר ועד ברדה ומליקסון - לא מככבות כבר בסרט הזה. המפיקה הראשית זזה הצידה, אם כי לפעמים נדמה שהיא לא באמת עזבה, הבמאי הועזב והשחקנים פרשו או התחלפו כמו גרביים. דווקא בגלל זה, הגביע הזה, אחרי 23 שנה והשפלות קטנות וגדולות בדרך, מהווה במובן מסוים סוף מושלם, כמעט הוליוודי, לפרק הגדול בתולדות הקבוצה (עד כה).
אל תפספס
3. התחלה חדשה, חששות ישנים ואופטימיות זהירה. לאחר שנסיים לראות בפעם האלף את שהר וז'וזואה צורחים מאושר אחרי כיבוש השערים שלהם והחגיגות ישככו, המבט יופנה לעבר העתיד לבוא, לפרק הבא. לא ברור מה יקרה בעונה הבאה בשל הקורונה, על פניו לא לגמרי ברור מי יוביל את הקבוצה קדימה ובאיזו תצורה, אפילו לא ברור איפה הקבוצה תשחק בתחילת הליגה בעונה הבאה כתוצאה מליקויי בטיחות בגג של טרנר. אחרי עונת הגביע הראשונה (מזכיר למי שפספס קודם - הרבה זמן חיכיתי לכתוב את "הראשונה") והאופוריה בעקבותיה, הגיעה להפתעת רבים סגירת הברזים של הבעלים דאז ובעקבותיה ירידת ליגה. הפעם נדמה שלמרות כל החששות, העסק מתנהל. ז'וזואה, אלטון ומיגל ויטור חתומים לעונה הבאה, שחקני בית מתחילים להבשיל, ואם יגיע המאמן המתאים...
אבל נניח לכל זה. בינתיים יש גביע.
רגיל (4) 156
14:30

בורקינה פאסו

גינאה המשוונית
בורקינה פאסו מגיעה כפייבוריטית ברורה בזכות סגל מוכשר שכולל שחקנים מובילים באירופה והיסטוריה של הצלחות בטורניר. מנגד, גינאה המשוונית היא נבחרת עיקשת שידועה ביכולתה להפתיע את הגדולות ולשמור על משחק הגנה צפוף.
יתרון (4) 187
17:00

אלג'יריה

סודן
(1+)
אלג'יריה, אחת המועמדות לזכייה בטורניר כולו, מחפשת להתחיל ברגל ימין ולהשכיח את האכזבות מהטורנירים האחרונים. סודאן נחשבת לאנדרדוג מובהק במשחק הזה ותנסה בעיקר להתגונן ולצאת להתקפות מתפרצות.
יתרון (4) 258
18:30

מ.ס צפת
(16+)

עירוני אילת
ליין גבוה מאוד אך בצדק. צפת נראית רע מאוד העונה ושקועה בתחתית הטבלה. הפועל אילת עם סגל מצוין שיותר מראוי לעלות ליגה. לצפת יהיה קשה מאוד כאן, על אף הביתיות. אילת מעל הליין
יתרון (4) 268
18:35

בני הרצליה

הפועל חולון
(2+)
הרצף הנהדר של הרצליה נעצר אצל הפועל תל אביב אך היא נראית טוב מאוד כבר חודש. חולון עם 4 ניצחונות רצופים, אך היא פחות מרשימה והיריבות שלה לא היו חזקות במיוחד. הרצליה תנצח בביתה
יתרון (4) 293
19:30

חוף השנהב

מוזמביק
(1+)
אלופת אפריקה המכהנת פותחת את מסע ההגנה על התואר עם סגל עמוק ונוצץ במטרה להשיג שלוש נקודות מהירות. מוזמביק מגיעה במומנטום חיובי מהמוקדמות, אך היא תתקשה מאוד לעצור את הלחץ והעוצמה הפיזית של ה"פילים".
הערה לסדר. איני מבקר תקשורת אבל כצופה סבלתי אתמול מהשידור בשל האמירות של האדם ששימש בתפקיד פרשן מטעם הגוף ששידר את המשחק. וכל הכבוד ליונתן כהן.


