עשר שנים בדיוק חלפו מאז שאנדרס אינייסטה כבש את שער הניצחון הבלתי נשכח בגמר מונדיאל 2010, והביא לנבחרת ספרד את הגביע העולמי היחיד בתולדותיה. "אני עדיין מרגיש את התחושות של השער ההוא", סיפר היום (שבת) לתקשורת הספרדית. "מאז, זה כאילו ה-11 ביולי הוא יום ההולדת שלי".
השנים חולפות אבל כל הזכרונות נותרו. "זה היה רגע מדהים", נזכר קשר ברצלונה לשעבר. "זה כאילו הכל נעצר, הכל קפא. הכדור קפץ אלי, מושלם, ידעתי שהגיע הזמן, זה חייב להיות שער. למה? אינני יודע. פשוט הרגשתי את זה. זה היה הרגע שלנו, של ספרד, של המדינה כולה".
אחרי 0:0 בתום 90 דקות, הלכו ספרד והולנד להארכה. ואז, בדקה ה-116, הגיע הרגע הגדול של הגאון הקטן. "הרגשתי חזק מאוד ביום הגמר", אמר. "רציתי את הכדור, רציתי להכריע, אם היה שחקן מולי, רציתי לעבור אותו. היה לי ביטחון לעשות את המהלך המכריע, וזה מה שקרה. בהארכה שיחקתי עם יותר קור רוח וכוח. בשריקה לסיום, התרסקתי על כר הדשא. השחקן הראשון שהגיע אלי היה ויקטור ואלדס. לא יכולתי לדבר. פשוט בכיתי ובכיתי. גם מסביבי אנשים לא הצליחו להפסיק לבכות".
עוד בוואלה!
אינייסטה נתן חלק מהקרדיט ללואיס אראגונס, שאימן אותו בנבחרת עד 2008: "הוא אמר שאני צריך לחשוב יותר על לכבוש שערים, וזה מה שניסיתי לעשות. זה לא שלא רציתי לכבוש שערים חשובים, כולם רוצים, זה פשוט שהיתה לי מנטליות אחרת. רציתי למסור לפני שבעטתי בעצמי. אם בעטתי, חשבתי שזו האופציה הטובה ביותר".
השער ההוא, סיפר הקשר המופלא, שינה את חייו: "אני לא יודע איך לכמת את זה, אבל זה היה רגע חשוב מאוד. הכל היה טוב עוד קודם לכן, אבל כל מה שהגיע לאחר מכן היה מדהים. זה שינה הכל, יותר מבחוץ מאשר מבפנים".