היבדק וסל: הסיפורים המוזרים שמאחורי חזרת ליגת העל בכדורסל

בסרטון: היכל קבוצת שלמה מתחטא ומתמרק לחזרת הליגה

כשהפועל חולון תעלה הערב (ראשון, 19:15) לפרקט באולם הקונכייה בבאר שבע, לכבוד חזרתה של ליגת העל, היא תתקשה לזהות אפילו את עצמה. כך יצא שלא פחות מ-28 שחקנים שונים ילבשו העונה את מדיה; רק שניים שרדו מתחילת הדרך, ושלושה נותרו מהסגל שהופיע במחזור שלפני השבתת הקורונה. "לפני כמה ימים נכנסתי לתיקיית השחקנים הזרים והמתאזרחים במחשב, אלה שצריך לדאוג להם לדירות, למכוניות ולעוד דברים, והמספר 16 תפס אותי", מודה מנהל הקבוצה, ניר אורון. "זה באמת חריג".

למספרים החריגים האלה יש משמעויות ניהוליות. לדוגמה, במדי המשחק. 28 שחקנים, שלכל אחד מהם לפחות סט תלבושות אחד בצהוב וסט אחד בסגול, מייצרים מספר בלתי נתפס של 56 גופיות. "בחלק מהמקרים הדבקנו Patch עם שם השחקן על גופייה ששימשה מישהו אחר", מספר אורון. "בכל עונה אנחנו מבצעים הזמנה גדולה מראש, ולוקחים בחשבון שיהיו חילופים ופציעות. אבל את מה שהיה לנו העונה, אי אפשר היה לצפות. בפגרת הקורונה פנינו ל'ספורטגום', שמספקת לנו את התלבושות של 'פיק', וקיבלנו במהירות את הסטים עבור תשעת השחקנים החדשים".

אלא שאספקת מדים היא חלק קטן, ואולי אפילו די שולי, במבצע הכלול בהנחתת שחקנים חדשים בישראל בתקופת הקורונה. חולון הייתה הקבוצה הראשונה שהגיעה לסיכום עם שחקניה על תנאי שחרורם אחרי השבתת הליגה, ופעלה בהתאם בנוגע לדירות ששכרה עבורם. לדברי אורון, "היו לנו שש דירות שלא היה לנו כל כך מה לעשות איתן, ולא רצינו להחזיק אותן ריקות למשך חצי שנה עם דמי שכירות מלאים. בהתחלה השכרנו אותן עבור אנשים שחזרו מחו"ל והיו זקוקים לבידוד, וכשהבנו שהליגה לא תחזור כנראה, חיפשנו פתרונות ממושכים יותר".

- אבל אז הליגה חזרה, ושוב הזדקקתם לדירות.

"נאלצנו להתארגן במהירות, ולמזלנו כמה מהדירות היו פנויות. לא כל השחקנים היו זקוקים להן. ג'ימי הול, למשל, נשאר לגור בהוד השרון. לדירה של טי.ג'יי קליין בתל אביב לא חזרנו, ומיקמנו את כל החבר'ה בחולון, למעט דירה אחת בבית דגן. להשיג את הדירות עצמן זה רק השלב הראשון באופרציה, כי היינו צריכים גם לאבזר אותן באופני כושר ובציוד ספורטיבי, כדי שהשחקנים יוכלו לבצע תרגילים ולשמור על עצמם בתקופת הבידוד, עד החזרה לאימונים".

ומה יקרה עם הדירות הללו כשהעונה תסתיים? כל עוד לא בוטלה חובת הבידוד על מי שחוזר מחו"ל, לא מן הנמנע שהשחקנים שיישארו בקבוצה כלל לא יטוסו חזרה לבתיהם; הליגה תסתיים ב-30 ביולי, והאימונים לקראת העונה הבאה ייפתחו במחצית השנייה של חודש אוגוסט. "את כל הדירות שיש לנו כרגע שכרנו מתוך מחשבה לטווח ארוך, עד יוני 2021", מסביר אורון.

בזמן שאולמות הכדורסל בארץ ננעלו והוחשכו, בהיכל קבוצת שלמה ניצלו את הזמן כדי להתחדש ולהשתדרג באופן שספק אם היה מתאפשר אלמלא הפגרה הכפויה. באולם העירוני, ביתה של הפועל תל אביב, בוצעו עבודות בעלות של מאות אלפי שקלים. במרחק של כמה עשרות מטרים ממתחם הדרייב אין ("היבדק וסע") הפרקט חודש ושופץ, וגג ההיכל הפך "ירוק" וסולארי במסגרת פרויקט ניסויי מעניין של עיריית תל אביב.

למעשה, באמצעות הגג הסולארי, האולם מייצר כעת חשמל לעצמו, ועל פי ההערכות חוסך הוצאות של יותר מ-300 אלף שקלים בשנה. עם חידוש האימונים, נאלצו האדומים לנדוד להיכל מנורה מבטחים ביד אליהו, אבל בשבוע שעבר חזרו הביתה - לא לפני שהיכל שלמה עבר חיטוי יסודי, שחוזר על עצמו במשרדים, בחדרי ההלבשה והכושר, במלתחות ובמגרש עצמו בין אימון לאימון ובין משחק למשחק.

"אנחנו עומדים כאן, התאורה דולקת, לוח התוצאות פועל והמזגנים עובדים, ואת כל האופרציה הזאת מזינה אנרגיה שהאולם מייצר בעצמו", מסביר מנהל היכל קבוצת שלמה, אבי אליהו. "בכלל, לאורך כל פגרת הקורונה הפעלנו את המערכות כאן באולם, כדי שברגע החזרה לא תורגש העובדה שהמקום היה מושבת".

את המציאות החדשה אפשר להרגיש בכל פינה; החל מעמדת מדידת החום בכניסה, עבור במיכלי האלכוג'ל ליד הכניסות לחדרים ועד לשורה הראשונה שביציע, כשעל שניים מכל שלושה כיסאות מוצבות מדבקות איסור ישיבה. "את החיטוי אנחנו מבצעים באמצעות ריסוס של חומר 'קלינר', שהומלץ על ידי משרד הבריאות, והוא ידידותי לסביבה. באמצעותו אנחנו מנקים כל משטח שהשחקנים באים איתו במגע", מוסיף אליהו.

- במשחקי הכדורגל כבר נרשמו לא מעט התקהלויות וניסיונות פריצה ליציעים. אתם נערכים לתרחיש דומה גם בכדורסל?

"אנחנו עומדים בקשר צמוד עם המשטרה, ומיידעים אותה על כל תרחיש, ונפעל בהתאם. אם וכאשר יאפשרו לקהל להיכנס, נהיה ערוכים גם לזה. אנחנו רק ממתינים להנחיות האלה, כי אנחנו באמת מתגעגעים לאוהדים. האולם שלנו אולי לא גדול, אבל מספק אווירה חמה וביתית שחסרה לכל מי שנמצא כאן".

בניגוד לשחקנים הזרים של הפועל ירושלים, שבמוקדם או במאוחר התפזרו וחזרו לבתיהם, היה אחד שנשאר בישראל: רוברטו ייצי, מאמן הכושר האיטלקי. הוא מתגורר בוורונה שבמחוז ונטו, בו מתו קרוב ל-2,000 אנשים במגיפה. "קשה להישאר רחוק מהמשפחה, בפרט בזמן משבר כזה, כשהחדשות מהמדינה שלי כל הזמן זורמות, אבל לא הייתה לי כבר דרך לטוס חזרה, ולמזלי ארוסתי הייתה כאן איתי, כך שלא הייתי לגמרי לבד. לשמחתי, כל משפחתי נותרה בריאה ובטוחה", אומר ייצי.

כמאמן כושר, האמון על המוכנות הפיזיולוגית של שחקני הקבוצה לקראת חידוש הליגה, הערב (21:15) נגד מכבי ראשון לציון, עבר ייצי אתגרים מסוג אחר. "כשהשחקנים יצאו לארה"ב, הרכבנו עבורם תוכניות אימונים אישיות, והקפדנו על כך שהם גם ישלחו לי סרטוני וידאו של התרגילים שהם מבצעים, כדי שנראה שהכל נעשה בצורה נכונה ומדודה. זה לא תמיד היה פשוט, כי לאדם פשוט זה קל לשמור על כושר בבית, גם אם אין לו ציוד, אבל ספורטאי מקצועני זקוק לכלים ולעומסים מעט שונים".

- וברגע שהוחלט על החזרת הליגה, הם טסו ארצה ונאלצו לשהות בבידוד.

"כל מי שחזר לישראל, עבר איתי בשבוע הראשון אימוני כושר בזום. אני חייב להודות שאני מרוצה מהעבודה שעשינו. אף אחד לא היה בכושר שיא לחידוש האימונים, אבל המצב היה בהחלט טוב. אימוני אונליין זה לא עולם שזר לי, אבל בדרך כלל אתה עובד מול אתלטים שיש להם גישה למגרש ולציוד, וזה היה הבדל משמעותי".

- אחת הבעיות המרכזיות בחזרה למגרשים נובעת מהחשש שההכנה המזורזת והעומס הצפוי יגרמו לפציעות.

"זה אתגר עצום, שדרש מאיתנו לשנות לחלוטין את הפילוסופיה. בדרך כלל, בטרום עונה עושים אימון אחד ארוך ביום, והפעם עשינו שני אימונים קצרים יותר. כולם מודאגים מעניין הפציעות, אבל השחקנים שלנו עבדו קשה ואני חושב שעמדנו בעומס הנדרש. נצטרך לבצע התאמות גם לקראת העונה הבאה, שתיפתח אחרי שאין פגרה ממשית ואנחנו מקווים שתתנהל כסדרה עד סופה. אנחנו צריכים לפעול בחוכמה, ומחפשים פתרונות".

מנהל הפועל תל אביב, איתי ברגר, חווה בכל אספקט אפשרי את השוני בין שגרת הכדורסל לה התרגל לבין זו שכפתה עליו הקורונה. "זה מתחיל בדברים הכי קטנים, כשאתה בא לקבל את פניו של מאמן או שחקן בשדה התעופה", הוא מספר. "בדרך כלל אתה יוצא איתו לארוחה קצרה במסעדה, ופתאום אתה קולט שאפילו את זה אי אפשר לעשות, ואתה הולך לקחת לו טייק אוויי כדי לאכול יחד במכונית".

בצר לו, הפך ברגר למעין שליח בסופרמרקט. "אנחנו נוהגים לאבזר את הדירות של הזרים בכמה דברים בסיסיים, שיספיקו להם ליום או יומיים, ואחר כך הולכים איתם לקניות, כדי שיכירו וילמדו להסתדר. אבל כששחקן שלך נוחת היישר לבידוד של שבועיים, אתה כבר צריך לקבל ממנו רשימה מפורטת של כל המזון שהוא רוצה וצריך, ובכל פעם שמתעורר חוסר, אתה נכנס לרכב ונוסע לקנות לו משהו. היו לא מעט בקשות לבשרים ופסטות, והם הפכו לבשלנים בעצמם בתקופה הזאת".

- אז בעצם עברת לגור, או לפחות לעבוד, בסופר. למה לא הזמנתם עבורם את המוצרים אונליין?

"כי אם המשלוח יגיע כששחקן באולם, והוא יתעכב באימון, ומוצרי החלב או הבשר ישכבו בחדר המדרגות במשך שעות, מה עושים? אז כבר ביצענו הכל בעצמנו".

הקורונה הורגשה גם באימונים עצמם. "וכשאתה מדבר על אימונים", מבהיר ברגר, "אתה מגלה שיש לך שתי קבוצות שונות: הפועל רגילה והפועל בידודים. השחקנים המבודדים הורשו להתאמן עם יאניס קסטריטיס, שחזר מיוון, והאחרים התאמנו בנפרד מהם. ככה היינו מקיימים שלושה אימונים ביום, באולמות שונים, ואתה צריך לדאוג לשחקנים להסעות, כי אסור להם אפילו לנסוע אחד עם השני.

"כשכבר התחלנו להתאמן בקבוצה אחת, יאניס היה עדיין בבידוד, ואסור היה לו להתקרב לאף אחד. הוא אפילו לא הורשה להיכנס לחדר ההלבשה או לחדר המאמנים. אז בזמן שהשחקנים ועוזרי המאמן היו על הפרקט, הוא רץ מצד לצד ביציע והעביר להם הוראות משם. יש יותר הזוי מזה?".