פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "אני הייתי המום? אתם הייתם המומים אז וגם היום": 50 שנה לשער היחיד של ישראל במונדיאל

        הסיפור מאחורי החגיגה המתונה ("כשגיליתי מי היריבות שלנו הכרזתי 'כשאבקיע אלך כך עם היד למעלה'"), שחזור הבעיטה מול השוער השבדי אחרי עשרות שנים ("אמרתי לעצמי 'רק שלא אחליק ואפול'"), והגאווה האמיתית שלו בטורניר ההיסטורי ב-1970. מוטל'ה שפיגלר נזכר ברגע השיא

        "אני הייתי המום? אתם הייתם המומים אז וגם היום": 50 שנה לשער היחיד של ישראל במונדיאל
        צילום: קובי אליהו, עריכה: רן צימט, קריינות: דני בורשבסקי

        בווידאו: נחיתת הגביע העולמי בישראל ב-2013

        7 ביוני 1970, בדיוק היום לפני 50 שנה, מוטל'ה שפיגלר שם את ישראל על המפה עם שער במונדיאל נגד נבחרת שבדיה. אחרי ההפסד לאורוגוואי (2:0) במשחק הראשון בגביע העולם היחיד בו השתתפנו במקסיקו, הגיע המשחק מול שבדיה שעלתה ליתרון בדקה ה-53 וציפתה לניצחון קל עד שבא שפיגלר וכעבור שלוש דקות בלבד ירה מעשרים מטר בחצי גובה לפינה השמאלית של השוער השבדי כדי לעשות שוויון 1:1 שנשמר עד הסיום.

        מוטל'ה זה היה שער בביצוע שלא מבייש רמת שערים של צ'מפיונס ליג היום.

        "מה שיפה זה שנחמיה בן אברהם השדר המיתולוגי זיהה את זה מייד ואמר בשידור: 'שער כזה יכול להיות גם בגמר'. לצערי לא הגענו לגמר, אבל השער היה יפה".

        אתה ברשימה מכובדת של שחקנים שכבשו שערים בגביע העולם.

        "אספר לך סיפור יפה. ז'יסט פונטיין הצרפתי כבש 13 שערים במונדיאל 1958, ומאז אף שחקן לא התקרב לשיא הזה. ב-1973 הוא אימן אותי בפ.ס.ז', ויום אחד היו הרבה אנשים סביבנו אז אמרתי לו: 'ז'יסטו'. זה היה הכינוי שלו. 'אתה יודע שאתה ואני הבקענו יחד 14 שערים במונדיאלים?'. הוא אמר לי: 'איך?'. אז עניתי לו: 'אתה 13 ואני אחד'. גם הוא לא ידע שיעברו כל כך הרבה שנים ואיש לא ישחזר את השיא שלו. גם אני לא האמנתי אז ב-1970 שיעברו 50 שנה ולא יהיה לנו עוד גול במונדיאל".

        אתה בטח נשאל הרבה על השער ההוא עד היום.

        "בשבוע שעבר הייתי במפגש חברים וכל אחד סיפר היכן הוא היה ברגע הזה של השער. כשהם סיימו לתאר היכן הם היו ברגע השער, אמרתי להם: 'כל אחד מכם היה במקום הנכון ברגע השער, חוץ מהשוער של שבדיה כי אם הוא היה במקום הנכון, לא היה שער'. כולם צחקו".

        שוער קצת יותר עירני עוצר את הכדור ההוא?

        "שמע, כבר דיברתי כל כך הרבה על השער הזה. הרי לא תלך עכשיו לראיין את השוער השבדי ותגיד לו שאני חושב שהוא יכול היה לעצור את הכדור. תתייחסו קצת בהומור לכל העניין".

        אתה הרי פגשת אותו כמה שנים אחרי השער.

        "זה היה ביום העצמאות בתקופה שאהוד אולמרט היה ראש הממשלה. קיבלתי טלפון ערב יום העצמאות שעושים בצריפין בבסיס הצבאי ערב גדול בו ראש הממשלה יארח אנשים מכל התחומים והם יהיו איתו על הבמה. היה ערב ענק עם המון חיילים ביציע. הגעתי לאירוע. דידי מנוסי היה המנחה. עלינו לבמה כל מיני אנשים מתחומים רבים. כשעלינו על הבמה הבחנתי בשער קט רגל שהכינו במיוחד. שאלתי את עצמי מה זה יכול להיות ואז ריאיינו אותי. אהוד אולמרט סיפר שכאשר הוא היה ילד הוא שיחק בבנימינה והוא חזר יום אחד הביתה ואמר לאבא שלו שהוא לא רוצה לשחק יותר כדורגל כי הוא ראה אותי משחק והחליט שהוא לא יכול להיות כדורגלן. ואז אומר לי המנחה שיש להם הפתעה בשבילי. עלה איש מבוגר בחליפה יפה וזה היה השוער של נבחרת שבדיה שקיבל ממני את הגול ב-1970. ואז בסוף הריאיון מעלים את שער הקט רגל מאחורי הקלעים ומזמינים אותי לבעוט לו לשער. אני לבוש בחליפה ונעליים תואמות כאילו אני מתחתן פעם שנייה ואני אומר לעצמי: 'רק שלא אחליק ואפול והחיילים יצחקו ממני'. אז התרכזתי, בעטתי לשבדי וכבשתי ונהיה 1:2 לישראל. מעולם לא סיפרתי את הסיפור הזה. הנה יש לך סקופ. כבשתי לשבדי עוד שער".

        מוטל'ה שפיגלר שחקן עבר (ברני ארדוב)
        "השער הכי חשוב בחיים שלי היה השער הראשון בבוגרים". מוט'לה שפיגלר (צילום: ברני ארדוב)

        זה היה השער הכי חשוב בקריירה שלך?

        "השער הכי חשוב בחיים שלי היה השער הראשון בבוגרים. הייתי פחות מגיל 16. איציק שניאור שם אותי בהרכב במשחק של נתניה בטבריה. בדקה הרביעית הרימו כדור ואני זינקתי והכדור נכנס מהראש שלי. מי שראה את ההתלהבות שלי אחרי הגול, הבין שיהיה לי סיכוי להיות כדורגלן. אבל ברור ששער במונדיאל מאוד חשוב. גם השער בסידני באוסטרליה לפני המונדיאל היה חשוב וכך גם השער הראשון שלי בנבחרת ישראל".

        איפה אתה ממקם את הגול הזה ביחס לגולים שלך מבחינת רמת ביצוע?

        "הוא בהחלט אחד היפים שלי. אני יודע שאין תיעוד לכל הגולים שלי כי זה היה מזמן. הכנסתי גולים בקוסמוס עם פלה ובפריז ועשיתי קצת דברים בכדורגל. עד היום אני מחזיק בשיא של כיבוש בפ.ס.ז' של שלושער ב-6 דקות. לפני שנה אמבפה כבש שלושער ב-8 דקות אז קיבלתי מייל מפריז שכתבו לי שאני עדיין מחזיק בשיא. אני גם זוכר את הגול האחרון שלי בקריירה. הייתי מאמן שחקן בבית"ר תל אביב ונגחתי פנימה. הגול הראשון והגול האחרון היו בנגיחות ולא הייתי נגחן מי יודע מה".

        אחרי התיקו מול שבדיה עשיתם תיקו מול איטליה שהגיעה לגמר.

        "היינו נבחרת מגובשת עם שחקנים מאוד מוכשרים. עמנואל שפר הוביל אותנו בצורה הכי מקצוענית שיכולה להיות. אני זוכר שהוא בא אלינו ואמר: 'אנחנו נתאמן שלוש פעמים'. אז אנשים שאלו: 'באיזה ימים?'. אז שפר אמר: 'בכל יום שלוש פעמים. בשבע בבוקר, ב-12 בצהריים ובחמש בערב'. הרבה מאוד נזקף לזכותו. באותה תקופה הבקעתי המון שערים בליגה כאן בארץ. כשהיינו באים למחנה הנבחרת בשפיים, שפר היה אומר לי: 'מוטקה, מה שאתה עושה נגד שעריים ונגד יפו, לא יספיק לנו בעולם'. בהתחלה ממש נעלבתי ממנו. שאלתי את עצמי: 'למה הוא אומר לי את זה? כבשתי שלושער או רביעייה בליגה. תן לי ליהנות'. לימים הבנתי שהוא צודק כי הגיעו מנשנגדלבאך לפני המונדיאל ונתנו לנו שישייה. חודש אחרי זה הגיעה אייאקס עם קרויף והשתפרנו. הפסדנו להם רק 1:6 מפנדל של גיורא שפיגל. אז הבנתי כמה שפר צודק. מה שטוב לכדורגל הישראלי, זה לא מספיק לרמה העולמית. הבנתי, הפנמתי והייתי במקום טוב באמצע להעביר את זה לחברים לנבחרת. יותר מאשר השער החשוב וההיסטורי הזה במונדיאל אני מרגיש גאווה שהייתי הקפטן של הנבחרת המוצלחת הזו. לא הייתי צריך סרט על היד. הייתי קפטן שלא צריך סרט. האהבה שלי למשחק, היכולת שלי להפוך את אלה שלידי ליותר טובים גרמו לי להיות דומיננטי בכל מקום בו שיחקתי כולל ליד המלך פלה בקוסמוס".

        שחקן נבחרת ישראל לשעבר, מוטל'ה שפיגלר (AP , Glt)
        "יותר מאשר השער החשוב וההיסטורי הזה במונדיאל אני מרגיש גאווה שהייתי הקפטן של הנבחרת המוצלחת הזו". מוטל'ה שפיגלר (צילום: AP)

        חגגת את הגול ההוא לפני 50 שנה בנונשלנטיות עם יד מורמת למעלה והליכה איטית כזו. לא קפיצות, לא ריצה מטורפת. חגיגה סולידית לשער היסטורי.

        "הנה קח עוד סקופ. אנשים פוגשים אותי כל השנים ואומרים לי: 'היית המום, אז לא חגגת את הגול'. אני אומר להם: 'אתם הייתם המומים אז ואתם המומים היום'. אני אספר לך מה היה ואנשים לא מכירים את הסיפור. ההגרלה למונדיאל היתה כמה חודשים לפני המונדיאל וקיבלנו בית עם אורוגוואי שהיתה אלופת עולם, איטליה אלופת עולם ושבדיה ששיחקה בגמר נגד ברזיל ב-1958. ישבתי ושמעתי את הנבחרות וזה היה לא פשוט. נבחרות חזקות עם מוניטין ורקורד. אז קמתי בסלון מול המשפחה שלי ואמרתי להם: 'כאשר אבקיע במונדיאל, אני אלך כך עם היד למעלה'. ממש צעדתי בסלון של הבית שלנו שלא היה גדול והראיתי לכל המשפחה איך אחגוג את הגול בהליכה כזו בלי טירוף ובלי לצאת מדעתי וכשכבשתי זכרתי מה הבטחתי בבית בנתניה כמה חודשים קודם".

        גולים אחרים שלך חגגת אחרת?

        "גולים בליגה בעיקר בנתניה הייתי קודם רץ להגיד תודה למבשל ואחרי זה הייתי עושה תנועות לקהל של נתניה שעד היום הם לא התאוששו מזה. הייתי גורם להם להנאה מושלמת כי החגיגה היא של כולם. אף פעם לא ברחתי לאף אחד כשחגגתי גול. חגגתי עם כולם גולים כמו שחגגתי בישולים שלי ובישלתי המון. עד היום אני מלך הבישולים של הליגה עם 106 בישולים".

        אתה אופטימי שנראה עוד שער של ישראל במונדיאל?

        "אני 50 שנה אופטימי. אני כל פעם אומר מחדש שיש לנו שחקנים מוכשרים וחבל שאין שום מאמן שיכול לשחזר מה ששפר עשה, לחבר את הכישרון לחבורה אחת. לאורך כל השנים היו שחקנים יוצאים מן הכלל ואי אפשר היה להפוך אותם מעולם ליחידה אחת. ניסו מאמנים בכל השפות, אז יכול להיות שהמתורגמנים לא טובים. אני אדם אופטימי מטבעי ואני מקווה שיהיו עוד גולים שלנו במונדיאלים. אני כבר לא אוכל לכבוש את השער הבא. אתה יודע כולם מדברים על מונדיאל 1970, אבל ב-1966 ניסיתי ולא עלינו וגם ב-1974 וב-1978 לא הצלחנו לעלות, כך שאני יודע מה טעם ההצלחה ומה מרגישים כשלא מצליחים לעלות לגביע העולם. אני מאוד רוצה להאמין שזה יקרה. שנעלה שוב ונכבוש שוב".