בסרטון: שון דאוסון חוזר לאימונים בבדאלונה
במקום לעסוק בסיקור הפיינל פור ובהכתרתה של אלופה חדשה (או ישנה) לאירופה, עוסקים אנשי הכדורסל בהיערכות לקראת ישיבת הזום שתתקיים ביום שני ובה ייחרץ גורל עונת היורוליג. במשך שבועות ארוכים הועלו ספקולציות שונות, הושמעו דעות הפוכות ופורסמו דיווחים סותרים, וכולם יתנקזו לחלון שבין 12:00 ל-17:30 - הזמן שבין תחילת שיחת הוועידה לבין מסיבת העיתונאים הווירטואלית של מנכ"ל המפעל, ג'ורדי ברתומאו.
איש, כולל ברתומאו עצמו, אינו יכול לקבוע כבר מעתה מה תהיה התוצאה הסופית של הדיון. כל ההערכות נכונות רק לשעת כתיבתן, והתרחישים עשויים להתפתח ולהשתנות תוך כדי השיחות עד שתיקבע השורה התחתונה.
כדי בכל זאת לנסות ולקבל תמונה כלשהי, יצאנו לבדוק את קלישאת "דברים שרואים משם, לא רואים מכאן" וביקשנו מעיתונאי כדורסל מובילים ברחבי אירופה, המסקרים את 11 הקבוצות שיצביעו מחר, להעריך כיצד ינהגו הנציגים מספרד, יוון, רוסיה, טורקיה, איטליה וליטא.
לפניכם התשובות שהתקבלו על ידי העיתונאים.
יוון: על פי מקורות בתקשורת באתונה, קיימת הסכמה נדירה בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס, ושתיהן צפויות להתנגד לחידוש המשחקים. בשתי הקבוצות נערכים לאפשרות שדעתן לא תתקבל: האדומים חידשו את האימונים עבור השחקנים שנותרו במדינה (היוונים וניקולה מילוטינוב), ופאו מינתה את עוזר המאמן יורגוס וובוראס למאמן הראשי עד תום העונה במקומו של ריק פיטינו, אף שהליגה היוונית כבר בוטלה. הבעלים דימיטריס ינאקופולוס ממתין להחלטה מחר לפני שיודיע על תוכניותיו לעונה הבאה.
ספרד: עיתונאים מקומיים מעריכים בזהירות כי ריאל מדריד וברצלונה יתמכו בחידוש המשחקים, אך מסייגים ואומרים כי תשובתם אינה מוחלטת או סופית, מאחר שלא קיבלו לה גושפנקא רשמית; באסקוניה מביעה ספקות, ולא ברור כיצד תצביע. ולנסיה מעוניינת מאוד לשוב למגרשים, בין היתר בגלל שהעפלה לרבע הגמר תבטיח עבורה את הכרטיס לעונה נוספת ביורוליג, אבל אין לה זכות הצבעה. אגב, שחקני בארסה נחשבים לקולניים במיוחד נגד החזרה.
רוסיה: במוסקבה מעריכים כי צסק"א, שאינה רק אחת הקבוצות החזקות על המגרש, אלא נחשבת לבעלת כוח והשפעה רבים גם על שולחן הדיונים, היא אחת המתנגדות הבולטות לחידוש העונה. גם חימקי מוסקבה וזניט סנט פטרסבורג (שקולן לא יישמע בהצבעה) אינן נלהבות לשוב לפעילות.
אל תפספס
טורקיה: אנאדולו אפס היא אחת התומכות הבולטות בחידוש המשחקים. ההערכה הרווחת בתקשורת המקומית היא כי פנרבחצ'ה נוטה להתנגד.
ליטא: שחקני ז'לגיריס קובנה מתנגדים, אך נראה כי הנהלת המועדון תתמוך בקיום המשחקים.
איטליה: בעקבות ההתנגדות העזה של השחקנים, מעריכים בארץ המגף כי אולימפיה מילאנו תתקשה לצאת נגדם ולהצביע בעד המשך העונה.
ובישראל - מכבי תל אביב הייתה בין הבודדות שלא תמכו בחודש שעבר בהסדר קיצוצי השכר שנחתם עם ארגון שחקני היורוליג, וניכר היה שאיננה ששה לשוב לפעילות. זו הייתה, ברוח הימים, "אמירה עקרונית שנכונה לשעתה": הצהובים, מלכתחילה, העדיפו לסיים את העונה, מסיבות כלכליות - אבל עמדתם בכל הנוגע למפעל האירופי השתנתה בעקבות ההחלטה לחדש את משחקי ליגת העל. אף שבמכבי לא הביעו עד כה עמדה רשמית, נראה כי הם יתמכו בחזרה.
מה בעצם כוללת החזרה? זו שאלה מורכבת בפני עצמה, וגם לה פנים רבות. התוכנית המקורית של היורוליג הייתה גרנדיוזית, ואפילו די יומרנית, ובמסגרתה הייתה כוונה שלא לוותר על שום משחק, כלומר: לאגד את 18 הקבוצות המשתתפות בעיר אחת, לקיים את כל 54 המשחקים הנותרים בעונה הסדירה (שישה מחזורים מלאים), להמשיך לארבע סדרות רבע גמר ואחר כך לקיים פיינל פור - והכל בתוך חמישה שבועות. במצב שכזה, האלופה המוכתרת וסגניתה היו צריכות לעבור בפרק הזמן הדחוס הזה בין 11 ל-13 משחקים בתוך כ-35 ימים.
כעת נראה כי גם אם הקשיים הלוגיסטיים והטכניים ייפתרו, סיכוייו של התכנון הזה לצאת אל הפועל נמוכים. גם אם התוכנית המקורית לא ירדה לחלוטין מהפרק, קיימת הערכה שבמקרה הטוב יושלמו מחזורי הליגה הנותרים, ולאחריהם יתקיים טורניר פיינל אייט מזורז בשיטת נוקאאוט במשחק אחד.
בניגוד לליגת האלופות, שקבעה טורניר נוקאאוט בין שמונה הגדולות לתחילת העונה הבאה, וליורוקאפ, שנמצא כבר בשלב רבע הגמר ויכול לכנס את שמונה הקבוצות הנותרות לפיינל אייט, היורוליג תתקשה לדלג היישר למאני טיים.
על פניו, אפשר לפתור לא מעט בעיות בהכרזה על הקפאת הטבלה - שתוביל להמשך העונה רק עם שמונה הראשונות; האופציה הזו רחוקה מלהיות אידיאלית, שהרי שום דבר לא הוכרע עדיין בנוגע למאבקי העלייה לפלייאוף, אבל הקשר בין אידיליה למציאות נפרם גם כך בכל תחומי החיים בחודשיים האחרונים.
מבט על טבלת היורוליג, נכון להיום, יכול להסביר כמה מורכבת הסיטואציה: אמנם ישנן שמונה קבוצות שמאזנן טוב משל האחרות (חימקי מוסקבה ופנרבחצ'ה מדורגות במקומות 8-7 עם 13 ניצחונות, בעוד החמש שאחריהן נעצרו על 12 ניצחונות), אבל זהותן היא הבעייתית. ארבע מהקבוצות שבמקומות 13-9 מחזיקות ברישיון A, כוחן הפוליטי גדול ואף אחת מהן בוודאי לא תרצה שהיורוליג תחודש בלעדיה. מדובר בז'לגיריס, אולימפיאקוס, באסקוניה ומילאנו.
הדיווחים האופטימיים שיצאו משלל מקומות באירופה בשבועיים האחרונים הוחלפו בפסימיות בעקבות שיחת הוועידה שקיים ברתומאו עם בכירי הכדורסלנים, ובה נתקל בחומה בצורה: השחקנים הבהירו בכל דרך אפשרית כי אינם מעוניינים לחדש את העונה. הסיבות לכך רבות ומגוונות; הן כוללות חשש מהידבקות בקורונה, פחד מפציעות בעקבות העומס שיגיע מיד אחרי ההשבתה הארוכה והמוחלטת, סלידה מרעיון הבידוד וויתור על פגרת הקיץ, רגע לפני החתימה על חוזים חדשים לעונה הבאה.
בניגוד ל-NBA ואפילו לליגה הישראלית, שבהן השחקנים המקומיים דוחפים ודחפו לחזרה, כאן התמונה הפוכה. וכשהשחקנים, שהם בסופו של דבר הפנים של המפעל, הבהירו את עמדתם - יתקשו העסקנים לקבל החלטה המנוגדת לכך ב-180 מעלות. הסיטואציה יצרה כבר עימותים פנימיים: שיין לארקין, ה-MVP הבלתי מעורער של העונה, התבטא בסוף השבוע נגד החזרה למגרשים בקיץ, אולם קבוצתו אנאדולו אפס הבהירה כאמור כי היא תומכת בחידוש המשחקים.
חמש קבוצות - אלו שמשחקות בספרד ובישראל - צפויות עוד לשוב ולהופיע העונה בליגות המקומיות שלהן. אלא שבניגוד למכבי תל אביב, שתיאלץ לתמרן (אם וכאשר) בין שתי המסגרות, או לוותר על אחת מהן (וברור איזו מהשתיים זו תהיה), בעיית לוחות הזמנים של הספרדיות כבר נפתרה. טורניר הגמר של ה-ACB יתקיים בין ה-17 ל-30 ביוני, ככל הנראה בוולנסיה, ויסתיים לפני חידוש אפשרי של היורוליג.
מכשול נוסף נוגע לממד הבריאותי. לא כל המדינות (ובראשן רוסיה) נמצאות במגמת יציאה מהמגיפה וחזרה לשגרה, חלקן רחוקות מפתיחת הגבולות ומהסרת ההגבלות, בעוד כל ממשלה אחרת נוקטת במדיניות משלה. הניסיון לסנכרן בין כולן אינו פשוט.
לסיום, שאלנו את העיתונאים מהמדינות השונות מה ההערכה ו/או ההימור שלהם בנוגע לחזרה. בנושא זה הייתה תמימות דעים: כולם, ללא יוצא מן הכלל, חשים כי מרבית הסיכויים הם שעונת היורוליג תגיע מחר לקיצה. כעת נותר לראות מה יקרה בשולחנות הדיונים.