קברניטי מנהלת הליגה נלחמו בכל דרך אפשרית על מנת להחזיר את העונה הנוכחית לפעילות. המאמץ הצליח וב-30 במאי יפתח הפלייאוף העליון. יתרה מכך, עכשיו כבר מדברים על האפשרות שבעוד זמן לא רב כבר יהיה ניתן להכניס קהל לאצטדיונים.
על פניו הכול חיובי, אז איפה הבעיה? בתוך כל ההחלטות הללו, המון דברים לא מוסדרים בהסכמים של הנהלות המועדונים מול שחקנים, בעיקר בכל הנוגע לעובדה שצריך לשחק בחודשים יוני ויולי. בשבועיים וחצי מאז ההחלטה לחזור לפעילות, התפתח ג'ונגל בין מועדונים לשחקנים. מלחמות התשה, איומים, הפרד ומשול בחדרי ההלבשה ואווירת גועל מכדורגל בקרב אלו שאמורים לספק את המוצר על הדשא.
בהפועל תל אביב לדוגמא החליטו בשלב הראשון שכל השחקנים שחתומים לעונה הבאה יקבלו שכר מקוצץ (50 אחוז) עבור חודש יוני. לאחר מכן החלו במועדון בשיחות עם אלו שמסיימים חוזה ב-31 במאי - שבעה שחקנים. לחמישה הציעו לשחק ביוני תמורת 50 אחוז משכרם, ואילו משניים ביקשו לשחק בחינם, ניר לקס ועידן כהן.
בהפועל תל אביב העלו לאחרונה 6-7 שחקנים מהנוער לסגל של הקבוצה הבוגרת ולא בונים על חוזה חדש לכהן ולקס. מדובר בשני שחקני בית של המועדון, שכל עוד מדובר בעונה הנוכחית, מגיע להם לפחות יחס שווה לכל שחקן אחר שמסיים את העונה בהפועל תל אביב.
אפשר לחזור למשחק הראשון של ניר קלינגר בהפועל תל אביב, נגד עירוני קרית שמונה בחוץ בנובמבר. בסגל של האדומים היו הרבה חיסורים ולקס שסבל מדלקת חריפה בשרירי בטן היה אמור לשבת ביציע. אלא שעל הקשר האחורי הופעלו לחצים לקבל זריקה ולשחק והוא נענה בחיוב. הוא הצליח למשוך 80 דקות ולסייע לקבוצה לנצח 0:1 ובסיום קלינגר החמיא לו על המחויבות וההקרבה למען המועדון.
כשישה חודשים לאחר מכן, עדיין באותה עונה, הפועל תל אביב כבר לא מסובכת ואפילו השיגה כרטיס לפלייאוף העליון. לכן מה שמוביל את ההחלטות היא המחשבה על העונה הבאה ובהפועל תל אביב הגיעו למסקנה שאפשר לוותר על כהן ולקס. כמה הם יעלו ביוני ויולי? 50 אלף שקל ברוטו בלחץ. במחיר הזה כדאי להציג בפני כל הסגל את התחושה שהמועדון לא רואה אף אחד? לתת לכל שחקן תחושה שכדאי לו לברוח ברגע שיוכל? ואיפה השחקנים שהיו מאוחדים בתחילת הקיצוצים? האם הם מתנהגים כאילו הכל כרגיל בגלל שאלו שנקלעו לצרה הם שחקנים "קטנים" יחסית?
עוד בוואלה! ספורט
בהפועל תל אביב הדברים יותר בולטים כי מדובר במועדון גדול, אך בשתי הליגות הבכירות יש קבוצות רבות נוספות שהוציאו לשחקנים את החשק לשחק כדורגל. בהפועל כפר סבא הייתה מלחמת עולם בין הבעלים יצחק שום לשחקנים. בתחילת הדרך השחקנים היו מאוחדים, אך במועדון ניסו למשוך את אלו שמרוויחים שכר הנמוך כדי שיגיעו לסיכום ויינטשו את חבריהם שמרוויחים הרבה יותר. היו ויכוחים וצעקות, השחקנים סירבו להתאמן פעמיים ובסוף נאלצו לקבל מתווה עליו לא באמת הסכימו. הם פשוט עייפו מהמאבקים.
מכבי פתח תקוה, שנראית בדרך הבטוחה לעלייה לליגת העל, ביקשה שהשחקנים לא יקבלו שכר ביוני, אבל הם סירבו והודיעו שיתאמנו עד סוף החודש ולא ימשיכו לפלייאוף. מאז מתקיימות שיחות ובמועדון מציעים מתווי שכר מסוימים. לאורך הדרך שחקנים התלוננו על איומים, הפחדות ואי אילו שיחות שהבהירו להם היטב מה יקרה אם לא ישחקו.
והסיפורים הללו הם קצה הקרחון. משבר הקורונה לא עשה טוב כלכלית לאף אחד מהמועדונים, אך אך בין זה לבין הג'ונגל שמתנהל ביחסים בין עם השחקנים עובר מרחק גדול. הכאוס הזה יוצר מתיחות ואווירה כל כך שלילית בין הצדדים, שחלק מהשחקנים כבר מצטערים להיות חלק מהכדורגל. זה הרבה מעבר לכסף, יותר ברמת היחס והשיח והאווירה הכללית מסביב.