קרב הרחוב של ברנבאו: 36 שנים לגמר האלים של אתלטיק בילבאו וברצלונה

איומים לפני המשחק, עימותים במהלכו ואז קטטה המונית בלתי נשכחת, בכיכובו של מראדונה בהופעת הפרידה מברצלונה. בחזרה לגמר המופרע של 1984, ש"פשוט לא יכול היה להסתיים אחרת"

מערכת וואלה! ספורט

אתלטיק בילבאו נלחמת בימים אלה על דחיית גמר גביע המלך למועד בו יוכל להיערך לעיני אצטדיון מלא, כדי לאפשר לאוהדים שלה להיות נוכחים בדרבי הבאסקי הלוהט מול ריאל סוסיאדד. בילבאו הניפה את הגביע 23 פעמים, אבל האחרונה שבהן הייתה בדיוק לפני 36 שנה - בגמר המופרע מול ברצלונה ב-5 במאי 1984 שזכה לשם "הקרב של ברנבאו".

מעל 100 אלף צופים הגיעו אז לביתה של ריאל מדריד וסיפקו אווירה מחשמלת לגמר הגביע. בסופו הם ראו את אתלטיק בילבאו של חאבייר קלמנטה משלימה זכייה בדאבל על חשבון ברצלונה, אבל בעיקר חזו בקרב רחוב בלתי נשכח, בהשתתפות כמה מהשמות המפורסמים של הענף. "זה נגמר בדיוק כמו שזה התחיל", נזכר חוליו סלינאס, אז חלוץ אתלטיק בילבאו ובהמשך שחקן ברצלונה. "היה כל כך הרבה מתח באותו ערב, שזה פשוט לא יכול היה להסתיים אחרת".

עוד בוואלה!

חריסטו סטויצ'קוב: "החברות ביני לבין דייגו מראדונה נהרסה, בא לי לבכות"

לכתבה המלאה
אחד מרגעי השפל שלו. דייגו מראדונה (צילום: GettyImages)

אז איך זה התחיל? עם חימום האווירה מצד המאמנים. קלמנטה הכין את "הקצב מבילבאו" אנדוני גויקוצ'אה למשימת מראדונה נוספת (אחרי הכניסה הברוטאלית בתחילת העונה בליגה שעלתה לו בהרחקה מ-16 משחקים, שבסוף הופחתו לשישה בלבד), כינה את דייגו "אימבציל" ועקץ גם את ססאר לואיס מנוטי, בעוד המאמן הארגנטינאי של ברצלונה ענה: "אנחנו מוכנים לשחק בכל דרך, כולל אלימות. לקלמנטה אין את הביצים להגיד לי בפנים את מה שאמר".

זה היה המפגש החמישי בין הקבוצות באותה עונה, ובו אוהד באסקי זרק חפץ על ברנד שוסטר שבתגובה השליך אותו בחזרה. הגמר הוכרע בזכות רגל שמאל של אנדיקה, שקבע 0:1 בדקה ה-13 והעניק לבאסקים דאבל ראשון מאז 1956. ברצלונה לא הצליחה למצוא תשובה במשחק עצבני, מראדונה שחזר מהפציעה הקשה עם 11 שערים, כוסח ללא הרף על ידי שומרו איניגו ליסראנסו ומיד עם שריקת הסיום הוקנט על ידי מיגל סולה והגיב בברכיה אדירה לפניו שנתנה את האות לקטטה.

מראדונה המתוסכל המשיך לחלק בעיטות, גם חבריו לקבוצה מיגלי ופאקו קלוס התעופפו כמו ברוס לי עם רגליים מושטות ובצד השני היו אלה סלינאס, גויקוצ'אה ומיגל דה אנדרס שכיכבו. "אנחנו היינו המנצחים והתנהגנו ככאלה", אמר סליאנס, "בזמן שהם אלה שנתנו לגמר את התדמית הרעה ולא ידעו להפסיד". ואם קטטת השחקנים לא הספיקה, הגיעו גם האוהדים שצבאו על הגדרות והצטרפו לחגיגה שהותירה על הדשא 60 פצועים - כל זה לנגד עיניו של המלך הנבוך חואן קרלוס.

שני המחנות המשיכו בחילופי האשמות והעלבות, וקלמנטה שוב דאג להלהיט את הרוחות: גם הוכחנו שאנחנו טובים יותר וגם שברצלונה לא יודעת להפסיד". ניצחון נוסף שלו היה בעצם הפרידה של מנוטי מברצלונה, אחרי שכשל גם בליגה עם המקום השלישי ומרחק נקודה מבילבאו האלופה שהקדימה בהפרש שערים את ריאל מדריד.

כל המעורבים בקטטה ההמונית ספגו עונשים ומראדונה בראשם. הארגנטינאי הורחק לשלושה חודשים אחרי רגע השפל שלו, ולמעשה לא שיחק שוב בברצלונה. תגרת הרחוב הזו היוותה את אקורד הסיום שלו במועדון, לפני שנמכר לנאפולי. שם הוא בעט בעיקר בכדור ולא בראשם של יריביו, והשאר היסטוריה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully