בני לם: "שיחקתי בימים הכי יפים. לא רוצה שיקללו וישנאו אותי"

מאמן הנוער של מכבי חיפה מאושר מההכרזה על קבוצתו כאלופה ("הלוואי שגם הבוגרים יזכו"), מסביר למה אינו מתפתה לאמן בוגרים ("המאמנים מבוהלים ולחוצים, רע להם") ומספר איך נולדה בעיטת הפאלש המפורסמת

באדיבות צ'ארון שרי

בני לם חגג אתמול (שני) את הענקת אליפות המדינה לנוער למכבי חיפה עם שלושת נכדיו. "נסעתי לבת שלי כדי לראות אותם מרחוק", הוא מספר. "לא התקרבתי אליהם, אבל הייתי חייב לראות אותם. זו הייתה חגיגת האליפות".

- לא הייתה הקפת אליפות בסלון?

"בעזרת השם נעשה את הקפת האליפות באיצטדיון, כשהבוגרים יחזרו לשחק. הלוואי שזו תהיה אליפות כפולה, גם בבוגרים של מרקו בלבול וגם בנוער שלי, והלוואי שהם יחזרו לסיים את העונה הזו. אבל אני ארים בקרוב איזו כוסית לחיים עם שחקני הנוער שלי בזום דרך המחשב, ואגיד להם כמה מילים חמות על האליפות הזו".

עוד בוואלה! NEWS

מכבי חיפה חוגגת אליפות בנוער, בני לם: "היינו זוכים בכל מקרה"

לכתבה המלאה
"אני מרגיש שהיינו זוכים בדאבל". קבוצת הנוער של מכבי חיפה (צילום: אתר המועדון)

- זו לא אליפות ראשונה שלך כמאמן נוער.

"לפני 25 שנים זכיתי באליפות כמאמן הנוער של מכבי נתניה. היו שני משחקים ברצף על המגרש: במשחק המקדים לקחנו אליפות עם הנוער, עם לירון ושלומי וילנר, עמוס סאסי, שלומי דהאן, קובי חסן, אופיר חלוואני. מיד אחר כך הבוגרים שיחקו נגד מכבי הרצליה וירדו ליגה".

- איך הרגשת עם ההודעה על סיום העונה?

"זו אליפות שלא היה אפשר לקחת ממכבי חיפה. אם עכשיו אנחנו בפער של 11 נקודות מהפועל תל אביב, היינו מסיימים את העונה עם פער גדול יותר. חבל לי כי אני מרגיש שהיינו זוכים בדאבל. הקבוצה הייתה בכושר מצוין עד שהקורונה עצרה את הכדורגל. הייתה לנו ירידה קטנה במהלך העונה, אבל הגענו לשבועות האחרונים בכושר מצוין. זו קבוצה בריאה מאוד עם שחקנים איכותיים".

- מכבי חיפה החלה להתבסס בשנים האחרונות על מחלקת הנוער. נראה בבוגרים שחקנים משמעותיים מהקבוצה שלך?

"בוודאי. אני מעריך ששלושה או ארבעה שחקנים יגיעו להיות שחקנים נחשבים בקבוצת הבוגרים. אני חושב שהקורונה תשפיע על הכדורגל הישראלי, והוא יתבסס יותר על החומר המקומי".

"מוטל'ה אמר לנו באסיפה: 'מכבי מועדון גדול, אבל אנחנו קבוצה גדולה. לכו תראו להם'". עם שפיגלר (מתוך האוסף הפרטי של בני לם)

- אתה עובד כבר 25 שנים במחלקות הנוער, בעיקר במכבי נתניה ובבית"ר טוברוק. למה לא עבדת בקבוצות בוגרים?

"קיבלתי הצעות ולא הלכתי. לא רציתי, לאמן בוגרים לא עושה לי את זה. אני אוהב לגדל שחקנים. וגם אם לא ייצאו שחקנים, ייצאו חיילים טובים לצה"ל ואזרחים טובים למדינת ישראל. כל הקטע של הבוגרים לא מדבר אליי".

- בבוגרים יש יותר כסף, תהילה, פרסום. למה לא נתת לזה צ'אנס? אתה הרי אוהב לאמן.

"אני לא אוהב את ההתנהלות סביב קבוצות הבוגרים, לא אוהב את העליהום על המאמנים, לא אוהב את הדרך. אני לא יכול לסבול איך האחד נגד השני שם, לא יכול לראות איך התקשורת מפרקת מאמנים שמפסידים. אני נהנה בחלקה הקטנה שלי בנוער, ואני רואה איך המאמנים בליגת העל סובלים. חלקם סובל מהלב, אחרים לוקחים את זה עמוק פנימה, ואתה רואה את הפה שלהם מתעקם. הם מבוהלים, לחוצים ורע להם. החיים שלהם לא קלים. אילו חיים אלה?

"הייתי בשנים הכי יפות של הכדורגל בנתניה, ולא רציתי ללכת אחרי הפרישה למקומות שבהם יקללו אותי, ישנאו אותי, יכתבו שצריך לפטר אותי אחרי כל הפסד. טוב לי עם מה שעשיתי ב-25 השנים האחרונות בנוער".

- אתה מתפרנס רק מאימון?

"רק מאימון. אני יכול לעשות קייטנות, לאמן כדורגל חופים ובתי ספר. שחקנים רבים גדלו תחתיי, כמו אייל גולסה, חן עזרא, אלמוג כהן, דודו ביטון, אלון תורג'מן. כמויות של שחקנים. בשנה שבה לקחתי אליפות עם הנוער של מכבי נתניה, זכיתי באליפות העולם עם נבחרת תיכון אורט. אני מאוד אוהב לאמן, ולא רוצה לאמן בוגרים. הייתי במשך שבעה מחזורים עם אלברט גזל בליגה הארצית, ואימנו את הבוגרים של נתניה, שהייתה מפורקת, בליגה הארצית. היינו צריכים לאסוף שחקנים. לא נהניתי, ועזבתי. ראיתי את האווירה והחלטתי שאני לא רוצה".

- הכדורגל הישראלי הפסיד מאמן טוב?

"כדורגל הבוגרים הפסיד מאמן טוב. גם הנבחרות הצעירות של ישראל הפסידו מאמן טוב. לקחתי המון מהמאמנים שלי - שמוליק פרלמן, זאביק זלצר, מוטל'ה שפיגלר, אריה רדלר, צביקה רוזן, דוביד שוויצר מכל אחד לקחתי משהו. היום אני בן 61, ואני יודע לתת את החיבוק לילד ואת החידושים לנער".

- אתה מתחבר לטכנולוגיה של היום?

"במכבי חיפה התחלתי לעבוד עם אנליסט. יש לי צוות אדיר: עוזר המאמן גיא בוגנים, מאמן הכושר יניב ברנשטוק, מאמן השוערים ניר דוידוביץ'. ביום הראשון שלי בחיפה, הציגו אותי והיה צוות של שישה אנשים. אמרתי להם שאני לא רגיל לזה, כי בטוברוק הייתי הכל, אפילו אפסנאי. לא הייתי רגיל לתנאים האלה ונהניתי כמו שלא נהניתי הרבה שנים. זה חלום. הגעתי יחד עם המנהל המקצועי לואיס ויסנטה וכולנו תחת היו"ר יניב כהן. הקשר שלי עם מרקו בלבול מצוין. הוא איש אמיתי, שתמיד נכון להקשיב ולעזור".


- איך נוצר החיבור עם מכבי חיפה?

"יענקל'ה שחר שמע על היכולות שלי, נפגשנו והוא התרשם ממני. אחרי חודש הוא קרא לי, ואני מקווה שהחזרתי לו בגדול. הוא אדם אציל. אכפת לו ממחלקת הנוער, והוא עושה המון למענה. אני שמח שהבאנו לו אליפות".

- יש לך חוזה לעונה הבאה?

"ישבתי עם המנכ"ל אסף בן דב, והכל עמד להיסגר, אבל אז הגיעה הקורונה ונעצרנו. אני מאמין שאשאר".

"פחדתי שלא אצליח ותהיה בדיחה בקהל, אבל הרמתי עם הפאלש החיצון ועודד נגח פנימה". עם מכנס במכבי נתניה (מץוך האוסף הפרטי של בני לם)

- שחקני הנוער שלך בטח שמעו מההורים על בעיטת הפאלש החיצוני המפורסמת שלך.

"באחת העונות במכבי נתניה אימן אותנו יענקל'ה גרונדמן. כל אימון החל בזה שהיינו רצים ומקיפים את המגרש לחימום, וגרונדמן היה עומד על הפנדל ובועט לשוערים עם הפאלש. הוא היה צועק לי: 'בני, תראה איך השוער אוכל אותה. אני בועט לו ימינה והוא חושב שאני בועט שמאלה'. כך היה, ואני הייתי רץ ומסתכל עליו.

"ואז היה לנו משחק מול הפועל תל אביב בקופסה. הגדר הייתה קרובה לקרן, ולא היה לי מרווח להרים את הכדור. אמרתי לעצמי שהפעם אני מרים עם הפאלש כמו שגרונדמן אמר לי. פחדתי שלא אצליח ותהיה בדיחה בקהל, אבל החלטתי ללכת על זה והרמתי את הכדור עם הפאלש החיצון לראש של עודד מכנס, שנגח פנימה לאריה בז'רנו.

"מאותו רגע, באימונים, במשחקים, במסירות, בהכנסת הכדור, הכל היה עם הפאלש. שיחקנו באינטרטוטו נגד קבוצה שוויצרית שהמאמן שלה היה תותח. קראו לו וייסווילר. עד היום אני שומר את הכותרת בעיתון שהוא היה בהלם מהבעיטה שלי. אם תראה את אצבעות כף הרגל העקומות שלי, תבין למה בעטתי ככה".

- מה היה השער הכי יפה שלך בפאלש?

"מול מכבי תל אביב בבלומפילד. היינו בעונה ההיא המפורסמת עם מוטל'ה שפיגלר. הוא עשה לנו אסיפה בבלומפילד לפני ששלח אותנו לדשא ואמר: 'יש כאן 22 אלף צופים ביציעים. מכבי תל אביב זה מועדון גדול, אבל מכבי נתניה זו קבוצה גדולה. לכו תראו להם'. יצאנו כמו מלוע של תותח לכר הדשא ונתתי למשה מרכוס פאלש מ-25 מטרים".

- למה הופעת רק פעמיים בנבחרת ישראל?

"בתקופה שלי היו קשרים מצוינים, אורי מלמיליאן, משה סיני, ג'ימי טורק, נסים כהן. יש כאלה שעוצרים אותי ברחוב ואומרים לי כמה כסף הייתי עושה אם הייתי משחק היום, אבל אני לא מצטער או מתבאס. כל אחד בתקופה שלו. נהניתי מהקריירה שלי מאוד ונהניתי לבנות ולפתח שחקנים צעירים. מקווה לעשות את זה עוד הרבה שנים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully