תומר חמד: "קיבלתי פניות בנוגע לעונה הבאה. אולי הגיע הזמן שאהיה ראש לשועלים"

בווידאו: באיירן מינכן מתאמנת תחת מגבלות הקורונה

"ההחלטה אם לחזור לישראל או להישאר באנגליה הייתה אולי הקשה והמורכבת בחיי", מספר תומר חמד בראיון לוואלה! ספורט מהבידוד שגזר על עצמו בצפון הארץ.

"בזמן שבארץ סגרו גבולות, קניונים ובתי ספר, אנחנו עוד יצאנו עם הבנות בלונדון לפארק. הבריטים התנהלו כרגיל, ונקטו במדיניות שונה. מאז היא התחלפה, והיום לצערי הרב סופרים גם 1,000 מתים ביום. כשהתקבלה ההחלטה לסגור את הליגות ולהפסיק את האימונים, אשתי שונית ואני מצאנו את עצמנו עוסקים בשאלה איפה כדאי לנו להיות. מצד אחד טוב לנו בלונדון ויש לנו הכל. אנחנו עם שלוש בנות, שהאחרונה ביניהן נולדה רק לפני שבעה חודשים, ואין כמו להיות בפינה שלך, אבל התחלנו לחשוב מה יקרה אם נצטרך סיוע או טיפול רפואי, ואם כדאי לנו לחזור הביתה.

"ואז עלתה גם שאלת הדרך ושאלת הטיסה הביתה. ניר ביטון וחאתם עבד אלחמיד חזרו שבוע קודם מסקוטלנד, והתחושה הייתה שזה כבר באמת נהיה מאוד מסוכן לטוס עם כל החשיפה לקורונה והחשש להידבק. בכל זאת החלטנו: אנחנו חוזרים.

"ביום בו טסנו, התמגנו מכף רגל ועד ראש. עטפנו את הבנות בכל דרך אפשרית, ואשתי חיטאה כל מקום בסביבה שלנו במטוס. הגענו לשמחתי בשלום. זו אחת הטיסות האחרונות שיצאו מלונדון לישראל. היא לא הייתה מלאה, כי רוב הישראלים שרצו, חזרו הביתה קודם. היינו בין האחרונים שטסו לארץ".

- נחתתם לפני שבועיים וחצי היישר לבידוד.

"כן, היה לנו ברור שאין כאן שום עניין של משפחה מורחבת. לשמחתי, אחותי גרה בצפת ומכירה הרבה מקומות אירוח בצפון דרך העסק שלה. שכרנו בית ביסוד המעלה, ונכנסנו מיד לבידוד שהסתיים רק בערב פסח, אבל גם מאז אנחנו לא יוצאים החוצה. המשפחה דאגה לנו למזון והרבה משחקים לבנות. אשתי ארזה מזוודה שלמה של משחקים מהבית בלונדון".

- סבא וסבתא באו לראות אתכם מרחוק ולהגיד שלום?

"לא, לא. נמנענו מזה, וידעתי שזה יהיה קשה. זה לא קל כשאתה נמצא 40 דקות נסיעה מהבית של ההורים, והם לא יכולים לבוא לבקר או לראות את הנכדות. לא רציתי לסכן אותם לרגע. העובדה שאנחנו כאן ולא באנגליה הקלה עליהם. עזבנו את אנגליה לפני שהמצב נהיה חמור, והיה לנו ברור שזה מה שצפוי לקרות. בתקופת אי ודאות כזו עדיף להיות בישראל, בבית, ליד המשפחה שתמיד יכולה לסייע אם נזדקק".

- למה בירם כיאל נשאר שם?

"גם הם התלבטו מאוד. יש להם בית משלהם בברייטון, והם אמרו שהם מרגישים שם בטוחים. גם הם, כמונו, חששו מהמחשבה שצריך לטוס ולשהות בשדות תעופה, ובסוף לא לראות את ההורים והמשפחה. בברייטון אמרו לבירם ולשחקנים לא לעזוב".

- איך זה היה אצלך?

"אמרתי בצ'רלטון שאני טס עם המשפחה לארץ, כי המשפחה לא מרגישה בטוחה. הסברתי שאני מחזיר את אשתי והבנות, ושאם הם רוצים, אני אחזור. כרגע אין צפי לחזרה, ולכן הם הבינו אותי. הם יודעים שהחזרה לשגרה תהיה בעוד זמן רב, ולכן לא הייתה להם בעיה עם זה".

- אבל תוכל לחזור לאנגליה כשיחדשו את האימונים?

"אני באמת לא יודע כרגע. זה נראה רחוק. אני מקווה שכן, ואם צריך, אחזור בהתחלה לבד. תאריך היעד לפתיחת האימונים הוא 16 במאי".

- הקבוצות בארץ הגיעו לסיכומים על קיצוצי שכר או ששלחו שחקנים לחל"ת. איך זה בצ'רלטון?

"יש לנו בעל בית חדש מאבו דאבי, שממש עכשיו אמור היה לקבל את המועדון. מנסים להגיע לסיכום על קיצוץ של 25 אחוזים בשלושת החודשים הקרובים, ושיחזירו לנו את הסכום בשלושת החודשים הבאים".

- אלונה ברקת ביקשה משחקני הפועל באר שבע קיצוץ של 30 אחוזים עד סוף העונה הבאה.

"אני לא חושב שזה מוצדק לבוא עכשיו ולבקש קיצוץ כספי עד סוף העונה הבאה. עד אז יכולים לחזור לשגרה, ויש עוד זמן כדי לראות מה יהיו ההשלכות. אם בעונה הבאה יהיו בעיות, אפשר לבוא ולבקש מהשחקנים, אבל לא מראש".

- איך הכדורגל האנגלי יושפע מהמשבר הכלכלי?

"הכדורגל באנגליה מאוד חזק. הרבה מאוד כסף רץ שם, ולכן אני לא אתפלא אם הדברים יסתדרו בשתי הליגות העליונות. אני יכול להבין מועדונים שנפגעו ולא יחזירו את הקיצוץ, אבל אם הליגות יוארכו עד אוגוסט או ספטמבר, ואפשר יהיה לשחק, אז אני מקווה שיחזירו לנו את הקיצוץ. לכן אנחנו מוותרים היום על 25 אחוזים מהכסף, בידיעה שנקבל אותו בהמשך".

- בקיץ תהפוך לשחקן חופשי. החזרה לארץ לא עושה חשק לחזור גם לשחק כאן?

"אני לא חושב שזה הזמן שלי לחזור לארץ. בעתיד ארצה לשוב לגור בישראל ולגדל את הילדים, אבל אני רוצה למצות את הכדורגל בחו"ל עד הסוף. לא יצאתי לחו"ל כדי לחזור מהר, ומבחינתי עדיין לא סיימתי את דרכי באירופה. אני רוצה לסיים את העונה בצ'רלטון ולהמשיך ליעד הבא. כבר היום קבוצות בודקות איתי ועם הסוכן שלי מה קורה איתי בעונה הבאה".

- בתקופת הקורונה הזו כבר מדברים איתך על העונה הבאה?

"כן. מבחינתי זה סימן שאם אסיים את העונה בצ'רלטון כמו שצריך, יהיו לי את האופציות להישאר בחו"ל".

- מה האפיון של הקבוצות המתעניינות?

"גם מאנגליה וגם מליגות אחרות".

- ספרד?

"תמיד ארצה לחזור לספרד, אפילו אם מדובר במועדון גדול בליגה השנייה, שרוצה לעלות ללה ליגה. יש התעניינות גם מליגות קצת פחות נחשבות מספרד ומאנגליה. הצעה ממדינה אחרת יכולה לקרוץ לי בעיקר אם מדובר בהצעה אטרקטיבית ומקצועית, כמו למשל מקבוצת צמרת שרצה לאליפות".

- הולנד ובלגיה קורצות?

"קבוצות מהטופ 3 בליגות האלה יכולות להיות מעניינות. גם ארה"ב יכולה להיות אופציה. אני משחק כבר כמה שנים בקבוצות שנלחמות, ולא תמיד אפשר להבקיע בהן הרבה שערים. זה נשמע לי פתאום אטרקטיבי לשחק בקבוצת צמרת, שעושה 70 אחוזי הצלחה בעונה. כחלוץ, זה יכול לאפשר לך להבקיע הרבה שערים. עשיתי את זה לפני הרבה שנים בחצי עונה במכבי חיפה. הקריירה שלי מתאפיינת בזה שהייתי זנב לאריות, כי רציתי להיות ברמות הכי גבוהות ולשחק בליגות הכי טובות. אולי הגיע הזמן להיות ראש לשועלים".

- למרות שאתה עובר שנה רעה בצ'רלטון, אתה אומר שגם בגיל 33 שמך הולך לפניך וההצעות מתחילות לזרום כבר עכשיו?

"בעונה שעברה בק.פ.ר סבלתי מפציעה שמנעה ממני לשחק יותר. אני יכול להגיד שעדיף לי לשכוח מהעונה הזאת בצ'רלטון. לא הצלחתי מבחינה מקצועית בגלל דברים לא מקצועיים. חתמתי באיחור, ובכלל לא היה בטוח שאני יכול להצטרף. אחרי ארבעה משחקים נפצעתי לשלושה חודשים, ואז חזרתי טוב מהפציעה. עוד לא הספקתי להבקיע, והליגה נעצרה בגלל הקורונה.

"בניתי מאוד על סוף העונה הזו. אמרתי שתמיד זוכרים את הסוף וגם הייתי מאוד רעב לחזור כבר, אבל הקורונה הרסה לי את הקאמבק שתכננתי. אני יוצא מאוד רעב מהעונה הזו, עם המון מוטיבציה להראות מה אני יודע בעונה הבאה. פציעות הן חלק מהקריירה אבל החוכמה היא לצאת מזה מחוזקים. אני אראה שהעונה הזו הייתה חד פעמית.

"יש הרבה קבוצות שמחזיקות ממני, ובודקות בכל קיץ את הסיטואציה שלי. עכשיו, כשאני שחקן פנוי, זה יכול לגרום להן לרצות אותי. אני יכול לתת מספרים יפים בכל מיני ליגות באירופה, גם באנגליה או בספרד. בכל מקרה אני באמת רוצה לסיים את העונה עם צ'רלטון בצורה הכי טובה שאפשר. גם ברמה האישית וגם בפן הקבוצתי".

- כיאל ואתה התאחדתם מחדש, אבל בפועל בקושי שיחקתם יחד.

"הפכנו לחברים טובים עם המשפחות בברייטון. יצא ששנינו חתמנו באותו יום בצ'רלטון, ושנינו היינו מבסוטים. בירם לא עבר ללונדון עם המשפחה שלו, אבל היה כיף להיות איתו בכל יום ולבלות שעות יחד. הוא נפצע, והחליט לחזור לברייטון כדי להתגבר שם על הפציעה שלו. השחקנים בצ'רלטון ראו כמה אנחנו מחוברים, מדברים את השפה שלנו וצוחקים יחד, אבל בירם רצה לדאוג לבריאות שלו. בתסריט אחר זו הייתה צריכה להיות עונה חלומית עבור שנינו, אבל סבלנו מפציעות והתאכזבנו בשבילנו ובשביל הקבוצה".

- דחיית משחק הנבחרת מול סקוטלנד באה מבחינתנו בזמן?

"אני חושב שכן. הרבה שחקני מפתח לא היו בכושר שיא לפני כמה שבועות. אני חושב שאנחנו מסוגלים לנצח, ומאוד רוצה להיות חלק מזה, גם אם לא כשחקן הרכב. הלוואי שאוכל להגשים את החלום ולהשתתף בטורניר גדול כמו היורו. זה מה שחסר לי כדי להגיד שהקריירה שלי הייתה מושלמת".