משוחררים על תנאי

אז איך תיראה החזרה לשגרה בכדורגל שלנו ומתי זה יתרחש? ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ביום שני כי לצד הסגר והעוצר שיוטלו על האזרחים בשל ליל הסדר וחג הפסח, אפשר כבר לראות מעבר לפינה, אחרי המימונה, חזרה מסוימת לחיים נורמליים. זה לא יקרה מיד ולא בכל קבוצות האוכלוסייה. בני הגיל השלישי יהיו האחרונים שיחזרו לעניינים וכמותם גם המגזר החרדי, שנמצא תחת פיקוח.

עם האופטימיות הזהירה הזו, אפשר אולי לראות תאריך יעד גם לחזרתו של הכדורגל הישראלי. יושב ראש מנהלת הליגות ארז כלפון אמר בתחילת השבוע שה-1 במאי הוא התאריך אותו הוא מסמן כחזרת קבוצות ליגת העל לאימונים. האלוף במיל. גיורא איילנד, ששימש כראש המטה לביטחון לאומי וחובב כדורגל ידוע, מעריך שאפשר לעשות זאת עוד קודם. "ב-26 באפריל, בעוד שבועיים וחצי, אפשר, לתפיסתי, לחזור להתאמן", אמר בשיחתנו, "האם זה יקרה? זה כבר תלוי באחרים".

איך ייעשה המעבר הזה מבידוד ביתי וריחוק חברתי לאימונים במגרש הכדורגל?

"בתחילת האימונים יעשו לשחקנים בדיקות סרולוגיות, ויהיו רבים שיימצאו מחוסנים למחלה. אולי לגבי הבלתי מחוסנים ייושמו מגבלות וינחו אותם לא להתקרב לאנשים מבוגרים. בגדול, בסביבת העבודה של הכדורגלנים, שהיא מגרש כדורגל עם הרבה דשא וצפיפות קטנה, אני לא חושב שזו בעיה לחזור להתאמן בעוד שבועיים וחצי".

כמה זמן ייקח לחזור לשחק?

"שבועיים עד שלושה אחרי חזרת האימונים, אפשר מבחינתי לחזור לשחק. משהו סביב אמצע מאי. לגבי הקהל, זה תלוי במשתנים הרבה יותר רחבים ובהגבלות כלפי אנשים מסוימים שאני נמנה עמם בגלל גילי המתקדם".

אפשר כבר לראות את העתיד הרחוק יותר?

"יש כאן שאלה כפולה, כמו מתי ומה יהיו הצעדים ההדרגתיים. לפי היכולת הזהירה והאופטימית שלי, עונת הכדורגל הבאה בארץ ובאירופה תיפתח בספטמבר כסדרה עם מגבלות על קהל. זה דבר שסביר שיקרה ולשם צריך לכוון בתור יעד".

איך אתה מחזיר קהל למגרשים?

"לגבי הקהל, אפשר לעשות שיטות של דילול. ממצב של שער כן ושער לא, שורה כן ושורה לא, כיסא כן וכיסא לא, לייצר מרחקים בתוך הקהלים. מבחינת השורות, אפשר להחליט שבכל שורה שנייה או שלישית מושיבים את האנשים וכאן צריך משמעת גדולה של האוהדים".

איך אתה בוחר מי יכול להיכנס ליציעים?

"ההצעה הנכונה בישראל, ואני הייתי מכיל אותה כבר בעוד שבועיים וחצי, היא לעשות דיפרנציאציה מאוד קשה ולא נעימה. כל האנשים שהם בסיכון, מבוגרים וכאלה שיש להם מחלות מוגדרות, לא חוזרים בשלב הראשון לחיים הנורמליים. להם אני נותן עוד זמן. מעבר לכך, צה"ל יודע היום באילו מקומות בארץ אפשר יותר לשחרר ובאילו יש יותר בעיות. והעניין השלישי הוא הבדיקות, שמספרן חייב לעלות. אני חושב שעד ה-1 במאי אפשר לשחרר 70 אחוז מהאוכלוסייה לעבודה, בתנאי שאנחנו כבר לא מוטרדים מהדבקות. לעניין הכדורגל והקהל, אם הגיל לא מבוגר מדי, לא אכפת לי שאדם בן 26 ידביק אדם בן 27 ביציעים והם יהיו מחוסנים אחרי זה".

נגיע למצב בו בדיקות יספיקו?

"הנתון המשמעותי הוא בדיקות סרולוגיות, שהן בדיקות דם שטרם החילו אותן בישראל. הבדיקה מאבחנת אם יש לך נוגדן בגוף, שאומר שהיה לך את המחלה והבראת או שאתה לא יכול בכלל לחלות. זו בדיקת דם פשוטה שאפשר כמוה לעשות עשרות אלפים ביום. אם נדבקתי והפכתי למחוסן, אשא בתעודה ואוכל לבוא לכדורגל, בין אם אני שחקן ובין אם אני אוהד. אז אם אתה מחליט שלכדורגל ייכנסו בהתחלה רק בעלי התעודות האלה, אתה תראה שיהיו המון".

עוד ייקח זמן עד שסבא ונכד יילכו יחד למגרשים.

"לשמחתי עם הנכד שלי כבר הלכתי, כולל לארגנטינה נגד אורוגוואי כאן בארץ".

מה דעתך לקצר בעונה הבאה את הליגות מספטמבר עד פברואר כדי לא להפסיק שוב באמצע במקרה שהקורונה תפרוץ גם בחורף הבא?

"לא הייתי ממהר לקצר את עונת הכדורגל הבאה, כי הכדורגל צריך כסף וברגע שתקצר את העונה תפגע קשות בהכנסות. אני מאמין שעד פברואר 2021, אנחנו נהיה כבר עם חיסון אמין לקורונה. אני מאמין בכך ב-80 אחוז ואני מציע שנהיה אופטימיים לעונה הבאה".

אבל לא רק ההיבט הבריאותי והבטיחותי נמצא כעת במוקד סוגיית החזרה למגרשים. הכסף מניע את העולם ובכדורגל מעורב הרבה ממנו. אופ"א ומנהלת הליגות כאן בארץ גורסות שצריך לסיים את העונה הזו בכל דרך, גם אם זה אומר לשחק ללא קהל. שאול אמסטרדמסקי, ראש הדסק הכלכלי של תאגיד השידור "כאן", צופה פגיעה משמעותית בהכנסות ובתקציבי הקבוצות, אבל מעריך שלכל היותר יזדקק הכדורגל לשתי עונות כדי לחזור למה שהיה ערב פרוץ הקורונה.

"המנוע הכי פחות משמעותי של קבוצות הכדורגל כאן בארץ הוא ההכנסות מקהל", קובע אמסטרדמסקי, "נניח שנקיים את כל המשחקים בהתחלה ללא קהל. הרי אין לאנשים בעיה לצפות מהבית, יש אמצעים דיגיטליים שיפצו על חווית המגרש. תשקיע בטכנולוגיה שבאמצעותה האוהדים יהיו יותר מעורבים מהבית. זכויות השידור כמנוע רווח יישארו, ולכן אין סיבה שזה לא יחזור כל עוד אתה יודע לשמור על השחקנים שלך. דווקא ביחס לענפים אחרים כמו מסעדנות ותיירות, הכדורגל יכול לחזור מהר יותר, משחקים אותו ברגליים והוא פחות מורכב, פשוט בלי קהל או עם קהל מאוד מצומצם בהתחלה. הרי אתה לא תתאים את כל האצטדיונים לריחוק חברתי. מנוע הרווח העיקרי הוא זכויות השידור והחסויות ולכן הכדורגל יוכל לחזור בקרוב".

מי רוצה כעת לפרסם? למה שייכנס כסף למועדונים על פרסום בתקופה כזו?

"הקבוצות צריכות פרסום מסוים שעדיין יהיה רלוונטי לאור המצב, אבל ברור שהתקציבים ייפגעו כי ההכנסות יקטנו. זה לא מפה ועד הנצח. אני רואה תוך שתי עונות שחוזרים לנורמליות מלאה ושהכדורגל יחזור למה שהוא היה".

אתה מהאופטימיים שחושבים שהליגה תחזור העונה?

"אני לא יודע לומר אם אפשר להשלים את העונה הזו, צריך עוד לבחון את זה. כדורסל מבחינתי יותר בעייתי בגלל המגע בידיים. בכל מקרה, הכל תלוי בחיסון שיגיע בהמשך, אבל בקיץ 2021 אני מעריך שניתן יהיה כבר לחזור לשגרה כמעט מלאה ולאמוד את הנזקים הכלכליים".

על פי סמי פרץ, לשעבר עורך "דה מרקר" והיום ופרשן בכיר בעיתון, השחקן הישראלי עשוי להרוויח מהמצב. "בכל העולם יש מושג שנקרא פרוטקציוניזם שהוא הגנה על התוצרת המקומית", קובע פרץ, "זו מגמה הפוכה מגלובליזציה. לכן אולי יעדיפו, בשל משבר הקורונה, את השחקן המקומי כדי שהוא ירוויח יותר. תהיה הגנה על התוצרת גם בכדורגל".

אפשר לנבא במונחים כלכליים את מה שאנחנו עומדים לחוות אחרי שהקורונה תיעלם?

"זה משבר יוצא דופן מבחינת המהירות והעוצמה שהוא הגיע. במשברים הממשלה אומרת 'אני אעודד את הציבור לצרוך ואעודד את הפעילות הכלכלית', אבל בקורונה המדינה אומרת 'תהיה בבית. אל תלך לאירוע, אל תלך למסעדה, אל תלך לכדורגל'. כמובן שיש לממשלה סיבות. זו לא גחמה, אבל היא מזהירה מיציאה מהבית וזה פוגע בשורה של פעילויות ולמעשה בכל תרבות הפנאי. תחשוב באיזה להט דיברנו על הגול שהיה שלשום או על טעות השופט אתמול וכמה זה נהיה חסר חשיבות פתאום. היום אנשים חושבים על בריאות, פרנסה ואוכל ובסולם העדיפויות שלנו זה הרבה יותר חשוב מאם ניצחנו בשבת.

"השאלה היא מתי ייגמר האירוע הזה ואיך הוא ייגמר. אולי יוציאו אותנו בהתחלה לעבודה ולבתי הספר וכל מה שקשור להתקהלות יחזור רק אחר כך, בעוד הרבה זמן. אני לא רואה באופק 30 אלף צופים שמגיעים לחצי גמר גביע המדינה ולכן תהיה ירידה גדולה בהכנסות. צריך לזכור שבעלי הקבוצות נפגעו. משפחת ברקת מחזיקה את בית ההשקעות מיטב דש שירדה ב-50 אחוז. משה חוגג נפגע. גם מכירת המכוניות של יעקב שחר, הרי אנשים ממילא בבית, למה שיחליפו רכב? ג'פניקה של ברק אברמוב כמעט שלא עובדת".

איך אתה רואה את אחוזי הקיצוץ שנעשו בחוזי השחקנים ואת הוצאתם לחל"ת בחלק מהקבוצות?

"כדורגל הוא לא עסק כלכלי רווחי. בעלי הקבוצות נדרשים להביא כסף מהבית ובימי משבר על אחת כמה וכמה. ההכנסות ירדו גם מהזכיינים, גם מהספונסרים, גם ממכירת כרטיסים. כל דרישה של בעלי הקבוצות נראית לי הגיונית. אין כאן בכלל עסק, העסק חוסל כעת ולכן יש פער עצום בין מה שמוצדק לשלם כשאין כדורגל לבין מה שהשחקנים רגילים לקבל. המצב לא יחזור לקדמותו בטווח של החודשים הקרובים. מתישהו זה ישוב כי יש כוח חיות למציאות ולחיים".

היכן נראה את השינוי בעונה הבאה?

"בהרבה משפחות ההכנסה תרד ולכן תראה פחות קהל במגרשים, פחות בעלי מנויים לערוצי התוכן בתשלום. הספונסרים איבדו הרבה כסף וכבר לא יהיה כלכלי מצדם לתת כסף לקבוצות. אנשים יתחילו לחשוב יותר על כל שקל שהם מוציאים. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות חדשה, לרמת פעילות נמוכה ב-40 אחוז. השכר של הכוכבים יקטן גם בהתאם. אנשים חרדים היום לדברים אחרים והראש יהיה פחות בכדורגל".

28 שנים עובד דרור שמשון, מאמן הכושר של הפועל באר שבע, בתפקיד. מצב כמו זה שאנחנו חווים כעת לא זכור לו. "שלושה שבועות בלי אימון על דשא זה משהו שאפילו בפגרה אנחנו לא מכירים ולך תדע מתי זה ייגמר", אומר שמשון. "אבל ברגע שיגידו לנו שאפשר לחזור להתאמן ולשחק, אתה תראה שהשחקנים יהיו במצב טוב".

כמה זמן צריך להתאמן לפני שחוזרים?

"תוך שלושה שבועות אפשר לחזור לשחק. מהרגע שנחזור להתאמן זה ממש בסדר. כמובן שהמאמנים יצטרכו לעשות רוטציה בין השחקנים כדי שנשמור עליהם, כי הם ישחקו שלושה משחקים בשבוע. יש שחקנים יותר עמידים לפציעות, אירוביים ואנאירוביים. טל בנין, מהראן ראדי, אלה טיפוסים שיכולים לרוץ כל הזמן והם גם לא פציעים. אלה בדרך כלל קשרי האמצע. מי שיותר פציע הם אלה שחיים על ספרינטים וכוח מתפרץ. עליהם צריך יותר לשמור".

איך נראים כעת האימונים בבית?

"מיכאל ברוש ואני הכנו לשחקנים תכניות והם עובדים. האימונים של השחקנים בבתים מתבססים על סיבולת וכוח. הם רצים על מסילה או עושים אופניים ובתחילת המשבר הם גם רצו מחוץ לבית. סיפקנו לחלקם אופניים ולחלק יש הליכונים. כולם זזים. אין מישהו שאין לו קילומטראז'. ברור שזה לא מתקרב לאימון בדשא".

ומה תעשו ביום שבו תחזרו להתאמן?

"ביום שחוזרים לא יהיה זמן לתקופת הכנה. נעשה טסט ונבדוק את מצבו של כל אחד. הטסט החשוב הוא של סיבולת וכוח ובדיקת צריכת חמצן מרבית ואז נחזור לשגרה הדרגתית ומסודרת, אבל כל הזמן אתה צריך לזכור שכולנו באותו המצב. כולנו נהיה באותה הסירה. לשום קבוצה אין יתרון על האחרת. נחזור לתבנית לא מוכרת לאף איש מקצוע".

ממה אתה חושש?

"ברור שיש חששות מקצועיים רגילים, אבל החשש העיקרי הוא מפציעות של שרירים. הפציעות השכיחות הן בשריר הירך האחורי, מפרקי ירך, מפשעות וברכיים. אלה יישארו בראש סדר הסיכון שלנו".