קיצוץ נפיץ: על הסיטואציה המורכבת בליגת העל

בווידאו: שחקני בית"ר ירושלים מעבירים את הזמן בבידוד

ביולי 2009 ארקדי גאידמק הסיר את אחריותו הכלכלית מבית"ר ירושלים והעביר אותה לאיציק קורנפיין. בפני היו"ר עמדו שתי אפשרויות: ללכת להליך משפטי של מינוי נאמן או פירוק, או להגיע להבנות עם כל השחקנים על קיצוץ של 50% משכרם. זה לא היה קל, רובם התנגדו או הסכימו לקיצוץ מינורי, אך היו כל הזמן עם חרב הפירוק על הצוואר. על השחקנים הופעלו לחצים רבים. הם צלחו ובסופו התהליך הצליח קורנפיין להגיע למצב שבו כל השחקנים מסכימים לקיצוץ של 35-50 אחוז. גומא אגייאר העביר סכום נכבד נוסף והקבוצה עברה בבקרת התקציבים.

איך השפיע הקיצוץ על השגרה של בית"ר? בפגיעה גדולה מאוד בחדר ההלבשה. שחקנים כמו שמעון גרשון, אריק בנאדו, כריסטיאן אלברס ועידן טל, שהיו מהמובילים, כבר לא נראו והרגישו אותו דבר. המתיחות לא נראתה בין השחקנים, היא הורגשה ברמת המחויבות שלהם. הנכס הכי יקר של הקבוצה דאז, ברק יצחקי, ששנה לפני כן ויתר על חוזה של 400 אלף יורו לעונה בגנק וחזר לארץ, נאלץ להסתפק בחוזה של 175 אלף דולר לעונה והיה ממורמר. זה השפיע על איכות המשחק שלו והוא החל לספוג קללות מהקהל. מכבי והפועל תל אביב החלו להביע בו ענין, וכבר בינואר של אותה השנה הוא היה בדרך לאחת מהשתיים, אך קורנפיין החליט שיישאר עד לתום העונה ורק לאחר מכן יימכר, מה שאכן קרה בסכום של קרוב ל-2 מיליון דולר.

חודש לאחר הקיצוצים, צירפה בית"ר זר פרואני בשם פאולו דה לה האסה. כשפורסמו הידיעות על הגעתו הצפויה, הבלם תומר בן יוסף לא התבייש לומר בחדר ההלבשה: "חותכים פה לאנשים חצי מהמשכורת, אבל לשים כסף על רכש אין בעיה". המגן אלירן דנין שאל מדוע, אם יש כסף, לא מחזירים לשחקנים ושמעון גרשון ענה בציניות מרירה: "ביום ראשון יחכו לנו מעטפות". בבית"ר טענו אז כי דה לה האסה היה שחקן זול שלא עולה יותר מדי, אך עצם העובדה שצורפו 2-3 שחקנים כדי לחזק את הסגל גרמה לשחקנים להרים גבה.

קפיצה קדימה למשבר הקורונה. הסיטואציה הפעם שונה, לא מנת חלקו של מועדון זה או אחר. קיצוצים אנחנו רואים בכל קבוצה בארץ וגם במועדוני הפאר בעולם, אלא שגם לפני המהלך הזה יש תמרור אזהרה. אם התנהלות המועדונים מול השחקנים לא תהיה נכונה, לא רק בצד הכלכלי אלא גם ברמת הגישה וההבנה, היא יכולה לפרק חדרי הלבשה ולהפוך את העונה הבאה של הקבוצות לכישלון חרוץ. כל זאת, אם יהיה כדורגל, כמובן.

שחקני כדורגל הם אנשים חשדניים וסוליסטים. גם כשאומרים להם שיש קיצוץ רוחבי של 30 אחוז, חלקם משוכנעים שאחרים, בעזרת הקשרים שלהם במועדון או דרך הסוכן, דואגים לעצמם לחוזה אחר. יש מתיחות גדולה והיא מלווה את כולם לאורך כל התקופה. השבוע שחקן בכיר בהפועל תל אביב לא התבייש לומר: "אני הכי שקט ולא עושה בעיות. לא תהיה להם בעיה להוריד לי 60 אחוז מהשכר ולאחרים להוריד פחות. אין אמונה באף אחד היום".

אז את שלושת החודשים הללו אפשר יהיה לעבור איכשהו, אבל לבעלים כמו אלונה ברקת, שבאמת עשתה חישובים כלכליים ומסתכלת על השנה הבאה, מומלץ לעצור. היא רוצה לשבת מעכשיו לקראת העונה הבאה, ואם השחקנים בכלל לא בכיוון לרצונות הללו, הטעות שהיא עושה תעלה לה ביוקר. יכול להיות שבקיץ צו השעה יורה על קיצוץ של 50 אחוז והשחקנים יצטערו על כך שלא לקחו את ההצעה הנוכחית, אך כל עוד יש התנגדות חריפה, ברקת צריכה להתפשר ולסגור רק עד לתום העונה הנוכחית.

בסופו של דבר, בכל שנה ברקת בונה קבוצה שמטרתה לרוץ לכל התארים. סביר להניח שהיא תרצה לבנות אחת כזאת גם בשנה הבאה, ולפיכך בתכנית העבודה שלה אין כוונה להשאיר רק את השחקנים החתומים ולצרף סביבם צעירים זולים בלבד. בשביל מטרה כזאת לא צריך באמת תכנית כלכלית מעכשיו, אפשר להמתין. אם אכן יש תכניות רציניות לצמרת הגבוהה, באיזשהו מקום השחקנים אפילו עושים לה טובה בכך שהם לא חותמים על ההסכם.

כאן, למעשה, טמונה הטעות של חלק מבעלי קבוצות בליגת העל, שפוזלים כבר לעתיד. חלקם רואים בקיצוצים גם הזדמנות ופתח לשדרוג מקצועי. הרי אם קיצצת לשחקן אחוז גבוה מהחוזה, שגם כך מבוסס בחלקו על פרמיות עבור נקודות, יהיה הרבה יותר קל להשתחרר ממנו במידת הצורך.

יתרה מזאת, ברגע שחותכים שכר באופן משמעותי לשחקנים, הכסף לא יוכל ללכת על הבאת שחקני רכש בשכר משמעותי. תקדים בית"ר מ-2009 מעיד על כמות התסיסה שמהלך כזה יכול לייצר. משה חוגג הציע בינואר האחרון מעל מיליון יורו עבור ירדן שועה. גם אם תהיה לו אפשרות לרכוש אותו בקיץ בחצי מיליון יורו, ברגע שיהיו קיצוצים משמעותיים לרכישה כזאת יהיו השלכות הרסניות בחדר ההלבשה, ולא בגלל ההתנהלות של שועה. כרגע שחקנים מקצצים אך ורק כדי לעזור לעסק לשרוד, לא כדי לשפר את המצב המקצועי לעונה הבאה. יש פער גדול בין שני הדברים, ובעלים שלא יבין זאת יצטער על כך.

אם בעונה הבאה יהיה קיצוץ רוחבי בכל המועדונים, הלגיטימיות בחדר ההלבשה לצירוף שחקני רכש תהיה מאוד קצרה. בעלים שלא יבין את המשמעות יוציא אולי כסף על רכש, אך יפרק את המרקם וכל מה שינסה לבנות ירד לטמיון. גם בקיצוצים המתבצעים כעת בכל המועדונים ישנה מתיחות גדולה. התחושה בקרב שחקנים היא שיש קליקות, שאולי דואגים לחלק על מנת לשכנע את השאר. כל האווירה מאוד מתוחה ועצבנית גם בנוגע לשלושת החודשים שנותרו, ובאקלים הזה אין טעם לדבר כבר עכשיו על העונה הבאה.

רגע לפני שמקבלים החלטות לא חכמות, כדאי שכל בעלי הקבוצות יתרכזו בעונה הנוכחית ויחשבו היטב על כל פעולה ופעולה. הצורה שבה בעלים סוגרים את הנושא בעונה הנוכחית תשפיע על הגישה של השחקנים בעונה הבאה. בעלים שעושים את זה מכובד ויפה ומפיצים לכל עבר שהם גאים בשחקנים שלהם ומחזקים אותם בקהל מרוויחים נקודות זכות. אלה שלא מוכנים לשבת איתם, כועסים עליהם, יוצאים נגדם וגורמים לבערה מצד הקהל, מביאים למצב שבו לא מעט שחקנים יעדיפו להשתחרר מהמועדון בקיץ ולשנות אווירה.