לא מייקל ג'ורדן עצמו ולא מיליוני מעריציו יבחרו במשחק העונה הסדירה מול קליבלנד, ממש היום (שבת) לפני 30 שנה, למשחק הטוב ביותר בקריירה שלו, אבל לפחות מבחינה סטטיסטית - הוד אווירותו מעולם לא הצליח להתעלות על אותו ערב היסטורי בריצ'פילד, אוהיו, אל מול 20,273 אוהדים.
נתחיל דווקא מהשורה התחתונה - 69 נקודות, הכי הרבה בהיסטוריה של השחקן הגדול בתולדות ה-NBA. אם זה לא מספיק, הרי שבאותו משחק מול קליבלנד קטף MJ לא פחות מ-18 כדורים חוזרים - גם זה שיא קריירה.
היתה זו דוגמא מופלאה לאגדה שהיא מייקל ג'ורדן: נזכיר שוב - משחק ה-69 בעונה הסדירה, באוהיו, אליו הגיעו הבולס במאזן 23:46, לעומת 37:32 של היריבה. ג'ורדן אהב לשחק מול הקאבס - בפלייאוף של העונה שלפני כן סיפק סל ניצחון איקוני על קרייג אילו, ובפתיחת עונת 1990/91 תפר את הקאבלירס עם 54 נקודות.
ואז, ב-28 במרץ 1990, גדול הכדורסלנים אי פעם התעלה על עצמו - ועוד איך התעלה.
אל תפספס
ג'ורדן, שסיים את העונה ההיא עם ממוצעים של 33.6 נקודות למשחק, קלע את הסל הראשון במשחק, על ווינסטון בנט ולא עצר לרגע. הוא סיים את הרבע הראשון עם 16 נקודות, בשני הוסיף 15, בשלישי 20, ברביעי 10 ובהארכה, אליה נגררו הבולס, עוד היה לו מספיק אנרגיה כדי לקלוע 8 נקודות נוספות, ולסדר לקבוצתו 113:117 קשה למדי. "הוא שחקן של אחד למיליון, אחד למיליארד", אמר ג'ון "הוט רוד" וויליאמס, אחד מאותם אנשים שלא הצליחו לעצור את MJ.
"לא חשבתי על עייפות, כי רציתי לנצח את המשחק", אמר. "כבר הייתי במצבים בהם קלעתי הרבה והפסדתי, אז לא רציתי שזה יקרה שוב. המשכתי לדחוף את עצמי, המשכתי לדבר לעצמי, 'אל תפסיק, אל תפסיק, המשך ככה'. אתה מרגיש טוב יותר לגבי ההופעה שלך אם אתה מנצח". היה זה עדיין החלק הראשון בקריירה של ג'ורדן, ועל כן אין זה מפתיע שאמר אז: "זה המשחק הטוב ביותר שלי, בהפרש גדול. כשקלעתי 63 מול בוסטון, הפסדנו. זה מרגיש הרבה יותר טוב. הכל הלך לי".
במבט לאחור, הדבר המדהים ביותר בהופעה של ג'ורדן היא שבניגוד להפצצות הנקודות של היום מצד ג'יימס הארדן, סטפן קרי, קליי תומפסון, דמיאן לילארד ואחרים, MJ עשה זאת עם שתי שלשות בלבד (ועם הטבעה אחת בלבד). קובי בריאנט, למשל, צלף שבע פעמים מחוץ לקשת ולקח 13 שלשות במשחק 81 הנקודות המפורסם שלו מול טורונטו ב-2006. ג'ורדן גם היה יעיל מתמיד וסיים עם 23 מ-37 מהשדה (62%) ו-21 מ-23 מהקו (91%), ולצד כל זה הוסיף גם 6 אסיסטים, 4 חטיפות ושני איבודים בכלל, ב-50 דקות של משחק.
"זו היתה הופעה גדולה", אמר פיל ג'קסון. "ראיתי את פיט מארביץ' קולע 68 או 69 פעם אחת, והוא היה מדהים, אבל מייקל היה טוב עוד יותר". אילו, ששמר על ג'ורדן למשך חלקים גדולים של הערב, ראה את הסקורר הטוב בליגה קולע 50.5 נקודות למשחק בארבעת המפגשים מולו. "הוא פשוט מדהים אותי", הודה. "כל הזריקות שהוא לוקח פנומנליות. הוא כל כך מהיר, הוא פשוט עוצר תוך רגע וזורק מעליך".
מלבד ג'ורדן, רק שחקן אחד של שיקגו הגיע לספרות כפולות בעמודת הנקודות - הוראס גרנט, עם 16. סקוטי פיפן הסתפק ב-7 בלבד. את המפסידה הוליך מארק פרייס עם 31 נקודות, אילו הוסיף 26. ג'ורדן, אגב, המשיך את כושרו המסחרר גם במשחק הבא, עם 49 נקודות ו-12 ריבאונדים, שסידרו לשיקגו 106:107 על ניו יורק במדיסון סקוור גארדן. את העונה ההיא סיים עם הפסד בפלייאוף לדטרויט בפעם השלישית ברציפות, אבל כולנו זוכרים מה הגיע אחר כך: שלוש אליפויות רצופות, שלא הותירו כל ספק: דבר כזה, מעולם לא נראה בשמי ארצות הברית.
בסך הכל, קלע MJ חמש פעמים מעל 60 נקודות בקריירה: 61 נקודות מול דטרויט ב-1987, 61 מול אטלנטה ב-1987, 63 מול בוסטון ב-1986, 64 מול אורלנדו ב-1993 ו-68, כאמור, מול קליבלנד ב-1990.