בוידאו: התגובות מהמשחק בין מכבי חיפה להפועל חדרה
עד לשער העצמי של אמיר רוסתום, אירוע השיא אתמול בבלומפילד נרשם בדקה ה-57, כשקייס גאנם החליף את ניב זריהן. אירוע שיא לא בגלל הדקות הראשונות של גאנם בהפועל באר שבע, אלא בגלל זריהן. החלוץ, שהוחלף מסיבה מקצועית ולא בגלל פציעה, דידה לאיטו לעבר עמדת החילופים. מהירות של חילזון, בלי שום דחיפות, סיטואציה שבמידה רבה משקפת את העונה של הפועל באר שבע. לא פלא שאפילו אחרי שריקת הסיום הסתובבו השחקנים המנצחים בשוויון נפש. אווירה שמחה לא הייתה שם.
אחרי שהתבדח עם העיתונאים לגבי שאלת "לא התבלבלת בחדרי ההלבשה?" וענה על עוד מספר שאלות, יוסי אבוקסיס התמודד עם סוגיית האנרגיות של השחקנים שלו ולא מאוד אהב את זה. "אתם צריכים להבין", אמר בחוסר סבלנות קל, "שאנחנו תוך כדי תנועה עם המון שחקנים חסרים, אני לא זוכר דווקא כזה בקבוצת כדורגל מעולם. נייג'ל נסע מסיבות אישיות, וארן פצוע, בן ביטון פותח אחרי אדום, לואי טהא... אני מקטר דווקא אחרי ניצחון ולא אחרי הפסד. אנחנו עוברים הרבה דברים תוך כדי עונה, כל מי שמשחק עושה את העבודה".
קודם כל, בקבוצות כדורגל יש הרבה פציעות ודי בטוח שאבוקסיס התמודד עם משברים דומים אפילו השנה, ובוודאי שבשנה שעברה בבני יהודה. כנראה שגם הוא יודע שבגלגלים של הקבוצה שלו אין כרגע מספיק אוויר. הפועל באר שבע ממוסמרת כבר הרבה מאוד זמן במקום הרביעי. אולי הניצחון של אתמול בכל זאת ייתן לה קצת יותר, רגע לפני שני מפגשים רצופים עם מכבי חיפה שיכולים להכריע את העונה ואולי גם את הכרטיס המיוחל לאירופה.
קבוצה שלא סובלת ממחסור באנרגיות היא מכבי חיפה. שם אין אמצע, או שהכול טוב או שהכול רע, ואם אפשר שהכול יהיה גם טוב וגם רע - מה טוב (ורע). הניצחון על הפועל חדרה הושג בשיניים, אבל בעקבותיו לא דיברו על השער של רוקאביציה הנהדר, רק על העימות הדו-שלבי בין מרקו בלבול למוחמד עוואד.
הפוסט של עוואד נכתב בגלל התגובות הכעוסות מהקהל כשלא מסר, העובדה שהוא חילוף אחרון וגם כתגובה למשהו שבלבול צעק לו במהלך המשחק ונראה מאוד ברור על פי תנועות השפתיים. בלבול הוא לא אחד שידוע בלשון שלוחת רסן, אבל אתמול הלחץ והתסכול תפסו גם אותו. כשהתקשורת, המקומית בעיקר אבל לפעמים גם הארצית, עושה לך את המוות, שלא בצדק, ונותנת לך אפס ריספקט, שלא בצדק בריבוע, בסוף גם הקרחון הגדול ביותר נמס.
בלבול ועוואד טעו, כל אחד במגרש אחר ובזמן אחר. אני לא חושב שצריך להעניש את עוואד בחומרה או בכלל, שיחת הבהרה/נזיפה קלה תספיק. המאמן מצדו עוד יצטרך אותו בשלבים הסופיים של העונה (והנה, אשכנזי וליו נפצעו והסגל הקצר ממילא הולך ונהיה זעיר), וזה לא הזמן להוציא לו עוד יותר את הרוח מהמפרשים. מה שבלבול כן צריך לקחת בחשבון הוא שהסנטימנט השלילי כלפיו מבחוץ חודר גם למועדון והגיע הזמן שלו לעצור את הסחף. בניגוד למקרים רבים בקבוצות אחרות אצל מאמנים אחרים, הניצחונות לא עושים את זה בשבילו.
אל תפספס
תקרית ה-VAR בבלומפילד הותירה הרבה אנשים ביציעים ומול מסכי הטלוויזיה מופתעים. כידוע, ה-VAR מתערב במקרה של כרטיס אדום בבדיקה, אבל כשגל לייבוביץ' נקרא אליו וחזר ממנו, הוא בכלל ביטל את ההחלטה על עבירה ובעקבותיה גם את הכרטיס הצהוב למתן בלטקסה. אז מה בדיוק קרה שם? הנה הפיתרון לסוגיה, על פי גורם באיגוד השופטים.
לייבוביץ' שרק לעבירה של בלטקסה על קייס גאנם והוציא כרטיס צהוב. צוות ה-VAR עדכן אותו שלדעתו אין עבירה, אבל אם יש - מדובר בכרטיס אדום מאחר שבלטקסה הוא השחקן האחרון בדרך לשער. "צריך להבין שיש פה מצב קיצוני שבו אם המסירה מושלמת, נשארים שני שחקנים לבד מול השער. לפיכך, אין ברירה אלא להוציא אדום". לייבוביץ' הלך למצלמה והחליט שאין עבירה ומן הסתם גם אין כרטיס צהוב. מקרה כזה נכנס לקטגוריה של "התערבות VAR במקרה של כרטיס אדום".
שיקול הדעת של זיו אדלר והצוות בניידת היה במקום, בשורה התחתונה השופט במגרש צריך לקבל את הפסיקה הנכונה. כל העניין של הסברה בזמן אמת או רגע אחרי זמן אמת הוא שעדיין לוקה בחסר. אגב, מיציע העיתונאים הגבוה, בלי הילוך חוזר, זה לא נראה פאול. ועוד אגב, מיד לאחר מכן באר שבע קיבלה בעיטה חופשית מוצדקת ועשתה ממנה שער. גרסה מעוותת במיוחד לצדק פואטי.
בניגוד לעבירה של בלטקסה שלא הייתה, זו של דיא לבאבידי כן הייתה, ואם זו עבירה - זה צהוב בוהק. עד לדקה ה-28 הפועל חדרה שיחקה מול מכבי חיפה כשווה בין שוות. ברמה ההיפותטית, יש סבירות גבוהה שב-11 על 11 החבר'ה של בלבול לא מנצחים את המשחק הזה. ואז בא לבאבידי והחליט לערוף לסאן מנחם את הראש.
ממש לא משנה אם לבאבידי התכוון (והוא לא) - הפעולה עצמה הייתה מסוכנת, מטופשת ובעיקר מצדיקה כרטיס. התלונות של שרון מימר ושל אנשי חדרה על קיפוח בזמן המחצית נופלות, איכשהו, במסגרת הלגיטימיות, אבל המתקפה שלו על השיפוט בסיום מביכה. הפועל חדרה לא קופחה אתמול, היא ספגה הרחקה נכונה ומוצדקת וטוב. את הבכיינות של מימר, דווקא מהמאמנים היותר מכבדים שמסתובבים על הקווים אצלנו, עדיף לשמור למקרים שבהם היא מוצדקת.
מה שכן, העבירה של נטע לביא קצת לפני ההרחקה לא הצדיקה, על פי החוקה, אדום, אבל אולי הגיע הזמן לשנות את הסעיף בחוקה בהקשר הזה. שחקן שמחבק בברוטאליות שחקן אחר כשהכדור נמצא לפחות שני מטרים משם לא צריך להישאר במגרש.
