למידה חופשית: סטפן דה פריי לא מפסיק להשתפר בדרך לפסגה

תבוסות מהדהדות נראות לעתים באור שונה לגמרי בדיעבד. קחו, למשל, את ה-0:10 המיתולוגי של איינדהובן על פיינורד באוקטובר 2010. כאשר מסתכלים לאחור, מבינים שהמשחק הזה עשה שירות טוב הרבה יותר דווקא עבור השחקנים מרוטרדם. איש מצעירי איינדהובן לא התפתח לשחקן בקנה מידה סביר, וג'ונתן רייס הברזילאי שהפציץ אז שלושער ירד במהרה מהפסים בגלל התמכרות לסמים ובעיות משמעת. לעומת זאת, במדי פיינורד היו באותו יום על המגרש שני כוכבים גדולים לעתיד - ג'ורג'יניו ויינאלדום וסטפן דה פריי.

שניהם - חברים טובים מאוד עוד מימיהם המשותפים באקדמיה - נטלו חלק משמעותי מאוד בדהירה של הולנד לחצי גמר מונדיאל 2014. שניהם הם לא היו רחוקים משיתוף פעולה במדי ליברפול. ויינאלדום הגיע לאנפילד ב-2016, ובחלוף שנה וחצי התלהב מאוד כאשר קרא דיווחים על העניין הרב שמגלה יורגן קלופ בדה פריי. הבלם, עם חצי שנה בלבד לתום חוזהו בלאציו, היה עשוי להימכר במחיר נוח, והמנג'ר הגרמני ראה בו אלטרנטיבה ליעד מספר אחת שלו, וירג'יל ואן דייק. בשלב מסוים, כאשר העסקה עם סאות'המפטון נראתה בלתי אפשרית, הפך דה פריי לשיחת היום במרסיסייד.

סוף העלילה הזו ידוע. ואן דייק הגיע בכל זאת בינואר 2018 תמורת 75 מיליון ליש"ט, והשאר היסטוריה. ברור כשמש שזו היתה החתמה חיונית בדרך להפיכת האדומים לקבוצה הטובה בעולם כיום, וההולנדי ענה בדיוק על הדרישות. הוא הביא מנהיגות, כוח פיזי עצום, מהירות ורוח לחימה. הוא צורח, מתקל כל מה שזז, מעודד ומוביל. יש יסוד סביר להניח כי דה פריי לא היה מתאים לתפקיד הזה, אך זה לא אומר שהוא בלם נחות בהשוואה אליו. הוא פשוט שונה בתכלית ומביא איתו תכונות אחרות לגמרי. אולי הוא היה הולך לאיבוד בסגנון של קלופו, ובפרמיירליג בכלל, אבל בליגה האיטלקית הוא מרגיש כמו דג במים. הוא אחד הטובים שיש.

גם דה פריי הוא מנהיג, ולא לחינם הוא ענד את סרטן הקפטן של פיינורד כבר בגיל 20, אבל הוא עושה את זה בשקט, בלי להרים קול. למעשה, לא תמיד מבחינים בקיומו. הוא לא מהיר במיוחד, לא חסון במיוחד, ולא אוהב להיות מעורב במאבקי כוח. ככלל, דה פריי משתדל להימנע מתיקולים - זה המוצא האחרון מבחינתו, והוא אפילו לא ממש מצטיין בכך. לכן הוא גם ממעט לספוג כרטיסים, ו"השיא" העונתי האישי עומד על חמישה צהובים בליגה, באותה 2010/11 מקוללת, במהלכה נדרש כנער חסר ניסיון לתקן את כל שגיאות חבריו לפיינורד. דה פריי לא מחפש מגע פיזי. הוא רוצה להגיע ראשון לכדור וליירט אותו. "אתה נחמד מדי", ביקר אותו פעם קומאן בפיינורד, אבל דה פריי השיב: "אני לא בלם שגולש להמון כדורים, וזה לא ישתנה".

משחקו בנוי על מחשבה, ריכוז, מיקום וקריאת מהלכים. הוא מצלם את המגרש בכל רגע נתון, מזהה את תנועות שחקני היריב, ונערך בהתאם. הוא סותם את החורים שמשאירים עמיתיו לקבוצה. תפקיד ליברו תפור עליו, ואפילו שם משפחתו מצביע על כך. "פריי" פירושו חופשי, וההולנדי הוא הבלם החופשי האולטימטיבי. הוא ממקסם את הפוטנציאל כאשר ממקמים אותו במרכז שלישיית בלמים, וכך הוא בילה את רוב שנותיו בקריירה. כך הוא תופקד במערך המפתיע והמהפכני של לואי ואן חאל בגביע העולם ב-2014, כך הציבו אותו סטפאנו פיולי וסימונה אינזאגי בלאציו, וכך - אחרי שנה בה השתלב בכבוד ברביעיית ההגנה של לוצ'אנו ספאלטי באינטר - הוא משחק כיום בסן סירו אצל אנטוניו קונטה.

המשימה המרכזית של דה פריי היא לגרום לסובבים אותו לשחק טוב יותר. מאמן השוערים של לאציו אמר בזמנו: "כולם רגועים יותר לצידך. אפילו אני הייתי יכול לחזור לשחק איתך". הסגנון הזה לא מביא כותרות גדולות, אבל האוהדים האיטלקים יודעים להעריך בלמים כאלה. מבחינה רעיונית, דה פריי הוא ממשיך דרכם של גאטאנו שיראה, פרנקו בארזי ואלסנדרו נסטה. למה להיות כוחני כשאפשר להיות אלגנטי? למה לרוץ כשאפשר פשוט לעמוד במקום הנכון? עבור דה פריי, מאמץ מנטלי עדיף תמיד על מאמץ פיזי. חשוב להתאמן על המגרש, אך חשוב עוד יותר להתאמן בניתוח המשחקים מול המחשב.

הגישה הזו מאפיינת את דה פריי לאורך חייו. הוא היה תלמיד מצטיין בבית הספר, והתייחס בתחילת דרכו לכדורגל כאל סוג של מדע. הוא חקר את המשחק, העסיק בשלב מוקדם בקריירה מאמן אישי מנטלי, הלך לקורסים שסייעו לפתח ריכוז, לקח גם לקורסים בהם מלמדים נשימה נכונה, ובעיקר צפה באינספור קלטות וידאו כדי להבין את הרגלי התנועה של החלוצים ושחקני ההגנה. כאשר קיבל בקיץ 2014 הצעה מלאציו, הוא לא רק התקשר לקווין סטרוטמן מרומא כדי להתייעץ, אלא בעיקר צפה בעשרות משחקי הנשרים מהעונה הקודמת על מנת להבין שהקבוצה תתאים לו.

עבור שחקן כמוהו, המונח "ללמוד מטעויות" אינו ריק מתוכן. זה הדבר המרכזי ביותר. העשיריה שספגה פיינורד ב-2010 העניקה לנער בן ה-18 הרבה מאוד חומר למחשבה. "אני מכור לניסיון להשתפר. המטרה היא להשתפר כל הזמן, כל שבוע", הוא אומר. וזה עובד. כאשר סיכם ואן חאל את המונדיאל בברזיל, הוא אמר לחניכו: "לפני שנה לא הייתי מעלה בדעתי לזמן אותך, אבל תראה איזה טורניר נפלא עשית". הטורניר הזה החל בעבירה שביצע דה פריי על דייגו קוסטה ברחבה, וספרד עלתה ליתרון, אבל השיפור הגיע תוך כדי תנועה. ההולנדים הביסו את אלופת העולם 1:5, והבלם אפילו התכבד לכבוש שער קצת מגושם.

היה זה שערו הראשון בנבחרת, ובאופן כללי דה פריי לא היה ידוע כסקורר. ואולם, גם בתחום זה יש קרקע פוריה ללמידה ולשיפור, והבלם החליט להיות מסוכן יותר ברחבת היריב, במיוחד אחרי שהחל בשיתוף פעולה עם סטרטאפ הולנדי ייחודי. לורן פרילינק, מאמן כושר צעיר, פיתח ב-2016 אפליקציה שאמורה לסייע לשחקנים בניתוח משחקים. המיזם היה זניח למדי, אך באופן לא מפתיע אחד הלקוחות הראשונים שלו היה דה פריי. כשהבלם שומע על חידושים טכנולוגיים כאלה, הוא לא יכול להתאפק - ושיתוף הפעולה הוכיח את עצמו. בשלוש השנים האחרונות, התנועה של דה פריי ללא כדור טובה עוד יותר, אחוז הדיוק במסירותיו השתפר, וכך גם משחק הראש ברחבת היריב.

המגמה בלאציו היתה ברורה - העונה הראשונה באולימפיקו לא הניבה שערים, השניה הלכה לפח בגלל פציעה בברך, בשלישית הבקיע דה פריי פעמיים, אבל ב-2017/18 קפץ לפתע לשבעה שערים בכל המסגרות. זה היה השלב בו דובר על מעבר לליברפול, וגם ברצלונה שקלה לפי הדיווחים את האופציה להביאו כשחקן חופשי, אך דה פריי העדיף בכל מקרה את אינטר בה הובטח לו מקום קבוע בהרכב. הקטלונים גיששו לגביו גם בקיץ האחרון, אך קונטה היה נחרץ - מבחינתו, דה פריי לא עמד למכירה בשום אופן. הוא לא יוותר על שחקן שמשתלב באופן אידיאלי במערך 2-5-3 שלו.

והוא צדק, כמובן. ההולנדי הוא באנקר ודאי אצל המאמן, והשחורים-כחולים נאבקים ברצינות על הכתר. אתמול, בדרבי מול מילאן, נעשה צעד חשוב מאוד בכיוון, והקאמבק המופלא במחצית השניה איפשר לאינטר להשתוות בפסגה ליובנטוס אשר הפסידה שלשום בוורונה. את שער הניצחון היקר הבקיע, באופן סמלי, דה פריי. ההולנדי הרשית בנגיחה מול מילאן גם לפני שנה, בדרך ל-2:3 חשוב. אתמול, בדקה ה-70, הוא קבע 2:3 בנגיחת זינוק מרהיבה, אולי בשערו היפה בקריירה. כך הוא אירגן לעצמו מתנה נאה ליום הולדתו ה-28 שחל ביום רביעי שעבר.

ובגיל המכובד הזה, עדיין אין לדה פריי תואר משמעותי. לכן האליפות האפשרית חשובה אפילו יותר עבורו, ובאופן אירוני למדי המאבק יהיה לא רק מול הגברת הזקנה, אלא גם נגד האקסית שנמצאת בתנופה אדירה. במחזור הקרוב תתארח אינטר אצל לאציו, ודה פריי יפגוש את האוהדים שהעריצו אותו עד שסירב לחתום על חוזה חדש ועזב ללא תמורה. זאת ועוד - אינטר הדליפה את ההחתמה עוד לפני תום העונה, ובמחזור הנעילה במאי 2018 שיחק ההולנדי בפעם האחרונה במדי התכלת מול קבוצתו לעתיד בקרב ישיר על כרטיס לליגת האלופות.

ללאציו הספיק תיקו, והיא אפילו הובילה, אך עבירה של דה פריי על מאורו איקרדי גרמה לפנדל והחלה את המהפך. אינטר ניצחה 2:3 והקדימה את הנשרים, ודה פריי - שהודה בדיעבד כי היה מעדיף לא ליטול חלק בהתמודדות - נפרד בטעם מר. עכשיו הוא חוזר. בעונה שעברה, השאיר אותו ספאלטי על הספסל במשחק החוץ מול לאציו, אך אצל קונטה זה לא בא בחשבון. אחרי הכל, אין שחקן שמכיר את צ'ירו אימובילה טוב ממנו. ומי יודע, אולי דה פריי גם יבקיע שוב.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק