בלאק פריידיי: ההתפכחות שאחרי חלון ההעברות

כמו צרכנים הצמאים לסחורה בהנחה, הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים נכנסו לחנות ורוקנו את המדפים. בבאר שבע לאבוקסיס יש לא מעט כאבי ראש בעיקר בהתקפה, בבית"ר לרוני לוי נגמרו התירוצים והוא יצטרך לנסות לקרב אליו את הקהל. ומה הסיפור של מכבי תל אביב? דוד רוזנטל מסכם

עריכת וידאו: ירדנה עבודי פוקס, אפטר: אביחי ברוך

בוידאו: על המנצחת הגדולה (בינתיים) בחלון ההעברות: הפועל כפר סבא

היומיים האחרונים של חלון ההעברות הזכירו את השעות האחרונות ברשתות גדולות בזמן מבצעים של בלק פריידיי. כל מי שלא הספיק לקנות נכנס לחנות, פשפש בסחורה, ניסה לצאת עם משהו ועל הדרך לגנוב תורים. נגמרו הטלוויזיות? ניקח סוללות AA. לא נשארו שואבי אבק אלחוטיים? נתפשר על מאוורר ידני. העיקר שיהיה משהו להביא הביתה.

עוד בוואלה!

חנן ממן ערך אימון בכורה, רוני לוי: "זה בדיוק מה שרצינו מחלון ההעברות"

לכתבה המלאה
אחת הרכישות הבולטות: חנן ממן בבית"ר ירושלים (צילום: אתר רשמי, דוברות בית"ר ירושלים)

אלה היו ימים מרתקים, כאלה שבאו בקורלציה הפוכה כמעט לחלוטין לתוצאות שהושגו על המגרש. בעוד הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים המדשדשות, ואליהן עוד נחזור, מעמיסות מכל הבא ליד, מכבי תל אביב ישבה בצד בחוסר מעש. היו פה ושם ניסיונות רפים לצרף את קייס גאנם, אבל הווייב הכללי היה שהאלופה לא תצטייד גם הפעם. אם בחורפים האחרונים היא הייתה עוד עושה מהלכים קטנים רק בשביל לא לצאת עם כלום, הפעם, לראשונה מזה 8 שנים, היא תישאר בידיים ריקות.

הצורך המרכזי של מכבי תל אביב היה בחלוץ, בלי קשר לשחרור חסר המשמעות של ארון שוינפלד. האוהדים הצהובים פנטזו על תגבור לחוליה הקדמית, שנשענת על צ'יקו אופואדו ועל האנרגיות של איתי שכטר כמחליף. ולאדן איביץ' הרגיל אותם אשתקד לרעיון שאפשר לקחת אליפות בלי חלוץ 9 אמיתי, אבל היתרון בטבלה פריך יותר הפעם, התחרות קיימת והניצחונות לא באים בקלות. בלי מבחר ישראלים בחוץ, ללא מנכ"ל אמיתי בעקבות עזיבתו של בן מנספורד ועם מגבלות הפייר פליי, הכלים של מכבי תל אביב היו מוגבלים. ייתכן שזה מה שגרם לה להרים מראש ידיים, בטח על בסיס ניסיון העבר ועל העקרונות (המוצדקים, בדרך כלל) של מיטש גולדהאר, שכבר נכווה לא אחת מצירופי שחקנים כמו רמון, מרסלו, גידי קאניוק ועוד רבים ו(פחות) טובים.

איביץ' מקונן על הרבה דברים, אבל דווקא בגזרת הרכש הוא מיישר קו עם המועדון. הוא מוביל את הטבלה בפער של חמש נקודות ולא רואה צורך להיכנס לפאניקה. בניגוד לשאר הליגה, מכבי תל אביב הלכה לכיוון הקופות בלי עגלה, העיפה מבטים על דוכן הבטריות, אמרה "אין טעם" ופשוט יצאה מהחנות.

יישר קו עם המועדון בגזרת הרכש. איביץ' (צילום: ברני ארדוב)

באנטיתזה מוחלטת, הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים הסתערו על כל מה שזז. לעתים נדמה שאלונה ברקת ומשה חוגג מרגישים כמו ילד בחנות ממתקים כשזה מגיע לרכש, במיוחד כששיתוף הפעולה ביניהם כל כך פורה. המעברים של וארן וחנן ממן סגרו תשע עסקאות בין בית"ר לבאר שבע במהלך השנה וחצי של חוגג במועדון. 20 שנה לקח לפני בואו להגיע לכמות זהה.

חוגג וברקת העמיסו והעמיסו, ועכשיו צריך לבוא הביתה ולמצוא מה אפשר לעשות עם הקישוטים החדשים. הצרה היא שלא בטוח בכלל שהם מתאימים. מדוע הגיעו גם וארן וגם גאנם, ועוד כשיש לך את החלוץ הישראלי השני הכי טוב בליגת העל אחרי ניקיטה רוקאביציה, בן שהר? האם היה באמת צורך להביא עוד שני זרים עכשיו, כשהעונה גמורה? ומה יעשה יוסי אבוקסיס עם כל השלל הפתאומי שנפל בידיו?

בבאר שבע השתוללו, אבל כשהאבק ישקע צריך לזכור שהקבוצה עדיין בתהליך דשדוש עמוק ומתמשך, ושהתיקון לא יגיע מצירוף של חמישה שחקנים באמצע העונה. מצד שני, העובדה שבית"ר ירושלים לא הצליחה לברוח בשבוע של שני משחקים נוחים על הנייר, מציבה את באר שבע בעמדת זינוק סבירה למקום השלישי. אם היא תגיע לאירופה, ההשקעה תחזיר את עצמה לפחות חלקית. בכל מקרה, לאבוקסיס יהיו לא מעט כאבי ראש בזמן הקרוב.

באמת היה הכרחי להביא אותו על המשבצת של בן שהר? וארן (צילום: אתר רשמי, אתר רשמי הפועל באר שבע)

במקרה של בית"ר ירושלים, הביטוי "לקנות שקט" מעולם לא היה מדויק יותר, באופן הכי מילולי שיש. יממה אחרי ההפסד המביך להפועל כפר סבא, בית"ר כבר הביאה את חנן ממן ודאגה לתמונות ניצחון שלו ושל אלירן עטר, שצורף לפניו כבר ביום המשחק. המהלכים הללו כמעט השכיחו את העובדה שבית"ר, שרק ביום ראשון חלמה על "3 נקודות ממכבי חיפה", חטפה ברקס עצבני מבני יהודה וכפר סבא ועברה למוד הישרדותי מול הקהל.

אין בארץ מאמן שצמא יותר לרכש יותר מרוני לוי. כשהוא מגיע לקבוצה, לכל קבוצה, הוא מיד רוצה חיזוק, כשמתחילה העונה הוא סופר את הימים עד ינואר. לוי לא הפסיק לדבר על כך שבית"ר צריכה שחקנים והוא גם קיבל אותם. מווארן הוא לא החזיק ממילא ושלח אותו לבאר שבע כדי לקבל את ממן. עטר הגיע כדי לתדלק את ההתלהבות ששככה אחרי עזיבת גדי קינדה. זעקת האוהדים נגד לוי התחלפה באבוקות עידוד ודממה. בינתיים.

בכדורגל בכל העולם אתה יכול להתמודד עם משברים, עם הנהלות, עם שחקנים סוררים. רק דבר אחד בלתי אפשרי: ללכת נגד הקהל. לאורך זמן אתה מפסיד. אוהדי בית"ר לא אוהבים את לוי. הקריאות "איזה מאמן פחדן" נשמעו ביציעים עוד הרבה לפני המשחק במושבה ביום רביעי. ללוי, מצדו, היו טיעונים הגיוניים. הקבוצה שלו הייתה ועודנה מוגבלת, אבל עכשיו הסיפור נגמר. הוא קיבל רכש (אם זה מה שרצה ואם זה מספיק - זו כבר שאלה אחרת), הוא צריך להביא תוצאות ולא פחות חשוב מזה, להראות שיש גם דרך. ביום שני מכבי חיפה מגיעה לטדי. מבחינת בלבול ומבחינת רוני לוי זה יהיה משחק על עונה שלמה, כל אחד מסיבותיו שלו.

נגמרו התירוצים. רוני לוי (צילום: ברני ארדוב)

מכבי חיפה צירפה את המגן ליו, אבל הדג העיקרי שהייתה אמורה להעלות בחכה היה מרטין האשק, שהמו"מ איתו לא צלח. מבחינת הירוקים זה היה מכאיב. בקבוצה טוענים שהוא ניסה לסחוט אותם, ובין אם זה נכון או לא, הם עשו את המהלך הנכון כשהבינו שזה לא נועד להיות. ועדיין, זה מאכזב משום שהקישור נשאר רזה וללא גיבוי מתאים לנטע לביא. בלבול ייאלץ להמשיך להסתמך על רוטציה קצרה ולקוות שזה יספיק להמשך הדרך. הוא יצטרך הרבה מזל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully