אותלו האנטר נחמד מדי בשביל הכדורסל שהוא משחק. סקוטי ווילבקין, למשל, מתנהג ומשחק בדיוק באותה הצורה. תשמעו את הקול של זוסמן - קופי סגנון המשחק שלו. תראו את אייסי - מפחיד לדבר איתו ומפחיד לשחק מולו. שום דבר לא מכין אותך להאנטר. כמו החיה מהיפה והחיה, כל עוד לא ניהלת עם האנטר שיחה חשבת עליו דברים אחרים לגמרי. הוא משחק כל כך קשוח ומדבר כל כך לא.
זה היה משחק רע ואיטי ומגעיל, סקור נמוך, משחק שכנראה שבר שיא גינס בשריקות לצעדים, שלישי בשבוע, שני בשלושה ימים, עייפות, קושי מנטלי להתעלות אחרי שלושה הישגי בית רצופים ביורוליג. משחק כל כך off ששתי הקבוצות החטיאו ואיבדו ופלירטטו עם רף ה-50% מהקו, מילאנו מלמעלה, מכבי מלמטה, משחק בו במחצית לא היה קלעי אחד בספרות כפולות. בקיצור, משחק בו מי שקולע 15 נראה כמו אחד שקלע 30. ודווקא במשחק כזה, בו ווילבקין קלע 22 ומסר 4 אסיסטים, כלומר היה אחראי לכמעט חצי מהנקודות של הקבוצה שלו, היה מישהו חשוב יותר ממנו. והקהל קרא בשמו של ווילבקין בסיום, אבל האנשים שהכריעו מי ה-MVP ראויים להערכה עצומה. כי עם כל הכבוד לסופרסטאר, למנהיג, לסקורר שכאילו לא צריך אף אחד כדי לקלוע, זה היה עוד משחק של האנטר.
14 נקודות, 14 ריבאונדים (שיא אישי ביורוליג), המדד הכי גבוה על הפרקט, כשהוא שיחק מכבי תל אביב שיחקה את הכדורסל הטוב ביותר (פלוס-מינוס של 13+, גם הוא הגבוה ביותר מבין שחקני שתי הקבוצות). הוא עף ליד שני הלוחות, שינה זריקות, לקח את כל הכדורים החשובים והנתון המדהים ביותר שלו הוא - משיכת 11 עבירות. אף שחקן אחר בשתי הקבוצות לא סחט יותר מארבע, האנטר עם 11!
14-14-11, תודו שזה הטריפל-דאבל הכי האנטרי שראיתם. ניקולה וויצ'יץ', השחקן הראשון ביורוליג שהשיג טריפל דאבל, יודע להעריך איכות סטטיסטית אבל מבחינתו התרומה של האנטר היא מעבר למספרים. "אותלו הכי מנוסה בקבוצה", אמר לי, "הוא יודע מה צריך לעשות, איך מגיעים לגמרים, איך זוכים באליפויות". ובאמת, בכל פעם שהאנטר התקרב למזכירות כדי להיכנס, הרגשת שכבת אחריות מכסה את הפרקט, שטיח של 'יהיה בסדר'.
כולם מדברים על החוזה של ווילבקין, על סעיף היציאה, על אופציית העזיבה. הסוכן שלו היה אתמול בהיכל ואם אני הוא אני דואג להוסיף סעיף מיוחד לחוזה הבא של הלקוח שלי - סעיף אותלו. רוצים אותי לעוד עונה? תממשו גם את האופציה של המציאה הכי גדולה שנחתה כאן, הרבה זמן. כי גם אם בתודעה שלכם זה היה סקוטי אחד לבד ששבר את המשחק בסוף, הנה מה שבאמת קרה: 52 נקודות היו למכבי בסוף הרבע השלישי. ווילבקין פתח את הרביעי עם שתי שלשות, 58, ואז מסר לאותלו שקלע מהקו, 60, ואז עוד אחת מהקו של הבחור הגדול, ואז עוד אסיסט של ווילבקין להאנטר, 63, ואז ריבאונד של האנטר הסתיים בסל של דורסי, 65, ואז אותלו מהקו, 66, ווילבקין, 68 והאנטר 69. זו ממש לא היתה הופעת יחיד, זה היה צמד-חמד, והשורה של האנטר ברבע האחרון בלבד עמדה על 7 נקודות, 4 ריבאונדים - שניים מהם בחצי הדקה האחרונה - וסחיטת 6 עבירות. אותלו, איזה צייד.
הניצחון אתמול היה חשוב לא רק בגלל הטבלה והרצף אלא כי מכבי הוכיחה שהיא מסוגלת לנצח גם כשהיא רעה, ובעיקר גמורה. וכמו בנג'מין באטן, שנולד זקן ולאט לאט הפך צעיר, כך המשחקים של האנטר נראים, הוא מגביר ככל שנגמר הכוח. ככה גם הקריירה שלו נראית: לא נבחר בדראפט, נחתך מה-NBA, שיחק בקבוצות מינוריות באירופה, היגר לסין, ופתאום, נושק ל-30, אולימפיאקוס, אליפות, ריאל, גביע, צסק"א, אלוף יורוליג, מכבי תל אביב. והעונה הוא עם 6.4 ריבאונדים לערב, מקום 1 בקבוצה, הישג שיא שלו, ו-10.2 נקודות למשחק, גם הישג שיא, והוא היחיד חוץ מווילבקין עם ממוצע דאבל-פיגרס. אוטוטו 34. יין בעין.
"זו הקבוצה של סקוטי", אותלו אמר לי, כמובן שכך יגיד. "אני הגעתי כדי להביא ניסיון, לתת את כל מה שאני יכול". ווילבקין, מצדו, מבין איזה כוח נמצא מאחוריו. "מאז שטאריק בלאק נפצע, האנטר ואני משחקים הרבה ביחד", סיפר לי, "פיתחנו כימיה, אני יודע מה הוא רוצה לעשות והוא יודע מה אני רוצה לעשות". ואז הזכיר ווילבקין איך ביום שלישי השלשה הכי חשובה שלו, זו שגמרה סיפור מול ברצלונה, הגיעה בזכות ריבאונד התקפה של אותלו. אם אתה הסופרסטאר של הקבוצה, מה הוא? שאלתי. "הסלע", צלף.
אל תפספס
הם פאוור קאפל, רוקסטאר ושומר ראש, ליהוק מושלם לסדרה על שני שוטרים. אם סקוטי המפציץ, אותלו נושאת המטוסים. אם ווילבקין הוא ווסטלי, האנטר הוא פזיק. אם סקוטי היפה, אותלו החיה. "הוא פריק!", קלויארו סיפר בזמן שהחיה קפצה ראש לתוך אמבטיית קרח. "כשהוא מסתובב כאן אתה חושב שהוא איזה זקן, אבל במגרש הוא קופץ, מטביע, הוא יוכל לשחק לפחות עד גיל 40. הוא לא מתעייף!". "לא מתעייף?", האנטר נקרע מצחוק, "לא ראיתם איך ביקשתי חילוף?". וזה נכון, באיזשהו שלב העיניים כמעט יצאו לו מהאוזניים והוא סימן לספרופולוס שהוא חייב אוויר, יצא, בקושי התיישב על הספסל. "אבל כשהמאמן קורא", הוא מבהיר, "כל העייפות שלי עפה דרך החלון".
מכבי תל אביב לא תוכל לנצח משחקים יפים בלי ווילבקין, אבל היא לא תוכל לנצח משחקים רעים בלי האנטר. ועם כמה שאתמול היה אירוע קשה לצפייה, רוב משחקי ההכרעה נראים בדיוק ככה. ובמשחקים כאלה טוב שיש אותלו, שיקפוץ, שישרוט, שייתן את ההרגשה של יהיה בסדר. לא לחינם במועדון שנזהר לצאת בהצהרות הוא היחיד שתשמעו אומר: אנחנו קבוצה-טופ, אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה, אני תמיד רוצה פיינל פור. לא לחינם כששאלתי את ספרופולוס מה יש לו לומר על אותלו האנטר, הוא מיד ירה בעברית: "איזה גבר".
orenjos@walla.co.il
