אהרל'ה ויסברג | מאחורי הקלעים

התקווה בת שנת 2000: מכבי תל אביב חוזרת לימי סלוניקי

מכבי מודל ספרופולוס שורטת ומציקה, משבשת את חיי היריב, חוזרת כמעט מכל פיגור, נוצרת כל רגע בגלל הימים הקשים שעברה, ובעיקר מזכירה את הקבוצה הקסומה ההיא מלפני 20 שנה. וכשווילבקין שובר שיא שלשות היסטורי, והאנטר מוכיח שהוא החיים עצמם, הצהובים יכולים שוב לחלום

יאניס ספרופולוס זוכר היטב את ביקוריו הראשונים ביד אליהו, כשהחל את הקריירה שלו כעוזר מאמן פאוק סלוניקי. הוא פגש את מכבי תל אביב בסדרת שמינית הגמר, והטירוף בישראל היה בשיאו: בסיומן של שנות ה-90 השחונות, רעב האוהדים לא ידע גבול, ומאות צבאו על משרדי המועדון בשעת בוקר מוקדמת כדי לנסות לרכוש כרטיסים. לא כולם הצליחו.

על הפרקט לא היה ליוונים סיכוי. בניגוד לשושלת של 2004 ו-2005, המכונה המשומנת של פיני גרשון ודיוויד בלאט ב-2000 וב-2001 הייתה מבוססת על הגנה קטלנית, שמטרידה את היריבות עם שמירות מעורבות ומלאי אנרגיות בלתי מוגבל. הצהובים הכריעו את שני המפגשים בתל אביב כבר במחצית הראשונה, כשברחו ל-26:43 במשחק הראשון ול-19:41 בשלישי, וניצחו בסדרה; כעבור שבועות ספורים הם חזרו לסלוניקי בפיינל פור.

בחודש הבא ימלאו 20 שנים לסדרה ההיא, ואם יש קבוצה שמכבי תל אביב מודל 2020 - בעצם: מכבי תל אביב מודל ספרופולוס - מזכירה, הרי שזו מכבי של שנת 2000. לא בהכרח הכי מוכשרת או נוצצת באירופה, בוודאי לא הכי עשירה, אבל כזו ששורטת ומציקה, משבשת את חיי היריב ויכולה להבטיח לאוהדיה דבר אחד: היא לעולם לא תוותר. היא לא יודעת שובע, והיא בעיקר נהנית מהדרך, ומזכירה לעצמה בכל פעם מחדש אילו שנים קשות עברה עד הלום, כדי לוודא שהיא חווה, נוצרת וממצה כל רגע בעונה הזאת.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
שארפ מול בזארביץ' ב-2000 (צילום: עיבוד תמונה)

בדרכה לפתיחה הביתית המוחצת בתולדותיה (0:10), למכבי תל אביב מודל ספרופולוס יש כבר הרגל קבוע: לחזור מפיגור משמעותי נגד הקבוצות החזקות שמתארחות בהיכלה.

הלוא היה ברור שהטיולים מול וילרבאן, אלבה ברלין, ולנסיה ובאיירן מינכן לא יחזרו נגד היריבות מהחצי העליון של הטבלה. אז נגד צסק"א מוסקבה פיגרו הצהובים ב-14 הפרש, נגד פנאתינייקוס ב-18, נגד ברצלונה בתשע, וגם אתמול (חמישי) נגד אולימפיה מילאנו בתשע. הם לא הוליכו אפילו לשנייה אחת במחצית הראשונה; 21 שניות לאחר שובם מההפסקה, הם עלו ליתרון ראשון - ולא שמטו אותו עד לסיום.

למכבי הזו יש כוכב מהסוג שמעולם לא הכירה. סקוטי ווילבקין אינו שחקן מהזן של אריאל מקדונלד או אנתוני פארקר, וגם לא של שרונאס יאסיקביצ'יוס או דווין סמית'. הוא מזכיר יותר בסגולותיו ההתקפיות את מייק ג'יימס, אלכסי שבד ושיין לארקין; אתם יודעים, אלה שמדורגים במקומות 4, 3 ו-2 במספר השלשות שצלפו העונה. מעליהם מדורג אחד. ווילבקין.

בנשימה אחת עם מייק ג'יימס, שיין לארקין ואלכסיי שבד. סקוטי ווילבקין (צילום: עיבוד תמונה)

אמש (תודה לדוד אורנשטיין על הנתון הייחודי) שבר ווילבקין את שיא השלשות לשחקן במכבי תל אביב בעונת יורוליג שלמה, וזה קרה כשנותרו עוד לפחות 14 משחקים בקופה.

הוא עומד על 66 קליעות, אחת יותר משהיו לו עצמו בעונה שעברה - אבל זו לא רק הכמות, אלא גם האיכות: כל מי שדולקים אחרי שני הווילבקינים ברשימה, משאראס ועד דיוויד בלו, לא התקרבו בכלל לאחוזים שיש למספר 1 העונה (45.8%).

אתמול, תוך כדי הפיגור המתמשך במחצית הראשונה, עמד ווילבקין על חמש נקודות ו-2-0 מחוץ לקשת; השלשה הראשונה שלו הביאה את יתרון הבכורה, ובמחצית השנייה הרשית 17 נקודות (7-4 לשלוש) ב-18 דקות.

בכל רגע שבו הגארד העז לנוח על המגרש, או חלילה על הספסל, נכנס לפעולה טיילר דורסי, שהולך והופך להיות הרבה יותר ממה שספרופולוס העז לחלום. את המחזור הכפול הזה סיים צמד האקדוחנים בצהוב עם 72 נקודות משותפות, תוך שהם יורים 16 שלשות ב-50 אחוזי דיוק.

אז לקלוע 92 נגד ברצלונה ולנצח זה מרשים, וגם להגיע ל-90 מול צסק"א ול-88 על פאו זה יפה וראוי, אבל החיים עצמם מוכרעים בלילות החורף הקשים, כשהשרירים כואבים, העייפות מתגברת וברחבי הפרקט נשמעת חריקה אחת מתמשכת (ולא של סוליות הנעליים). הערבים האלה, שבהם לא תגיע ל-70. גורלם של החיים עצמם נחרץ במשחקים שבהם מילאנו נעצרת על שפל עונתי של 63 נקודות. כמו אתמול.

ובמילים אחרות: החיים עצמם הם אותלו האנטר. הרכש המבריק ביותר של מכבי העונה העמיד מעין טריפל דאבל (14 נקודות, שיא קריירה של 14 ריבאונדים, והשוואת שיא מועדון של סחיטת 11 עבירות) והמחיש עד כמה המזל הולך עם הטובים.

למה מזל? כי מכבי תל אביב מודל 2020 - סליחה! מכבי תל אביב מודל ספרופולוס - מצליחה סוף סוף ליהנות מהטעויות שמבצעים אחרים. דימיטריס איטודיס וצסק"א רצו להחליף בקיץ את האנטר המזדקן בסנטר נוצץ דוגמת ונסן פוארייה או ניקולה מילוטינוב, ונתקעו עם קוסטה קופוס; שאראס וז'לגיריס הגיעו למסקנה שנייט וולטרס אינו מתאים למשבצת הרכז המוביל, ולא מצאו לו תחליף הולם עד היום; במוסקבה ובקובנה מצטערים, וביד אליהו חוגגים.

התקווה בת שנת 2000.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully