במקום הנכון, בזמן הנכון: בית"ר ירושלים חוגגת ניצחון גדול

- גם שחקני בית"ר ירושלים יודעים: "חבל על פתיחת העונה"

- שלומי אזולאי זוכה למחמאות מרוני לוי: "אחד משלושת החלוצים הטובים בארץ"

- התקציב לינואר: 250 אלף יורו לשחקן חופשי

- איתמר ניצן יודע: "אני נבחן על פעולה או שתיים במשחק"

העדות הכי גדולה לתקופה בה נמצאת בית"ר ירושלים טמונה בגישה של שחקניה בסיום ה-1:4 על הפועל חיפה אמש (שני). קצת חוגגים עם הקהל אך מהר מאוד כבר חושבים על המשחק הבא. "חבל על הפתיחת עונה הזאת, היינו צריכים להיות צמודים למכבי תל אביב ומכבי חיפה", אמרו השחקנים בדרכם לאוטובוס לאחר ההתמודדות. בית"ר ירושלים צברה תשע נקודות נגד הפועל באר שבע, הפועל רעננה והפועל חיפה לעומת נקודה שצברה בסיבוב הקודם, אך אולי דווקא המשבר ההוא הביא את הקבוצה לעשות חושבים ולהגיע לנקודה החיובית שבה היא נמצאת היום. יותר מהכל, גם הצוות המקצועי וגם השחקנים מאמינים - לא במאבק האליפות, אלא בכך שמדובר בקבוצה חזקה שיכולה לעשות דברים גדולים לאורך זמן. גם מצב הרוח מעיד על התקופה הטובה שבה נמצא המועדון, כשאפילו ילדו הקטן של אנטואן קונטה חש את ההתרגשות, ובסיום עזב את אביו כדי לחגוג עם השחקנים. אגב, פרדי פלומן העירני, נבהל מכך והחליט להחזירו לאביו.

ואפשר היה לראות את זה על ההרכב. את האימון המסכם ליוואי גרסיה סיים עם רגישות ולפני המשחק לא עבר מבחן כשירות. בכל הפעמים הקודמות שאחד מבין גרסיה או פלומן נעדר או ירד לספסל, רוני לוי העדיף להכניס קשר נוסף לשלישייה ולהסיט את גדי קינדה לכנף, מטעמים טקטיים. המאמן רוני לוי ידע שהקבוצה שלו בזון, שהיריבה בהרכב חסר והוא הריח את הדם. הוא עלה עם שני חלוצים כששלומי אזולאי מכסה את הכנף. בשורה התחתונה, בדקה ה-20 גם אזולאי וגם אנתוני וארן כבר היו על הלוח. נראה שלוי מאמין במה שנוצר בקבוצה ומרשה לעצמו להעז יותר. על פניו נראה כי עדיין אין את "הרוע" של קבוצה שתרוץ לאליפות אך אם שופטים לפי הדרך, נראה שבית"ר ירושלים נמצאת במקום הנכון.

ואם מסתכלים על עקומת השיפור העונה, אפשר לראות אותה דרך ההתאקלמות-התפתחות של אזולאי. קינדה הוא היהלום בהרכב, אך אזולאי הוא הברומטר. כמו בית"ר ירושלים, גם עליו הודבקה התווית של "לא מספיק טוב". כעת, גם כשהוא מספק מספרים, מדברים על כך שמדובר בשחקן לא רע, אך עדיין לא חלוץ לקבוצה שרצה לאליפות. אך נראה שאט אט, אזולאי מצליח להשתיק את כולם. לא רק ששת השערים וארבעת הבישולים מעידים על כך, אלא גם המחויבות והניידות הבלתי פוסקות. והאמת, ששחקן נמצא בסיטואציה כזו כל כך הרבה פעמים, המאמן מעדיף לוותר. מאמנים יודעים זאת, שלעתים מגיע השלב שאם אתה לא מוותר, אתה "תישרף" ביחד עם השחקן. אלא שרוני לוי לא ויתר והלך עם אזולאי עד הסוף, וזה השתלם. "מבחינתי מדובר באחד משלושת החלוצים הטובים בארץ", החמיא המאמן לאזולאי. "הייתה לו קצת בעיה בתחילת העונה עם הקצב ועם פציעות, אבל תמיד ידעתי מה הוא שווה, והוא אפילו שווה יותר ממה שרואים. סמכתי עליו ברגעים הפחות טובים וידעתי שהוא יעבור את זה".

המאמן התייחס בסיום לנושא הרכש בינואר: "אנחנו שוברים את הראש איפה להתחזק". מדובר בהחלטה לא פשוטה עבור המועדון; מצד אחד הקבוצה בתקופה טובה, המחליפים החלו להדביק את הקצב ולהראות שהם ראויים להרכב. וארן נכנס לעניינים, עידן ורד אמור לחזור לאימונים מלאים ולסגל בעוד כמה שבועות, ובקבוצה שנמצאת במסגרת אחת לוקחים בחשבון שהאנרגיות בחדר ההלבשה משמעותיות מאוד. בתחילת העונה, סברו במועדון שהשנה יבנו את השלד לשנים הבאות ושחקנים כמו שלום אדרי ולירן רוטמן יתחילו להיכנס לעניינים. עם החזרה של ורד ואם יגיע שחקן רכש נוסף, הצעירים יתקשו למצוא מקום בסגל. במועדון חוזרים ואומרים כי רק אם ייתקלו בעסקה יוצאת דופן, ילכו עליה. נכון לעכשיו, התקציב הוא 250 אלף יורו לעונה עבור שחקן חופשי, ונראה שבסכומים האלו יהיה לקבוצה קשה למצוא שחקן איכותי בכושר משחק שיוכל לסייע מיידית, אך אם בסופו של דבר אחד כזה יגיע, אף אחד לא יופתע.

איתמר ניצן הוא ההצלחה השקטה של בית"ר ירושלים בעונה הזאת. הוא ספג בפעם הראשונה העונה שער אחד. עד עכשיו, הקבוצה לא ספגה ב-10 משחקים, אך כשספגה היה זה שני שערים ומעלה. ניצן הגיע לקבוצה אחרי שעבר לאורך הקריירה במכבי הרצליה, הפועל ניר רמת השרון, מכבי פתח תקוה, הפועל תל אביב ועירוני קרית שמונה, כשבדרך אפילו היה שוער שני במשך שנתיים. נראה שהוא עבר מתחת לרדאר ואם לא היה מגיע לבית"ר ירושלים בעונה שעברה אולי היה ממשיך לשמש כשוער שני.

בגיל 32 הוא מקבל את ההכרה כאחד השוערים הבכירים בכדורגל הישראלי. מישהו בכלל זוכר שבקיץ הותר החוזה של ארנסטס שטקוס והוחלט להשאיר את ניצן? גם במשחקים שאין לו הרבה עבודה הוא נותן המון קור רוח ושקט לקבוצה, שזה הדבר החשוב ביותר עבור הצוות המקצועי. "זה נכון שאני עובד פחות קשה בעונה הזאת, שוער של קבוצת צמרת צריך להיות שם כירורגית בפעולה אחת או שתיים וכל המשחק שלך נבחן על הפעולה הזאת", אמר ניצן. "זאת עבודת שוערות שונה, קל יותר פיזית אבל קשה יותר מנטלית. שוערים של קבוצת צמרת צריכים להיות עם ניסיון ולהבין מה התפקיד ומתי ואני שמח לעמוד במשימה הזאת".

על העובדה שכמעט וחמק מתחת לרדאר ומצמרת הכדורגל הישראלי אמר: "זה נכון, אבל הדרך שעשיתי הביאה אותי להיות מי שאני היום. לא גדלתי בקבוצת פאר, עשיתי דרך ארוכה עד שהגעתי לכאן. אני לא מתחרט על כלום, זה מה שעיצב אותי. לא חשבתי מה יקרה אם ואם ואם, אי אפשר לנבא מה יקרה מחר. אני מנסה לחיות בהווה וזה עושה לי טוב. אם הייתי מתעסק במה יקרה זה לא היה עושה לי טוב, אתה לומד לנתב את עצמך בתור ספורטאי להתרכז בלהיות טוב עכשיו ולא במה יהיה אם".

ניצן דיבר על ההכרה בו כשוער ראשון והבחירה בו על חשבון שטקוס: "תחושה של הערכה. זה אחד הדברים החשובים ביותר אצל כל שחקן, להרגיש מוערך. מגיע קרדיט ענק ליוסי ולרוני ולכל מי שבצוות המקצועי. נותנים לנו שקט ותענוג לשחק בקבוצה שיש לך שקט כזה. זה מה שקיבלתי השנה, בניגוד לשנה שעברה שהייתי השעיר לעזאזל מכל הסיטואציה".

ואי אפשר בלי הבישול שפתח את חגיגת השערים: "לשלומי יש טאץ' מדהים. במשחק האחרון ליוואי לא לקח אז סוף סוף שלומי לקח. זה משהו שאנחנו מדברים עם החלוצים בחדרי חדרים, אני ושחקני החלק הקדמי. יש לי משחק רגל טוב, ועם שחקנים כמו ליוואי ופרדי שהם מטוסים קל לדחוף את הכדור מאחורי קו ההגנה".