בווידאו: כריסטיאנו רונאלדו בטקס של גלוב סוקר
ככל שהמשחק מתקדם, מאדימות פניו של קווין דה בראונה יותר ויותר. לעתים, זה עלול להדאיג מעט אפילו את פפ גווארדיולה. הוא זוכר כיצד החמיץ הקשר הבלגי חלק ניכר מהעונה שעברה בגלל פציעות, וממש לא רוצה לסכן אותו כאשר הוא נמצא בכושר הטוב בחייו. אז ביום שישי, כאשר נותרו 23 דקות לסיום הקרב מול וולבס, בחר מאמן מנצ'סטר סיטי להורידו לספסל. האלופה הובילה אז 1:2 במגרשם של הזאבים, דה בראונה בישל כהרגלו לראחים סטרלינג והיה השחקן המצטיין על המגרש בפער ניכר, אבל גווארדיולה הסביר בדיעבד: "יש לנו משחק גם ביום ראשון. אני צריך לחשוב על הכל". ואולי זה היה הצעד הנכון, וחייבים לשמור כוחות, אבל ללא הבלגי איבדה סיטי את השליטה במרכז המגרש, והפסידה לבסוף 3:2.
כך השלימה וולבס דאבל נדיר במיוחד על החבורה של גווארדיולה, כי הרי בתחילת אוקטובר היא גברה עליה 0:2 גם בחוץ. אדאמה טראורה חגג אז לקראת הסיום, בעוד סיטי לא הצליחה למצוא את הרשת בפעם היחידה העונה. הנתון הזה כלל לא מפתיע אם לוקחים בחשבון שזה היה המשחק היחיד שדה בראונה החסיר העונה בשל פציעה קלה. מעבר לכך, היה גם מקרה אחד בו נכנס דה בראונה רק כמחליף. "קווין שיחק פעמיים במדי הנבחרת והיה עסוק מאוד בתחילת העונה. החלטתי שאתן לו 20 או 25 דקות במחצית השניה כדי לקבל תפוקה מקסימלית", אמר גווארדיולה אחרי הביקור בנוריץ' באמצע ספטמבר. לרוע מזלו, סיטי כבר היתה בפיגור 3:1 מול הקנריות כאשר הבלגי דרך על הדשא, וזה נגמר בהפסד 3:2.
בשורה התחתונה, שלושה מתוך חמשת הפסדי הליגה של סיטי נגרמו באופן ישיר בשל היעדרותו של דה בראונה. הפער מליברפול, שקרובה מאוד לשלמות בפסגה, עומד כיום על 14 נקודות. תוסיפו לתכולים תשע נקודות היפותטיות, לו היה דה בראונה על המגרש במשך 90 דקות בנוריץ' ובשני המפגשים מול וולבס, ותקבלו פיגור של חמש נקודות בלבד. זה הבדל בין מירוץ אליפות צמוד למאבק שמרגיש כאילו הוכרע עוד ב-2019. זה ההבדל בין סיטי עם דה בראונה לסיטי בלעדיו, והתופעה הזו משונה מאוד כי הקבוצה הזו זכתה בתואר אשתקד ללא דה בראונה. ואולם, דברים השתנו בקיץ - הסגל כולו נחלש, כושרם של רוב השחקנים ירד, בעוד דה בראונה התחזק באופן יוצא דופן - וכך נוצרה תלות עצומה ביכולותיו. אפשר להקביל אותה לתלות של ברצלונה בליאו מסי. אלופת ספרד צוברת נקודות בזכות השחקן הטוב ביותר בליגה שלה. אלופת אנגליה צוברת נקודות בזכות השחקן הטוב ביותר בליגה שלה.
בכל הקשור לפרמיירליג, דה בראונה נמצא בגלקסיה משלו בחודשים אלה. סאדיו מאנה היה ראוי לזכות בכדור הזהב, והשנה הזו שייכת באופן כללי לאדומים מאנפילד, עם רוברטו פירמינו, טרנט אלכסנדר ארנולד, מוחמד סלאח, וירג'יל ואן דייק ואליסון בתקופה פנומנלית. הם על הסוס אם לוקחים בחשבון את כל 2019, אבל אם סופרים רק מאוגוסט, אז הבלגי לוקח את כולם. ליברפול היא מכונה משומנת שפועלת כצוות. מנצ'סטר סיטי נראית לעתים כמו הצגה של שחקן על אחד. דה בראונה עושה הכל, מחבר הכל, מהנדס הכל. הוא המוח של סיטי, אבל הוא גם המנוע. כל המשחק ההתקפי עובר דרכו, אך הוא מספיק גם לחלץ כדורים ולמנוע מתפרצות. והוא מסב הנאה עצומה לכל מי שאוהב כדורגל טהור. אפשר לאהוב את סיטי, אפשר לשנוא אותה - אבל אי אפשר להישאר אדיש לביצועים של הבלגי. הוא עוצר נשימה כמעט בכל נגיעה בכדור.
זה היה כך תמיד, אפילו כאשר זהר כמושאל מצ'לסי לברמן, אבל העונה חל שדרוג מהותי נוסף גם בהשוואה ליכולת העילאית שהופגנה קודם. בעונת 2017/18, למשל, היה דה בראונה השחקן הטוב ביותר של סיטי שלקחה אליפות עם 100 נקודות. הוא היה מלך הבישולים בפרמיירליג עם 16, מספר שיא של 105 מצבי הבקעה עבור חבריו, תרם שמונה שערים בעצמו, והיה מעורב ישירות גם באינספור מהלכים שלא מזכים סטטיסטית ב"אסיסט". כי דה בראונה הוא אמן המסירה שלפני הבישול. הוא משחרר לאגף את השחקן שמעביר את כדור הרוחב המוצלח, הוא פותח את ההגנות. גווארדיולה טען לא פעם: "דה בראונה רואה על המגרש דברים שאף אחד לא רואה, אפילו לא בטלוויזיה". זה היה נכון אז, אבל באופן מטריף זה נכון עוד יותר עכשיו.
כי העונה, ב-19 משחקים בלבד, כבר יש לדה בראונה 12 בישולים, והשיא של תיירי הנרי (20 בעונת 2002/03) בדרך להישבר. כי העונה, ב-19 משחקים בלבד, הוא כבר יצר 71 מצבי הבקעה, בקצב מהיר הרבה יותר בהשוואת לעונת השיא של עצמו לפני שנתיים. כי העונה, ב-19 משחקים בלבד, כבר יש לו שבעה שערי ליגה, והוא רחוק שלושה בלבד משיאו האישי שנקבע בכלל בבונדסליגה. כי העונה, יותר מתמיד, סיטי פשוט לא יכולה להסתדר בלי המסירות חותכות ההגנה שלו. והעונה, יותר מתמיד, הוא נלחם על המגרש. הוא מאדים בקצב מהיר יותר, כי המשחק שלו אינטנסיבי הרבה יותר. הוא משקיע עוד יותר בסגירת שחקני יריב, הוא מנצל לעתים תכופות יותר את כושר הפריצה, את חוסנו הפיזי ואת המהירות המסחררת שלו.
דה בראונה הוא השילוב האולטימטיבי - יש לו גם הנגיעה הרכה והעדינה ביותר בכדור, וגם העוצמה הבלתי ניתנת לעצירה. כשהוא פותח מבערים, שחקני ההגנה יכולים רק ללוות אותו. קחו, למשל, את הבישול שלו לגבריאל ז'סוס שהבטיח את ה-1:3 על לסטר לפני שבוע. הוא הסתער לרחבה כמו טנק, והעביר כדור רוחב חזק ומדוד בו זמנית. היתה זו הפעולה המושלמת שהכתירה משחק מושלם. העוצמתיות הזו באה לידי ביטוי גם בכיבוש שערים. עכשיו, כאשר הבלגי ניגש לבעיטה מכל טווח, השוערים מתחילים לרעוד. הצמד המרהיב שלו מול ארסנל, אשר היה באופן סמלי מאוד הראשון שלו במדי סיטי, הוא דוגמא נהדרת לכך.
התנופה הזו נובעת, בין היתר, משינוי טקטי מעניין. עד להגעתו של גווארדיולה לסיטי בקיץ 2016, היה דה בראונה הפליימייקר האולטימטיבי אצל מנואל פלגריני. הקטלאני, שהתלהב מהרעיון של רוברטו מרטינס לשבץ את הבלגי בתפקיד נסוג יותר בנבחרת, יישם זאת בהצלחה מרובה בקבוצתו, והבלגי נסק. אלא שכעת, אחרי שילובו של רודרי כקשר אחורי במקום פרננדיניו שזז לעמדת הבלם, ולאור הדעיכה בכושרו ובמספר הדקות של דויד סילבה, חלה תפנית נוספת בעלילה. דה בראונה שוב הוסט קדימה, לתפקיד לא מוגדר שמעניק לו יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו. אי אפשר למפות את תפקידו על הדשא, וגם לא צריך. חוכמת המשחק הנדירה של הכוכב מאפשרת לו להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ולא פחות חשוב - לפנות שטחים לחבריו, ואז להזין אותם בכדורים מופתיים. "אין לו חולשות. הוא מושלם טכנית, יש לו גישה מושלמת, והוא עובד נהדר גם ללא כדור. הוא השחקן הכי טוב בליגה", אומר מכיסא הפרשן ג'יימי קראגר.
אז אתמול היה זה שוב המופע שלו. שפילד יונייטד היא הקבוצה המאורגנת ביותר בליגה, והעולה החדשה הגיעה לביקור אצל מנצ'סטר סיטי עם מאזן הספיגה השני בטיבו בליגה אחרי ליברפול, וגם עם רקורד הזוי - היא לא הפסידה באף משחק חוץ מאז אמצע ינואר. במחצית הראשונה היא שמרה היטב, ואפילו הבקיעה שער נאה שנפסל באופן נבזי בגלל אובססיית נבדלי המילימטרים של VAR (יש פתרון לסוגיה המחליאה הזו - תראו כאן). ואולם, גם הלהבים לא מסוגלים לעצור את דה בראונה. מסירה מדודה נוספת שלו שלחה את קון אגוארו לחגוג, ואז הוא גם הבטיח את הנקודות עם בעיטה עוצמתית נוספת. 0:2 לדה בראונה, וסיטי סגרה את השנה עם ניצחון חשוב.
וזה סמלי כי השער האחרון של השנה היה שלו. אנחנו אומרים שלום ל-2019 ושלום לעשור, אבל ממש לא נפרדים מדה בראונה. הוא ימשיך לענג אותנו גם בעשור הבא, ואם התנופה שלו תימשך, ההמשך יהיה כביר מבחינת חובבי הכדורגל הנייטרלים ומפחיד מאוד מבחינת כל מי שיפגוש את הגאון הייחודי הזה על הדשא.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק