זהב טהור

תסתכלו שוב על הבישול של סאדיו מאנה לאנדי רוברטסון. ליברפול היתה על סף הפסד ליגה ראשון העונה, אבל אז הגביה הסנגלי כדור מושלם לעברו של הסקוטי, והמילה "מושלם" אינה מוגזמת כאן. כאשר הניף מאנה את רגלו, רוברטסון בכלל לא היה בפריים בטלוויזיה, ורק דהר אל תוך הרחבה תוך שהוא מניף את ידו. הכוכב הבחין בו, ושלח מסירה כך שלא הותירה סיכוי לבלמים החסונים של וילה, ולא איפשרה לשוער לחטוף אותה. הכדור נחת הישר לראשו של רוברטסון. רק אמני הבישול ברמה העולמית הגבוהה ביותר, כלומר ליאו מסי וקווין דה בראונה, מסוגלים לספק אסיסטים כאלה. זה נפלא בפני עצמו, אבל ההישג מתעצם כאשר לוקחים בחשבון כי הוא עשה זאת ברגלו השמאלית, "החלשה" על הנייר. הוא עשה זאת מהאגף הימני, למרות שתפקידו הקבוע הוא משמאל.

וזה לא נגמר כאן. אחרי שסידר את ה-1:1 בדקה ה-87, ניצח מאנה את המשחק עם נגיחה מושלמת מקרן של טרנט אלכסנדר ארנולד. גובהו של הסנגלי, יש לזכור, הוא רק 175 סנטימטרים. הוא נראה כמו גמד אל מול הבריונים בעורף של המארחת, אבל התזמון שלו היה אדיר, והכדור נשלח בעדינות לפינה הרחוקה. כל חלוץ רחבה קלאסי היה גאה בכיבוש כזה, אבל ממאנה לא מצפים למשחק ראש כה איכותי. מצד שני, אולי כדאי לצפות. כי הרי היה זה שערו השמיני בנגיחה בשנת 2019. בכל הקריירה עד לתחילת השנה הקלנדרית הנוכחית, במדי מץ, זלצבורג, סאות'המפטון וליברפול, הוא הבקיע שמונה שערים בנגיחות. המאזן הוכפל השנה, ויש אפילו עוד חודשיים עד לסיומה.

כך, תוך דקות ספורות לא רק לוקטו שלוש נקודות קריטיות במאבק הצמרת, לא רק נשמרה התנופה של האדומים שמנסים לשמור על פער משמעותי על מנצ'סטר סיטי בפסגת הטבלה, לא רק נכתב פרק נוסף בווינריות הפנומנלית של הקבוצה שמנצחת כמעט בכל משחק ב-2019 ומסוגלת לחזור אפילו מפיגור 3:0 מול ברצלונה בחצי גמר ליגת האלופות. על הדרך, הדגיש מאנה את השיפור העצום שהוא עשה השנה. הסנגלי היה כוכב על גם קודם, ולראיה עשרת השערים שהבקיע בליגת האלופות בעונת 2017/18, כולל בגמר מול ריאל מדריד. ואולם, השנה הוא ביצע קפיצת מדרגה משמעותית נוספת, וכעת - לאור ההישגים המצטברים - אין מנוס מלקבוע כי הוא ראוי ביותר לזכות בפרס שחקן השנה בעולם. כדור הזהב צריך להיות שלו. בימין, בשמאל ובראש, הוא מעל כולם.

בואו נתבונן בנתונים היבשים. מאנה הוכתר למלך שערי הליגה האנגלית בעונה שעברה, לצד מוחמד סלאח ופייר-אמריק אובמיאנג, אך בניגוד אליהם לא בעט פנדלים. 14 מתוך 22 הכיבושים נרשמו בשנת 2019, והסנגלי היה שחקן ההתקפה היציב והדומיננטי ביותר של ליברפול בתקופה זו, בין היתר כי סלאח ורוברטו פירמינו סבלו מפציעות. כך הוא היה המרכיב היחיד מהשלישיה המפוארת שנטל חלק ב-0:4 המיתולוגי על ברצלונה בגומלין באנפילד, ונבחר לאיש המשחק על אף שדיבוק אוריגי וג'ורג'יניו ויינאלדום כבשו צמדים. שמו של מאנה נרשם על הלוח פעמיים במשחק הגומלין מול באיירן בשמינית הגמר, אז הוביל את האדומים ל-1:3 משכנע במינכן.

אחרי שהניף את גביע האלופות ב-1 ביוני, הצטרף במהרה הסנגלי לסגל נבחרתו לקראת אליפות אפריקה, במהלכה כבש שלושה שערים ועלה לגמר על אדמת מצרים, בעוד הפייבוריט המארח סלאח נכשל והודח בשמינית הגמר. שלושה שבועות בלבד אחרי ההפסד לאלג'יריה בגמר, הוא כבר היה על הדשא בפרמיירליג. מנוחה לא היתה לו כלל, אך זה לא פגע בכושרו. נהפוך הוא - מאנה הוא הכובש המצטיין של ליברפול בליגה גם העונה, עם שישה שערים, ואליהם יש להוסיף צמד מול צ'לסי בסופר-קאפ האירופי ושתי הרשתות בליגת האלופות. בסך הכל, עומד מאזנו על 30 שערים העונה במשחקים רשמיים בכל המסגרות.

תרומתו לא מסתכמת, כמובן, בכיבושים. תנועתו של מאנה ללא כדור אינטליגנטית באופן יוצא דופן במהלך התקפות, והוא עובד קשה גם בחלק ההגנתי. למעשה, בעונה הנוכחית רק הקשר המרכזי פאביניו ביצע יותר תיקולים ממנו במדי ליברפול - נתון בו ניכרת התקדמות עקבית לאורך השנים. כי מאנה מקפיד להתאמן לא רק על התכונות החזקות ממילא, אלא בעיקר על לתקן את הליקויים. כך הוא שיפר את רגלו השמאלית, כך הוא שיפר את הנגיחה, כך הוא שיפר מאוד את אחוז ניצול ההזדמנויות, כך הוא שיפר את ההגנה. פעם, כאשר סאות'המפטון החתימה אותו מזלצבורג בקיץ 2014, הוא סווג כקיצוני מהיר ותחבולן. היום הוא שחקן רב-גוני שמסוגל למלא עמדות שונות, ומרגיש כמו דג במים במערכים גמישים. הוא הגיע לטופ.

לכן גוברים הקולות התומכים להכתירו לשחקן השנה בעולם. ארסן ונגר אמר כך, וגם דידייה דרוגבה טוען: "מאנה צריך לזכות. קחו בחשבון את ליגת האלופות, אליפות אפריקה והפרמיירליג ותקבלו את התוצאה". טיאגו סילבה הכריז: "מאנה קרוב לשלמות. הוא ראוי להיות מועמד לכדור הזהב בזכות הישגיו השנה". ססק פברגאס צייץ: "מאנה הוא אחד הטובים ביותר". ואם זה לא מספיק, דירג אותו ליאו מסי בעצמו במקום הראשון, כאשר השתתף כקפטן ארגנטינה במשאל כדורגלן השנה מטעם פיפ"א. כמוהו עשה קפטן בלגיה אדן הזאר. הנה לכם הסכמה נדירה בין ברצלונה לריאל מדריד.

"אם מסי הצביע לי, סימן שהגעתי רחוק", חייך בביישנות מאנה - וחשוב להבין היכן החל המסע הארוך הזה. סאדיו נולד בעיירה הקטנה סדיו אשר ניתן להגדירה כחור זניח גם במונחים של סנגל עצמה. תחפשו אותה על המפה, ותראו אותה בחלק הדרומי של המדינה, אי שם בין הגבולות עם גמביה וגיניאה ביסאו. המרחק מהבירה דקאר עצום, לא רק גיאוגרפית אלא גם חברתית. אין שם בתי ספר, אין חנויות, אין כלום. אין גם כדורגל, ואף שחקן מהאיזור מעולם לא הפך למקצוען - אפילו לא בגבולות סנגל.

מאנה החליט שהוא יהיה הראשון, והחלום הזה לא מצא חן בעיני הוריו שניסו למנוע ממנו בכל דרך את העיסוק בכדור. הוא נאלץ לברוח מהם, תרתי משמע - תחילה לאקדמיה בדקאר, ולאחר מכן לצרפת. שני מודלים לחיקוי עמדו לנגד עיניו - רונאלדיניו ואל-חאג'י דיוף. הנער היה בן 10 כאשר סנגל דהרה לרבע גמר מונדיאל 2002 בניצוחו של החלוץ הכריזמטי, והשאיפה ללכת בדרכו היתה חזקה מכל.

באופן אירוני, דיוף חתם דווקא בליברפול אחרי ההצגות בגביע העולם, ומשם הקריירה שלו התרסקה לרסיסים. אופיו המזעזע מנע ממנו לממש אפילו עשירית מהפוטנציאל, על אף שהבסיס ההתחלתי היה מצוין - הוא נולד בדקאר במשפחה של כדורגלן והגיע לצרפת בגיל צעיר. מאנה נאלץ לעבוד קשה הרבה יותר על מנת לפלס את דרכו לצמרת, אבל גישתו היתה שונה ב-180 מעלות מזו של דיוף. בעוד הגיבור של 2002 היה מאוהב בעצמו, השתכנע שהוא גדול יותר מסטיבן ג'רארד והתרכז בכדרורים חסרי תכלית על הדשא ובבילויים במועדוני לילה, מאנה עשה את ההיפך.

הוא היה במועדון פעם אחת בחייו, וגם זה כי חבריו לזלצבורג גררו אותו לחגוג אליפות. הוא לא משחק אפילו בפלייסטיישן. הוא ממוקד אך ורק בכדורגל, וכבר בתקופתו באוסטריה הפנים שכדרורים מיותרים לא יקדמו אותו. צריך לעבוד על כושר גופני, על בעיטה, על מסירה, על הבנה טקטית. "אפריקאים שגדלו ברחוב עובדים רק על כדרורים ולא בועטים מספיק. צריך להכיר בזה כדי להשתפר", אמר מאנה - וכך הפך לסופרסטאר.

גם יורגן קלופ היה עד לשינוי. בתחילת 2014, כאשר החל הסנגלי לזהור בזלצבורג, שקל הגרמני להחתימו בדורטמונד, ואף זימן אותו למבדקים ולראיון. השחקן מספר בדיעבד כי נרתע מהפטפטנות של המאמן: "הוא לא סתם את הפה, וחשבתי שלא אוכל להסתדר איתו". קלופ עצמו לא היה בטוח ברכש ובחר לוותר. "זו היתה אחת הטעויות המקצועיות הגדולות בחיי", הוא הודה בהמשך. אלא שהגורל איפשר לשני הצדדים לתקן את המעוות, ובחלוף שנתיים החתים קלופ את מאנה באנפילד. מאז שיתוף הפעולה הזה פורח, והשחקן התקדם בצעדי ענק לתהילה. בגיל 27, הוא רשאי להיחשב כבר עכשיו לאחד הכדורגלנים הגדולים בתולדות היבשת השחורה, ובקצב הנוכחי הוא מסוגל להיות הטוב מכולם.

כן, מאנה יכול לעקוף בסופו של דבר תודעתית את דרוגבה, סמואל אטו, יאיא טורה וג'ורג' וואה - האפריקאי היחיד שזכה עד כה בכדור הזהב. בין היתר, יש להכניס למשוואה הזו את התרומה החברתית העצומה שלו, כי הרי מכספו נבנים בתי ספר ואקדמיות במולדתו, אך זה עשוי להיות מוכרע גם על בסיס ספורטיבי נטו. הכל תלוי בביצועים בשנים הקרובות, ובגבהים אליהם תטפס ליברפול. בהיבט זה, גם לתארים אישיים יש משמעות (על אף שיוקרתם נפגעה), ויהיה זה צודק ונכון אם מאנה יזכה השנה בפרס השחקן המצטיין בעולם.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק