ניצחון הקלישאות: מכבי תל אביב צריכה להתחזק למרות הניצחונות

אחת האמירות היותר מופרכות, דביליות ומטופשות סביב הכדורסל היא ש"להגנה אין יום רע". מדובר בשקר שמאמנים המציאו כדי לשכנע שחקנים שמעדיפים להתרכז בקליעת סלים כיפית שכדי לנצח חשוב לשמור חזק. זה נכון, אבל הגנה היא גם עניין של מצב רוח, חדות ובעיקר התאמה ליריבה. לפעמים קל יותר לעצור קבוצה, במיוחד אם היא גרועה, והרבה יותר קשה לעצור קבוצה אחרת, במיוחד אם היא מוכשרת. ולפעמים, כפי שהוכיחה מכבי תל אביב אתמול, להגנה יש יום מעורב: היא הייתה גרועה, רכה ולא חדה במחצית הראשונה, ואגרסיבית, חכמה ומוכנה במחצית השנייה.

משחק ההתקפה של צסק"א מתבסס העונה, כמו לכל אורך עידן איטודיס, על ניסיון ליצור יתרון מספרי בהתקפה המסודרת, כתוצאה משמירה כפולה או עזרה בהגנה על חדירה לסל של הקבוצה שמנגד, ומסירת הכדור החוצה לשחקן הפנוי. נשמע פשוט, אבל כל כך מסובך ללימוד וליישום. במחצית הראשונה מכבי הפסידה בלי קרב במשחק החתול והעכבר הזה. צסק"א שיחקה כהרגלה מעט תרגילים יחסית, והשתמשה בעיקר בתנועה המכונה "פלופי דיאמונד" (ובעברית "שוטרז פליי"), שבה לשטרלניקס או למייק ג'יימס יש שתי אופציות יציאה לחסימה על קו הבסיס, ופעם אחר פעם הצליחה ליצור בעקבות זאת הזדמנויות חדירה ומסירה לשחקן הפנוי. העובדה שיש לה קליעה איכותית מבחוץ מארבע עמדות לא הפריעה.

הדוגמאות לרכות של מכבי, מנגד, היו רבות: ג'ייק כהן נשאר בחילוף על מייק ג'יימס, שחודר לסל ומחטיא, רק כדי שג'ואל בולומבוי ייקח ריבאונד ויסיים עם סל ועבירה (20:8 לצסק"א בריבאונד במחצית, 44:25 במשחק כולו); דני אבדיה לא עוצר בעבירה סל של ג'יימס במתפרצת (וחוטף שטיפה אלימה מספרופולוס בפסק הזמן; צסק"א חוזרת מפסק זמן עם בידוד של האקט על ווילבקין באותיות, והאיטלקי קולע בקלות; ובסיום המחצית קייל היינס קולע חופשי מההיי פוסט למרות שלצהובים יש שתי עבירות לתת.

אלא שלמרות ההרכב הקצר במיוחד של מכבי, בלי כספי, וולטרס, דיברתולומיאו ובלאק, צסק"א מתייצבת בהרכב חלש משמעותית מאשר בעונות הקודמות, ואיבדה את שחקנה הטוב ביותר, וויל קלייברן, לפציעה קשה. כשמכבי התאפסה הגנתית בתחילת המחצית השנייה היא ניצלה זאת. החילופים האוטומטיים היו הרבה יותר חדים, הידיים המהירות של בריאנט (שתי חטיפות רצופות) ואייסי (חטיפה אחת) סייעו לה לצאת להתקפות מתפרצות, והעובדה שג'יימס לא עלה בחמישיה - כמו במחצית הראשונה - אפשרה לה להתחיל קאמבק בדרך לריצת 0:13.

כשג'יימס נכנס, ספרופולוס הביא שמירות כפולות עליו אחרי חילופים כדי לאלץ אותו להיפטר מהכדור. וכשמפעילים לחץ בהגנה, הקבוצה היריבה מאבדת ביטחון: הרוסים ויתרו על זריקות פנויות בהנעת הכדור והגיעו לזריקות ייאוש בסוף שעון. הריקודים שלהם במחצית הראשונה פינו את מקומם לחריקות ול-17 איבודי כדור.

ספרופולוס גם עשה התאמות התקפיות חכמות: לאורך כל המשחק הוא ניסה לעשות פיק אנד רול לווילבקין עם גארד אחר, כדי להסיר מעליו את הטפיל המכונה האקט, ולאפשר לו להתמודד מול שומר קל יותר, כמו שטרלניקס. במחצית השניה התרגיל הזה, בדרך כלל כשהחוסם הוא זוסמן, גם הצליח. הוא אף הוסיף תרגיל של פיק אנד רול מדורג לוילבקין, כשהחוסם הראשון הוא גארד, כדי להשיג מטרה זהה.

את שאר העבודה עשתה קלישאה אחרת - "אין ואקום בכדורסל": יובל זוסמן ואלייז'ה בריאנט הובילו כדור בביטחון ופינו את ווילבקין להתרכז ביצירתיות וקליעה; הראשון הראה עד כמה הוא יכול להיות מגוון כשמוציאים אותו מהעמדה הקבועה שלו בפינה והשני נראה לפתע כמו כוכב יורוליג; קווינסי אייסי קלע 3 שלשות, אחרי שקלע 5 ב-12 המשחקים הקודמים; אות'לו האנטר המשיך בעונה המפלצתית שלו, כולל סלים קשים עם הגב לסל שבדרך כלל אינם חלק מהרפרטואר שלו; וסקוטי ווילבקין סתם המשיך להיות הגארד השני בטיבו ביורוליג העונה אחרי שיין לארקין.

הבעיה היא שבעצם יש ואקום בכדורסל. ימים ספורים לפני שבוע של שני משחקי יורוליג, שלושה שחקנים קיבלו יותר מ-30 דקות וסקוטי ווילבקין קיבל טיפה פחות רק מפני שסבל משרירים תפוסים, לא סימן מעודד לעתיד. לאורך זמן, הסגל הזה של מכבי יתקשה להחזיק מעמד. אמש השיגה מכבי עוד ניצחון מרשים בעונה מעודדת, ולראשונה גברה על קבוצה עם מאזן חיובי. כדי שהמגמה הזאת תימשך, החדות והאגרסיביות צריכות לעבור למשרדי ההנהלה, ולבוא לידי ביטוי בחיזוק דחוף.