שחקני בית"ר מתוסכלים: "מכבי חיפה התנפלה על כל כדור עם השיניים"

- שחקני בית"ר הודו אחרי ההפסד למכבי חיפה: "אנחנו עדיין לא ברמות האלה"

- משה חוגג שוחח עם אנטואן קונטה אחרי התקרית הגזענית: "לא ניתן לך להיפגע"

- שלומי אזולאי הפך לשעיר לעזאזל בבית"ר - ולא בצדק

- בית"ר נושמת לרווחה: הפציעה של ליוואי גרסיה לא חמורה

את התחושות בבית"ר ירושלים אחרי ההפסד 3:1 אמש (ראשון) למכבי חיפה אפשר לסכם במשפט אחד שחזר על עצמו: "אנחנו עדיין לא ברמות האלה". מצד אחד כולם היו מלאי אכזבה מההפסד ומהיכולת, אך מנגד היתה סוג של השלמה עם כך שעם הסגל הנוכחי והניסיון שלו, מכבי חיפה גדולה על בית"ר. 18 הדקות הראשונות עד השער של שלומי אזולאי היו גם סוג של אשליה, וברגע שמכבי חיפה נכנסה לעניינים בית"ר כבר לא הייתה קיימת. רוני לוי לא אהב את זה, וגער פעם אחר פעם בשחקנים: "למה אתם הולכים אחורה, תחזיקו בכדור, מה קרה לכם?". לצערו, גם זה לא עזר למחוק את פערי הרמות.

ההבדלים בין הקבוצות הם גם באיכות וגם בניסיון. פרט לדן איינבינדר וטל בן חיים, אף שחקן בסגל של בית"ר לא היה בקרבות צמרת ובלחץ כזה בקריירה. שחקנים סיפרו בסיום כי זיהו סוג של הלם על חלק מהשחקנים בזמן שחיפה לחצה ושטפה את המגרש והתקשו לתפקד. כששומעים את התגובות של שחקנים בסוף על כך ש"חיפה נכנסה לטירוף ולא יכולנו לעצור אותה" ו"הם עשו סוויץ' אחרי הגול והתנפלו על כל כדור עם השיניים", מבינים שיש כאלה שעדיין רחוקים מלהבין מה הם צריכים להביא לרמות האלה.

זו המציאות בבית"ר, לטוב ולרע. אי אפשר בקיץ לפנטז על אליפות אחרי סדרת ניצחונות בגביע הטוטו, לחשוב שהכל שחור אחרי פתיחת עונה גרועה בליגה ולהרים את הציפיות לשמיים שוב לאחר ארבעה ניצחונות רצופים. הרף העליון של בית"ר הנוכחית הוא כרטיס לאירופה, ובדרך היא גם תצטרך להמשיך ולבנות תלכיד שיוכל לעזור לה להתמודד על האליפות בשנים הבאות.

אם זו תהיה הגישה, הקבוצה תצטרך חיזוק, אבל גם תצטרך להמשיך לתת דקות ולהכשיר שחקנים כמו תמיר עדי, לירן רוטמן, שלום אדרי ומספר צעירים נוספים, לאפשר לשני בלמים צעירים כמו דיוגו ורדאסקה ואור זהבי לייצר תיאום, וגם להבין שפלומן למעשה רק בתחילת הדרך ברמת הבנת המשחק וגם הוא יצטרך לעבור תהליך. אם השחקנים הללו יתחשלו, בסופו של דבר הם יהוו את השלד שעליו תיבנה קבוצה שתיאבק באמת על תארים בהמשך.

כשאוהדי בית"ר עצבניים הם מחפשים שעיר לעזאזל. אתמול הגיע תורו של שלומי אזולאי. אז נכון, לאזולאי לא היה משחק גדול והוא החמיץ ממצב בטוח, אך הוא רחוק מלהיות הבעיה של בית"ר ירושלים. יכול להיות גם שאזולאי לא מתאים להיות החלוץ המוביל של בית"ר ובינואר בניון ורוני לוי יפעלו בהתאם, אבל בינתיים הוא עם מאזן של שלושה שערים ובקצב של 11-12 שערים לעונה. בשורה התחתונה, הוא רחוק מלהיות נזק. אם היה מבקיע את השער השני יכול להיות שאתמול הוא היה כוכב הערב ברשתות וכל השיח סביבו היה משתנה.

סביר להניח שכל נושא הנהמות לאנטואן קונטה אתמול מיוחס לכמה אוהדים בודדים שישבו קרוב לכדור החוץ שניגש להוציא. ועדיין, מבחינת קונטה זה לא משנה. גם במחצית וגם בסיום המשחק ניסו בבית"ר לדבר איתו, אך הוא היה נסער. עם הירידה למחצית אפילו מלמל כי לא יעלה למחצית השנייה, אך אחרי שיחות הרגעה הוא שיחק כרגיל. בסיום המשחק הוא כתב פוסט מאוד ברור בנושא. כולם בבית"ר עודדו את השחקן והוא זכה גם לטלפון מהבעלים משה חוגג שאמר לו: "כולנו איתך, לא ניתן לך להיפגע, נילחם בזה יחד". היום אמור המועדון להוציא הודעה ברורה בנושא.

בסיום המשחק התייחס דן איינבינדר לסוגיה ואמר: "אם אנטואן הרגיש ככה, אז הוא יודע היטב מה הוא שמע. זה לא בא סתם". גם רוני התייצב לימינו והוסיף: "אין שום סיבה הגיונית שהוא ימציא את זה, אפשר היה לראות גם במחצית שזה השפיע עליו".

מקצועית, קונטה הגיע למשחק לא מפוקס, גם בחצי הראשון, עוד לפני הנהמות. דולב חזיזה ברח לו פעם אחר פעם. בדקה ה-46, ממש עם תחילת החצי השני, זה קרה שוב וחזיזה כמעט השווה. שתי דקות לאחר מכן זה קרב פעם נוספת, והפעם הסתיים בגול שהמחיש את חוסר הריכוז של קונטה. במצ' אפ שבינו לבין חזיזה היה מנצח אחד גדול אמש.

ליוואי גרסיה דידה אתמול לספסל המחליפים, אבל הבהיר ביציאה מהאצטדיון שהוא מרגיש טוב יותר וככל הנראה מדובר בחבלה בברך שכמה ימי מנוחה יספיקו כדי להשכיח אותה. לאחר הפגרה תפגוש בית"ר את הפועל תל אביב כאשר גדי קינדה ואופיר קריאף אמורים לחזור לסגל. הדלקת של עידן ורד עדיין מטופלת באנטיביוטיקה, והוא אמור לחזור לאימונים מלאים רק בעוד כשבועיים.