הליגה שהרגה את הסטטיסטיקה: הנתון בליגת העל שכבר לא מרגש אותנו

בכל שבוע נסכם את מחזור שבת באמצעות שלושה חלקים, שלוש מכסות מילים: בקטע המרכזי אסור לנו לעבור 500 מילה, בקטע המשני יש הגבלה של 100 מילים, והקטע האחרון-חביב: 10 מילים. לרפואה. חרגנו? דווחו עלינו. חד-פעמית, טור זה מתפרסם באיחור של יום. עם הג'ט-לג הסליחה.

בואו נדבר רגע על חיתולים.

יותר נכון, על החלפות חיתולים.

יותר נכון, על החלפות חיתולים בזמן טיסה - המייל-היי-קלאב של ההורים. אתמול, מעל הרי אירופה, נדרשתי לנושא כי הבת נדרשה לנושא. על דלת השירותים הופיע אייקון שמבשר על כך שבתא נמצאת עמדת החתלה. מה שהדהים: האייקון היה בדמות אישה מחליפה לתינוק.

היום הרי, ברוב החברות המתוקנות, גברים מחליפים המון חיתולים. זה האובייס, לכאורה לא צריך לעסוק בזה בכלל, אבל בכל פעם שמישהו או מישהי מדור אחד למעלה, למשל, נתקל בעובדה שאני מחליף מצטיין - הסופר סאב של החיתולים - הם מביעים התפעלות. מחמיאים לי. מתלהבים. מפרגנים. זאת בזמן שאת רוב נציגי הדור הנוכחי העובדה הזו לא מרגשת. אפילו מעליבה. "ואוו, אתה מחליף חיתול? רוצה מדליה?". ככה זה - עם השנים והסביבה הנתון התנרמל. מדבר מרשים הפך לדבר שלא מצדיק טקס הענקת כומתה.

נישאר בתחום הניקיונות, ברשותכם, ונדבר על קלין שיט. זה נשמע כמו סלנג להחלפת חיתול, אני יודע, אבל בכדורגל מתכוונים לשער נקי. סטטיסטיקה יוקרתית. שוער שמר על שער נקי - שוער טוב. קבוצה שומרת על שער נקי - מאמן טוב. מצטער להוציא את האוויר מהחיתול, אבל בישראל הנוכחית, הנתון הזה הרבה פחות מרגש. התנרמל. אין כאן כדי לטעון שההישג של מכבי תל אביב, טננבאום ואיביץ', לא מרשים - תשעה משחקים בלי ספיגה? בהחלט מרשים! אין כאן כדי לטעון שרוני לוי לא תופס אחיזה יפה על בית"ר ירושלים - קבוצה חדשה, הגנה חדשה ורובה אלמונית, סגל לא מאוזן ולא שלם, ועדיין: שישה משחקים בלי ספיגה. יפה מאוד!

א-ב-ל:

בליגת העל, מה לעשות, יותר מדי קבוצות לא כובשות ויותר מזה - לא משחקות כדי לכבוש. וכן, הרבה בזכות זה מכבי תל אביב עם תשעה שערים נקיים, ובית"ר עם 6, ובאר שבע עם 6, ומכבי והפועל חיפה עם 5. רבאק, הפועל חדרה ובני יהודה עם 4, ואחרי 0:0 טהור ביניהן, מאמן חדרה גוטמן עוד טוען שזו תוצאה טובה, להוציא תיקו מול בני יהודה, קבוצה שכבשה העונה 5 שערים! קחו את הרצף הבאמת-יפה של בית"ר: לא ספגה מול נתניה, נס ציונה, בני יהודה וכפר סבא. ביחד, אחרי 9 משחקים לכל אחת, הן כבשו 26 גולים! אז כן, זה יפה, ונוסיף שבית"ר לא ספגה מול הכובשת המצטיינת באר שבע, ועדיין, רוב משחקיה הנקיים היו מול קבוצות אימפוטנציה.

אובייקטיבית, קשה יותר להעריך עד כמה מרשים זה מצדה, או כמה נוראי זה מצד יריבותיה. כנ"ל לגבי מכבי תל אביב. מתפעלים, אבל עם כוכבית, ומה שמרשים באמת זה האפס שספגה בשלושת המשחקים הגדולים שלה. פחות בשאר. ב-60 המשחקים הראשונים של העונה בליגה, 45 שערים נקיים נרשמו. בתקופה המקבילה בעונה שעברה: 39. לפני שנתיים: 33. באנגליה העונה: 29. הצהובים המוליכים עם 9 שערים נקיים? ליברפול מובילה את אנגליה עם 2 משחקים נקיים בלבד ב-9 המשחקים הראשונים שלה. ברצלונה מוליכת ספרד עם 3. יובנטוס עם 3. מתלהבים משון וייסמן באוסטריה? בצדק. כי שם משחקים כדורגל כדי לכבוש - המוליכה הנהדרת זלצבורג עם 3 שערים נקיים בתשעת המשחקים הראשונים.

הגישה הנוכחית של רוב המאמנים הנוכחיים כאן גם הורסת את הכדורגל וגם את הסטטיסטיקה של הכדורגל. בישראל, שער נקי זה כבר לא ביג-דיל, זה כבר לא מלהיב. בישראל, לשמור על שער נקי זה כמו גבר מחליף חיתול: זה האובייס, זה ההגיוני, זו הנורמה. חרא של נורמה. קלין שיט.

אז מכבי נתניה שוב לא ניצחה (הפסד חמישי רצוף) ושוב לא כבשה (פעם שישית), והנה החלו לעסוק בנושא מעמדם של דראפיץ' וברדה. זוהי פנייה לשני הצדדים של המשרה, המעסיק והמועסקים - חדל קשקשת ברשת. הדבר הכי מלהיב בנתניה היא הפיכתה לקבוצת ביניים שסוף סוף הבינה את חוקי המשחק - גם בלי סיכוי לאליפות היא הצליחה לעורר באזז חיובי ולתת לאוהדיה רגעי נחת. בקיצור, להיות אנגליה או אמריקה בישראל. וכאן בדיוק המבחן של נתניה: אלא אם יש כאן מיאוס כללי מצד המאמן, למשל, הקבוצה שחשבנו שהיא צריכה להתמודד עם פתיחה מחרידה, אפילו עם עונה רעה אחת מתוך כמה. בקיצור: לנשום עמוק, ולחזור לעבודה.

בשורה: 7 מתוך 13 באדיבות אופואדו (מילים: 10/10)

לאלופה אין "חלוץ" בפורמה אבל יש מוציא לפועל. אחלה צ'יקו.