מאז עזב דיוויד בלאט את מכבי תל אביב, היא לא הצליחה למצוא לו מחליף ראוי. עברו בשורותיה גודס, טבק, אדלשטיין, הדר, בגאצקיס, שיבק וספאחיה, אבל אף אחד מהם לא הצליח להתקרב להישגים של המאמן הישראלי, ואפילו לא להקנות לקבוצה סגנון, דרך או אופי מובחנים. מנגד, מאז נפרדה אולימפיאקוס מיוזמתה מיאניס ספרופולוס, היא כשלה בניסיונה להנחית לו מחליף. יורשו, אחד בשם דיוויד בלאט, ניסה לשנות את ה-DNA של המועדון מפיראוס, לבסס אותו על שחקנים אמריקאים ומשחק מהיר, נכשל וחזר מאתונה, גם בשל מחלתו. מחליפו, קסטוטיס קמזורה, הוא לא יותר מסותם חורים. אמש, אחרי שאולימפיאקוס ערכה לספרופולוס טקס הוקרה, הוא חתם את השבוע הכי אופטימי של מכבי בשנים האחרונות והראה שאחד משני המועדונים שאיבדו את דרכם עשוי להיות בדרך חזרה למסלול, בעוד השני במסלול התרסקות. בעיקר בזכותו.
זו כבר חוכמה קטנה להגיד שהטיקט של ספרופולוס הוא הגנתי, ומכיוון שקשה למצוא מהלכים טקטיים גאוניים בדרך שבה היווני מנסה לעצור את יריבותיו, התשובה טמונה כנראה במקום אחר. אמש אפשר היה לקבל לכך רמז, במדיניות החילופים של ספרופולוס. היה ברור שמה שמנחה אותו הוא הצד ההגנתי. זוסמן לא הסתדר עם ספאנוליס בפתיחה, צבר עבירות מהירות והוחלף מיד בג'ון דיברתולומיאו, שכיוון את הכוכב המקומי הקשיש שמאלה וקנה את מקומו על הפרקט במלחמה; גם עמרי כספי, שהיה שוב נהדר בהתקפה, שיחק 15 דקות בלבד מכיוון שהתקשה לעצור את פרינטזיס, בעוד קווינסי אייסי קיבל 18 דקות על המשבצת שלו. דני אבדיה, שמתקשה להזיז את הרגליים מול גארדים ופורוורדים ברמת יורוליג, לא קם מהספסל.
בכלל, ספרופולוס ניהל באופן מושלם משחק סוחט שלישי השבוע: רוטציה של 11 שחקנים, דקות ארוכות וקריטיות עם חמישה מחליפים על המגרש ואף שחקן לא מקבל יותר מ-27 דקות. לפתע, אפשר גם לדבר באופטימיות זהירה על בניית הקבוצה, הנקודה הכאובה ביותר במועדון הצהוב בשנים האחרונות: וולטרס נושא בנטל היטב כרכז ראשון; ווילבקין מסכם את השבוע הטוב ביותר שלו בצהוב; בלאק והאנטר הם צמד סנטרים מצוין, גם אם השני יכול לחוש מקופח על כך שהוא לא בחמישיה הפותחת; טיילר דורסי מתחיל להסתגל לכדורסל האירופי; כספי שווה כרגע כל דולר (בניגוד למה שרבים חשבו, כולל כותב שורות אלו) ומתפקד כפוינט פורוורד, רחוק כל כך מהתפקיד שמילא כשחקן צעיר במכבי וגם ב-NBA; ואפילו אלייז'ה בריאנט מתחיל להסתגל למעמדו כשחקן שלא כל ההתקפה בנויה סביבו ומסר אתמול, רחמנא ליצלן, שלושה אסיסטים.
עוד בוואלה!
מעבר לזה, תמיד נחמד לסיים משחק חוץ עם 13 מ-28 משלוש, וגם אחריו מכבי היא אחת מקבוצות הקליעה החלשות במפעל, עם 33 אחוז עונתי מטווח זה. למרות זאת, אפשר להאמין שהנתון הזה ישתפר. אין שום דבר מאוד יצירתי או מקורי בהתקפה של ספרופולוס: הרבה היי פיק אנד רול באמצע ותנועה המשכית של פיק אנד רול בווינג - מהלכים שכל אירופה משתמשת בהם. רק שאחרי תחילת עונה מזעזעת בכל הנוגע למסירה וליחס אסיסטים-איבודים, מכבי סיימה אתמול עם 19 אסיסטים ו-11 איבודים, ניצלה היטב את הגנת הפיק אנד רול האיומה של המארחים, והניעה כדור לשחקן הפנוי. זה בלט בייחוד בשני מהלכים רצופים ברבע השני, שבאחד מהם הג'ייק כהן חסם בפיק אנד רול, הסתובב לצבע (שורט רול) ומסר לפינה, ובשני דרך עומרי כספי שמסר סקיפ פאס (מסירה מצד לצד) מופתי לפינה הנגדית. הכדורסל הזה מתחיל להזכיר את הסגנון של ספרופולוס באולימפיאקוס, אותה קבוצה שנראתה אתמול פתטית ולא מאומנת.
אחרי המשחק מול הכוכב האדום כתבתי כאן שלא בטוח שהיכולת שהפגינה מכבי תספיק מול קבוצות יורוליג אמיתיות. טעיתי. מכבי ניצחה השבוע את פנרבחצ'ה, שלמרות פתיחת העונה האיומה נהנית מסגל על, וגברה על היוונים יומיים לאחר שניצחו את צסק"א בחוץ. למרות זאת, כדאי לשים לב שהניצחונות של הצהובים הושגו מול הקבוצות שמדורגות כרגע במקומות 13, 14, 17 ו-18 ביורוליג. הם עוד צריכים לצלוח את המבחן האמיתי של חודש נובמבר הנורא - שלושה משחקי חוץ רצופים נגד באסקוניה, מילאנו וברצלונה. ועדיין, אולי לא כדאי למהר להמר נגד יאניס ספרופולוס. הבעלים של אולימפיאקוס למדו זאת בדרך הקשה, ולא רק אתמול.