"לא הערכנו אותו מספיק בזמן אמת": פיראוס מתגעגעת ליאניס ספרופולוס

מאז עזב את מכבי תל אביב, דיוויד בלאט לא הצליח לנצח אותה ביד אליהו והפסיד עם אפס פילזן, דרושפאקה ואולימפיאקוס; אחרי פרידתו מפנאתינייקוס, ז'ליקו אוברדוביץ' הפסיד בארבעת ביקוריו הראשונים באואקה; צ'אבי פסקואל חזר פעמיים לברצלונה כמאמן אורח, ובשתיהן נכנע; גם יורגוס ברצוקאס נוצח בשתי ההזדמנויות שהיו לו לנקום באולימפיאקוס על פיטוריו.

הערב (שישי, 21:30, ספורט 5) יחזור יאניס ספרופולוס להיכל השלום והאחווה, בפעם הראשונה מאז הועזב. הקהל יריע לו, ראשי המועדון יעניקו לו תמונה ממוסגרת ויודו לו על הימים היפים, והכל ייעשה על פי כללי הטקס הקבועים; כך קרה לברצוקאס, וגם לאחרים, בפיראוס ובמקומות נוספים. ואז, כשייפתח המשחק - יידרש היווני לנפץ מחסום שרבים ממנו, וטובים לפחות כמותו, לא הצליחו לעבור: הדוגמאות מהשנים האחרונות, שהוצגו בפתיח, מוכיחות כמה מתקשים מאמנים לנצח בשובם כאורחים לאולמות שבהם הפכו לדמויות נערצות.

אלא שבלי קשר לתוצאות ההתמודדות עצמה בין אולימפיאקוס למכבי תל אביב, בצאתם הביתה בשעת לילה מאוחרת ילוו תחושות געגוע קשות את האדומים. "אנשים במועדון מוכנים כבר להודות שהם לא העריכו מספיק את יאניס בזמן אמת", מספר לפטריס מוטיס, סמנכ"ל התפעול באתר "יורוהופס". "כשהוא היה כאן, אמרו שזו לא הקבוצה הנוצצת מהימים של ברצוקאס, ומשחק ההתקפה לא מספיק מבריק, והכדורסל לא כל כך אטרקטיבי. אבל לאור מה שקרה מאז עזב, ההבנה חילחלה: זה לא רק סגנון המשחק או התוצאות, אלא כל ניהול המערכת שנדרש ממאמן בקבוצה כזאת".

מאט לוג'סקי, כיום שחקנה של טופאש בורסה, שיחק במשך ארבע עונות בפיראוס (שלוש מהן תחת ספרופולוס) וחצה ב-2017 את הכביש לפנאתינייקוס. "כשהמאמן בא, הוא הביא איתו שינוי גדול באווירה, הקפיד על משמעת והקדיש תשומת לב לפרטים הקטנים", נזכר הפורוורד האמריקאי-בלגי בשיחה עם וואלה! ספורט. "אני יכול לזהות את זה מרחוק גם במכבי. אני רואה את הדרך שבה הם משחקים יחד בהגנה ובהתקפה, את הנעת הכדור ואת האנרגיה שיש לשחקנים בכל משחק".

- בדיעבד, אולימפיאקוס נחפזה לוותר עליו?

מוטיס: "התוצאות מדברות בעד עצמן. התקציב שהוא קיבל לא היה ענק, ולא היה גבוה באופן משמעותי מזה שיש היום במועדון, אבל הוא ידע לנהל אותו נכון. הוא הנחיל סגנון משלו, עם הגנה טובה, שמסתמכת על הכוכבים המקומיים בראשות ואסיליס ספאנוליס ויורגוס פרינטזיס, ונהנה לרוב מיחסים טובים בחדר ההלבשה שגרמה לקבוצה להישאר מאוחדת גם בימים קשים".

לוג'סקי: "אני חושב שאין היום מספיק סבלנות למועדונים. עונה אחת או שתיים, שבהן אתה לא זוכה בתארים, בפרט במועדונים הגדולים והלחוצים, מכניסות אותך למתח איום. אני לא יכול להגיד שהעזיבה שלו הייתה נכונה ואני לא יכול להגדיר אותה כטעות, כי קשה להישאר בתנאים האלה באותו מועדון במשך יותר משלוש או ארבע שנים, אלא אם אתה מצליח כל הזמן".

אולימפיאקוס, על אף מה שקרה בתחילת החודש עם דיוויד בלאט, אינה קבוצה שממהרת לפטר מאמנים; למעשה, בלאט, ברצוקאס (ב-2014) ופיני גרשון (ב-2008) היו היחידים ב-15 השנים האחרונות שהוחלפו במהלך העונה. ובתוך כל היציבות היחסית הזו, בלט ספרופולוס בתור המאמן שהחזיק כמעט ארבע עונות רצופות בתפקיד, יותר מכל אחד אחר שעבר במועדון מאז יאניס יואנידיס האגדי בשנות ה-90. זה לא היה עניין של מה בכך, לאור העובדה שלפני קבלת התפקיד קורות חייו היו ריקים מתארים בכלל ומהופעות ביורוליג בפרט.

11 חודשים לאחר שהגיע למכבי תל אביב, אפשר כבר לומר כי גם בישראל - תחנתו הראשונה כמאמן זר - הפך היווני למעין "פרנצ'ייז קואוץ'": לדמות שמקרינה סמכותיות ויציבות, שהופכת לפנים של המועדון ושזוכה לתמיכה רחבה בקרב האוהדים. חרף הביקורת שהוא סופג על ניהול הדקות האחרונות במשחקים צמודים, שהוא אולי עקב האכילס שמונע ממנו להיכלל בשורה הראשונה של מאמני היבשת לצד אוברדוביץ', אטורה מסינה ודימיטריס איטודיס, אין זה מקרי שהקריאות "יאניס! יאניס!" הן הפופולריות ביותר שנשמעות מכיוון שער 11 ביד אליהו.

"הקהל אוהב את יאניס, בראש ובראשונה בגלל שכולם קולטים שהוא לא אומר דברים כדי להישמע טוב או לרצות מישהו", מסביר אסף לוי, מראשי ארגון "הגייט". "הוא משדר כנות, ואנחנו מעריכים את זה. הדבר שהכי חשוב לנו זה ניצחונות והצלחה, וברגע שהוא הוציא את הקבוצה מהבוץ, זה שיחק לטובתו. הוא בא מראש כמאמן מצמרת היורוליג, עם רזומה שלא היה לאף אחד מהמאמנים שהגיעו מאז בלאט, ורוב האוהדים ידע מי הוא עוד לפני שבא".

אלא שלא רק ההערכה המקצועית סייעה לספרופולוס לרכוש את אהבת האוהדים. כשאימן באולימפיאקוס, הוא נהג להיפגש מפעם לפעם עם ראשי שער 7 (הגוש המעודד בהיכל השלום והאחווה), וידע לגייס אותם לצידו. זה עזר לו בימים הקשים: בשנתיים הראשונות שלו זכתה הקבוצה בשתי אליפויות, אך בשנתיים האחרונות לא הצליחה לגרוף שום תואר, ואיש ביציע לא דרש את פיטוריו או יצא נגדו.

ובתל אביב? "היו לנו אירוע של האוהדים עם הקבוצה בל"ג בעומר, והוא הגיע, ענה לשאלות ודיבר עם כל מי שרוצה על כל נושא שבעולם", מספר לוי. "לא קיימנו איתו פגישות אישיות, אבל אין לי ספק שאם תעלה בקשה כזאת, הוא יסכים. הוא אדם פתוח, הוא עונה לסמסים מנציגי האוהדים ואפילו שולח להם הודעות חג שמח כשיש מועדים. יאניס מדבר הרבה לפני משחקים על האווירה בהיכל, מחמיא לקהל, מכיר בחשיבותו ונוהג להעיר את האוהדים בתנועות ידיים גם תוך כדי המשחק. זה מאמן מהסוג שאוהבים".

ערב פתיחת העונה, כשנשאל כאן אותלו האנטר על ההבדל בין ספרופולוס האדום לספרופולוס הצהוב, אמר אותלו האנטר: "אני מקווה שהוא לא יכעס עליי, אבל הוא קצת התרכך... האמת היא שהוא פשוט יותר רגוע. הוא לא מתוח כמו שהיה ביוון". לוג'סקי, שותפו לשעבר של הסנטר, אינו מופתע.

"בלי לחוות את יאניס מקרוב בתל אביב, אני חושב שהדברים של אות'לו הגיוניים. יש בזה משהו שלמאמנים זרים קל יותר להתמודד עם ביקורת. ביוון מופצות המון שמועות דרך העיתונות, בעיקר בתקופות שבהן יש הפסדים ומשברים. אם אתה מאמן מקומי, שמבין את השפה, אתה קורא ושומע הכל, וזה חודר אליך. כשאתה יוצא מהמדינה, אתה נרגע יותר. אני יודע שגם מכבי זה מועדון גדול, עם המון ציפיות, אבל קשה לתאר במילים את מה שקורה ביוון סביב אולימפיאקוס ופנאתינייקוס. אתה מרגיש את הלחץ הזה כמעט בכל משחק".

ספרופולוס כבר פגש את האקסית כמאמן הצהובים בעונה שעברה ביד אליהו, וסימן לעצמו וי משמעותי מאוד: אחרי 17 הפסדים ב-17 משחקים לאורך הקריירה, הוא סוף סוף ניצח את אולימפיאקוס בפעם הראשונה. האם הוא ישכיל להיות האיש שנשאר למשך תקופה ממושכת גם במכבי תל אביב?

מוטיס משוכנע שכן. "את כל הדברים שהוא עשה באולימפיאקוס, הוא עושה גם במכבי - וזה בדיוק מה שהיא צריכה אחרי ההרפתקאות שעברה בשנים האחרונות. ברור שזה לא הכדורסל האמריקאי, הקצבי וההתקפי שאנחנו רגילים לראות בתל אביב, אבל זאת הנקודה: המועדון היה זקוק לשינוי מחשבתי, למישהו שיבוא ויעשה הפוך מכל מה שנעשה ונכשל. שוחחתי איתו בקיץ והתרשמתי שהוא ימשיך לשמור על העקרונות שלו".