אליף אלמאס במדי נאפולי. GettyImages
אליף אלמאס במדי נאפולי/GettyImages

רב אליף

5.9.2019 / 10:45

הוא נחשב לכישרון הכי מבטיח בתולדות מקדוניה, חולם לזכות בכדור הזהב, מפנטז על ברצלונה, ויש הרואים בו יורש למארק האמשיק בנאפולי. אליף אלמאס כבר ניצח בישראל לפני שנתיים, וכעת חוזר על תקן כוכב גדול הרבה יותר כשהפיקוד בידיים שלו

ביוני 2017, בעוד מקדוניה נמצאת בפיגור 2:0 ביתי מול ספרד בסקופיה במוקדמות המונדיאל, שלח המאמן איגור אנגלובסקי נער בן 17 למגרש כבר במחצית, והמהלך הנועז נועד לשרת בעיקר מטרה אחת. הדיווחים על עניין רב שמגלה ההתאחדות הטורקית באליף אלמאס הדאיגו מאוד את המקדונים. אלמאס, בן למשפחה טורקית אתנית, היה עלול לקבל את הזימון, בדיוק כמו שעשה שנה קודם לכן אמרה מור, ילד הפלא ממוצא טורקי שנולד בדנמרק וייצג את נבחרותיה בגילאים הצעירים. על ידי שיתופו של אלמאס במשחק רשמי, חיסלה מקדוניה את האפשרות והבטיחה כי הקשר הצעיר יישאר תמיד בשורותיה.

ואולם, היתה לחילוף הזה גם מטרה נוספת - מקצועית נטו. כי הרי אין מאמן שמכיר את אלמאס טוב יותר מאנגלובסקי. הוא זה שהפך את הכישרון הצנום לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה המקדונית, במדי רבוטניצ'קי שבועיים בלבד אחרי יום הולדתו ה-16. הוא ידע שמדובר ביהלום יוצא דופן, וזה אפילו כתוב בשם משפחתו - פירוש המילה אלמאס בטורקית הוא יהלום. אנגלובסקי האמין שהנער מסוגל לחולל את המפנה נגד הספרדים, וצדק. במחצית השנייה, רקד אלמאס על המגרש, ממש לא נבהל מול אנדרס אינייסטה, דויד סילבה, טיאגו אלקנטרה וסרג'יו בוסקטס, ושלט לפרקים במרכז המגרש. היה זה מחזה כמעט סוריאליסטי, ועובדה היא כי איתו על הדשא מקדוניה כבשה, לא ספגה, והפסידה רק 2:1.

אליף אלמאס במדי נבחרת צפון מקדוניה. GettyImages
הבטחה ענקית. אלמאס במדי הנבחרת/GettyImages

אלמאס בישל, זהבי זרק את הסרט

כך החלה במקדוניה אופוריה של ממש סביב אלמאס, והיא רק התעצמה בחלוף שלושה חודשים כאשר הנבחרת ניצחה 0:1 באיצטדיון העירוני בחיפה. בישראל זוכרים את הערב כנקודת השפל האולטימטיבית בגלל ערן זהבי שזרק את סרט הקפטן והודיע על פרישה, אך במקדוניה כולם דיברו רק על אלמאס. הבחור נכנס כמחליף במהלך המחצית השנייה, ו-10 דקות בלבד הספיקו לו כדי להתאקלם ולשלוח מסירת זהב לגוראן פאנדב. היה זה אסיסט מושלם שהביא ניצחון יוקרתי, והתקשורת יצאה מגדרה. המסר היה חד - אלמאס הוא ההבטחה המקדונית הגדולה ביותר בכל הזמנים. לא פחות.

מאז ההערכה הזו הלכה והתגברה, ולביקור השני בישראל מגיע אלמאס על תקן השחקן היקר בתולדות מקדוניה. השיא הקודם היה שייך לדארקו פאנצ'ב, החלוץ האגדי שזכה עם הכוכב האדום בלגרד בגביע האלופות ב-1991 ונמכר לאינטר תמורת 14 מיליארד לירטות, אשר היוו כ-7 מיליון ליש"ט. כיום האיטלקים כבר לא משתמשים בלירטות, ונאפולי שילמה הקיץ לפנרבחצ'ה 16 מיליון יורו עבור הקשר. התכולים נאלצו להיאבק מול העניין הרב מצד אתלטיקו מדריד, טוטנהאם, דורטמונד ומילאן, והטורקים ניצלו זאת עד תום כדי לעשות רווח נאה - מחירו של אלמאס האמיר פי 100 בהשוואה לגרושים ששולמו לרבוטניצ'קי לפני שנתיים.

אליף אלמאס במדי פנרבחצ'ה. GettyImages
שווה פי 100 יותר. אלמאס במדי פנרבחצ'ה/GettyImages

בבית קפה משפחתי עם פרו אנטיץ'

פנרבחצ'ה היתה גאה במיוחד בעסקה המשתלמת שביצעה ב-2017 וראתה בה סוג של מחטף. עד אז, נסע היהלום בכל שנה למשך חודש לאקדמיה של הירנביין, וההולנדים היו משוכנעים כי יצטרף אליהם בגיל 18. הנסיקה המטאורית בליגה המקומית וההצגות במדי הנבחרת שינו לחלוטין את הכיוון, וסקאוטים נהרו לסקופיה על מנת לחזות בביצועיו. גם מנצ'סטר סיטי עקבה בדריכות, ואף הגישה הצעה להצטרף לקבוצת המילואים שלה, אבל משפחת אלמאס רצתה יותר. היא חיפשה מועדון בו יקבל הצאצא הזדמנות להוכיח את עצמו בסגל הבוגר, ופנרבחצ'ה פעלה בזריזות. היא שלחה את פרו אנטיץ', הכדורסלן המקדוני המפורסם שלבש אז את מדיה, הישר לבית הקפה הקטן של משפחת אלמאס כדי לשכנע בכדאיות המהלך.

אליף, ששיחק כדורסל בילדותו והעריץ את אנטיץ', התלהב - ובאופן כללי היתה זו אופציה מסקרנת. מעבר למועדון פאר בליגה גדולה מספיק אך לא גדולה מדי, הרגיש כמו צעד נכון בגיל 18, והעובדה כי הוא מדבר טורקית כשפת אם איפשרה לו להרגיש בבית באיסטנבול. בפועל, העונה הראשונה דווקא התבזבזה כי המאמן אייקוט קוג'מן סבר כי המקדוני חלש מדי פיזית, אבל אז הגיע בקיץ 2018 פיליפ קוקו, וחל המפנה המיוחל. ההולנדי אמנם נתקל במרד פוליטי בתוך המועדון ופוטר תוך שלושה חודשים, אך בזמן הזה הספיק אלמאס לבסס את מעמדו כשחקן רוטציה לגיטימי, ושמר עליו עד לסיום העונה על אף כל התהפוכות.

"רוצה לשחק בברצלונה בעוד ארבע שנים"

והן הרי היו רבות, כי היתה זו העונה הגרועה ביותר של פנרבחצ'ה בעשורים האחרונים. פנר נלחמה בתחתית ובילתה מחזורים ארוכים מתחת לקו האדום לפני שהצליחו איכשהו לטפס למקום השישי בטבלה הסופית, במרחק 23 נקודות מהאלופה גלאטסראיי. "הקבוצה היתה בכאוס מוחלט, ולכן הצטיינותו של אלמאס ראויה לשבח אפילו יותר. הוא היה אחד הבודדים שלא הלך לאיבוד, למרות שהמאמנים השתמשו בו בעיקר כעמדה לא טבעית כקשר רחבה לרחבה. כוכבים מנוסים הרבה יותר הרימו ידיים, אבל אלמאס תמיד נלחם", מספר העיתונאי הטורקי קאן ביאזט. הכוכב הצעיר אף תרם ארבעה שערים, כולל שוויון דרמטי בדרבי הגדול מול גלאטסראיי, והאוהדים התאהבו בו.

"אמלא תמיד את הוראות המאמן", הקפיד אלמאס לומר, אך ממש לא הסתיר שהוא מעדיף לתפקד בעמדה קדמית הרבה יותר. "אני רואה את עצמי כמספר 10 קלאסי. רונאלדיניו הוא המודל לחיקוי עבורי, ואני שואף לשחק כמוהו. מבחינתי, השיפור תמיד הכרחי, ואף פעם לא אסתפק במה שכבר השגתי. אני חושב רק על כדורגל, עובד קשה בכל אימון, ויש לי מטרות גדולות. בבוא העת, אני רוצה לזכות בכדור הזהב. בעוד כארבע שנים, אני רוצה לשחק בליגה הספרדית, רצוי בברצלונה", הוא הצהיר באפריל האחרון.

קרלו אנצ'לוטי, מאמן נאפולי. רויטרס
התרשם לטובה. אנצ'לוטי/רויטרס

סוארס שלח לו חולצה

האובססיה לברצלונה חזקה למדי, והמקדוני אפילו ניצל את ההיכרות עם מרטין שקרטל כדי לבקש ממנו את החולצה של לואיס סוארס. הבלם הסלובקי שיחק בזמנו עם האורוגוואי בליברפול, ושמח לעזור - חולצת ברצלונה חתומה על ידי הסקורר הנושך אכן הגיעה לאיסטנבול, ואלמאס היה מאושר עד הגג. יש משהו ילדותי בשמחה הזו, אבל על המגרש מפגין אלמאס בגרות הרבה מעבר לגילו. הוא לא נרתע מאף מעמד, משחק עם הראש מורם, אוהב לצאת לכדרורים סוחפים בסגנון שאכן מזכיר קצת את רונאלדיניו, אך בעיקר משדר קבוצתיות. למרות כל ההמולה סביבו, השתן ממש לא עלה לו לראש.

התכונה הזו מצאה חן במיוחד בעיניו של קרלו אנצ'לוטי, אשר הציב אישית את אלמאס כיעד בחלון ההעברות. "אליף הוא שחקן איכותי עם פוטנציאל גבוה, ואני מחכה לעבוד איתו", אמר המנטור הוותיק בקיץ. שיתוף הפעולה הזה פורח בינתיים. אלמס השאיר רושם חיובי במשחקי ההכנה, אשר כללו באופן סמלי שני מפגשים מול ברצלונה, ונתפס כשחקן משמעותי בסגל נאפולי בעונה החדשה. פאנדב, קפטן מקדוניה שעשה את רוב הקריירה בליגה האיטלקית ומכיר אותה נהדר, טוען: "יש לאלמאס צ'אנס לקבל הרבה דקות משחק, והוא עשוי להתפתח לשחקן מסוגו של מארק האמשיק".

גרם בעקיפין למחדל של קוליבאלי

תזכירו לאוהדי נאפולי את האליל הסלובקי, והציפיות יעלו באופן טבעי. עם זאת, אנצ'לוטי רואה במקדוני בינתיים שחקן מעט יותר נסוג, ובשני המחזורים הראשונים שילב אותו בדקות האחרונות כמחליפו של אלן הברזילאי. אלמאס לא נבהל כהרגלו, והרגיש כמו דג במים מול פיורנטינה ויובנטוס, אך אקורד הסיום מול הגברת הזקנה היה מתסכל. הקשר היה זה שביצע את העבירה על פאולו דיבאלה בתוספת הזמן, והכדור החופשי הוביל לשער העצמי האומלל של קאלידו קוליבאלי שהעניק לאלופה ניצחון 3:4. גם בליגה הטורקית נטה אלמאס לגלוש לתיקולים חריפים מדי לעתים תכופות, ומחויבות למשחק הגנה לא בהכרח מתורגמת לפעולות חכמות.

אולי זה רמז לכך שהוא חייב להיות ממוקד הרבה יותר ביצירה ובהתקפה, והמאמן שמבין זאת טוב מכולם הוא אנגלובסקי. בנבחרת מתופקד אלמאס כעושה משחק או בעמדה קדמית באגף השמאלי, ומקבל יד חופשית ליזום. הוא כבר הבקיע צמד לרשת ליטא, כולל ביצוע אחד מרהיב במיוחד, וכעת חוזר למדינה שהאירה לו פנים לפני שנתיים. "אלמאס כבר ניצח עבורנו את המשחק בישראל, ואפשר לקוות שיעשה זאת שוב. זו תהיה מתנה מצוינת ליום הולדתו ה-20 בהמשך החודש", כתב העיתונאי המקדוני אלכסנדר זלאטסקי. על העורף הישראלי מוטלת האחריות לגזול את המתנה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully