טור חדש לימי ראשון - נסכם את מחזור שבת באמצעות שלושה חלקים, שלוש מכסות מילים: בקטע המרכזי אסור לנו לעבור 500 מילה, בקטע המשני יש הגבלה של 100 מילים, והקטע האחרון-חביב: 10 מילים לרפואה. חרגנו? דווחו עלינו. 2019, אין לכם כוח לקרוא ארוך, לכאורה כמובן, אז אנחנו מנסים לעזור.
סיפור השבת: הפועל עודפים (מילים: 498/500)
אין דרך ריאלית להחמיא לניסו אביטן, גם לא בהפוך על הפוך. התוצאות בגביע הטוטו הלא חשוב אכן זעקו על מגמה, התיקו עם מכבי נתניה, סגל מפואר לעומת זה האדום, נחשב לתוצאה סבירה אבל לא ביכולת כזו משמימה. ההפסד באשדוד הוא כבר עניין הגיוני, מבוא לבאנקר - מאז 2014 הפועל לא ניצחה שם, גוטמן הפסיד שם, קשטן הפסיד, לוזון הפסיד, דומב גם, קורצקי גם; תוסיפו את האופסייד שצולם עקום ואת העובדה שהאדומים הצליחו לספוג שער משחקן שהורחק - ועדיין, זה היה הפסד לוזרי, הפועל שוב ספגה ממצב נייח, אשדוד רצתה והשיגה יותר כדורים (46-54%), כדררה יותר, תיקלה יותר, איימה יותר למסגרת (5-7), החזיקה יותר בכדור.
יש הרבה על מה לבקר את ניסו אביטן, אבל הביקורת הכי מעליבה, הכי מטומטמת, הופיעה בדמות הגעגוע הפתטי שהחל לצוף מעל פני השטח - הערגה לימי קובי רפואה. אין כאן דבר אישי, לא חיבה חשאית למאמן הנוכחי ולא טינה נוסטלגית למאמן הקודם, אבל כל אנשי הפועל שהיו שמחים לראות את רפואה שוב (שוב!) בתפקיד, בעצם מודים - התרגלנו למה שהניסנובים עשו מאתנו. כנראה שהפועל הזו נוסדה על מנת להסביר באופן ברור ופשוט את תורת היחסות, כי מה לעשות, זה באמת מסובך, ואחרי אלף דוקומנטריז עדיין קשה להבין. באמצעות הפועל זה קל. הנה:
לאור המצב תחת המאמן החדש, נקודה משש בליגה וחמישה הפסדים בגביע הטוטו, בהפועל יש שמתגעגעים למאמן שבעונת ליגת העל היחידה שלו במועדון התפטר בקיץ, הוחזר, פוטר, הוחזר, ופוטר; על הדשא הפסיד את משחקו הראשון, לחדרה של אביטן, ניצח בשני בזכות גול בדקה ה-87, ואז עשה 1:1 עם סכנין, ארבע פעמים 0:0 ברציפות (אחת מהן דרבי, כבוד!), הפסד למכבי חיפה, הפסד לבאר שבע, 0:0 מול רעננה, והביתה. ואז חזר, הקבוצה נותרה בפלייאוף התחתון, ושרדה.
למעשה, להוציא שבועיים מהסרטים - שלושה ניצחונות רצופים כולל שישייה מול לוזון וחמישייה מול אשדוד - מעריצי רפואה מתהדרים בני דברים:
1 "הוא יודע להעמיד קבוצה על המגרש".
2 "הוא יודע לעמוד מול הבעלים".
אז ככה, 1: העמדה על המגרש היא חשובה אבל עדיף לנצח ואת זה רפואה עשה רק שמונה פעמים בליגה. ו-2: ראינו איך הוא עמד מולם, איזו דינמיקה זה יצר ואיך זה נגמר.
לזה מתגעגעים - תבינו עד כמה מעליב זה.
הרי מאמנים הם לא הסיפור פה ואם כבר הביקורת על אביטן בעצם טוענת שהוא לא הצליח לנצח את הבעלים שלו: הוא לא איים שיילך (כמו רפואה) אם לא יגיע רכש ואם ישוחררו שחקנים מובילים, הוא לא הצליח להתגבר על קיץ מופרע - גוטליב וספורי עזבו, דגני והפוסטים וסרט הקפטן, וגולת הכותרת: קבוצה שלא מצליחה לכבוש לא מצליחה להנחית חלוץ ועלולה לסכם קיץ בו שני החלוצים שהחתימה היו חלוצים שכבר חתומים בשורותיה, ומי היה מאמין - אותה קבוצה משלימה שני משחקים עם 0 איומים למסגרת מצד חלוציה!
ואת כל האין-רכש הזה (יוצא מן הכלל מאור בוזגלו) עושה הקבוצה עם כמות לא הגיונית לטובה של מנויים, 19 אלף צופים במשחק החזרה לבלומפילד ומכירות נאות של שחקנים. אביטן אולי יצליח לנצח את ההנהלה שלו, ואולי, כמו קודמו, לא יצליח. אבל אם בהפועל הזו באמת מתגעגעים לעידן קובי רפואה, אם באמת ההווה כל כך קודר עד שהוא גורם לעבר האפל להיראות בהיר, הנה ווין-ווין:
תחזירו את אלי טביב. אותו אף מאמן לא ניצח.
אל תפספס
- פער בין "התחושות" לתוצאות במכבי חיפה: "ככה אי אפשר לחלום על אליפות"
- בהפועל תל אביב התלוננו: "מביאי הכדורים של אשדוד קיבלו הוראה להיעלם"
- במכבי נתניה משוכנעים: "גבי קניקובסקי עוד יוביל את נבחרת ישראל"
- במ.ס. אשדוד מזהירים: "גם את העונה שעברה פתחנו מצוין. צריך יציבות"
- גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך
השבת בפסקה: הגאונים (100/100)
הגאון הקטן והגאון הגדול, קרא ברני ארדוב, הגאון הצלם, לדיא סבע ולערן לוי. מכבי נתניה כבר הוכיחה שאין בור שהיא לא יכולה לכסות, ואחרי שכבר בעונה שעברה התלהבנו משני גיבורים חדשים, בצ'יראי וקניקובסקי, המשחק אתמול כאילו יצק אותם לתוך התבנית, גם אם בתפקידים הפוכים.
הגדול חיית רחבה, עם הכדור ובלי, בדחיקה או דהירה, וכמעט במספרת. "החלוץ הטוב בארץ", קרא לו שי ברדה, ולא טעה. הקטן מוסיף לכוח ים של מוח - אתמול טריו אסיסטים, בימין בריצה, בהגבהה אחרי חטיפה, בשמאל בנגיעה.
והנה, בזכות השואו והתיאום, נראה שאפילו הכינוי נתפס. איזה בישולים של הקטן, איזה גולים של הגדול. איזו תמונה של ה-גאון.
השבת בשורה: שנישאר בבית? (10/10)
שלושת המשחקים עם הכי הרבה צופים - 0:0. האשמה בנו?
orenjos@walla.co.il