צונאמי: הגל ששטף את מכבי תל אביב ואיש במועדון לא ידע לזהות

בווידאו: ולאדן איביץ' מתייחס להפסד של מכבי תל אביב מול סודובה

באותה מידה שהדהימה את הכדורגל הישראלי רק לפני כמה חודשים עם אליפות מפוארת, מותירה מכבי תל אביב כעת את אוהדיה ושונאיה פעורי פה. היו כאן כבר קבוצות אלופות שהתרסקו בקיץ. ספק רב אם הייתה מישהי שנעלמה כל כך מהר.

רק לפני פחות משלושה חודשים הגיעו ולאדן איביץ' ושחקניו לטרנר, למשחק בו הפועל באר שבע הייתה צריכה תוצאה כדי להשיג כרטיס למוקדמות הליגה האירופית. המשחק היה חשוב רק לברק בכר ולאלונה ברקת. זה נגמר ברביעייה לזכות מכבי תל אביב - כנראה הרביעייה הכי משקרת בעונה שעברה. אם ההחלטה ללכת על סגל כמעט זהה העונה התקבלה עוד במהלך הפלייאוף העליון שהיה מאוד פושר מבחינת מכבי תל אביב, החותמת הסופית התקבלה אחרי אותו משחק מול הפועל באר שבע. אלא שההצגה ההיא הייתה הבלחה יוצאת דופן.

מכבי תל אביב לא באמת שיחקה כדורגל איכותי במשך שלושת החודשים האחרונים של העונה שעברה. כבר מתחילת מארס, כשהאליפות בכיסה, זה היה גארבג' טיים. ברגע שהיה צריך להיות שם בטדי על הדשא בחצי גמר גביע המדינה מול בני יהודה, מכבי תל אביב לא הצליחה להתרומם. כשם שלא הופיעה אז במאני טיים, היא לא נכחה בשבועיים האלה של שיא הקיץ. אז זה נגמר בהפסד גביע המדינה. אם לא יקרה לא פחות מנס ספורטיבי בליטא, זה ייגמר עכשיו באובדן אירופה ואולי אף במפץ הרבה יותר גדול.

בדומה להפועל באר שבע של קיץ 2018, גם במכבי תל אביב לקו באותה תסמונת של ליקוי מאורות. אלא שבבאר שבע זה קרה אחרי שלוש שנים של אליפויות. בתום שלוש עונות שליטה בכדורגל הישראלי וכשחלק מכוכביה עזבו או כבר לא היו בשיאם, זה היה טבעי שבאר שבע תחווה ירידה. אלא שממש כמו במכבי תל אביב שלא ידעה לראות את הדברים, גם בבאר שבע לא הבינו שזה מגיע. אלונה ברקת בנתה סגל עמוס והשקיעה המון, אבל הקבוצה לא הייתה יכולה להתרומם אחרי ששתתה מים מהעננים במשך שלוש שנים.

למכבי תל אביב זה קרה אחרי אליפות אחת, וכאן הכישלון הגדול. אם זו הייתה אליפות רגילה עם יריבות שנאבקות בה עד הרגע האחרון, יכול להיות שהמצב לא היה מידרדר למקום אליו הגיע כעת. אלא שמכבי תל אביב זכתה באליפות חסרת תקדים. התקשורת, האוהדים וגם ההנהלה היו בשיגעון ויצאו מגדרם כדי לפרגן. רובד אחרי רובד נבנו במועדון שכבות התנשאות שכעת קשה מאוד להסיר.

היו בכל זאת כמה שחקנים שראו את הנולד ודיברו בגלוי על כך שמכבי תל אביב לא שווה ליגת אלופות וספק אם תוכל להגיע לשלב הבתים בליגה האירופית בלי חיזוק. שחקנים כמו דור מיכה אמרו בגלוי שהקבוצה לא מספיק טובה לאירופה. במקום להקשיב לכך, להפנים ולתקן, במכבי תל אביב העדיפו לכעוס ולחפש מי הם הלוזרים שלא מאמינים. לא מן הנמנע שה"התלבשות" של איביץ' דווקא על מיכה לפני עשרה ימים היא גם בשל העובדה שהוא לא אהב שהשחקן שלו מרים ידיים ולא מאמין בכוח הקבוצה להתמודד באירופה.

באירוע האליפות במתחם הלייב פארק בראשון לציון היו הרבה כותרות באמצע חודש מאי. העיתונאים יצאו עם שלל רב. אחת מהן הגיעה מבן מנספורד שהבהיר כי הקבוצה תעשה מעט מאוד שינויים בקיץ. "אתה רוצה לומר ש-90 אחוז מהסגל שלכם יישאר לעונה הקרובה?", שאלתי. מנספורד השיב: "בוודאות".

ההחלטה הזו היא הבסיס לכל מה שקרה הקיץ במכבי תל אביב. בזמן שבתקשורת רבים מקוננים על כך שאלי דסה לא הושאר, ההחלטה הנכונה הייתה לרענן את השורות ולסיים את ההתקשרות עם עוד כמה שחקנים מלבד דסה. ההחלטה להחזיר את ניק בלקמן שהיה שותף לתקופה רעה במכבי תל אביב, לצד החוזים שניתנו לאלירן עטר ואיתן טיבי, הם רק חלק מהחלטות שנויות במחלוקת שהתקבלו.

בקיץ בו לראשונה מאמן במכבי תל אביב ממשיך לעונה נוספת, כל שכן מאמן אלוף, היה חייב לרענן בצורה מאסיבית את הסגל. להביא שחקנים רעבים. בדיוק אותו רעב עליו דיבר איביץ' אמש בתום המשחק. רעב שהוא לא ראה שחסר. במחנות האימונים בהולנד, איביץ' היה רחוק מלזהות את מה שמתקרב אליו. הוא היה בטוח בשחקנים שלו והוא טעה.

אפשר גם להעריך ולקבל בהבנה גדולה את הטעות הזו של איביץ'. גם הוא וגם ההנהלה החליטו להאמין בשחקנים שהביאו את מכבי תל אביב לאליפות הזו. מעבר להחלטה המקצועית שהתבררה כמקח טעות, היה כאן צידוק מוסרי. מי שהביא אותך לאליפות ומי שהחזיר אותך למוקדמות ליגת האלופות, הוא זה שיקבל את ההזדמנות להביא אותך לשם. זו החלטה שצריך להעריך, אבל זו הייתה החלטה מוטעית. המשבר הנוכחי בין איביץ' לחלק משחקניו ילמד אותו שבכדורגל כנראה צריך גם לקבל החלטות לא פופולריות.

בקנה המידה התקשורתי של מכבי תל אביב, מה שעובר כרגע על הקבוצה הוא בבחינת צונאמי. הכתבות הגדולות למחרת ההפסד לסודובה על התקרית עם מיכה, המרמור של עטר ועל ההתנגשות בין איביץ' לחלק משחקניו, הן לא התפריט הקבוע של קרית שלום. זה מתאים לבית וגן ולכפר גלים. שם כבר שנים לא שקט. השאלה לאן לוקחים את הספינה הזו מכאן. לבן מנספורד ניסיון מועט בתחום. ברק יצחקי הוא בוגר בית"ר ירושלים, אבל בית הספר הזה לא היה מספיק טוב בפתרון משברים לטווח ארוך. איביץ' עצמו מאמן צעיר בלי הרבה ניסיון וגם הוא צריך הכוונה. כשבעל הבית כל כך רחוק וכשאת יד ימינו אף פעם לא שומעים, הכדור עובר אל השחקנים.

נהוג הרי לומר שיש במכבי תל אביב חדר הלבשה בריא עם שחקנים כמו שרן ייני, אבי ריקן ואיתי שכטר שלא נותנים לרעשים לחדור פנימה. אז כנראה שכן קורה משהו והוותיקים מנסים ליישר את ההדורים ולהרגיע, אבל ספק אם זה יעזור כדי לעבור את סודובה ששוב ידעה לנצל את כל החסרונות המקצועיים של מכבי תל אביב, וזה עוד בטרם היה צורך לגעת בבעיה שיש כמעט לכל שחקן הקיץ. מדור פרץ שמרגיש שהוא היה צריך לצאת לאירופה עכשיו ותחושת התסכול משפיעה מאוד על צורת משחקו ועד שחר פיבן שחש שמגיע לו חוזה חדש אחרי מה שהוא נתן בעונה שעברה. מדור מיכה שיודע שאם אורוש ניקוליץ' היה בריא הוא היה משחק במקומו ועד אלירן עטר שזוכר היטב איך הגולים שלו השאירו את מכבי תל אביב בתמונה בקיץ לפני שנה. מז'איר אמאדור שלא היה שלם בכלל עם הישארותו ועד ההימור על אנדראס יאניוטיס שלא שיחק כדורגל חצי שנה.

מיטש גולדהאר ידע להכיל בעבר כישלונות כשהאמין בדרך. בעיקר אצל ג'ורדי קרויף הוא בלע הרבה צפרדעים ולא התלונן יותר מדי על הטעם. לאיביץ' אחרי האליפות האחרונה ניתן מעמד כמעט כמו זה של קרויף. אם היה מדובר רק בכישלון מקצועי, זה עוד היה עובר. עכשיו המבחן הוא ביכולת לנטרל את הליקויים החברתיים העמוקים שהתגלעו וקרבות האגו שתמיד מתלווים לסיטואציות כאלה. עיסוק שלא עניין את מכבי תל אביב הרבה מאוד זמן הפך עכשיו לציר המרכזי של המועדון.