שי קונסטנטין ומקס גרצ'קין גדלו בשני בניינים סמוכים בחולון, צמוד למגרש צפרירים. בגילאי הילדים השניים שיחקו יחד והתבלטו במדי צפרירים חולון, ובגיל 10 המשיכו הלאה - קונסטנטין לבני יהודה וגרצ'קין למכבי תל אביב. הקיץ, בגיל 23, צמד המגינים שוב התאחד, הפעם בבית"ר ירושלים, אבל על אף גילם הצעיר שניהם כבר עברו לא מעט בדרך לטדי.
כשאומרים שי קונסטנטין זה בא בחבילה אחת עם האבא, משה קונסטנטין, שעד לפני שנה אימן במחלקת הנוער של בני יהודה. האב גדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב ואת הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ערך בטדי ב-1993, במשחק העונה בין בית"ר ירושלים למכבי תל אביב. השתיים התמודדו על האליפות, ובסיבוב השלישי הצהובים הגיעו לבירה בפיגור של שלוש נקודות מהמוליכה בית"ר. האורחים הוליכו משער של אבי נמני שאמור היה להעלות אותם למקום הראשון, אך רונן חרזי הישווה בשער יפהפה ושמר על הסטטוס קוו בפסגה, בדרך לאליפות.
אוהדי בית"ר הוותיקים זוכרים את המשחק המדובר כאחד המשחקים הכי משמעותיים שהיו בטדי לאורך ההיסטוריה, ומציינים שבשער של חרזי הייתה תחושה שהאיצטדיון עומד לקרוס. גם משה קונסטנטין עדיין לא שכח את אותו משחק, בו נזרק למערכה על ידי אברהם גרנט כמגן שמאלי, למרות ששיחק כל הקריירה כמגן ימני: "עשר שניות לפני כן אמרתי לאמיר שלח שאני אצמד לחרזי", הוא משחזר. "הוא אמר לי תתקדם קדימה, אני נשאר איתו. אילן אלהרר בעט כדור ארוך, חרזי ברח לשלח והשאר היסטוריה".
כעבור 25 שנה הפך בנו שי לשחקן מוביל בליגת העל באותה עמדה. לאורך השנים במחלקת הנוער של בני יהודה הוא שיחק בהרבה תפקידים אך מעט מאוד כמגן. רק בנערים א' הוא עבר לתפקיד הנוכחי שלו. הוא שיחק כחלוץ וכקשר 50:50 והבקיע הרבה שערים בזכות הבעיטה המצוינת שלו. בקיץ הקודם הוא חזר מהשאלה לנצרת עילית ולא היה ברור אם יישאר או שוב יושאל.
"במחנה האימונים בשנה שעברה בני יהודה רצו לצרף מגן זר שהתאמן איתם, ושי אמר לי 'אבא, הלוואי שיצרפו אותו ואני אתמודד איתו'", מספר משה. "תמיד השרשתי בו את זה ואמרתי לו שהוא צריך לתת למאמן עוד אופציה, עוד כיוון, עוד תחרות". עד שמאור קנדיל נמכר למכבי תל אביב הוא היה אמור להיות מגן מחליף במקרה הטוב, אבל אחרי שהרשים במחנה הוא קיבל הזדמנות, לקח אותה בשתי ידיים וסיים עונת פריצה נהדרת עם תשעה שערים וחמישה בישולים.
לקראת סיום העונה קונסטנטין החל להיות מבוקש. בית"ר כבר החתימה אותו על חוזה אך השאיר לעצמה אופציה לצאת ממנו אם לא תגיע להבנות עם בני יהודה על דמי ההשבחה. השיחות אכן נתקעו, המגן היה לחוץ מאוד לאחרונה וגם האב החל לחשוש: "אני זוכר שיום לפני שנסגר עם בית"ר דיברתי עם הסוכן גלעד קצב ואמרתי לו שאני מרגיש שאנחנו רדומים, אבל הוא אמר לי תן לי יום יומיים ובסוף הכל הסתדר". בדיוק כמו במקרה של מכירת קנדיל, הפעם מכירתו של דוד קלטינס להפועל באר שבע פינתה לו את הדרך, וקונסטנטין הגיע לטדי לקרוא תיגר על אנטואן קונטה באגף ימין.
אצל מקס גרצ'קין הסיפור דומה. הוא עשה את המעבר בגיל נערים למכבי תל אביב אחרי שצפרירים סירבה לשחררו בחינם והוא כבר היה על סף כניסה להסגר קטין עד שהצהובים הסכימה לשלם כמה עשרות אלפי שקלים עבורו והוא נקלט בקרית שלום. רק בשנה השניה בנוער הוא התחיל לשחק כמגן שמאלי, כשלפני כן הוא שובץ כקשר שמאלי ומאחורי החלוץ, עד שזיו אריה זיהה את הנתונים והציע שיעבור לשחק בעמדה שבה הוא מתפקד עד היום.
בבוגרים הוא לא הצליח להיקלט, עם השנים הוא הושאל לבית"ר תל אביב\רמלה, רמת השרון ובעונה החולפת להפועל חדרה, כאשר בקיץ שעבר סיכם עם מכבי תל אביב על התרת חוזהו שנה לפני סיומו בהסכמה לכך שהיא תקבל 50% ממכירה עתידית שלו.
כמו קונסטנטין, גם לגרצ'קין היה הורה צמוד לכל אורך הדרך - אמו אלה. המשפחה עלתה לישראל מאוקראינה שמקס היה בן שלוש. האם לא זוכרת קשיי התאקלמות של הילד: "הוא תמיד היה מאוד חברותי והשתלב עם הרבה אנשים. תמיד אמרו לי שנראה כאילו הוא נולד וגדל בארץ. אנחנו 20 שנה כבר כאן והוא אף פעם לא הרגיש שונה".
"לא פיספסתי אף משחק שלו", היא מספרת. "מהרגע שהוא התחיל ללכת הוא היה עם הכדור ברגל. בגיל 7 כבר לקחנו אותו לצפרירים, כל הזמן תמכנו בו ובמה שהוא רוצה לעשות. ככה אני חושבת שזה צריך להיות, הוא בחר את המקצוע שלו ברגע שדרך בפעם הראשונה על הדשא. זה אף פעם לא היה קל כלכלית אך אנחנו מאמינים שהילד צריך לעסוק במה שהוא אוהב".
"הייתה תקופה קשה עם המעבר למכבי תל אביב וכל הבעיות שהיו מסביב", הודתה. "אבל הוא תמיד סימן לעצמו מטרות ועמד בהן. כשהוא הגיע לליגת העל זה היה רגע בלתי נשכח עבורי, ועכשיו כשהוא במועדון גדול כמו בית"ר ירושלים ומגשים חלומות אני עוד יותר מאושרת בשבילו. הוא עושה המון בשביל המשפחה בכל היבט אפשרי. הוא ילד עם ערכים. הוא בחר במקצוע שהוא אוהב אבל הוא היה גם תלמיד טוב וההשכלה חשובה לו בעתיד, הוא יודע איך לנתב את עצמו כדי לעשות את הדברים נכון, הוא אמנם צעיר אבל מאוד אחראי ובוגר".
בגיל 10 שי קונסטנטין ערך שני אימונים במכבי תל אביב, שובץ כבלם, לא התלהב והחליט לחזור הביתה ולשחק ליד החברים בצפרירים. המאמן שלו ושל גרצ'קין היה לא אחר מאשר משה קונסטנטין. "שי שיחק חלוץ ומקס קשר ומגן שמאלי", הוא נזכר. "כבר אז ראו שמקס כישרוני ויוכל להתקדם משמעותית. הם נהיו חברים טובים, מקס היה כמו בן בית אצלנו. הוא ילד טוב באישיות שלו, מסוג האנשים שאתה רוצה שיהיו ליד הבן שלך".
הקושי האמיתי שלו היה דווקא לאמן את בנו: "אני אימנתי את המחזור של מקס, ושי עלה לשנתון גדול יותר. יום אחד לא היה לשנתון שלו משחק וביקשתי לצרף אותו אלינו. במהלך המשחק הוא איבד כדור בשלומיאליות וזה הרגיז אותי, הוצאתי אותי כי הוא מהשנתון הבוגר יותר ואמור לשמש דוגמה. זה עשה לי הרבה בלגאן בבית, שי כעס עליי מאוד ואשתי התעצבנה ואמרה לי 'למה עשית לו את זה? למה אתה עושה ככה לילד?'. אמרתי לה שאצלי אין חכמות, אני מצפה ממנו ליותר מכולם. הוא היה זחוח עם הפס והצורה שאיבד את הכדור, הרגשתי שאני חייב להוציא אותו".
כשקונסטנטין האב אומר על גרצ'קין שהוא "מסוג האנשים שאתה רוצה שיהיה ליד הבן שלך", הוא מסביר בדיוק את השינוי ברמת חדר ההלבשה של בית"ר. אי אפשר לדעת איך הכל יתחבר מקצועית, אך ברמת האישיות כבר ברור שיוסי בניון עשה מהפכה בחדר ההלבשה בניסיון לנקות דמויות רעילות והכנסת טיפוסים חיוביים שיתמודדו על מקום בהרכב.
אז מה יעלה בגורלם של קונסטנטין וגרצ'קין? על הנייר שניהם מתחילים את הדרך כמחליפים- קונסטנטין של קונטה וגרצ'קין של מגן שמאלי זר שאמור להגיע בקרוב. בפועל, סיפור הקריירה שלהם עד עתה מלמד שבשקט, בסבלנות ובעבודה קשה השניים משיגים בסופו של דבר את מה שהם מכוונים אליו.