פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כמו שברצלונה לא תלבש פסים: כמה נדיר הקאמבק של ניקולה מירוטיץ'?

        הפנטזיה על פטרוביץ' בפיינל פור בתל אביב. החיפוש של דנילוביץ' אחר האושר. השקר של פיטינו שהטריף את ראדג'ה. ושברון הלב של קירילנקו. מצעד הקאמבקים המפתיעים לאירופה, שהדהימו לפחות כמו המעבר של בארסה למדי משבצות

        כמו שברצלונה לא תלבש פסים: כמה נדיר הקאמבק של ניקולה מירוטיץ'?

        מה הסיכוי שניקולה מירוטיץ' יזנח את קריירת ה-NBA שלו ויחזור לאירופה? בערך כמו שברצלונה תפסיק ללבוש מדי פסים. זו, פחות או יותר, הייתה התגובה המיידית, המתבקשת והמעט מזלזלת לדיווחים המוקדמים על מועמדותו של הפורוורד המונטנגרי/ספרדי לקבוצת הגלאקטיקוס המתהווה בקטאלוניה. ואז התברר ששני הדברים עומדים לקרות במציאות.

        בסוף השבוע הכריזה בארסה באופן רשמי על מה שהיה ידוע כבר מספר ימים, ופירסמה את כרזת הוולקאם למירוטיץ', שבה הוא לא נראה בכותונת הפסים המיתולוגית - אלא בגופיית משבצות חדשה שתעטר העונה כמה מטובי השחקנים ביורוליג.

        בשנים האחרונות איבדה אירופה כמה משחקניה הטובים ביותר לטובת הכסף הגדול והיוקרה המקצועית מעבר לים. ונסן פוארייה, ניקולו מלי, מרקו גודוריץ', לוקה דונצ'יץ', בוגדן בוגדנוביץ' ומילוש תאודוסיץ' הם הבולטים ברשימת הכוכבים שעברו את המסלול הטבעי לליגה הטובה בעולם. קאמבקים בכיוון ההפוך היו קיימים תמיד, וחלקם היה מסעיר ומרגש, אבל נדירים המקרים שבהם שחקן בשיא פריחתו בחר לבצע צעד שכזה.

        לכבוד המאורע דירגנו את הקאמבקים הבולטים של אירופאים לאירופה. היו כבר כוכבים שחזרו לאחר שלא מצאו את מקומם ב-NBA (שרונאס יאסיקביצ'יוס ומילוש תאודוסיץ'), כאלו שמיהרו לחזור אחרי שנה אחת בלבד (ואסיליס ספאנוליס וחואן קרלוס נבארו) או מי שחזרו לעונת פרישה (ארווידאס סאבוניס). כל אלה לא נכנסו לרשימה. נתמקד דווקא בשחקנים שהצליחו בארה"ב, היו בשיא כוחם ובכל זאת הפתיעו והתקמבקו. רובם ככולם הפגינו יכולת מרשימה על הפרקט, אבל יש נקודה שאמורה להטריד את אוהדי הבלאוגראנה: למעט יוצא דופן אחד, איש לא זכה להניף את גביע אירופה מיד לאחר שובו.

        ניקולה מירוטיץ' (אתר רשמי)
        כותונת הפסים הוחלפה בגופייה משובצת. מירוטיץ' (מתוך האתר הרשמי של ברצלונה)

        5. המלך סשה התגעגע לכתר

        1997/98, סשה דנילוביץ' (27) לווירטוס בולוניה
        המטרה: חיפוש אחר אושר
        מעמד לפני העזיבה: 1.9 מיליון דולר בעונה

        כשדראז'ן פטרוביץ' המנוח הגיע כאלוף מעוטר ומפואר מאירופה ל-NBA, הוא ישב במשך שנתיים על הספסל לפני שקיבל צ'אנס אמיתי להפוך לכוכב שיהיה. כשסשה ג'ורג'ביץ' ביצע את הצעד, נדרשו לו שבועות ספורים להבין לאן הרוח נושבת והוא ביקש להשתחרר. שותפו המיתולוגי בפרטיזן בלגרד, סשה דנילוביץ', נהנה מלוקסוס שונה לחלוטין.

        מקום מיידי בחמישייה, 30 נקודות על הראש של פיניקס, תצוגת 7 מ-7 לשלוש במדיסון סקוור גארדן, טרייד מפתיע ו-12.8 נקודות למשחק. את כל זה עשה דנילוביץ' בשנתיים בלבד, וזה לא אמור להפתיע: הקריירה שלו התנהלה בקצב כה מסחרר, עד שהוא פרש בגיל 30 כשנחשב כבר לאחד הגדולים ביבשת.

        הגארד הסרבי העיד על עצמו שהיה אומלל במיאמי, והמעבר הכפוי לדאלאס לווה בלא מעט ביקורת עליו. בארה"ב כינו אותו "פרימדונה", הוא הירבה להתעמת עם שופטים ועם יריבים, ואופיו היה (כך טענו אז, לפחות) הסיבה העיקרית לכך שההיט שיחררו אותו. ביוני 1997 הוא ויתר על שנתיים מובטחות בחוזהו וחזר במפתיע לווירטוס (קינדר) בולוניה עבור חוזה בגובה חמישה מיליון יורו לשלוש עונות.

        דנילוביץ', בניגוד לשאר השחקנים ברשימה, זכה בגביע אירופה כבר בעונת הקאמבק שלו. במשחק החזרה מסר תשעה אסיסטים נגד הפועל ירושלים, בגמר הגיע ל-13 נקודות (לא מעט, בהתחשב בעובדה שהאיטלקים ניצחו את א.א.ק אתונה 44:58) ולאורך העונה כולה עמד על 17.5 בערב.

        הכדורסלן פרדראג דנילוביץ (GettyImages)
        הספיק כל כך הרבה, ופרש בגיל 30. דנילוביץ' (צילום: Getty Images)

        4. טריומף ליובר... מי?!

        2008/09, ננאד קרסטיץ' (25) לטריומף ליוברצי
        המטרה: להשתקם מפציעה ולחזור לשוק השחקנים
        מעמד לפני העזיבה: 1.9 מיליון דולר בעונה

        קיץ 2008 התאפיין בשבירה זמנית של המונופול האמריקאי: ג'וש צ'ילדרס עזב את אטלנטה וחתם באולימפיאקוס על החוזה הגבוה ביותר בתולדות הכדורסל האירופי, והוא לא היה לבד. גם נבארו, קרלוס דלפינו, בוקי נכבאר, פרימוז' ברזץ וחורחה גרבאחוסה עזבו את ה-NBA, אף שהיו להם אופציות ריאליות להמשיך, אבל המפתיע מכולם היה צירופו של ננאד קרסטיץ' לטריומף ליוברצי.

        השתלבותו של קרסטיץ' בניו ג'רזי נטס הייתה מהירה ומרשימה, והוא נבחר לחמישייה השנייה של הרוקיז ב-2005; בהופעתו הראשונה בפלייאוף ניפק 18.3 נקודות למשחק; ב-2007 כבר היה מועמד לגיטימי לאולסטאר, ואת שלוש עונותיו הראשונות בליגה סיים עם 12.4 נקודות ושישה ריבאונדים בערב. קרע ברצועה הצולבת בברך הפך אותו מכוכב בהתהוות לשחקן בסימן שאלה. את עונת השיקום עבר בנטס, ובמקום לעשות את הצעד הבא בקריירה, הוא התקשה לקבל יותר מחוזה מינימום.

        הסנטר הסרבי חתם על חוזה עתק בגובה תשעה מיליון דולר לשלוש שנים בטריומף ליוברצי (לשעבר דינמו מוסקבה האזורית), ששיחקה ביורוצ'אלנג'. הוא עצמו היה סביר פלוס, עם 13.3 נקודות ו-7.3 ריבאונדים, אבל כמאמר הקלישאה "אפילו לא נשאר לחג המולד".

        חודשיים לאחר פתיחת העונה, בדצמבר 2008, השתכנעה אוקלהומה סיטי ת'אנדר שקרסטיץ' השתקם; הוא ניצל את סעיף היציאה שהיה בחוזהו, וחתם לשלוש שנים ב-OKC תמורת כחמישה מיליון דולר ברוטו בעונה. הוא חזר להיות שחקן חמישייה (אם כי לא הצליח להגיע למוצעי דאבל פיגרס), והקאמבק השני והמוצלח שלו לאירופה התרחש כעבור כמעט שלוש שנים, כשעבר בקיץ 2011 בצסק"א מוסקבה.

        ננאד קרסטיץ' (AP)
        חודשיים הספיקו להוכיח שהשתקם, והוא התעופף חזרה לארה"ב. קרסטיץ' (צילום: AP)

        3. זיכרונות מהמסע לאילת

        1997/98, דינו ראדג'ה (30) לפנאתינייקוס
        המטרה: להימלט מאחת הקבוצות הגרועות בליגה
        מעמד לפני העזיבה: 5.3 מיליון דולר בעונה

        היום זה יישמע כמו סצנה שלקוחה מסרט מדע בדיוני, אבל הכוכב הגדול ביותר שנחת בקיץ 1997 באירופה בכלל לא שיחק ביורוליג. פנאתינייקוס ניצלה הזדמנות פז להחתים את דינו ראדג'ה, אף ששיחקה ביורוקאפ (אז עדיין תחת ניהולה של פיב"א), לא מעט בזכות/באשמת מאמנה לעתיד ריק פיטינו.

        לעונתו הרביעית והאחרונה בבוסטון סלטיקס הגיע הכוכב הקרואטי בשיאו: הוא עמד על 17 נקודות למשחק ב-NBA, והשתכר 5.3 מיליון דולר לעונה, אבל פציעה בברך שיבשה את כל התוכניות; הוא הושבת לחודשים ארוכים, הקבוצה התרסקה עם מאזן 67:15 ואז הגיע המאמן החדש כדי להושיע אותה.

        "נפגשתי עם פיטינו ושאלתי אותו איך אני משתלב בתוכניות שלו", סיפר ראדג'ה בזמנו. "אהבתי את בוסטון ורציתי להישאר, אבל היו כל מיני שמועות על טרייד שהוא מתכנן עליי, וניסיתי להבין איפה אני עומד. ביקשתי ממנו שאם יוותרו עליי, שלא יעבירו אותי לקבוצה לא תחרותית. הוא הביט בעיניי ואמר לי 'דינו, אל תדאג. יהיה לך תפקיד מרכזי בהתקפה שלנו, הכדור יעבור דרכך'. חמישה ימים אחר כך גיליתי שאני עובר בטרייד לפילדלפיה, הקבוצה הכי גרועה בליגה. חשתי נבגד. אני לעולם לא אעבוד עם אדם ששיקר לי".

        ראדג'ה נמלט מהסיקסרס וקיווה להשלים באתונה זכייה בשלושת התארים האירופיים (אחרי שהניף פעמיים את גביע האלופות עם יוגופלסטיקה ופעם אחת את גביע קוראץ' עם וירטוס רומא). מספר 14 שיתף פעולה עם ביירון סקוט, העמיד ממוצעים מפלצתיים של 20.9 נקודות ו-9.8 ריבאונדים, ואת שיאו העונתי (30) קלע בניצחון חוץ על מכבי רעננה - אבל כמעט הודח מהיורוקאפ כבר בשמינית הגמר, אחרי הפסד מפתיע להפועל אילת בשמינית הגמר. פאו התאוששה בגומלין וניצחה, לפני שהודחה בחצי הגמר בידי אולימפיה מילאנו.

        תומר שטיינהאור, עירוני רעננה (ברני ארדוב)
        פילדלפיה? פאו עדיפה. ראדג'ה שומר על תומר שטיינהאור (צילום: ברני ארדוב)

        2. להיות מסי של מחלקת הכדורסל

        2019/20, ניקולה מירוטיץ' (28) לברצלונה
        המטרה: טרם התבררה
        מעמד לפני העזיבה: 12.5 מיליון דולר בעונה

        בניגוד לשחקנים האחרים ברשימה, שהתקשו למצוא את מבוקשם או ניסו להשתקם מפציעות, מירוטיץ' לא היה אמור להיתקל בבעיות ממשיות בדרכו לחוזה הבא ב-NBA. הוא אף פורסם כמועמד לחתום על חוזה של 45-40 מיליון דולר לשלוש שנים, ובכל זאת הפתיע ובחר בבארסה.

        על פי חלק מהדיווחים, הפורוורד חיפש יציבות בקריירה בתום חמש עונות מוצלחות בליגה. בשנתיים האחרונות הוא הוטרד מפציעות כאלו ואחרות, והחמיץ לא מעט משחקים, אבל כשעלה לפרקט - הצטיין. זה לא מנע מקבוצותיו לוותר עליו בטריידים. בפברואר 2018 הועבר משיקגו לניו אורלינס, אף שהעמיד ממוצע שיא של 16.8 נקודות למשחק; בפליקאנס הגיע לנתון כמעט זהה (16.7), ובפברואר האחרון שוב נשלח ליעד חדש, הפעם מילווקי.

        מירוטיץ', שהחל לשחק כדורסל רק בגיל 13, עבר לריאל מדריד כבר כשהיה בן 14 - וכעת ישחק בשורות יריבתה המושבעת. החתמתו מציתה את הדמיון, בייחוד לאור העובדה שהוא יהיה נושא הדגל בחמישיית החלומות של בארסה, לצד תומא הרטל, קורי היגינס, אלכס אברינס וברנדון דייויס. השאלות שנותרו פתוחות הן איך סוללת הכוכבים הזו תתמודד עם משטרו הנוקשה של המאמן המעוטר והוותיק סווטיסלאב פשיץ', והאם הפרויקט השאפתני הזה יעמוד בלחץ הציפיות.

        ניקולה מירוטיץ' במדי מילווקי באקס (AP)
        אחרי שלוש קבוצות בשנתיים, הוא מחפש יציבות. מירוטיץ' (צילום: AP)

        1. סרט קיטשי עם סוף עצוב

        2011/12, אנדריי קירילנקו (30) לצסק"א מוסקבה
        המטרה: לזכות בגביע אירופה לפני החזרה ל-NBA
        מעמד לפני העזיבה: 17.8 מיליון דולר בעונה

        שביתת השחקנים ב-NBA, שמנעה את פתיחת עונת 2011/12, הובילה לא מעט כוכבים אירופאים ואמריקאים לשמירה על כושר במפעלי היבשת. אלא שבניגוד לטוני פארקר, ניקולא באטום, דנילו גלינארי, ניקולה פקוביץ', ניקולה ווצ'ביץ', תאבו ספולושה וג'ורדן פרמאר, אנדריי קירילנקו נשאר בצסק"א מוסקבה גם לאחר שחזרו לשחק כדורסל בארה"ב.

        בעונה שלפני השתכר AK47 לא פחות מ-17.8 מיליון דולר ביוטה ג'אז והשלים עשור נפלא במועדון (תשע מעשר העונות בדאבל פיגרס), אבל החזרה הזמנית לצסק"א הציתה בו ניצוץ שספק אם בעצמו ידע שמקנן בו: הוא רצה להשלים את המשימה שנקטעה ב-2001, כשהיה רק בן 20 והפסיד עם הרוסים למכבי תל אביב בפיינל פור של הסופרוליג. הכסף בכלל לא היווה שיקול. את שכרו במוסקבה הוא תרם לצדקה, ואחר כך הסביר ש"נשארתי כי חשתי אחריות על הקבוצה שאליה הצטרפתי".

        קירילנקו היה השחקן הטוב ביותר ביורוליג, בפער עצום מכל אחד אחר, ונבחר ל-MVP של העונה. הממוצעים היבשים, 14.1 נקודות ו-7.5 ריבאונדים, מספרים חלק קטן מאוד מהסיפור כולו; המדד שלו (24.2) מסגיר מעט יותר פרטים, מכיוון שהוא הגבוה ביותר שנרשם במפעל מאז אנתוני פארקר ב-2005 ועד היום. בניגוד למירוטיץ', הכוכב הרוסי לא קשר את עתידו ביורוליג, והוא כבר נגע בחלום כשהצעיד את צסק"א ליתרון של 19 נקודות בגמר מול אולימפיאקוס. אלא שאז הגיע הקאמבק המטורף של היוונים והסתיים בגויאבת הניצחון של יורגוס פרינטזיס.

        הקאמבק הנפלא של קירילנקו הסתיים בטעם מר. בקיץ 2012 הוא חזר ל-NBA, הפעם במדי מינסוטה, וחזר גם למעמדו הרגיל, אם כי בשכר מופחת ("רק" תשעה מיליון דולר), אבל דעך עם הזמן בגלל בעיות גב. שלוש שנים מאוחר יותר פרש ממשחק, לא לפני שחזר לסיבוב פרידה קצר בצסק"א, שנחתם במפח נפש נוסף מול אולימפיאקוס בפיינל פור, הפעם בחצי הגמר.

        אנדריי קירילנקו (AP)
        הכי טוב באירופה מאז פארקר, ואז הגיעה הגויאבה של פרינטזיס. קירילנקו (צילום: AP)

        בונוס: הקאמבק שלא היה

        1993/94, דראז'ן פטרוביץ' (28) לפנאתינייקוס
        המטרה: לחזור בהמשך כשחקן חופשי לקבוצת צמרת
        מעמד לפני העזיבה: 1.6 מיליון דולר בעונה

        אי אפשר לעסוק ברשימה כזו מבלי לנקוב בקאמבק המפתיע והמרטיט ביותר, שהתבטל בנסיבות טראגיות. הפיינל פור שנערך ב-1994 ביד אליהו זכור לקהל הישראלי בעיקר בגלל מי שלא השתתפה בו - מכבי תל אביב, שנעדרה דווקא באותה עונה מגביע אירופה לאלופות. בדאלונה של ז'ליקו אוברדוביץ' זכתה בגביע, ובדיעבד התברר כי גורל אכזר מנע את מימושה של חוויית כדורסל מיוחדת במינה בהיכל.

        דראז'ן פטרוביץ' נחשב עדיין בעיני רבים לגדול השחקנים האירופאים בכל הזמנים. הוא היה פורץ דרך ב-NBA, ובעונת 1992/93 קלע 22.3 נקודות למשחק במדי ניו ג'רזי נטס, אבל בראיון האחרון בחייו, חמישה ימים לפני התאונה הטרגית שבה נהרג, גילה "מוצארט של הכדורסל" למגזין היווני "טריפונטו" כי החליט לחזור לשנתיים באירופה, במטרה לצאת שוב לארה"ב כשחקן חופשי - כנראה בבוסטון.

        פניו היו מועדות לפנאתינייקוס, שבה שיחקו בן ארצו הקרואטי סטויקו וראנקוביץ' וכוכב העל היווני ניקי גאליס. "הבטחתי לסטויקו שביחד נביא את גביע אירופה הראשון ליוון", סיפר פטרוביץ' באותו ראיון, שפורסם רק אחרי מותו. "אני כבר מחכה לגמר בתל אביב". בספר "ימי הדרקון", המגולל את סיפור חייו, תואר הקאמבק האופן נרחב. "אני לא אשכח את הבוקר הזה", גילה טאסוס סטפנו המנוח, שהיה אז מנכ"ל פאו. "ב-07:15 צילצל אליי נשיא המועדון, פאבלוס ינאקופולוס, ואמר לי: 'טאסוס, איבדנו אותו'. את מי, שאלתי, והוא ענה: 'את דראז'ן'. לא הבנתי. הזכרתי לו שכבר סיכמנו הכל, ושהחלפנו טיוטות חוזה. 'הוא נהרג בתאונת דרכים', השיב פאבלוס, ולא הפסיק לבכות במשך רבע שעה".

        פנאתינייקוס הופיעה לבסוף בפיינל פור בתל אביב, אך הפסידה בחצי הגמר ליריבתה המושבעת אולימפיאקוס. כעבור שנתיים היא הביאה ליוון את הגביע הראשון בתולדותיה בעזרתו של כוכב NBA אחר, דומיניק ווילקינס.

        פטרוביץ' (אתר רשמי)
        נותר רק לדמיין אותו יחד עם גאליס ביד אליהו. פטרוביץ' בראיון האחרון