אופק חדש: המנצחות והמפסידות הגדולות של דראפט 2019

דייויד גריפין הערמומי סידר לניו אורלינס הרבה מעבר למובן מאליו, דני איינג' הציל לבוסטון את העתיד, ורק פיניקס המשיכה לעשות את כל הטעויות האפשריות. אורן לוי עם הקבוצות המצטיינות והכושלות של הלילה

צילום ועריכת וידאו: צילום גולשים

בווידאו: חגיגות האליפות של אוהדי טורונטו

האם יש משהו יותר מפוקפק מבחינה אינטלקטואלית מאשר חלוקת ציונים, רגע אחרי הדראפט, הלא הוא הערב שמסמל את העתיד של ה-NBA? לאו דווקא. האם מישהו הולך לעצור אותי? חס וחלילה. לפניכם שש מצטיינות וארבע נכשלות. ברוח הכתבה עצמה, אני מעודד גם אתכם להתעלם מההיגיון הבריא, ולא לחכות כמה שנים לפני שאתם חווים את דעתכם בתגובות.

עוד בנושא

כצפוי: זאיון וויליאמסון נבחר ראשון על ידי ניו אורלינס, ג'ה מוראנט שני
יובל זוסמן לא נבחר בדראפט, ינסה להיכנס ל-NBA דרך מחנות הקיץ
לבחור אחרת: טורונטו, בוסטון וסימני השאלה החדשים סביב הדראפט
עדיף ללכת לבחירות חוזרות: עשר הבחירות הגרועות בתולדות הדראפט

עוד באותו נושא

כצפוי: זאיון וויליאמסון נבחר ראשון על ידי ניו אורלינס

לכתבה המלאה
לא הסתפק בפוטנציאל הכי גדול מאז אנתוני דייויס. דייויד גריפין (צילום: AP)

מצטיינות

ניו אורלינס

הפסקה הזאת כתבה את עצמה עוד לפני שהתחיל הדראפט. אחרי שבזז את הלייקרס - שמצידם קיבלו את השחקן הצעיר הכי טוב שעבר בטרייד מאז קארים עבדול ג'אבר בערך - דייויד גריפין המשיך לשים את החותם שלו על הדראפט. הג'נרל מנג'ר הטרי של הפליקנס לא היה צריך לעשות שום דבר בשביל שהערב הזה יהיה ערב מוצלח, אבל מי שחשב שהוא יסתפק בזה לא מכיר אותו כנראה.

זה התחיל בהתחלה - בבחירה הראשונה הפליקנס לא התבלבלו ולקחו את השחקן עם הכי הרבה פוטנציאל מאז, אממ...אנתוני דייויס. עידן זאיון וויליאמסון נפתח בניו אורלינס. גריפין המשיך לרפד את העתיד של הארגון, כשהעביר את הבחירה הרביעית לאטלנטה עבור נכסים נוספים - שתיים מהבחירות שקיבל בחזרה היו בסיבוב הראשון (שמונה ו-17, שהפכו לג'קסון הייז וניקייל אלכסנדר ווקר, בהתאמה), ובמקביל הצליח להשיל מעליו את החוזה הכבד של סולומון היל. ההתאמה של הייז למיקס הזה לא מושלמת - הוא יכול להיות חלק מהקו הקדמי הכי אתלטי בליגה ביחד זאיון, אבל מה שהסגל הזה צריך כמו אוויר לנשימה זה קליעה מבחוץ (הייז זרק שלוש זריקות מחוץ לצבע העונה).

אבל אני מקשקש. ההתרגשות בניו אורלינס מבעבעת כבר לקראת עונת 2019/20, והחיוך של זאיון עכשיו מרוח על הפנים של כולם. כשניתנה לו ההזדמנות לפנות ישירות לקהל המקומי, וויליאמסון נתן את הפיניש: "Let's Dance" - בואו לרקוד.

ועדיין, דרוש מקצה שיפורים בחבורה שנבנתה סביבו. זאיון וויליאמסון (צילום: GettyImages)

ממפיס

הגריזליס לא הסתבכו עם הבחירה השנייה, כשלקחו את רכז העתיד שלהם, ג'ה מוראנט. הפליימייקר השדוף ממארי סטייט ינסה להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר אחריו מייק קונלי שהועבר לאחרונה בטרייד ליוטה. כשבממפיס ראו שברנדון קלארק מגונזאגה, חביב האנליטיקאים, עדיין על הלוח, הם קפצו על ההזדמנות ועשו טרייד עם הת'אנדר כדי לשלוף אותו בבחירה ה-21. לקלארק יש פוטנציאל נהדר כשחקן משלים, עם אתלטיות וחכמת משחק שמפצים על הגודל הבעייתי שלו לעמדות הפנים (מוטת ידיים של 2.03 מטר בלבד), וקליעה טעונת שיפור. אם ימשיך להתפתח כקלעי, הוא יכול להתאים לגריזליס ומה שהם בונים שם עם מוראנט וג'רן ג'קסון ג'וניור.

קליבלנד

זה לא הולך להיות אסתטי במיוחד, לא בהתחלה. אבל הקאבס חטפו את הכישרון איפה שהוא היה, והם ידאגו להתאים את החלקים אחר כך. בניגוד לקיץ שעבר, נדמה שהם מבינים את מקומם בגלגל החיים של ה-NBA.

זה התחיל בדריוס גארלנד בבחירה החמישית. לגארלנד יש פוטנציאל אדיר כסקורר-יוצר. הקליעה שלו מכדרור היא אחד הנשקים הכי חזקים בדראפט הזה. אפשר לצפות שהקאבס ינסו למכור לנו לוקש על ההתאמה שלו לקולין סקסטון, וקו אחורי סטייל פורטלנד. האמת היא שסקסטון פשוט לא הוכיח שהוא טוב מספיק בשביל לוותר על גארלנד.

קווין פורטר ג'וניור כבר היה עם רגל מחוץ לסיבוב הראשון, והקאבס קפצו עליו בטרייד משונה עם דטרויט (ארבע בחירות סיבוב שני וחמישה מיליון דולר עבור הבחירה ה-30?). מדובר בהימור קיצוני עם סיכויים קלושים להצלחה. פורטר ג'וניור יכול בקלות למצוא את עצמו בסין או באוסטרליה לפני שחוזה הרוקי שלו נגמר, אבל התקרה שלו היא של שחקן חמישייה לעשור פלוס, ואולי למעלה מזה. בין גארלנד לפורטר קליבלנד לקחה את דילן ווינלדר מבלמונט הקטנה. אם הוא לא אתלטי מספיק בשביל להיות חלק מהקבוצה הטובה הבאה שקובי אלטמן מקים שם - לפחות הקליעה שלו תייצר ריווח שיעזור לשפוט איך הולך לאחרים. אני מאשר.

בוסטון

כשמחפשים מצטיינים, מאוד קל ללכת עם הסלטיקס. אין "אבל" בדרך, זו פשוט בחירה מתבקשת גם הפעם. דני איינג' הבין שקיירי אירווינג חותך, ואז ראה את אל הורפורד מוותר על 30 מיליון דולר כדי לחפש בית אחר. אז בקור רוח אופייני הוא עשה פרסה והחליט לפנות מקום כדי להיכנס לשוק השחקנים החופשיים. בניגוד לחלק מהנכשלות שלנו, לבוסטון יש סיכוי ריאלי להנחית אצלה את הכוכבים הגדולים.

ההימור על הכישרון של רומיאו לנגפורד בקצה הלוטרי התאזן מעט עם הבחירה ביציבות שמציע גרנט וויליאמס. בדרך כלל כשאתה עושה טרייד עם פיניקס אתה במצב טוב - הבחירה ה-24 והחוזה של ארון ביינס פינו מקום לקיץ, ובתמורה הם קיבלו מהסאנס את בחירת סיבוב הראשון של מילווקי. צעד סולידי.

לא מיצמץ לרגע. דני איינג' (צילום: AP)

אינדיאנה

אינדי לא תפסה יותר מדי כותרות, אבל כן עשתה טרייד עם פיניקס, וזה כבר סימן טוב, כמו שאמרנו. טי ג'יי וורן הגיע יחד עם הבחירה ה-32, שהומרה לשלוש בחירות סיבוב שני ממיאמי. וורן יכול לשחק ליד או במקום בויאן בוגדנוביץ' שמסיים חוזה. הוא הוכיח את עצמו כסקורר יעיל בליגה הזו, והפייסרס נואשים לשחקנים שפשוט יכולים לשים את הכדור בסל. הג'נרל מנג'ר המנוסה, קווין פריצ'ארד, יודע שהעיר שלו רחוקה מלהיות יעד אטרקטיבי לשחקנים חופשיים, אז הוא ניצל 12.5 מיליון דולר מהקאפ-ספייס של הקבוצה על שחקן שיכול לעזור באמת לה.

הסנטר גוגה ביטאדזה החליק לידי הפייסרס כפרי בשל בבחירה ה-18. את העומס בעמדות הפנים הם צריכים לפתור גם בלי קשר אליו, ואסור לוותר על הפוטנציאל שלו בשלב הזה של הסיבוב הראשון. לכבוד הדראפט הוא אפילו גילח את הזקנקן שגרם לו להיראות כמו הנבל בסרט סטודנטים.

דטרויט

רוב הסיכויים הם שדראפט 2019 לא יהיה זה שמשנה את העתיד של הפיסטונס, אבל הם לפחות נתנו לעצמם צ'אנס, עם ההימור על סקו דומבויה הצרפתי. על אף הדמיון הפיזי, ההשוואות לפסקל סיאקם לא ממש תופסות, כשלוקחים בחשבון את התזזיתיות המטורפת של הקמרוני - תכונה שדומבויה לא חולק איתו, אם להתנסח בעדינות. אבל הקליעה של דומבויה, שמתחבאת מאחורי אחוזים רעים, יכולה להתפתח לנכס אמיתי, ואת שאר הכלים כבר יש לו. אם דוויין קייסי יוכל להדליק אצלו אש, הפיסטונס מצאו פה משהו. הכישרון שלו אמיתי. ארבע בחירות סיבוב שני (פלוס שק של כסף) עבור הבחירה האחרונה בסיבוב הראשון זה גם אחלה.

הבשורה של דטרויט? צפו בסקו דומבויה בפעולה

נכשלות

וושינגטון

מה אתם יודעים, מסתבר שצריך ג'נרל מנג'ר בשביל ערב הדראפט. למקבלי ההחלטות בבירה אין את המנדט לקבל החלטות, והמצב של הוויזארדס ממשיך לדעוך לאיטו. אחרי שלא הצליחו לגנוב את טים קונלי מדנבר, הבעלים טד ליאונסס קיבל סווייפ שמאלה גם ממסאי יוג'ירי, דקה אחרי שלקח אליפות עם הראפטורס. בוושינגטון ממשיכים לנבוח על העצים הלא נכונים. הערב הזה לא היה שונה מהמגמה הכללית.

לרוי האצ'ימורה למשל, שנבחר תשיעי, יש המון כישרון, אבל חסר לו "הדבק" שיחבר את הכל כדי להפוך לשחקן כדורסל יעיל. קבלת ההחלטות של האצ'ימורה היא מה שגרם לאנשי מקצוע להיות סקפטיים לגביו. ראינו את הסרט הזה כבר, בחירות גבוהות של שחקנים שיש להם הכל חוץ מתחושה למשחק. אין לו סוף טוב. ולמי שעדיין מאמין, נזכיר רק שוושינגטון לא הזמינה את האצ'ימורה לאימון, או אפילו יצרה איתו קשר לפני שבחרה בו, על פי דיווחים.

פיניקס

הטריידים שעשו הסאנס הם כמו סימני דרך מפורטים לשום-מקום. דריו שאריץ' והבחירה ה-11 הגיעו עבור הבחירה השישית - על פניו הכל טוב. אבל אז גילינו שבבחירה הזאת הם לוקחים את קאם ג'ונסון מצפון קרוליינה, שהיה על התפר של הסיבוב הראשון והשני לאורך כל השנה. ג'ונסון - שמבוגר מדווין בוקר בשמונה חודשים - גבוה לעמדת הפורוורד, והוא אחד הקלעים הכי טובים בדראפט, אבל ניהול הנכסים של ג'יימס ג'ונס ופיניקס צריך להדאיג את כל מי שרוצה בטובתם. הראיות לא נגמרות שם.

בטרייד נוסף הסאנס שלחו את וורן והבחירה ה-32 לאינדיאנה. עבור מה? עבור הזכות לא לשלם לוורן את ההמשך החוזה שלו. אף אחד לא מסתכל על וורן בתור נכס אדיר, אבל ההחלטה לשלם בשביל להזיז אותו, רק בשביל לפנות מקום בתקרת השכר, תמוהה במקרה הטוב. נכון, העומס בעמדות הכנף מצריך מענה (עוד דוגמה לניהול בעייתי, במיוחד כשחושבים שדווקא על דונצ'יץ' הם ויתרו). אבל מעבר לאירוניה שגם ג'ונסון עצמו משחק בעמדות האלה, וורן הוא השחקן הכי טוב בחבורה הזו, ואם היה מפגין עונה נוספת את השיפור שלו בקליעה מבחוץ, אפשר היה להעביר אותו עבור משהו אמיתי. במקום זה, ג'ונס נפרד ממנו עבור הזכות לקבל דחייה בטלפון משחקנים חופשיים.

מיאמי

ההיט לא ידועים בחיבתם לדראפט ולשחקנים צעירים, אבל השימוש בבחירה 13 על טיילר הרו מקנטאקי לא היה מעורר השראה במיוחד. הקלעי המחונן אמור למצוא מקום בליגה בשל היכולת שלו לעשות נקודות תוך כדי תנועה ובמצבי ספוט אפ. אבל היתרון של מיאמי הוא בתרבות הצווארון הכחול שלהם - כל שחקן שמגיע אליה ממצה את הכישרון שלו בעזרת עבודה קשה וצוות אימון בלתי מתפשר. דווקא בגלל זה היית מקווה שההיט יקחו שחקן לא מוכח, או אפילו מאכזב, עם ים של אפסייד, כדי שיוכלו להוציא ממנו את המקסימום. לא היו חסרים כאלה על הלוח - דומבויה, קווין פורטר ג'וניור, נאסיר ליטל הם רק כמה מהשמות. להרו יש כישרון, אבל ההיט לא נשענים על החוזקות שלהם עם הבחירה בו.

מינסוטה

הנה דוגמה לקבוצה שעשתה טרייד עם פיניקס, אבל זה לא ממש עזר לה. הזאבים היו צריכים ביגמן שיישחק לצד קארל אנתוני טאונס, ו/או רכז לעתיד. אז הם שלחו את שאריץ' כדי לטפס לבחירה השישית, ובחרו בסווינגמן מוכשר עם קליעה חשודה מבחוץ. ג'ארט קאלבר מטקסס טק יכול להתפתח ולהיות משהו בליגה הזאת, אבל קשה לראות את זה קורה מאחורי ליקוי החמה המסנוור שהוא אנדרו וויגינס והחוזה הסחיר לעזאזל שלו. היו למינסוטה אופציות על הלוח. יש גישה די פופולרית הנוטה לתמוך בבחירת השחקן הטוב ביותר על הלוח, בלי לדאוג יותר מדי להתאמה. אבל עצם העובדה שהוולבס עשו טרייד למעלה כדי לקחת שחקן בעמדה (ובסגנון משחק) שהם לא צריכים חייבת להטריד את אוהדיה.

עכשיו, מינסוטה, נסי להיפטר ממנו. אנדרו וויגינס (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully