"מה אני זוכר מהסדרה הזו? אני זוכר רק שהחטאתי מהעונשין", מחייך מיקי ברקוביץ', אבל גם במרחק של יותר משנות דור - החיוך נותר מריר משהו. 28 שנים חלפו מאז מכבי תל אביב ומכבי ראשון לציון נפגשו בגמר הפלייאוף, ולקראת הקרב ביניהן על האליפות שייערך הערב (חמישי, 21:00) ביד אליהו, זה הזמן לחזור למה שקרה בימים ההם, בזמן הזה.
עונת 1990/91 הייתה עונה מיוחדת בכדורסל הישראלי, ובמהלכה פרצה מלחמת המפרץ. עשרות טילי סקאד שוגרו מעיראק, והמדינה כולה הייתה שרויה במצב חירום במשך חודש וחצי. חלק מהזרים עזב את הארץ, ולאור העובדה שרוב האזעקות היו בלילה, הועברו משחקי הליגה לשעות הצהריים. מסכות האב"כ של השחקנים הונחו מאחורי הספסלים, לצד בקבוקי המים והמגבות.
עוד בנושא
הערב: מכבי תל אביב נגד ראשון לציון בגמר הפיינל פור (21:00, ספורט 5)
בלאק: "גודס מכיר אותנו? אנחנו גם מכירים אותו", כהן: "באים לבעוט לו בתחת"
מכבי ראשון לציון לא מפחדת, טישמן: "נבוא אגרסיביים, המשחק פתוח"
מכבי תל אביב עברה מהפכה, לאחר שנפרדה מקווין מגי המנוח ומקני בארלו. דונלד רויאל ואד הורטון החליפו אותם בהצלחה חלקית ביותר, והמאמן צביקה שרף הנחית שני ישראלים מבטיחים: האחד הוא נדב הנפלד, שעשור מאוחר יותר יניף במדיה כקפטן את גביע הסופרוליג; והשני הוא גיא גודס, בן 19, שהגיע מהפועל חיפה המתפרקת, והערב יעמוד מול הצהובים בגמר כמאמן.
בשל המלחמה, נאלצה מכבי לנדוד במשך שבועות ארוכים ברחבי היבשת, והצליחה להחליף את הביתיות עם רוב יריבותיה, כך שרק משחק ביתי אחד שלה הועבר לבלגיה; כשנדמו התותחים, היא סיימה את בית הגמר עם ארבעה ניצחונות רצופים ביד אליהו ועלתה לפיינל פור בפריז - רק כדי להופיע במשחק שגלש לתוך ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ולהפסיד לברצלונה ב-34 הפרש (101:67).
ומה בראשון לציון? "כשראשון עלתה ליגה, בדיוק נפרדתי ממכבי תל אביב וקיבלתי טלפון מיצחק פרי", נזכר ברקוביץ'. "התשובה שלי הייתה חד משמעית: 'בשום פנים ואופן'. לא ראיתי את עצמי הולך דווקא לעולה חדשה, שמעולם לא שיחקה בליגה הבכירה, אבל הם הפעילו עליי לחץ פסיכולוגי, הציעו לי לבנות משהו חדש מההתחלה, והשתכנעתי".
העונה ההיא הייתה השלישית של הקבוצה ושל ברקוביץ' בליגה הבכירה, שעוד נקראה אז הליגה הלאומית, אבל הראשונה שלה בצמרת. זה לא היה מקרי. מוטי ארואסטי חזר מפרישה בת שנתיים כדי לשחזר עם חברו הטוב את הצמד "מיקימוטי" בעיר היין, והמאמן מוישל'ה ויינקרנץ העמיד סגל מבוגר אך אטרקטיבי: חיים זלוטיקמן קלע 16.4 נקודות למשחק בגיל 34, רוני בוסאני צלף 10.1 נקודות ב-55.3 אחוזים לשלוש באותו גיל, ולצידם כיכבו שניים מהזרים הטובים בתולדות המועדון - אנדרה ספנסר ויוג'ין (ג'ינו) בנקס.
ראשון לציון, אז עוד במדים צהובים-כחולים, שיחקה על משטח ה-PVC הירוק והמיושן בגן נחום, וסיימה במקום השני בליגה עם מאזן מושלם באולמה הביתי. היא הדיחה את הפועל תל אביב בסוויפ בחצי גמר הפלייאוף, והתייצבה לסדרת הטוב מחמישה בגמר מול האלופה שהחזיקה עד אז ב-21 זכיות רצופות.
טייק 1: "רציתי שאבא ינצח את מכבי"
בגיל 37 חזר ברקוביץ' לגמר האליפות, וזה היה אירוע מרגש. הוא לא סתם היה עוד שחקן מתבגר, שלא לומר מזדקן, אלא בגילו המופלג העמיד ממוצע עונתי מפלצתי של 19.2 נקודות למשחק. אבל לפגוש את מכבי תל אביב בקרב על התואר? אפילו עבורו זה לא היה עניין שגרתי.
"עברתי את הסדרה הזו ליד הספסל של ראשון", נזכר בנו של מיקי, רועי ברקוביץ', שהיה אז בסך הכל בן תשע. "אני זוכר את ההתרגשות הגדולה שלי ושל הסביבה מעצם העובדה שאבא משחק מול מכבי תל אביב. באופן אישי רציתי מאוד שאבא יוביל את ראשון לזכייה באליפות, ודווקא על חשבון מכבי".
האווירה מסביב הייתה מנומנמת, וביציעים בלט בעיקר הצבע האדום של הכיסאות הריקים ביד אליהו. "קשה לשחק נגד הקבוצה שגדלתי בה ושהגעתי איתה להישגים היסטוריים, אבל כשעולים על הפרקט שוכחים הכל", משחזר ברקוביץ', אלא שהוא לא היה במיטבו, לא בערב ההוא ולא בסדרה כולה. הוא קלע רק עשר נקודות, וחזה באקסית מטיילת ל-0:1 עם ניצחון קליל 89:112.
דורון ג'מצ'י קלע 28 נקודות, מה שהתברר כמשחק שבשגרה, מאחר שאת הסדרה כולה סיים עם 27.5 לערב (24 מ-25 מהעונשין בארבעת המשחקים); גודס, בן 20, צלף 21 נקודות (5 מ-6 לשלוש) ומסר שבעה אסיסטים.
טייק 2: "הם עשו 'משולשים' והשפילו אותנו"
הנמנום חלף במשחק השני בסדרה. 2,000 צופים הצטופפו בגן נחום, ערוץ 2 הניסיוני העביר את ההתמודדות בשידור ישיר, וראשון לציון ניצחה לראשונה בתולדותיה את האלופה 88:95. ברקוביץ' קלע רק ארבע, אבל ספנסר הציג משחק מושלם עם 32 נקודות ו-18 ריבאונדים, ובתל אביב נתקע ג'מצ'י על 4 מ-16 מהשדה, אבל הגיע ל-20 נקודות. דאבל-דאבל של הנפלד, עם 14 נקודות ו-11 כדורים חוזרים, לא הספיק. אגב, נדב זרק במהלך הגמר 13 שלשות - יותר מאשר בכל חמש עונותיו האחרונות בליגה יחד (ב-113 משחקים!).
"בשניות האחרונות הם שיחקו עלינו 'משולשים', העבירו כדורים בין הרגליים וניסו להשפיל אותנו", נזכר מוטי דניאל, שקלע 11.2 נקודות למשחק במכבי תל אביב בסדרה. "אני זוכר שירדנו לחדר ההלבשה עצבניים בטירוף. הלחץ בעקבות ההפסד עשה את שלו, רויאל נפצע והושבת להמשך הסדרה, והאקט הזה שלהם בסיום הטריף עוד יותר את כל המערכת".
טייק 3: "כמו אח קטן, שמציק אבל לא מזיק"
היכל הספורט ביד אליהו שוב לא האיר פנים לראשון לציון, ומכבי תל אביב דרסה אותה 68:100 בדרך ל-1:2 בסדרה. דניאל היה במיטבו עם 19 נקודות, ג'מצ'י התבלט מעל כולם עם 29 והורטון לקח על עצמו את תפקיד הזר היחיד עם 17 נקודות ו-19 ריבאונדים. ובצד המפסיד? שוב רק ארבע נקודות למ"ם יו"ד קו"ף יו"ד.
"אוהדי מכבי תמיד העניקו לאבא יחס חם ואוהב, גם כששיחק מולם", מספר רועי ברקוביץ'. "לא עודדו אותו במהלך משחקי הסדרה, אבל לפני המשחקים ובסיומם תמיד צעקו לו 'אתה תמיד תהיה הסמל שלנו' ואפילו שרו 'מיקי מלך ישראל' כמו בימים הגדולים. בכלל, היחס בכלל של מכבי תל אביב לראשון לציון היה כמו לאח קטן - נחמד, שאולי יכול לשרוט ולהציק, אבל לא להזיק יותר מדי".
טייק 4: "פשוט תקלע את שתי הזריקות"
ואכן, ההצקות והשריטות עלו מדרגה במשחק הרביעי בגן נחום. ג'מצ'י להט אמנם עם 33 נקודות, אבל מיקי סוף סוף חזר להיות מיקי. הוא קלע 18 נקודות, ועמד בפני סיטואציה חלומית: עשר שניות לסיום, ביתרון 88:90, הוא נשלח לאחת ועוד אחת על קו העונשין. המשמעות: אם יקלע את הזריקה הראשונה, יקבל זריקה נוספת, ואז הפער יוכל לצמוח לארבע נקודות והמשחק יהיה גמור ככל הנראה.
אלא שדווקא ברגע הזה, ועוד אחרי שעמד על 7 מ-7 מהקו באותו ערב, ברקוביץ' החטיא. מכבי תל אביב מיהרה למתפרצת, דניאל עלה ללייאפ וזלוטיקמן שלח אותו לקו. "התחלתי להכין את החבר'ה מסביב, שאם אחטיא את הזריקה הראשונה יהיו מוכנים להחטאה מכוונת שלי בזריקה השנייה", משחזר דניאל, "אז דורון הסתכל עליי ואמר: 'פשוט תקלע את שתי הזריקות'". זה בדיוק מה שמספר 5 ביצע, ושלח את המשחק להארכה, שהפכה לחמש דקות חגיגה של האלופה שבדרך. 99:107 במשחק, 1:3 בסדרה, ואליפות מספר 22 ברציפות למכבי תל אביב.
"האליפות הזאת הייתה מוזרה, כי זו הפעם הראשונה בפלייאוף שמכבי לא חגגה ביד אליהו, אלא במשחק חוץ, אז הכל היה שונה", מוסיף דניאל, ואכן - סצנה כזאת התרחשה רק עוד פעם אחת בהיסטוריה של הצהובים, באולם מטרווסט ברעננה ב-2000.
ברקוביץ' נשאר שנתיים נוספות בראשון לציון, והשלים בסך הכל חמש עונות במועדון; אחריו הגיעו לקבוצה הזו עוד סמלים גדולים של מכבי תל אביב בשלהי הקריירה, ובראשם ג'מצ'י, חן ליפין, דניאל וגודס. "אני לא יכול להגיד שהצבת מכבי ראשון לציון על המפה הייתה אחד ההישגים הגדולים בקריירה שלי, אבל המציאות במועדון הזה עלתה על כל חלום", מסכם מיקי. "התחברתי מאוד לאנשים ולקבוצה, ואני שמח שהיה לי חלק נכבד בנטיעת השורשים שלה. בשבילי, לשבת הערב ולצפות בגמר בין שתי הקבוצות האלה, שחלקתי יותר מ-20 שנים מחיי במדיהן, זה דבר נהדר".
תודה מיוחדת לאורן דניאלי על הסיוע בהכנת הכתבה