הפעם יש לכם מה להפסיד: על התנהלות משה חוגג בעניין עלי מוחמד

ההודעה המפוייסבקת של ארגון 'לה פמיליה' היתה מטומטמת כמו שהיא גזענית. והיא היתה גזענית מאוד. לדעתי, היא היתה גזענית יותר מאשר לצעוק 'לא רוצים מוסלמים בטדי'. עדיף לא לרצות על פני לסובב את כל העולם ואמא שלו רק על מנת להוכיח שדתו של אדם היא איקס ולא וואי. עדיף לא לרצות ששחקן בשם מוחמד ייצג את המנורה מאשר לרצות שייצג אותה תחת שם אחר.

לגזענות הזו, ממגזר האוהדים הזה, לצערנו, די התרגלנו. זה המקום להצהיר שהארגון לא מייצג את כלל אוהדי בית"ר ירושלים; שרוב אוהדי בית"ר אדישים לדתו ולשמו של מוחמד, ושרבים אף תקפו את הפוסט של הארגון. למעשה, נרחיק ונאמר שאולי ההודעה הזו אפילו לא מייצגת את כל מי שמזדהה עם הארגון. אבל אין דרך אחרת להבין את זה: הצהרה כזו פוגעת בכלל אוהדי בית"ר ירושלים. וכאן הגענו לחלק של הטמטום.

זו הודעה מטומטמת כי בפעם הראשונה אחרי המון שנים, יש לאוהדי בית"ר מה להפסיד. קוראים לו משה חוגג.

עוד בנושא:

"הרעש לא עושה לו טוב": עלי מוחמד מנסה להתנתק מההמולה סביבו
מבית"ר עד בית"ר: סיפור הסינדרלה של עלי מוחמד בדרך לצמרת
חוגג מתכוון לתבוע אוהדים שאיימו עליו בעקבות החתמת עלי מוחמד, לה פמיליה: "נשנה לו את השם"

חוגג לא בוס מושלם. הוא עשה הרבה טעויות בעונתו הראשונה, כמעט כמו כל בוס. הוא קפריזי יותר מרוב הבוסים, חובב פרסום, אגרסיבי מאוד בניהול עסקיו, לפעמים - לפחות בכדורגל - אגרסיבי מדי. לדעתי אם הביא את קלינגר באמצע העונה, וסמך עליו (והוא סמך עליו), היה חייב לדאוג שהקשר יימשך. זרים הובאו בלי מחשבה יתרה ושוחררו בלי יותר מדי דקות. אלו חלק מהטעויות, ושוב, היו עוד. יהיו עוד.

אבל חוגג הוא הדבר הכי טוב שקרה לבית"ר ירושלים, זה הרבה זמן. המון זמן. וזה לא נכתב כי חוגג בהכרח יביא אליפות. וזה נכתב על אף שבבית"ר ואצל חוגג הכול יכול להיות ולקרות - כולל כאוס ופרידה בתוך חצי שנה.

חוגג הוא הדבר הכי טוב שקרה לבית"ר כי אחרי שנים בהן בית"ר היתה במקרה הטוב קבוצת כדורגל וזהו, הוא מנסה לעשות ממנה מועדון.

הרי אחרי כל ביקורת על קודמו של חוגג, אלי טביב, היו שטענו "הוא בנה פה קבוצה טובה!", ו"בזכותו בית"ר חזרה לפלייאוף העליון!". ונכון, בחמש שנות טביב בית"ר התקדמה מ-42% הצלחה ל-47%, ול-54%, ול-56%, ובסוף ל-63% (תודה, בב"ז). ובעונת חוגג הראשונה האחוזים ירדו, הרבה בגלל בית הקברות שטביב השאיר שם, דא, אבל גם החלטות שקיבל חוגג בעצמו תרמו לדעיכה המקצועית. ועדיין, תחת שלטון טביב מועדון בית"ר ירושלים נמחק: ההנהלה היתה רזה עד לא קיימת, התנאים לשחקנים המקצוענים היו - לטענתם - מעליבים, מחלקת הנוער נרמסה ונעלמה, לא נצפה קשר לקהילה, לא היתה חשיבות לערכים. בית"ר ירושלים נראתה והתנהלה כמו הבוס שלה - תדמית מתחת לגובה האספלט.

קבוצה זה טוב לעונה, שתיים, אבל זה לא מחזיק. בית"ר ירושלים, בגרסתה האוטופית, חייבת להיות מועדון. ואם קשה להמר איזו קבוצה תהיה בבית"ר - הרי חוגג מהמר בגדול על סגל יקר ואלה דברים שיכולים להצליח מאוד או להתרסק במהרה - אין ספק שבונים בבירה מועדון כדורגל: היחס לשחקנים ולעובדים טוב יותר. עובדים על חיבור לקהילה. מקימים תשתיות. מחלקת הנוער מקבלת חיים חדשים. מחלקת מדיה, צוות דיגיטל, העבודה ברשתות החברתיות מושקעת יותר, חכמה יותר. יש הנהלה רחבה יותר. מנהל מקצועי. אנליסט.

בקיצור, ההפך ממה שהיה.

קחו את יוסי בניון כהמחשה למהפך בין אלי למושיקו - תחת שלטון טביב נדחק החוצה, תחת שלטון חוגג הוחזר, הומלך, פרש בערב מתוקתק, ממותג והולם, ומונה למנהל מקצועי. ופתאום יש בוס עם כסף, והשחקן הגדול בתולדות הכדורגל הישראלי במועדון, והשחקן הגדול בתולדות בית"ר ירושלים במועדון. יש עוד דרך ארוכה לעבור, אבל חוגג עוד לא שנה בבית"ר, וערך המותג בית"ר, כך נראה, מטפס מעלה. כבר העונה, בזכות השמות שירוצו על הדשא וישבו במשרדים, נראה שלאוהדי בית"ר יהיה קל יותר להיות גאים בקבוצה שלהם. כדי לדייק, נראה שמישהו מנסה שכך יקרה. שיש מישהו, שיש כמה אנשים, שחשוב להם שהשם בית"ר יחזור לייצג קונוטציות חיוביות יותר. מנצחות יותר.

אין ספק שחוגג הגיע לבירה כי רצה את הבאזז הנלווה. נראה גם שמאוד חשוב לו ששמם של בית"ר - ושלו - ימשיכו להדהד בראש הכותרות באופן יומיומי. האגרסיביות בעסקיו והפרסומים במדורים הכלכליים לעתים מפחידים את הלא-מבינים (כמוני); הרי בצורה בה הבקרה התקציבית התנהלה כאן, תמיד נתהה 'מאיפה הכסף?' ו'האם הוא לא ייגמר פתאום?'. אבל האגרסיביות כלפי האוהדים הסוררים בבית"ר נראית כמו הדרך היחידה להצליח. חוגג לא עושה מעשה גאידמק ומנחית כאן כדורגלנים צ'צ'נים 'כדי לעשות דווקא'. הוא מצרף את עלי מוחמד (חשוב לציין: השחקן עדיין לא חתם) כי השחקן מתאים מקצועית, ועל הדרך נלחם באוהדים שתוהים אודות מוצאו או יוצאים כנגד שמו. לאו דווקא האיומים בתביעות ראויים להערכה, איני משפטן, לא ידוע האם יש קייס לתבוע במקרים בהם איים לתבוע - אבל נעריך בזהירות שבעלים אחרים היו נזהרים להביא את מוחמד לבירה. חוגג נותן את הרושם שאם יהיה שחקן מוסלמי שהמנהל המקצועי שלו ירצה, הוא יגיע.

לפעמים עצם העיסוק בנושא מחליא ומעייף - איך לעזאזל אנחנו ב-2019, במדינת ישראל, וזה עדיין אישיו בקבוצה הזו? - אבל כן, זה נושא חשוב, וחשוב לטפל בו, וחשוב גם לנצח. וניצחון יהיה כשבבית"ר עצמה - לא ביציעיה - יגיעו שחקנים ממוצא ודת שעד כה לא נספרו. הדרך לנצח היא לא לעשות דווקא - הדרך היא לבנות מועדון, שלד, גוף חי ומתפקד, בסיס להנחת ערכים. הדרך היא להראות למיעוט הגזעני שיש להם מה להפסיד, ובכך לחלק אותם לשניים: אלה שבאמת בעד בית"ר ירושלים, ואלה שלא.

ארגון האוהדים "לה פמיליה" טען היום בתגובה לפרשה ש"נדאג להחליף לו את השם". בעמוד הפייסבוק של הארגון נכתב:

"אוהדים ואחים יקרים !
אין ספק, עברנו יום ארוך ומייגע, הכולל שמועות, כתבות, רכילויות, הסתה של התשקורת כלפינו וכמובן התרסה והתססה, בקיצור הכל מהכל.
ועכשיו הגיע הזמן שאנו נגיב בשמנו בלבד!
לאחר אין ספור בירורים ובדיקות לגביי זהות השחקן עלי, אנו מודיעים בזאת שאין לנו שום בעיה עם השחקן הזה עקב היותו נוצרי הדוק. אבל כן יש לנו בעיה עם השם שלו.
הבעיה שלנו היא עם השם שלו בלבד ולא עם השחקן עצמו. לכן אנו נדאג להחליף לו את השם כדי שהשם מוחמד לא ישמע בטדי!
כשמדברים על עקרונות מדברים על משפחה,ומשפחה לא מפרקים .
למרות כל הליכלוכים מסביב עמדנו על המשמר וכל הקשקשנים יכולים לאכול את הכובע".