הזימון למדים הלאומיים ביום חמישי שעבר לקראת לטביה ופולין העיף את חאתם עבד אלחמיד יותר מחודשיים אחורה. הוא היה אז בשיא כושרו. קיבל איתותים שהוא הולך לפתוח כבלם בפתיחת הקמפיין והיה משוכנע שהנה גם בנבחרת הוא יקבל את ההכרה שהוא כל כך חושב שמגיעה לו. אבל אז בדרך לאימון מסכם של הפועל באר שבע לקראת המשחק מול מכבי נתניה, הוא עבר תאונת דרכים שבנס לא הסתיימה הרבה יותר קשה. "זה היה ב-16 במרץ", אלחמיד משחזר. "מהרבה מקומות הבנתי שאני הולך לשחק ושהמאמן הלאומי התלהב מאוד מסגנון המשחק שלי. התאונה קטעה את הכל ממש בשיא".
אנחנו יותר מחודשיים אחרי. התאוששת?
"החודש הראשון היה ממש קשה. אני אפילו מתקשה לתאר אותו. במשך 20 ימים לא יצאתי מהבית. שמתי את הטלפון על מצב טיסה ולא דיברתי עם אף אחד. הייתי בטראומה רצינית. אבל לאט לאט יצאתי מזה. נעזרתי ברופא של הקבוצה. גם שלחו אותי לפסיכולוג שאתייעץ איתו. זה שחזרתי להתאמן אחרי חודש ומשהו עזר לי לצאת מהמצב. היום אני ברוך השם הרבה יותר טוב. אני קצת מעבר לזה".
למשפחת אלחמיד מכפר מנדא יש היכרות קשה עם תאונות הדרכים. כשחאתם היה בן 18 הוא ראה לנגד עיניו את אחיו הצעיר נדרס. הוא החזיק אותו בידיו וניסה לשמור אותו בחיים עד שמותו נקבע. "אני יצאתי בזול עם הפציעה בראש בתאונה שעברתי, אבל מכיוון שראיתי את המוות מול עיני זה יצר אצלי טראומה מאוד חזקה וכמובן זה שאח שלי נפטר מול העיניים שלי בתאונה זה החזיר אותי 11 שנה אחורה והדברים צפו בעוצמות מאוד חזקות".
המוות של אחיך ליווה אותך כל החיים המקצועניים.
"ברור, אבל החיים המשיכו. הקמתי משפחה ועשיתי קריירה. אבל כשאח שלך מת בידיים שלך, אתה לא יכול לצאת מזה. עד יומי האחרון זה יהיה שם, וכשחוויתי גם תאונת דרכים בעצמי, זה העצים את ההרגשה".
מה אתה זוכר מהתאונה לפני חודשיים?
"ירד קצת גשם בבאר שבע לפני שיצאתי מהבית לאימון בשבת אחר הצהריים. לא רחוק מטרנר רכב שנסע לפניי בלם בפתאומיות וגם אני בלמתי בפתאומיות. האוטו החליק. ניסיתי להתחמק מפגיעה ברכב לפניי ולא הצלחתי. ההתנגשות היתה עזה ולשמחתי ברכב שהיה לפניי לא נפגע איש. היו שם ילדים והבנתי את זה מיד. נלחצתי מאוד שמשהו קרה להם ויחד עם הפציעה שלי פרצתי בבכי והתחלתי לצעוק. ירדתי מהאוטו מדמם עם זכוכיות בפנים ונשכבתי על הכביש. דאגתי מאוד למי שהיה ברכב השני. רציתי לדעת שהם בסדר. הבחור שהיה ברכב שנפגע יצא מהאוטו והרגיע אותי שהילדים בסדר. אחרי שחזרתי לשחק הבנתי שהוא אוהד שרוף של הפועל באר שבע. באחד המשחקים עשיתי הקפה והודיתי לקהל וראיתי אותו מנופף לעברי. התרגשתי מאוד ונתתי לו את החולצה שלי".
ההורים שלך איבדו בן בתאונת דרכים ואז הם שומעים שגם אתה עברת תאונת דרכים.
"יש לי שתי אחיות, אבל מבין הבנים רק אני נותרתי. היתה לי חרדה מאוד גדולה לרגע שאמא שלי תשמע על התאונה. אני עולם ומלואו בשבילה ופחדתי מהרגע שיגידו לה".
מי בישר להורים?
"הם שמעו מאנשים שקראו על זה בתקשורת. הייתי מנותק לגמרי ולא יכולתי לדבר איתם. הם שמעו שעברתי את התאונה כמה דקות אחרי שזה קרה. הם נכנסו לאוטו בכפר מנדא וירדו דרומה לבאר שבע. הם נכנסו לחדר בסורוקה כשהייתי אצל הפלסטיקאי שתפר לי את הראש. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי בבית החולים צילצלתי אליהם לאוטו כשהם היו בדרך והרגעתי אותם שאני אהיה בסדר. אמא היתה לידי כמעט 20 יום בבאר שבע בבית. מי שראה את האוטו וראה אותי מיד אחרי התאונה, אומר שיצאתי בנס. קיבלתי את החיים במתנה".
למה ניתקת את עצמך מכולם במשך כמעט חודש?
"לא רציתי לדבר ולא רציתי לשתף. רציתי להיות בשקט שלי עם אמא שלי, אשתי והבן".
והתאונה קטעה את האפשרות להיות הבלם של הנבחרת.
"הייתי בשיא באותה תקופה. הרגשתי שאני מטפס למעלה ואז הכל נעצר".
התרגשת כשקיבלת את הזימון מחדש?
"אני מחכה כבר תקופה ארוכה להיות שחקן משמעותי בנבחרת. הזימון כזימון הוא מכובד וכל שחקן רוצה להשתייך לנבחרת, אבל אני רוצה להיות שחקן הרכב בנבחרת. זה חשוב לי מאוד. כבר הוזמנתי בעבר כמה פעמים. הייתי בסגל נגד איטליה וספרד, אבל לא שיחקתי ולכן כשאני מקבל זימון, הראש שלי קודם כל בזה שאני רוצה להיות שחקן משמעותי ודומיננטי. הכיוון היה שאשחק בשני המשחקים הקודמים אבל קרה מה שקרה עם התאונה ולא יכולתי לשחק".
לא קל לקבל זימון מבאר שבע לנבחרת העונה. השגתם את הכרטיס לאירופה, אבל זו היתה עונה רעה.
"גם בקבוצות תחתית או קבוצות שלא עושות עונה טובה כמו באר שבע, יש שחקנים שכן עושים עונה טובה. אני חושב שהיתה לי עונה מדהימה. עשיתי מלא משחקים שקהל שלם בטרנר עמד ומחא לי כפיים. אני שומע את התגובות בבאר שבע. כמובן שרציתי את זה יחד עם ההצלחה של הקבוצה. נקווה שזה יקרה לנו בעונה הבאה".
לפני שנתיים נקנית על ידי הפועל באר שבע ממ.ס. אשדוד שם היית השחקן הדומיננטי. אמרת בראיון עם המעבר שאתה רוצה להיות בבאר שבע מה שהיית באשדוד.
"אני חושב שהצלחתי. אני חושב שהצלחתי בבאר שבע להיות דומיננטי כמו שהייתי באשדוד. אני שומע את התגובות של האנשים ורואה מה כותבים לי באינסטגרם. חלמתי להיות בבאר שבע. להיות שחקן מוביל ודומיננטי וכרגע אני נמצא במעמד הזה וזה מאוד מספק אותי. אני חושב שיש לי את כל הנתונים כדי להיות בלם כדורגל מודרני ואני שמח שגם במועדון כמו הפועל באר שבע שהוא מועדון ענק הצלחתי לפלס את הדרך למעלה. עוזר המאמן עמיר נוסבאום לקח אותי כפרוייקט מהיום הראשון והוא הצליח איתי. עשינו הרבה שיחות, וידאו, עבודה מנטלית. הוא שיפר אותי מאוד ועזר לי מאוד".
העונה שלכם לא היתה יכולה להיות אחרת? עשיתם את הכרטיס לאירופה, אבל הייתם כל כך רחוקים מהצמרת.
"מי שבראש המערכת צריך לבדוק מה נעשה לא טוב. הפועל באר שבע חייבת להילחם בכל עונה על אליפות וגביע".
היה בך פחד לגבי עתידה של אלונה ברקת בקבוצה?
"אלונה היתה מאוד דומיננטית והיה טוב לראות אותה כל השבוע. זה חשוב לשחקן שיש לו בעלי קבוצה טוב. אם היא תיעלם זו תהיה אבידה גדולה לבאר שבע. אני מקווה שהיא תמשיך במועדון עוד הרבה שנים".
מה היתה הבעיה הגדולה שלכם בעונה החולפת? הסגל המנופח עשה נזק?
"אני חושב שאיבדנו את העונה הזו באיזו תקופה של שלושה שבועות בה עשינו שלושה תיקו והפסד. בכל המשחקים האלה היינו יותר טובים מהיריבות וזה הוציא אותנו לגמרי מהמסלול. כל שבוע ברק בכר היה צריך להחליף הרכב בגלל פציעות והרחקות וזה דבר לא בריא בקבוצת כדורגל. אני לא נגד תחרות. אני חושב שצריך שני שחקנים טובים על כל עמדה. אבל באותו חודש בלי תוצאות נגמרה העונה וקרסנו מנטלית אחרי זה לתוצאות בינוניות עם עליות וירידות".
מכבי תל אביב נראית גדולה עליכם בכמה מספרים. מה גורם לך להאמין שאתם יכולים להדביק את הפער?
"יש להפועל באר שבע צוות מקצועי טוב שמכיר הכל במועדון הזה. אלונה נשארת ויש כמובן קהל גדול שעומד מאחורינו. ההנהלה והצוות המקצועי צריכים להסיק מסקנות ולתקן".
תמצאו מחליף לג'ון אוגו?
"ג'ון הוא שחקן שעשה את המועדון הזה יותר טוב. ברגע שהוא משחק לידך יש לך הרבה יותר ביטחון. אני מקווה שיימצא המחליף לג'ון אוגו".
עשית שלוש גיחות לחו"ל. היית בשרלרואה, גנט ודינמו בוקרשט. עד כמה זה מרגיש לך פספוס שלא עשית קריירה אירופית??
"זה הרבה עניין של תזמון ולהיות במקום הנכון. לא גדלתי מגיל שמונה במסגרות של כדורגל ולא שיחקתי באותו התפקיד. התחלתי לשחק כדורגל רק בגיל 16 וחצי ובכלל כחלוץ. אנשים לא זוכרים אבל הייתי חלוץ בנבחרת הנוער של אלי אוחנה ואפילו כבשתי שערים חשובים בכמה טורנירים. אחרי זה נהייתי מגן ימני וגם קשר אחורי. אני חושב שאם הייתי מתחיל לשחק כדורגל בגיל צעיר כבלם, הייתי מגיע מאוד רחוק. רק בשלוש השנים האחרונות מיקמתי את עצמי כבלם ורק כבלם. זו היתה הברקה של ג'קי בן זקן שאמר לי באשדוד שאם אהיה בלם, אגיע לנבחרת. מהרגע שהתמקמתי כבלם עשיתי דברים מדהימים. המעבר לבאר שבע היה מהיקרים שהיו בכדורגל הישראלי ועשיתי אליפות".
אז אתה הולך לישון בלילה שלם או שזה מציק לך?
"אם הייתי בלם מגיל הילדים ולא מתחיל לשחק כדורגל כחלוץ מגיל 16 וחצי, הייתי עכשיו במקום מאוד גבוה. אולי ליגה איטלקית או ספרדית אפילו".
אתה רוצה לחזור לסיבוב רביעי באירופה. זה יקרה הקיץ?
"אני נמצא במקום מדהים. הפועל באר שבע זה אירופה לכל דבר. יש לנו הכל כאן. אבל אני כן רוצה לתת לי צ'אנס אחרון בחו"ל אבל לא חו"ל בכל מחיר. אני רוצה לקבוצה בליגה בכירה. קבוצה שמשחקת בליגת האלופות. יש כבר הצעות שהגיעו לבאר שבע. מה בדיוק? אני לא מעודכן. נראה מה הם יחליטו בשבועות הקרובים. באר שבע כבר קיבלו פניות אבל אני לא רוצה להיות מעורב. מה שיחליטו, יחליטו. אם אני אצא מבאר שבע זה רק לליגה בכירה או לקבוצה שמשחקת במפעלים אירופאיים".
לודוגורץ תספק אותך?
"בכדורגל לא צריך להתנשא על קבוצות כאלה ואחרות. מי שצריך לטפל בזה עושה עבודה ונראה מה יהיה".
אוהדי באר שבע לא רוצים שתעזוב.
"אני מרגיש את זה. יש אהבה גדולה בינינו. הם מתעניינים ושואלים אבל אני באמת לא יודע להשיב לאן זה הולך".
יכול להיות שיעקבו אחריך בנבחרת. זו אחת הסיבות שאתה רוצה לפתוח?
"היו כבר סקאוטים שחיכו לראות אותי במשחקים מול סלובניה ואוסטריה אבל תאונת הדרכים קטעה את הכל".
תסביר לי את הסיפור של מונס דאבור בעיניים של כדורגלן מהמגזר הערבי.
"קראתי את הפוסט שמונס העלה. אני לא ניזון מהתקשורת או מפרשנים שעושים ניתוחים. ממה שקראתי בפוסט שלו, הוא שיכנע אותי שלא היתה לו ברירה. מונס כוכב מבין הישראלים וכוכב בליגה האוסטרית. הוא תמיד בא לנבחרת. אני מקבל את העמדה שלו. הוא ניסה בכל כוחו לדחות את החתונה. אצלנו יותר מאצלכם זה עניין של חמולות. לבטל חתונה זה סיפור לא פשוט. אנשים לוקחים חופשות בשביל החתונה שלו. אני חושב שצריך להניח לו ולעזוב את זה. בטח לרגע הזה. הרעש סביב זה יותר מדי גדול. הוא בקשר עם ראשי הנבחרת והוא הסביר את עצמו בתקשורת. הוא יהיה חסר לנבחרת זה בטוח, אבל צריך להסתדר גם בלעדיו. אין ברירה".
אתה אופטימי לגבי הנבחרת?
"יש תקווה שנגיע לטורניר גדול ואם נגיע, אני רוצה להיות חלק מזה".
תתאכזב אם לא תהיה שחקן הרכב?
"אני מאוד רוצה אבל אקבל כל החלטה של המאמן. יש עוד שחקנים טובים בנבחרת. אבל אני שואף לזה כבר הרבה זמן. אני מקווה שאפתח ואם לא, אאחל בהצלחה ואחזיק אצבעות לכולם".
