פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ג'ון אוגו בראיון בלעדי: "לקחתי שלוש אליפויות, אני צריך להתחנן שיתנו לי לשחק?!"

        ג'ון אוגו מדבר כמו שהוא משחק, הרגש שולט והכל מתערבב: אהבה ("לא ראיתי קשר כזה בין קהל לשחקן"), אכזבה ("קיבלתי הצעה לא טובה"), געגוע ("צריך לבנות לוואקמה פסל") וכעס ("מכבי הרגה אותנו, אני משתגע מהטבלה"). ראיון עם אחד הזרים הגדולים שהיו כאן: "תנו לי דרכון!"

        ג'ון אוגו בראיון בלעדי: "לקחתי שלוש אליפויות, אני צריך להתחנן שיתנו לי לשחק?!"
        צילום וידאו: יניב טוכמן, עריכת וידאו: מתן חדד

        בפלייר: הפועל באר שבע מארחת את אתלטיקו מדריד

        עד כמה הפוכה העונה הזו של הפועל באר שבע? ג'ון אוגו כבש שני שערי ליגה, הראשון מול מכבי תל אביב בטרנר, וגם השני - ואפילו לאותו השער, וכמעט מאותה המשבצת, רק שאמש (שבת) זה היה שער עצמי. הראשון היה לרשת של ראיקוביץ', אחרי התעללות בשחר פיבן, ויתרון שגרם לחשוב שאולי למרות הקיץ הנוראי של האלופה, היא עדיין הדבר הכי טוב שיש כאן; השני, דווקא במשחק הפרידה מאחד הזרים הכי טובים שאי פעם שיחקו כאן, סימל את הסוף העצוב. של הפועל באר שבע הזו, כולה; ושל אוגו בפרט.

        זו לא הפרידה שהגיעה לו, אבל זה מה יש. מבחינת הטקסיות - הדגל המדהים ביציע, המילים של אלונה ברקת בסיום, קבלת סרט הקפטן מברק בכר, ההופעה המרגשת והנדירה של אמו במגרשים, השירה העצומה של האוהדים - הכל היה שם.

        הוא בכה אתמול. לפני, ואחרי. הוא בוכה כבר זמן רב. הוא היה נרגש כל כך כשנפגשנו לראיון פרידה בשבוע שעבר. "אני לא יודע כמה נרגש אהיה במשחק מול מכבי", אמר. "אני מנסה לשלוט בעצמי", והדמעות כמעט מטפטפות על הפסטה. "כשהם קוראים בשמי בשבועות האחרונות יש לי דמעות ואני מנסה להסתיר. זה משוגע. אף פעם לא ראיתי אהבה כזו, אף פעם לא ראיתי קשר חזק כל כך בין אוהדים לבין שחקן. בחיי. באר שבע זו הראשונה, וזה התחיל במשחק הראשון".

        מה הם כל כך אהבו בך? שאלתי. "את מה שעשיתי במגרש. את הכל. זה לא מזויף. זה אמיתי, והם ראו את זה".

        הפועל באר שבע של העשורים האחרונים, עד 2015, היה מועדון צנוע, לעתים כנוע. אולי אתה נתת להם את האפשרות להרגיש כמו גדולים.

        "בדיוק. ואמרתי להם מההתחלה שזה מה שאעשה. יש ביני לבינם את ההבנה הזו - הם יודעים שאני אלחם קודם כל בשבילם, האוהדים, ורק אחר כך למען עצמי. אני יודע שהרבה שחקנים היום חושבים על עצמם ולא ממש אכפת להם מהאוהדים. הם חושבים על ה-15 גולים שלהם. אני קודם כל נלחם בשביל האוהדים. אנשים רואים את זה".

        ג'ון אוגו מרגיש כל כך הרבה שלעתים הוא כבר בטח לא יודע מה הוא מרגיש. אמש עזב אחרי חמש עונות - אחת של קליטה, שלוש של קסם ואחת מחרידה - והכל מתערבב. אהבה, אכזבה, נוסטלגיה, כעס. רק לגבי נושא אחד הוא חד משמעי: מערכת היחסים שלו עם אוהדי הקבוצה והעיר. על יתר הנושאים הוא פירט בהרחבה בראיון בלעדי לוואלה! ספורט. וראיון שהתחיל בטרמפ חייב להיות נדיר.

        עוד בנושא
        הפועל באר שבע אחרי התבוסה: "להחליף חצי מהשחקנים"
        בטורקיה טוענים: "ג'ון אוגו יחתום בימים הקרובים בטרבזבונספור"
        ברק בכר אחרי ההשפלה: "אם הייתי בקהל גם אני הייתי שורק בוז"
        אוגו בכה במשחק הפרידה: "הגעתי ילד, ואני עוזב גבר"


        "אף פעם לא ראיתי אהבה כזו, אף פעם לא ראיתי קשר חזק כל כך בין אוהדים לבין שחקן. בחיי. באר שבע זו הראשונה"

        ג'ון אוגו שחקן הפועל באר שבע (דני מרון)
        (צילום: דני מרון)

        ג'ון ביקש שאאסוף אותו. זה היה לפני כשבוע, והוא בשלילה. בין שישי לשבת, 16 במרץ, הוא נתפס על נהיגה בשכרות. זו הייתה הפעם השנייה. הוא מספר שזה קרה אחרי ארוחת שישי אצל חברים, והוא נסע בחזרה לביתו, ולטענתו שתה כוס יין.

        "מיד התקשרתי לאביתר אילוז ב-3 בלילה, וסיפרתי לו מה קרה", הוא מספר. "לדעתי השוטר הגזים. זה היה גם יומיים לפני משחק, יכול היה לראות שאני בסדר לגמרי, זו לא הייתה כמות גדולה".

        הוא הגיע לאימון אחר הצהריים, שם אסי רחמים בישר לו שהוא מושעה. למה, הוא שאל. כי המאמן אמר, רחמים השיב. "הייתי בשוק", הוא מספר. דיברת עם ברק בכר על כך? "לא. רק כשחזרתי מפגרת הנבחרת. אבל נאמר לי, ולא בפעם הראשונה, שלא אשחק יותר העונה. זו לא הייתה רק ההשעיה הזו - הם אמרו שאני לא הולך להישאר ושהשחקנים שנשארים צריכים לשחק. זה עצבן אותי. לדעתי הקבוצה הייתה קשוחה מדי איתי במקרה הזה. גם קנסו אותי ב-8,000 שקל".

        באר שבע בדיוק הייתה בתקופה הטובה היחידה שלה העונה. אחרי הפסד אומלל להפועל תל אביב בפברואר, משחק בו אוגו לא שותף, וכשסכנה נשקפה לפלייאוף העליון, הקשר הניגרי חזר והאלופה היוצאת רשמה סדרה של משחקים ללא הפסד (בכללי: 6 ניצחונות ותיקו ב-7 משחקים) והשתחלה לטופ-6. ואז הכל שוב התרסק, ופציעות, והרחקות, ו"אני משחק עכשיו רק כי לא הייתה להם ברירה", הוא אומר. והוא לא נינוח.

        "כמה משחקים שיחקתי בפלייאוף? רק שניים בהרכב!", הוא מרים את קולו. "והם עשו את זה כי אין להם ברירה. כשהודיעו לי שלא אשחק יותר אמרתי להם שאני רוצה לעזוב. תשלמו לי את השכר עד סוף העונה ואלך מכאן. אני לא יכול להיות בעיר הזו ולא לשחק, אתם מבינים? יש לי גם אליפות אפריקה על הראש. למזלי מאמן הנבחרת יודע וכבר הודיע לי שיסדר לי תוכנית אימונים אישית".

        לא ביקשת לשחק כדי לפחות להגיע בכושר לאליפות?

        "הייתי פה חמש שנים, לקחתי שלוש אליפויות. אני צריך להתחנן לברק שייתן לי לשחק?! אמרו לי 'אתה לא תשחק'. ברק אמר שהוא מעריך את מה שעשיתי, הוא תמיד התייחס אליי הכי יפה בעולם. אבל שיחקתי בפלייאוף העליון רק בגלל כרטיסים אדומים של אחרים! הייתי בשוק. לא יכולתי לחכות שהכל ייגמר כבר, לטוס הביתה, לראות את הבת שלי כמה ימים ולהגיע לאליפות אפריקה".

        כשביקשו ממך לשחק, התעצבנת?

        "רציתי לעזור לקבוצה. לאוהדים. להשיג את הכרטיס לאירופה. כדבר אחרון שלי. ואשחק במשחק האחרון, מול מכבי. אין להם ברירה - מי ישחק? אם לא הייתי מחכה למשחק הזה הייתי כבר עוזב. ברק כבר הסכים שאעזוב, אמר שמבחינתנו זה בסדר. לפני המשחק מול מכבי חיפה בתחילת אפריל שאלו אותי אם ארצה לשבת על הספסל ולא ביציע - אבל עדיין לא אשחק. אמרתי שאני מעדיף להיות על הספסל גם בלי לשחק, כדי שאוכל להגיד לאוהדים שלנו תודה בזמן שאני על מדים של הקבוצה. אם היינו מנצחים במשחק הזה, כנראה שלא הייתי פה היום. אבל צריך אותי. סאבו קיבל אדום, אלו קיבל אדום, טאפוקו נפצע, אז מה עושים?".

        יש דרך שתעזוב בתחושה פחות כועסת?

        "רק עם כרטיס לאירופה. שיהיה ברור: אין לי שום דבר אישי נגד אף אחד מהפועל באר שבע. שום דבר. מהרגע הראשון שהגעתי לישראל אמרתי לכולם - אם אני לא משחק בליגה הזו, אני לא רוצה להיות כאן. אני לא יכול להיות במדינה אחרת בלי לשחק כדורגל".

        היחסים שלך עם אלונה, בכר או רחמים הידרדרו העונה?

        "לא".

        השבוע בכר גם העניק לו מתנת פרידה, מזכרת, ואוגו התרגש והציף את הכל ברשתות החברתיות. בכל הזדמנות הוא מחמיא לבכר. "הוא המאמן הכי טוב בישראל", הוא אומר. "אני מכבד את המועדון ויש חוקים, וכן, טעיתי לפעמים, אבל זה לא אומר שאני לא מכבד את החוקים. לפעמים צעקתי על שחקנים בקבוצה בעצבים של משחק. אף פעם לא יותר מזה. זה האופי שלי. וגם בתחום הזה ניסיתי ללמוד מברק. הוא הסביר לי שכשאני צורח לפעמים אני מאבד פוקוס. גם בזמן משחקים כשהייתי עצבני תמיד הייתי מסתכל עליו, איך הוא כזה רגוע על הספסל".

        מי אשם בעונה הזו?

        "לא הוא. קשה להצביע על בן אדם אחד. תראה את אלונה - תמיד רוצה לנצח, היא אישה כל כך טובה, נעימה לשיחה, היא מישהי להעריץ. העונה מרגיש לי, ואני לא יודע, שהיא לא קיבלה את כל ההחלטות לבד".

        מה היה הרגע הכי קשה שלך העונה?

        הוא נאנח. "היו כל כך הרבה".


        "מתי הבנתי שזה נגמר? בינואר. כשניסו למכור אותי, לעשות עליי כסף. שם ידעתי"

        ג'ון אוגו נפרד, הפועל באר שבע (דני מרון)
        (צילום: דני מרון)

        הוא יורד מהבניין הגבוה, מדירת הפנטהאוז בעיר. הוא נכנס לאוטו ומנווט למסעדה האהובה עליו. אנחנו מתיישבים והוא מזמין שרימפס ואנטריקוט ואורז ואחרי כמה שניות רואה שמישהו בשולחן ליד אוכל פסטה והוא קורא למלצרית ומשנה את ההזמנה. "מה שהוא לוקח", הוא אומר לה ומצביע, ולי מספר: "יש אימון אחר הצהריים, צריך לבוא באנרגיות טובות". הוא חיכה כל כך הרבה למשחק מול מכבי תל אביב, רצה לעזוב עם הצהרה. אולי היה עדיף להישאר עם האנטריקוט.

        מה הסיבה העיקרית שבגללה אתה לא ממשיך?

        "אני רוצה להמשיך אבל ההצעה לא טובה".

        כמו עם וואקמה, העניין של המס אחרי חמש עונות בארץ?

        "ארוויח פחות ממה שהרווחתי עד עכשיו".

        אז זה רק כסף?

        "ברור. מה שהם הציעו פשוט לא מספיק".

        אם למשל היית מרוויח העונה 30 אחוז יותר מבעונה שעברה, היית נשאר.

        "למה לא? אני אוהב את הקבוצה, את האוהדים, את העיר, את המדינה. הכדורגל כאן נהדר".

        מתי הבנת שזה נגמר?

        "בינואר. כשניסו למכור אותי, לעשות עליי כסף. שם ידעתי. אולי כי טאפוקו הגיע, לא יודע. אני כאן חמש שנים, שחקנים באים והולכים".

        אתה עוזב ברגשות מעורבים, ואני עדין.

        "כשאני חושב על האוהדים כל הכעס נעלם. הפועל באר שבע היא זו שנתנה לי את הפלטפורמה להשתפר - כשחקן וכאדם. הפועל באר שבע ואוהדיה לימדו אותי מה זה להיות אלוף, מה זה להיות פייטר. אלו דברים שלא ידעתי ולא הייתי לפני כן. כשהגעתי לכאן וראיתי את התשוקה לכדורגל, של האוהדים שלנו ושל היריבות, הבנתי שזה משהו גדול. הבטחתי לאוהדים שלנו שמהיום הראשון שלי ועד שאעזוב - תמיד אתן לכם הכל. ונתתי".

        "קשה לי לראות את אמא שלי ככה, אני מסתכל עליה ונהיה מבולבל"

        ג'ון אוגו שחקן הפועל באר שבע (דני מרון)
        (צילום: דני מרון)

        הוא הגיע למשחק אימון בגביע הטוטו מול מכבי פתח תקוה, אחרי הודעה בפייסבוק של סוכן. אנשים מספרים שדווקא רן בן שמעון, המאמן היריב, התלהב מאוד מכישוריו של הקשר הניגרי. אלישע לוי גם התלהב ובום, אוגו אדום. "העונה הראשונה הייתה בסדר", הוא נזכר. "קבוצה אחרת, שחקנים אחרים, מאמן אחר, וסרמיל. זה נגמר בהפסד אליפות ובתבוסה 6:2 בגמר הגביע, ובחילופי מאמנים.

        "אלישע הוא הסיבה שחתמתי בבאר שבע", הוא מפרגן. "ברק הפך אותי לשחקן טוב, ויותר - לווינר". ואז גם הגיע החבר הכי טוב והשחקן הכי טוב ששיחק בבאר שבע אי פעם. "טוני הפך לאח שלי", הוא אומר. "התחלנו להיפגש כשהוא היה ברעננה. כששמעתי שהוא מועמד לקבוצה שלנו שלחתי מיד לאלונה סמס מתחנן, 'את חייבת להחתים אותו. אם הוא מגיע, אנחנו נביא לך אליפות'. היא החזירה 'אנחנו עובדים על זה'. קיימנו את ההבטחה".

        מתי הרגשת שזה שלכם?

        "במשחק מול בית"ר, בטרנר, כשברדה כבש".

        בעיני הבאר-שבעים ברדה הוא אלוהים. איך אתה, כמישהו שבא מבחוץ, מסתכל עליו ועל התרומה שלו?

        "ברדה הוא הרבה יותר משחקן כדורגל. הוא אגדה. כשמדברים עליו לא צריך בכלל לדבר על כדורגל. דברו על הבן אדם שהוא. אני מבין למה האוהדים רואים אותו כאלוהים. אכפת לו מכל אחד ואחד. אתה יכול להתקשר אליו ב-4 בבוקר והוא תוך חמש דקות יהיה אצלך. אם משהו באמת רע קורה לך, הוא הכתובת. כשהיו ההפגזות האחרונות מעזה הוא מיד התקשר אליי ושאל אם אני בסדר, הציע לבוא להעביר איתי זמן. אירוני שדווקא עכשיו זו הפעם הראשונה שבאמת ראיתי את הטילים, את הכל".

        יש לו חדר ביטחון בדירה, וכל אזעקה הכניסה אותו לשם ביחד עם אמו אוביגלי. היא גרה איתו. היא עוברת טיפולים כימותרפיים בבית החולים שבעיר. "זה משתפר", הוא אומר. "היא כבר ניצחה את הסרטן כשהייתה כאן לפני שנתיים, ואז חזרה לניגריה, ואז הסרטן חזר. היא תמשיך איתי לכל מקום, גם בניגריה יש טיפולים אבל לצערי זה לא כמו בישראל".

        הוא יתגעגע מאוד. הוא כבר מתגעגע. להרבה שחקנים שהיו איתו, שהפכו אותו ל"בר-מזל", לדבריו; לאלו שכבר המשיכו הלאה. "הובאן היה יכול לעזור לנו", הוא אומר, "ראדי חסר לי. אני מתגעגע לשחקנים האלה ששיחקו כל כך חכם. כדורגל זה ענף לחכמים. אובידיו, מהראן, טוני, מיגל - הם חכמים. אני לא אומר שעכשיו אין לנו שחקנים חכמים בקבוצה…".

        אבל הם היו חכמים יותר.

        "מליקסון חכם מאוד".

        אתם לא שיחקתם חכם העונה. בכלל.

        "זה בדיוק מה שאני חושב. תראו את המשחקים שהפסדנו, תראה כמה בלגן, כל כך הרבה דברים קרו, לא רק על המגרש. הכל השפיע עלינו".

        מתי הבנת שזה מידרדר?

        "האמת שחשבתי שנזכה באליפות גם העונה. טסתי למונדיאל וחזרתי עם אנרגיה אדירה. אמרתי לכולם שנעלה לצ'מפיונס, שאנחנו חייבים. כל כך רציתי. לצערי היה פה כאוס מההתחלה".

        עוד מהעונה שעברה היו הרבה מקרים, זכיתם בתואר על הגחון, היה את סיפור שיר צדק.

        "המקרה של שיר לא תירוץ עבורנו. זה היה קשה מאוד כי הוא היה חלק מאיתנו, ואהבתי מאוד לשחק איתו - הוא מלא ביטחון, תמיד נתן לי הרגשה טובה".

        כשהמקרה יצא ופורסם שזה תוסף שהמועדון נתן, חששתם?

        "לא יודע מה קרה, אבל אותי עצרו לפחות פעמיים לבדיקות באותה העונה ולא קרה כלום. גם את טוני. את מיגל. כלום. וכל מה שלקחתי, הקבוצה נתנה לי. כלום. לא לשחק שנה - איזה שיגעון זה! כדורגל זה החיים שלנו. אף פעם לא החסרתי זמן בגלל פציעה קשה ולא יכולתי לתאר מה עבר עליו. המקרה שלו היה מאוד עצוב, אבל כקבוצה - לואי התייצב ונתן הופעות שיא, חאתם היה שם בשבילנו. גם מתן".

        אז בקיץ הכל קרה?

        "אנחנו מועדון בגדילה והצלחנו כי שמרו על הרבה דברים בפנים. העונה הרגשת שכל דבר שקרה יצא החוצה. בראש ובראשונה היה את עניין השוער. לא הייתי בארץ ושמעתי שחיימוב עזב וששוער חדש בא. לא הבנתי מה קרה. חיימוב שוער טוב לדעתי".

        היה צריך להישאר?

        "כן".

        אם היה נשאר הכל היה אחרת?

        "כמובן שזה לא רק זה. קואנקה רצה לעזוב, פקהארט לא ידע מה איתנו. ראיתי באימונים עשרה שחקנים לא מאושרים, שחקנים לא נותנים 100 אחוז, לא הבנתי מה קרה להם. וכשאומרים לחמישה-שישה שחקנים בינואר שהם יכולים למצוא קבוצות אחרות, ואז פתאום נותנים להם לשחק, מה אתה חושב שיקרה? שהם יתנו הכל? שיהיה אכפת להם מהקבוצה? אכפת להם שמועדון אחר יראה אותם. אם מפסידים או לא, זה פחות אכפת להם, וזה הגיוני לגמרי. וטוני - טוני לא רצה לעזוב. טוני רצה להישאר".

        "על מה שטוני עשה למועדון הזה יום אחד יצטרכו לבנות לו פסל בטרנר"

        שחקני הפועל באר שבע אנתוני וואקמה, ג'ון אוגו (קובי אליהו)
        (צילום: קובי אליהו)

        אבל הייתה במועדון מין תקרת זכוכית כזו, תקרת שכר, כך נראה.

        "אם אתה רוצה לגדול, אתה צריך לגדול. לפעמים הצלחה גורמת לאנשים להיסחף".

        אולי בהנהלה חשבו שאתם נסחפים עם הדרישות שלכם.

        "תקשיב - אני מכיר את המשכורות בישראל. קיארטנסון היה המשתכר הכי גבוה בליגה, בהפרש. אתה רוצה להגיד לי שמה שקיארטנסון הביא למכבי תל אביב זה יותר ממה שטוני וואקמה עשה עבור באר שבע?! הוא לא רצה לעזוב! אם היה רוצה, היה עוזב קודם. היתה לו הצעה מסין, 2 מיליון דולר, נטו, לעונה. אני לא מגזים - ראיתי את החוזה. והוא אמר לי 'אני לא רוצה לעזוב', אבל סיפר שהציעו לו חוזה שעם שינויי המס יגרום לו להרוויח פחות כסף ממה שהרוויח בעונה הקודמת".

        שוב ענייני המס. כמו במקרה שלך.

        "זה מה שאמרו לי. אם מועדון רוצה שתישאר - שישלם את המס שלך. אולי חשבו אצלנו שיכולים להסתדר בלעדיו. אני שחקן, התפקיד שלי היה לשחק ולתת הכל עבור הפועל באר שבע. לא ניסיתי לשכנע את אלונה, ניסיתי רק לשכנע את טוני, אבל הוא לא אהב את היחס. לדעתי הוא לא חש מוערך. על מה שטוני עשה למועדון הזה, יום אחד יצטרכו לבנות לו פסל בטרנר. יש שחקנים שלא יודעים לבטא את עצמם, אבל הם מצפים שיגידו להם 'אנחנו מעריכים אותך', 'אנחנו אוהבים אותך'. הרגשתי שטוני לא קיבל את מה שמגיע לו, על מה שהוא עשה. כשהוא כתב את הפוסט המאוכזב באינסטגרם כולם הופתעו. אני הייתי איתו בחדר כשהוא פרסם את זה. העזיבה של וואקמה זה ההלם הכי גדול בכל התקופה שלי בקבוצה. לא הגיוני שאחרי מה שהוא עשה הוא מקבל הצעה בה הוא מרוויח פחות - זה פשוט לא יכול להיות.

        "זה היה קשה לי באופן אישי. אנשים שוכחים שהיה גם את הפן הזה. אמא שלי חולת סרטן. היא חיה איתי ולפעמים פשוט קשה לי להיות איתה, לראות את זה. באמת. אני מסתכל עליה ואני נהיה מבולבל. טוני היה עוזר לי. כל הקבוצה חברים שלי, אבל טוני זה היה שונה. הוא מניגריה. הוא מכיר אותי. את הכל.. אם טוני היה איתנו העונה, היינו אש. אני בטוח".

        מה הוא אומר על המצב של הקבוצה?

        "אני לא רוצה להגיד יותר מדי אבל אני מבין מה עובר בראש שלו".

        אני מבין מה אתה מבין.

        "מה?".

        שהוא חושב 'נו, הם חשבו שהם יסתדרו בלעדיי, והנה, הם לא'.

        "אתה צודק".

        אז הוא הסיבה הכי גדולה לכך שנראיתם ככה העונה?

        "הכל מסביב לקבוצה השתנה. שמעתי שאנשים אומרים שהיכולת של אוגו ירדה. אמרו את זה גם על טוני והנה הוא אחד הטובים בטורקיה. אני יודע מה אני שווה, אם ארגיש שהיכולת שלי יורדת…".

        אתה לא מרגיש שהיא ירדה? אתה באותה רמה של אוגו 2017?

        "השתפרתי מאז. הסיבה היחידה שאנשים חושבים אחרת היא בגלל התיאום עם השחקנים שסביבי. בבאר שבע יש שחקני התקפה אדירים, אבל צריך לזכור שלפני שנתיים טוני כבש 17 ומהראן 10 ומליקסון 7 ובן שהר 20. העונה רק בן כובש".


        "מכבי הרגו אותנו. הלחץ הזה, איך הם באים לעברך, כולם. קולקטיב"

        ג'ון אוגו שחקן הפועל באר שבע (דני מרון)
        (צילום: דני מרון)

        כשברקת לקחה אתמול את המיקרופון היא קינחה בשירת "אוגו משוגע". ככה ראו אותו פה, שחקנים ואוהדים, לטוב ולרע. לוחם שכל הזמן מכסח, ווינר חסר פשרות שלא מפסיק להתווכח, מנהיג שצורח לא אחת על שחקנים מקבוצתו.

        "כשאני על המגרש אני נותן את כל מה שיש לי. כדורגל ואמוציות. ועכשיו עם המצב של אמא שלי, גם אותו אני מביא למגרש. אני לא רוצה לפצוע אף יריב, אני רק רוצה לנצח, אבל אני מבין שאוהדים יריבים ושחקנים ושופטים רואים בחור גדול רץ ככה וגולש ככה והם חושבים שזה אגרסיבי מדי. תבדקו את הרקורד שלי - אף פעם לא שברתי רגל לשחקן, אף פעם לא פירקתי למישהו את הברך".

        היה וידאו מטעם אוהדי מכבי תל אביב שהראה המון כניסות קשות שלך.

        "התנגשתי בשחקן בטעות נגד קרית שמונה, נו באמת. אפילו מה שהיה עם בן חיים…".

        דרכת לו על הראש.

        "כשבעטתי בכדור הוא היה על הרצפה. לא ניסיתי לפגוע בו!".

        קיבלת אדום שטותי כשדחפת את ריקן וזה הפקיר את הקבוצה.

        "נכון, אבל לאחר מכן שוב סיפקתי את הסחורה. שלחתי הודעת התנצלות לריקן ואנחנו בקשר עד היום".

        כשאוהדים תוקפים אותך בטוויטר אתה עונה.

        "אם עשיתי משהו רע, אודה בזה. כשאוהדים מאשימים אותי במשהו שלא עשיתי, אני חייב לענות. לגרום לך להבין שאתה אולי שיכור אם אתה חושב עליי דבר כזה".

        אוהדי קבוצה יריבה אי פעם הלכו איתך רחוק מדי?

        "לא. אף פעם. זה בסדר, הם רק רצו להלחיץ אותי. הם אוהדים של היריבה שלנו. זה נורמלי שהם יעשו את מה שהם עושים".

        העונה קל לנסות להקניט. הפער עצום. אוגו משתגע כשהוא רק מציץ בטבלה. "אולי רק כשאגיע הביתה לניגריה אוכל להירגע מזה. אני לא מצליח להירגע, אני מתעצבן כשאני רואה את הטבלה! אני לא יכול לראות את זה. אני לא יכול להיות חלק מקבוצה כשיש קבוצה אחרת עם יותר מ-30 נקודות מעלינו. זה אומר שלא עשיתי הרבה העונה".

        אז מה צריך לעשות הלאה?

        "יהיה קשה. מכבי במקום טוב עכשיו. מכבי חזרה. את מה שהם עשו העונה, אי אפשר לקחת מהם. יש להם מאמן טוב, שחקנים שמשחקים ביחד, כמו משפחה. לא שומעים עליהם שום דבר שלילי בתקשורת, עוסקים רק בכדורגל".

        תן טיפ לחבר'ה שלך.

        "צריכים לבנות הכל מחדש".

        גם בלי מליקסון?

        "לא, לא, לא! מליקסון הוא משהו אחר, הוא עדיין כמו תינוק. איזה מוכשר, אחד השחקנים הכי טובים בליגה. הוא ומיכה. מאור שחקן מיוחד".

        מי הכי טוב בליגה?

        "אני אוהב לשפוט את העמדה שלי. דן גלזר. אני אוהב אותו. חטף המון כדורים מולנו. הוא יגדל, יתפתח, הוא מאוד חכם".

        מי השחקן שהיה לך הכי קשה להתמודד איתו במרכז השדה?

        "אין אף אחד כזה. גם העונה, כשמכבי קרעה אותנו, הם לא לקחו ממני כמעט כדורים. אבל כן, הם עשו לנו הצגה. הצגה".

        הושפלת.

        "הם הרגו אותנו. הלחץ הזה, איך הם באים לעברך, כולם. קולקטיב. מגיע להם המון כבוד על העונה הזו. איזו שליטה. באר שבע גם צריכה לבנות על הנוער, אבל זה ייקח זמן. האם האוהדים יבינו ויחכו בסבלנות? ממה שאני מבין, התקציב יקטן בעונה באה. מחפשים שחקנים בעלויות נמוכות יותר, העברות בחינם".

        מכבי זכתה באליפות בדיוק בעונה הכי חסכונית שלהם בגלל מגבלות הפייר-פליי.

        "אבל הם הוסיפו שחקנים רעבים, זה הסיפור. בכדורגל אתה חייב כישרון, אבל עוד יותר אתה צריך רעב".

        ברק צריך להישאר?

        "הוא הפתרון היחיד של הקבוצה הזו. מאמן טוב, חרוץ, מצוין. כל מה שצריך זה פשוט לעזור לו. אבל אם לא ישקיעו כמעט כסף אני חושש - יהיה קשה".

        מה הלאה, מבחינתך?

        "הסוכן שלי על זה. אין שום דבר קונקרטי כרגע".

        אפס אחוז שתשחק בישראל?

        "אם מישהו היה רוצה, הוא היה כבר מציע".

        "מדינת ישראל עשתה אותי גבר. נתנה לי המון. ישראל, כולה, היא סיפור עבורי, סיפור שאספר לכולם"

        ג'ון אוגו שחקן הפועל באר שבע (דני מרון)
        (צילום: דני מרון)

        צייצת לא מזמן על רצון לשחק בליגת הבכירות של אירופה.

        "זה היה ציוץ הומוריסטי והרבה אנשים כאן חשבו שאני מתחנן שקבוצה גדולה תיקח אותי. זה לא עובד ככה. אבל האוהדים בניגריה מאוד התלהבו - זה החלום שלהם שאשחק בליגה בכירה כדי שהם יוכלו לראות אותי בטלוויזיה כל שבוע".

        תהיה ריאלי - איפה אתה יכול לשחק?

        "בכל מקום".

        בפרמיירליג?

        "בכל מקום!".

        צריך רישיון עבודה לשם בכלל.

        "נכון. עדיין אין לי".

        הקבוצה של טוני?

        "לא יודע, אולי. אנשים מדברים".

        מישהו ממכבי אי פעם פנה אליך?

        "לא. כולם ראו כמה חזק הקשר שלי עם באר שבע".

        היו שמועות שיהיה לך קשה לעבור בדיקות רפואיות במועדון חדש. במועדון אמרו פעם שכל שחקן אחר היה פורש עם בעיות ברכיים כמו שלך.

        "היו לי בעיות לפני שהגעתי וטיפלתי בזה. שילמתי כסף מהכיס כדי לראות רופא מומחה בפולין. הוא אמר שזה נראה לא טוב, ותיקן את זה. מאז הברכיים שלי טובות. אני בריא. אם לא הייתי בריא, לא הייתי מוזמן למונדיאל. אם לא הייתי בריא, לא הייתי משחק באירופה".

        אחרי חמש עונות כאן, מה תיקח מכאן הלאה?

        "מדינת ישראל עשתה אותי גבר. נתנה לי המון. ישראל, כולה, היא סיפור עבורי, סיפור שאספר לכולם. מההתחלה הרגשתי בבית. כשרק הגעתי לכאן כולם הסתובבו עם נשקים בגלל המלחמה של 2014. עליתי על טיסה מרומא, מטוס ענק, והיינו רק 10 אנשים. אף אחד לא רצה לבוא לישראל. לי לא היה אכפת. ותראה - הייתי פה חמש שנים. חוץ מניגריה, בחיים לא הייתי במקום חמש שנים".

        הארוחה נגמרת, אחת הפעמים האחרונות של אוגו במסעדה בישראל, אולי. מיד אחרי המשחק המריא לניגריה. אני מסיע אותו לביתו. לפני שהוא יורד מהאוטו הוא מעלה נושא חשוב אחרון. "האמת, אני חושב שישראל צריכה לתת לי דרכון. אני שגריר טוב למדינה, אזרח ראוי, משלם מסים. תנו לי דרכון - אגור כאן אחרי שאסיים את הקריירה. תגיד, הנשיא יקרא את הכתבה הזו? אני רוצה שהוא יקרא. אולי אכתוב את זה בטוויטר. ישראל, תני לי דרכון!".

        orenjos@walla.co.il

        את מי הייתם משאירים בהפועל באר שבע בעונה הבאה, ואת מי משחררים?