חלם בספרדית: בחזרה לתחילת דרכו של יוסי בניון בספרד

בשבת הקרובה ייפרד הכדורגל הישראלי באופן רשמי מיוסי בניון כשחקן פעיל. המשחק של בית"ר ירושלים נגד מ.ס אשדוד בטדי יהיה משחקו האחרון של אחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי. אחריו הוא יתלה את הנעליים ויעבור לעמדת המנהל המקצועי של המועדון. במהלך השבוע אנו מנסים לגעת בכמה ציוני דרך בקריירה של בניון והמקומות בהם הותיר חותם. התחלנו אתמול מהרגע בו נכנס לתודעה בנבחרת הנערים. היום ניגע בתחילת דרכו של בניון באירופה בקיץ 2002, בראסינג סנטאנדר.

עוד בנושא

בנשימה אחת עם אואן וקלויברט: הצעדים הראשונים של יוסי בניון
רגע אלוהי אחד: השער שמתאר את הקריירה המופלאה של בניון
הכדורגלן הישראלי הכי גדול בהיסטוריה: מספרי הקריירה של בניון
"הלוואי שהיו עוד כמוך": גם טורס, קראגר וארבלואה נפרדים מבניון

עם בניון הגיע באותו הקיץ למועדון הספרדי גם אילן בכר. בארץ הם התחרו על תארים במדי מכבי חיפה והפועל תל אביב אך בספרד השניים התאחדו. "בשלב הראשוני נדהמנו מהיופי של המקום שהגענו אליו", מספר בכר בשיחה עם וואלה! ספורט. "שיכנו אותנו במלון צמוד לים, הייתה סייסטה ועולם אחר עבורינו. זאת פעם ראשונה שיוצאים מהארץ לשחק בחו"ל, זה השלב שאנחנו צריכים להתאקלם ולמצוא את עצמנו שם. המאמן דיבר ספרדית - חלק תירגמו לנו, חלק ניסינו להבין עם תנועות ידיים, אבל השפה קלה יחסית ואחרי שלושה חודשים הבנו כבר את רוב הדברים".

ואז הגיע מחנה האימון. שני אימונים ביום, לפעמים אפילו שלושה, כולם ברמה שהליגיונרים החדשים לא היו רגילים אליה. "מחנה האימונים הראשון היה באיזשהו איזור בהרים, בקצב שלא פגשנו קודם ונתן לנו להבין לאן הגענו ולקבל פרופורציות. זה לא שהגענו משום מקום, שיחקנו עם קבוצות בכירות מישראל באירופה, אבל זה לא היה דומה, זה היה קצב אחר ולוקח זמן להסתגל לזה".

ואם בכר הסביר בעדינות. מאמן הקבוצה דאז, מנואל פרסיאדו ז"ל, סיפר בזמנו על ההתאלקמות של השניים: "כשבניון הגיע לספרד, הוא בא מליגה שבה הקושי הפיזי קטן בהרבה. כבר במחנה היה לו קשה מאוד והישראלי שהגיע איתו נקלע לאותה סיטואציה. אבל ההבדל בינו לבין שחקנים אחרים היה בזה שהוא הבין מיד שצריך סבלנות ושדברים יבואו לאט. ועובדתית, מעונה לעונה הוא רק השתפר ואחרי שלוש שנים יצא לאנגליה שחקן בשל ומוכן, וגם שם הוא עבר את אותו תהליך. בווסטהאם הוא התאים את עצמו לאנגליה ואחרי שנתיים התקדם לליברפול הגדולה. היה לו את האופי להתמודד, להשתפר ולעשות הכל עד שהוא יהיה טוב וראוי כדי להיות שחקן משמעותי. אגב, את אותם הדברים אמרתי לרפא בניטס כששוחחנו לגביו".

פרסיאדו הוסיף: "הייתה תקופה בראסינג שלא יכולנו להעמיד מערך טקטי נורמלי או משחק מסודר וניסינו לייצר משהו אחר, בו כל השחקנים מתגוננים אך מרבית שחקני הקישור הם שחקנים קדמיים, כשבניון מתפקד למעשה כקשר אחורי. זה היה אילוץ שרצנו איתו כמעט 10 משחקים ולמרות שהוא הלך לאיבוד בהתחלה, הוא לא התלונן, לקח את התפקיד ברצינות ובא כל הזמן אחורה לכדור, לעזור לקבוצה לצאת מהלחץ ולחלץ כדורים. הוא לא כל כך נהנה מזה, אבל קיבל את זה כמו מקצוען ונתן הכל".

לבניון לא היה קל בתחילת בעונה הראשונה. הוא התנדנד בין ההרכב לספסל, ולקח לו זמן להפוך לשחקן דומיננטי שהקבוצה נבנית סביבו. "בהתחלה היו שם כבר שחקנים מובילים", מסביר בכר. "אבל אפשר היה להרגיש מהתקשורת והרעש מסביב שהביאו את יוסי בתור כוכב. לתודעה ככוכב ושחקן מוביל הוא נכנס אחרי משחק בסיבוב הראשון נגד סלטה ויגו, ראסינג ניצחה 0:3, הוא הבקיע צמד כולל שער יפהפה בהקפצה מעל השוער, אז אני חושב שכולם שם כבר הבינו איזה שחקן הגיע אליהם".

בעונה הראשונה בראסינג בניון הבקיע 4 שערים, בעונה השניה 7 ובעונה השלישית 9, עונה בה גם מונה לקפטן הקבוצה לפני שהמשיך לאנגליה. פרסיאדו סיכם אז: "בניון הוא לא שחקן מושלם וגם לא קרוב לזה.הוא אף פעם לא היה מצוין בתפקיד כלשהו, אלא טוב בכמה תפקידים מקדימה. הוא לא שחקן אגף קלאסי ואפילו יסודות של בעיטה מלאה והרמה מדוייקת אין לו. ולכן, אם הוא לא היה מביא את האופי שלו, זה לא היה מספיק ליותר מהליגה הישראלית. עם כל המגרעות, אני אומר היום שהלוואי ובכל הקריירה יהיו לי שחקנים כמוהו , מקצועית ומנטאלית".